סוויפט הוא אולי השם הכי מזוהה עם סוזוקי. זהו הדגם הכי נמכר של סוזוקי בעולם, ואחד מעמודי התווך שעזרו להתבססות המותג. באירופה למשל, מהרגע בו נכנס הדגם לשוק ב-2005 ועד לסוף שנת 2016 נמכרו 5.4 מילון יחידות - יותר מפיאט פונטו, אופל קורסה ואחרים ובדומה למכירות המצטברות של רנו קליאו. לארץ סוויפט הגיעה בשנות ה-80', בסמוך למועד תחילת שיווק המותג היפני בישראל, ועם השנים הדגם זכה להצלחה רבה גם בשוק המקומי. לאורך השנים נמכרו כ-45,000 דגמים שהפכו אותו לדגם הנמכר ביותר גם בישראל.
בתערוכת ז'נבה בתחילת החודש הציגה היצרנית דור חדש ורביעי במספר למכונית, ואותה פגשנו על כבישי דרום צרפת להיכרות קצרה.
עוד בנושא:
נהיגה ראשונה בסיטרואן C3 החדשה
כך החזרתי לחיים טנדר סוזוקי סמוראי 84'
תסתכל בקנקן
לרוב אם לא מדובר במשהו מיוחד שונה וחדשני, אני לא מרחיב על נושא העיצוב. התמונות עושות זאת טוב יותר וחבל לחפור בעניין שלרוב תלוי בעיניי המתבונן. אבל במקרה של סוויפט אחרוג ממנהגי משתי סיבות: צו האופנה, והמציאות. הדורות הקודמים של המכונית אופיינו במראה חינני וזורם. הדגם החדש מציג קו עיצובי חדש ולטעמי מוצלח פחות. אני לא חסיד גדול של האופנה החדשה בה נשברים קווי קורה C (הקורה שאחרי הדלת האחורית ולפני תא המטען).
מה שלפעמים עובד במכוניות גדולות או יוקרתיות, נראה לעיתים מעט תלוש ולא שייך במכוניות קטנות, וזה המצב כאן. בנוסף סוזוקי ניסתה לקשור את עיצוב סוויפט הזו לדורות הקודמים עם אלמנטים שונים כמו הפנסים הקדמיים שנמשכים לאחור, או פרופיל אחורי שמתרחב מקו החלונות ומטה. לטעמי סוזוקי פספסו, ואוסף האלמנטים נראה מתאמצים מידי ופחות זורמים אחד עם השני. במציאות העסק נראה טוב יותר מאשר במבט באמצעות פיקסלים, במיוחד מלפנים בה נמצא לוע גדול ומכסה מנוע מקומר שעובד טוב יותר עם הפנסים הגדולים. אבל משהו מהקווים והמשטחים של הדורות הקודמים שייצרו מעטפת חמודה, אבד.
בפנים העסק שונה לגמרי ונראה מודרני וחדשני מבעבר. לטענת מעצבי סוזוקי הם רצו להמחיש את הקלילות של המכונית בעיצוב תא הנוסעים ועל כן הפחיתו ויזואלית את עיצוב הדשבורד שמעוצב נמוך ועולה בהדרגה לכיוון החלון הקדמי. ביחד עם הפניית הדשבורד כולו לכיוון הנהג ב-5% התוצאה נאה. אפילו ממושב הנוסע. החומרים שמרכיבים את תא הנוסעים פשוטים ולא בסטנדרט שמציעות מרבית המתחרות ובמיוחד האירופאיות. הפלסטיק הוא מהסוג המגורען והחלול ובחלק מהמקומות החיבורים הותירו חיתוכים גסים. עם זאת, איכות ההרכבה מצוינת.
הנדסת האנוש טובה ברובה עם פקדים גדולים, ונוחים לשימוש אבל לא מושלמת. למשל חיווי המזגן קטן מדי ועל אף אפשרויות הכיוון הגדולות של גלגל הגה/מושב, לא הצלחתי למצוא תנוחות נהיגה טובה דיה או כזו שלא תסתיר לי את החלק העליון של לוח המחוונים.
