סוזוקי קרוסאובר טורבו: האלמנט הבסיסי

לאנשים שאינם בקיאים בשיטת העבודה של סוזוקי, מכונית פשוטה ונטולת כריזמה כמו הבאלנו עשויה להיות חידה קשה מאוד לפיצוח: האם זו סופר מיני, משפחתית קטנה, תת-משפחתית, היורשת של סוזוקי ליאנה, מה בדיוק ניסו לדרדס כאן אחרי 20 שנה מלבד החייאת הכותר הפופולרי והססמאות הממוחזרות משנות ה-90? מצד היבואנית מכשירי תנועה, באלנו נופלת איפשהו בין לבין, כלומר כמעט משפחתית טיפוסית וקצת יותר גדולה מסופר מיני ממוצעת ממרכז הטבלה - מעין קיה ריו יפנית, עם עודפים.

על אותו המשקל, סוזוקי "המציאה" לפני כמה שנים רכב משפחתי שנושא בגאון את הכותר הגנרי "קרוסאובר" (שהוא אכן יורש הליאנה, בעקיפין). בדומה לבאלנו, המסירות (והמוניטין) משכו את הלקוחות היישר לאולמות התצוגה כדי לקבל תשובה לשאלה שמדירה מעיניהם שינה: האם זה רכב פנאי, או רכב משפחתי רגיל? התשובה, כמו במקרה של הבאלנו אינה חד משמעית, אולם היא הושפעה במידה רבה מהכוחות שהשפיעו על ענף הרכב המקומי – ככל שהיו יותר רכבי פנאי על הכביש, כך היה קל יותר לספח אותו לעכברי הקניונים. עובדה: מאז שיווקו בשנת 2013, הפך לאחד מכלי הרכב הנמכרים ביותר בארץ. מעניין מה היה קורה, ללא השימוש במונח "קרוסאובר".

עוד בנושא:
חשיפה רשמית: סוזוקי סוויפט החדשה. מתי בישראל?
אהבות ישנות: כך החזרתי לחיים טנדר סוזוקי סמוראי

הדגם היוצא של סוזוקי קרוסאובר הוכיח מעבר לכל מחלוקת שעיצוב הוא עניין סובייקטיבי. אבל בין ערימת ה"הג'יפונים" והמשפחתיות הקומפקטיות מעטים העזו לכנות אותו יצירת מופת מוטורית ולהסתובב ברחוב בגאווה; הקרוסאובר "SX4" של סוזוקי שידר נוכחות תכליתית (מדי) שנקלעה לשטח אפור. אי לכך, האנשים שמכוונים את המכחול הוירטואלי על צגי המחשב עשו אתחול והפנו את תשומת לבם גם למקדם המשיכה הראשוני, שכן במבט מעמיק על הסוזוקי קרוסאובר טורבו 2017 התרשמנו שהאבולוציה חוללה מפנה חלקי שהיטיב עימו מאוד.

כשמנסים לפענח את מלאכת החימר לרמת פרטי הפרטים, מוצאים שאת עיקר השינויים (או כמעט כולם) ביצעו בחלק הקדמי בלבד; במקום המבע הריבועי המפוהק, כיווצו את הפנסים כלפי הירכתיים, דחסו את הקימורים פנימה והשוו לקרוסאובר מראה משורג אורכי עם שבכה מודרנית במקום שפם רוחבי; השיפור דרמטי. עד כדי כך שלרגע נדמה שזו מכונית כל חדשה. התוצאה היא רכב כביש-שביל עם סנטר מוגבה (18 ס"מ מרווח גחון) ונוכחות צבעונית יותר שמקרבת אותו צעד נוסף לז'אנר הפנאי הנוכחי.

כמו ה"תהפוכות" שחלו על המעטפת החיצונית, גם בפנים נעדרת השקעה ניכרת בקווי הקבינה או מידה של נועזות. למרות זאת, לסוזוקי קרוסאובר טורבו אחד מתאי הנוסעים הפשוטים ביותר להפעלה וגם הנעימים שבהם עבור הנהג והנוסעים. זו סביבת מחיה רחבת ידיים ואוורירית, שעשויה שילוב תרכובות רכות ותרכובות פלסטיק סטנדרטיות שמעניקות תחושה של מוצר לא מחופף. אם לשפוט לפי מישוש ולא על פי מבטים משוטטים, הן קורצו מהחומרים המחמיאים של הליגה היפנית.