הדגם החדש מאובזר יותר מקודמו כשדגמי המבחן אותם פגשתי צוידו במפתח חכם לפתיחה/סגירה והנעה, חימום מושבים קדמיים, תאורת לד, בקרת אקלים ועוד. בנוסף הדגם מוצע לראשונה עם מערכות בטיחות מתקדמות שכוללות בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית, התרעות על סטייה מנתיב ועירנות נהג ותאורה דינמית (מעבר אוטומטי בין אור גבוה לנמוך). בישראל סוויפט תשווק עם רוב אבזור המותרות (אולי פרט לחימום המושבים), אבל ללא מערכות הבטיחות המתקדמות, אלא עם מערכת מובילאיי.
מתחת למעטפת
סוויפט מבוססת על פלטפורמה חדשה וקלה שתורמת רבות להפחתת משקל של כמעט 100 ק"ג ביחס לדור היוצא עם פחות או יותר את אותן מידות. בגרסה האוטומטית המשקל נע בין 900-925 ק"ג - נתון קל לכשעצמו שקשה מאוד לפגוש במכוניות מודרניות. בהתחשב בכך שאין שינוי מהותי במידות החוץ (פחות סנטימטר לאורך ו-1.5 ס"מ לגובה, ותוספת של 4 ס"מ לרוחב ו-2 ס"מ לבסיס הגלגלים), חלל הנוסעים מרגיש מרווח בהרבה מבעבר. מלפנים לא חסר מקום באף ממד כשרק שני מבוגרים גדולי גוף אולי ירגישו בקרבה יתרה אחד לשני. מאחור נמצא מושב מעט קצר, אבל הישיבה גבוהה ומרווח הברכיים מפתיע לטובה. תורמים לתחושת האוורירית גם החלונות הגדולים - אחד מסממני ההיכר של הדגם.
תא המטען עמוק וגדול ב-31 ליטר ביחס לקודמו, אבל הוא עדיין מהקטנים בקטגוריה באופן משמעותי, ושימושיותו מעט נפגמת בשל מבנהו העמוק וגבוה.
מנוע ביצועים
סוויפט תוצע עם כמה מנועי בנזין עבור השוק האירופאי ובהם מנוע בנזין 1.2 ליטר שעבר בירושה מהדור הקודם לא לפני ששודרג, היברידית-קלה שמשלבת בין מנוע ה-1.2 למנוע חשמלי קטנטן שנטען מבלימה רגנרטיבית, ומנוע 1.0 ליטר, 3 צילינדרים מוגדש (100 כ"ס). בשלב זה אלינו יגיע מנוע ה-1.2 ליטר שהוצע גם בדור הקודם כיוון שהוא היחיד שמוצע בשילוב עם תיבה אוטומטית (רציפה במקום אוטומטית פלנטרית עם 4 הילוכים בעבר).
על אף שבכדי לעמוד בתקני הזיהום המנוע הוחלש במעט (90 כ"ס לעומת 94 כ"ס), זמינות הכוח עדיפה בזכות ראש מנוע חדש ומערכת הזרקה כפולה (שני מזרקים לכל צילינדר, אבל לא הזרקה ישירה) שמפיקים 12.2 קג"מ ב-4,400 סל"ד (0.2 קג"מ יותר שזמינים ב-400 סל"ד נמוך יותר). יחד עם תיבה יעילה יותר מתקבלים בפועל ביצועים זריזים במעט מבעבר. אופייה של תיבת ההילוכים מאפשר שיוט שקט 1,900 סל"ד ב-100 קמ"ש, אולם אופי זה גם גורם לכך שבכל פעם שזקוקים לעוד כוח, הסל"ד עולה ונותר גבוה, ואז המנוע רועש ולא נעים. התיבה לא מציעה תפעול ידני (כפי שהיה בתיבה הרציפה שהוצמדה לקרוסאובר בעבר), אלא מציעה מצב ספורט שמעט מחדד את תגובותיה ועוזר לשמור על בלימת מנוע בירידות. צריכת הדלק שהשגתי בקטע המבחן שכלל כבישים מגוונים היה 14.9 ק"מ לליטר.
במסגרת ההשקה גם הצלחתי לטעום מהגרסה ההיברידית-קלה (SHVS בלשון סוזוקי) שמשלבת את אותו מנוע 1.2 ליטר עם מנוע חשמלי זעיר. מערכת זו כוללת סוללת ליתיום-איון קטנה יחסית, שאוגרת אנרגיה בזמן בלימה (רגנרציה), וסטרטר/אלטרנטור שמשמש כמנוע עזר חשמלי בזמן תאוצות, ויכול להוסיף כ-1.5 קג"מ. זה לא נשמע הרבה, אבל בסל"ד נמוך-בינוני, מדובר בתוספת של 15%-20% למומנט שמפיק מנוע הבנזין, וזה כבר משמעותי. המכונית מאיצה בכל מצב וכמעט בכל סל"ד ומרגישה בשרנית בהרבה במהירות עירונית ומעט מהר יותר. יחד עם תיבת הילוכים ידנית נוחה לשימוש ומצמד רך מתקבל שילוב יעיל. צריכת הדלק של גרסה זו בתוואי דרך שונה, היתה דומה בעיקר כיוון שהמערכת ההיברידית מוסיפה משקל, ויעילה בעיקר בהתנהלות עירונית. לראיה הגרסה ההיברידית מציעה תאוצה ומהירות מרבית נמוכים מהגרסה הרגילה. כאמור לעת עתה גרסה זו לא מוצעת עם תיבה אוטומטית כלשהי ועל כן היא לא צפויה להגיע אלינו בזמן הקרוב.
נוחות והתנהגות
הדורות האחרונים של סוויפט הציגו התנהגות כביש טובה, וכך גם החדשה. המשקל הקל של המכונית יחד עם פלטפורמה חדשה וקשיחה מבעבר, בתוספת מערך מתלים תואם מקנים למכונית יכולות דינמיות טובות וזוויות גלגל קטנות. גלגל ההגה השמנמן היה חד, מדויק, ללא שטח מת במרכז, אבל גם לא התעלה על המקובל כיום. לרוב מערכות אוגרות אנרגיה משבשות במעט את תחושת הבלמים, אולם סוויפט הציגה יכולת נשיכה טובה ופרוגרסיבית בשתי הגרסאות, כנראה בגלל גודלה והשפעתה של מערכת ה- SHVS על כלל המכונית.
גם נוחות הנסיעה שופרה כשהכיול הקשיח הצליח לרסן בצורה טובה את תנודות המרכב במהירות שיוט בינעירונית. מנגד בלטו מאוד רעשי הכביש והרוח במיוחד בגרסה הרגילה ומעט פחות בגרסה ההיברידית. ככל שירדה המהירות, הקשיחות הראשונית שבבולמים הקשתה על המכונית להתמודד עם שיבושים -בעיקר גבעות אספלט ופחות על חורים. מנגד רדיוס סיבוב קטן משמעותית מבעבר (9.6 מטר לעומת 10.4 בעבר) הופך את המכונית לבת לוויה מאוד פרקטית להשתחלות עירונית.
מתי בישראל?
סוויפט החדשה היא מכונית טובה. היא מרווחת ומאובזרת יותר, בעלת יחידת כוח יעילה וחסכונית יותר ונוחה ומתנהגת טוב יותר. ביחס לקודמתה היא מציגה שיפור כמעט בכל פרמטר, אבל סוויפט החדשה לא נכנסת לוואקום. בשוק יש מבחר גדול של מתחרות חדשות ומתחדשות שלא יעשו לסוויפט הנחות באחד הסגמנטים התחרותיים ביותר.
אלינו צפויה המכונית להגיע ביוני 2017 וכדי לשמור על מקומה בטבלת המסירות יהיה עליה להציע חבילה אטרקטיבית יותר מזו של קודמתה.
הכתב היה אורח חברת מכשירי תנועה בצרפת