גרסת המבחן, או ה-GLX בטרמינולוגיה של מכשירי תנועה מצוידת עם רוב הפריטים שתבקשו מרכב משפחתי מן המניין; את מקומו של הצג הקודם, מחליף כעת צג מגע גדול (התקנה מקומית) עם תאימות מלאה למערכות הפעלה של אנדרויד ואפל, כולל אפליקציות חניה, ניווט, מוסיקה ועוד. זו מערכת מדיה לא רעה, אבל יש טובות יותר ואדיבות ממנה למשתמש; מהירות התגובה של המסך קצת איטית בלחיצה על הצג, וגם לא תמיד רואים טוב את הפונטים הדהויים (אפילו) תחת תנאי תאורה רגילים.

קל להתמקם מאחרי גלגל ההגה של הקרוסאובר טורבו ולמצוא תנוחת נהיגה אופטימלית. ההגה מתכוונן לעומק ולגובה, הוא שמנמן ונעים לאחיזה, פקדי השליטה למערכת השמע ובקרת השיוט במקומם הקבוע, המושבים בסדר גמור ולוח המחוונים קריא וקל להבנה עם מחשב דרך ממורכז שבו תמצאו את כל פרטי המסע. הישיבה כשלעצמה, נותנת לכם זווית צפיה נישאת מעל הכביש, אבל בטח לא כמו ברכבי הפנאי הבינוניים בגודלם שירגישו לכם גבוהים בכמה סנטימטרים מכובדים. שדה הראיה בסך הכול מקבל ציון טוב פלוס, כשסייג לכך הוא החלון האחורי שהינו מעט צר.

גם ללא צמיחה במידות, המושב האחורי שלחובתו רק 2.60 מ' בסיס גלגלים (לעומת 2.70 מ' ברוב המשפחתיות) עדיין מרווח ואינו כופה על הספונים אי נעימות. אין כאן בעיה אקוטית להושיב שלושה אנשים ממוצעי קומה, או שני מבוגרים וילד. גם תא המטען מצוין, שכן סף הטעינה שטוח והעומק – 440 ל', בהחלט יענה על הצרכים של המשפחה הצעירה.

טכנולוגיית מנועי ה'בוסטר-ג'ט' של סוזוקי היא בשורה חשובה ליצרן ולנאמניו, שעד כה הסתפקו במנועים אטמוספרים למודי קרבות שהסגירו סימני שחיקה. המנוע הקודם של הקרוסאובר לא היה עצל בשום קנה מידה כמובן, ואפילו סיפק ביצועים טובים; גם עם תיבה רציפה בסיסית, איכשהו התגבשה מערכת יחסית הרמונית שעמדה בכל תנאי הנהיגה.

הרפורמה שאצורה בשילוב המנוע-גיר משנה את חווית הנסיעה בסוזוקי קרוסאובר טורבו מקצה לקצה. יחידת הבנזין טורבו בנפח 1.4 ל' היא אנרגטית ונחרצת. ההספק שהיא סוחטת מהקרביים – 140 כ"ס, זהה אמנם לקרוסאוברים קומפקטיים כמו שברולט טראקס למשל, אבל העברת הכוח מתיבת ה-6 ההילוכים האוטומטית הפלנטרית מייצרת תגובת מצערת ראשונית מהירה מאוד והאצה ל-100 קמ"ש אותה סיימנו במבחן ב-9.8 שניות (9.5 שניות ביצרן).

הגלגלים מזדרזים להסתחרר כשלוחצים על הקרוסאובר אפילו בחצי משקל על דוושת ההאצה, וההגה החשמלי מצידו קצת מתאמץ להשתלט על 22.5 הקגמ"ים שמגיעים מ-1,500 סל"ד באלגנטיות, ולפעמים מתבלבל עם עצמו תוך לוחמת הגה סמלית. במעלה הטורים בואכה הכביש המהיר, מתייצבת המחט על קצת פחות מ-2,000 סל"ד בנהיגה רגועה של 100-110 קמ"ש. כשרוצים לבשל עקיפה, דריסה של דוושת התאוצה תפקוד על הורדת הילוך-שניים, וכל עדרי הסוסים מתייצבים לטובת ביצועים נמרצים שדוחפים את ה-1.2 טון של הקרוסאובר קדימה עד שפותח פערים גדולים מהנעקפים. זו אמנם מכונית משפחתית צנועה, אבל מנוע הטורבו הוא בונוס של ממש.

לקרוסאובר טורבו מנוע חזק, את זה אנחנו כבר יודעים. אבל האם הוא מסוגל לרתום את התכונה הזו לביצועים בכביש המפותל? התשובה לכך שלילית לטעמנו; שלדת הקרוסאובר טורבו מתקשה להתמודד מול שינויי כיוון חדים, והנטייה הטבעית של הפלטפורמה היא לפתח זווית גלגול "כבדה", שמייד מתורגמת להתערבות חריפה של בקרת היציבות ולהורדת קצב הנהיגה.

התחושה, לפחות במהירות גבוהה יחסית, היא של רכב "מרחף" בנתק מעל הסלילה וההיגוי מוסיף על חטא ומפר את הביטחון של הנהג עם משוב מלאכותי. ההגאים החשמליים משתפרים בשנה-שנתיים האחרונות ובסוזוקי כיילו את המכלולים בניסיון להדק את הקשר עם הנהג, אבל הקרוסאובר טורבו הציב בפנינו תמרור אזהרה שכדאי לשקול את צעדינו פעם נוספת. הבלמים לעומת זאת, היו מצוינים גם תחת עומסים והרשימו בכל תנאי המבחן.

בסביבת המחיה שלו, במישורים המפולסים על כביש ירושלים-ת"א וגם בערים, הקרוסאובר טורבו הוא פרטנר שהיינו שמחים לשהות בו ממושכות לנסיעות ארוכות ובפקקים האינסופיים: הוא שקט על קרעי הכבישים, מערכת ההינע עובדת ברהיטות, המתלים לא מתאמצים לטפל במוקשי התשתיות של מע"צ ובכלל מתקבלת תמונה של רכב משפחתי שהתבגר ומנסה ליישר קו עם תקן האיכות של המחצית השנייה של העשור (לרבות השקעה ב-NVH, או Noise, vibration, and harshness).

צריכת הדלק של הקרוסאובר טורבו נעה בין 12-13 ק"מ לליטר בממוצע. סביר שמי שמכלה את זמנו בזחילות צפוי לנתון של 11.5-12 ק"מ לליטר בנזין ביום שגרתי. אולם בהתחשב בביצועים של המנוע, אלו נתונים מתקבלים על הדעת מול יריביו.

סוזוקי קרוסאובר טורבו הוא רכב משפחתי נינוח, עממי וישיר; הוא מרווח, לא צמא לדלק, ביצועיו טובים, יש לו תא מטען שימושי, והוא מוגבה קלות כמו שאנשים נורא אוהבים (22 אלף לקוחות רכשו אותו מיום שיווקו בישראל לפני 4 שנים). ביחס בין תמורה למחיר, קשה למצוא פגמים בקרוסאובר טורבו, שנתפר לשרת משפחה שזקוקה לרכב תכליתי במחיר של 125 אלף שקלים (מכונית המבחן).

בסוזוקי העולמית ציינו שורה של שיפורים מבעד לקפלי הדקורציה וגם מעליהם, אבל לא מצאנו לכך ראיות קונקרטיות בחלל הפנימי. הדברים אולי נכונים לגבי היכולת להתגבר על רעשים חיצוניים ולבודד את היושבים מחבטות סלילה, שם הוא הצליח להותיר עלינו חותם. מנגד, ישנם היבטים שעוד זקוקים לכיוון או עדכון, כמו מערכת המדיה הראשית, וכן שיפור למושבים תומכים יותר, מערכות בטיחות אקטיביות (נמכר עם מובילאיי ותו לא) ואווירה פחות קודרת (אולי להרחיב את מגוון הצבעים הפנימיים?).

מנוע הטורבו של סוזוקי קרוסאובר מחדד לא רק את תכונותיו אלא גם משדרג את מעמדו בשכונה. מנועים אטמוספריים, וודאי שבנפחי ה-1.6 ל' המחוספסים הם שרידים של המאה הקודמת שאין להם תשובה לזמינות הכוח המיידית של משפחת המוגדשים. סוזוקי תמשיך להשתיל במכוניותיה מנועי בוסטר-ג'ט ולפחות מהטעימה המקומית בקרוסאובר, נדמה שזה בידיוק מה שהיה חסר בו.

מנוע: 1,373 סמ"ק
הספק: 140 כ"ס ב-5,500 סל"ד
מומנט: 22.4 קג"מ מ-1,500 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית פלנטרית, 6 מהירויות עם תפעול מגלגל ההגה
מידות: א-4.3, ר-1.78, ג-1.58, ב.גלגלים -2.60 מ'
מרווח גחון: 18 סנטימטרים
תא מטען: 440 ל' (מקופל – 875 ל')
משקל: 1.2 טון
צמיגים: 215/55/17
0-100 קמ"ש: 9.5 שניות
מהירות מרבית: 200 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 15.3 ק"מ לליטר בנזין
מחיר: 125 אלף שקלים לאוטומטי. 110 אלף שקלים לידני.