כג'יפאי, הקונספט התיירותי של יציאת מצרים מדליק אותי; הייתי מת לצאת למסע שטח המפליג מהפירמידות של גיזה, חוצה את שיפולי הד?לתה של הנילוס, עובר לחצי האי סיני ומושך מערבה לאורך חוף הים התיכון. יציאת מצרים התרחשה לפני אלפי שנים אבל אין לי ספק שכבר אז שיכשכו דגים שמנמנים בימת ברדאוויל, והדיונות הנצחיות של סיני היו קסומות בדיוק כמו היום. כדי לחתום את חוויית הג'יפאות צלחו בני ישראל את ים סוף, בעוד הג'יפים של פרעה נתקעים במים ("סו?ס ו?רו?כ?בו? ר?מ?ה ב?י??ם"), ככל הנראה בהיעדר שנורקלים נאותים.
לחשב מסלול מחדש
אילו יכלו בני ישראל להשתמש בתוכנת ניווט מודרנית ולא להסתמך על הובלה בסגנון המיושן של "ה?ל?ך? ל?פ?נ?יה?ם יו?מ?ם ב??ע?מ?ו?ד ע?נ?ן, ו?ל?י?ל?ה ב??ע?מ?ו?ד א?ש?", היו יכולים לחסוך זמן רב; המסלול הפרקטי מקהיר לכנען אמור להימתח לאורך 500 קילומטרים נינוחים למדי. תחת זאת הדרימו בני ישראל לדרום חצי האי סיני (מה שאיפשר להם לצלוח את ים סוף, המרוחק מאות קילומטרים מהמסלול המקוצר), שוטטו בארץ ירדן, ורק אז פנו צפונה אל ארץ ישראל... נראה כי באותם ימים היה ה-Waze משובש לחלוטין ולכן חלפו ארבעים שנה על דור המדבר, עד שהגיע אל הארץ המובטחת. אני מתקשה לדמיין את כמות הפוסטים הנזעמים שהעלו בני ישראל ב-Stonebook, שבאותם הימים התבסס על לוחות אבן גדולים המרחפים באוויר.
ו?י??ס?עו? ב?נ?י י?ש??ר?א?ל מ?ר?ע?מ?ס?ס ס?כ??ת?ה
היום היינו יכולים להיערך ליציאת מצריים עם רכבי שטח מודרניים, אבל לא עם ג'יפים רגילים; הדעות חלוקות אם יצאו ממצריים 600,000 בני ישראל ("שישים ריבוא"), או שמא היו שם שלושה מיליון צועדים? אפילו אם נאמץ את המספר הקטן, זה מחייב שיירה של כ-75,000 דיפנדרים ולנד קרוזרים. גם אם לא ניקח בחשבון החלפת ציריות ותיקוני דרך, נראה שהמסע היה לוקח שמונים שנה ולא ארבעים.
חלופה נאותה יותר יכלו להיות משאיות הספארי של "א?ל?ה במדבר"; בכל Iveco Cursor יש 45 מושבים אבל בעתות חרום כמו יציאת מצריים, יכולנו לדחוס לכל משאית 70-80 גברים, נשים וטף, על מיטלטליהם המעטים. כינוס כזה היה יוצר שיירה של 8000 משאיות הנמתחות לאורך כ-160 קילומטרים, אילו שמרו על מרווחי נסיעה צפופים.
משאיות האיווקו 19-טון של "טיולי האלה" בנות עשרים שנה, אבל אין להן בעיה להתמודד עם מסעות מדבריים; מנוע הדיזל האיטלקי מפיק 340 כוח סוס ומומנט רציני עם הנעת 4X4, הילוך כוח, ושלוש נעילות דיפרנציאל. עם נהג טוב (וחשוב יותר, נווט ממוקד...) יכולות המשאיות לעבור את 500 הקילומטרים שבין עמק הנילוס לדרום הארץ, תוך שבוע נינוח יחסית ועוד יישאר זמן לבשל ארוחת מ?ן, בכל ערב. משאיות הMAN 10-224 קטנות יותר, עם 30 מושבים (חמישים צליינים בעיתות חירום ומסעות היסטוריים). ל-MAN יש מנוע 224 כוח סוס ונעילה אחורית, גם הוא מתמודד בקלות עם טיולי מדבר.
ספינות המדבר
בארץ פועלים עשרות מארגני טיולים המשתמשים בדיפנדרים, לנד קרוזרים וסופות, כדי להוביל תיירים לפינות החמד של ישראל. יש גם משכירי טרקטורונים ותומקארים, את כל אלה יש גם לאיתן אטיאס ממושב אדרת שבעמק האלה. מה שהביא אותי אל איתן היו שש משאיות הספארי שהוא מפעיל, מזה שנים רבות. איתן הוא שועל מדבר וותיק ומנוסה, העורך טיולים לחברות היי טק וגופים ציבוריים, סדנאות מנהלים, לינת שטח וקייטרינג, ספורט אתגרי, טיולי גמלים והפקות משפחתיות... כל מה שתרצו ובלבד שזה מתרחש במדבר, על פי הסיסמא אותה אימץ איתן לעסק שלו: "כי טובה הארץ מאוד."
הצטרפתי לטיול בוקר לקבוצה של כשישים טיילים, שבילו חופשה מפעלית במלונות ים המלח. הטיילים סיימו ארוחה וטבילת בוקר, בעוד אנחנו מגיעים מהצפון כרכרת השירות שלי הייתה טנדר 'פיאט פולבק', שגמא במהירות ובנוחות את 200 הקילומטרים בין תל אביב למקום הנמוך ביותר בעולם. בעוד אנו מקדימים את השיירה כדי להמתין בשטח, קיבלו הטיילים הסבר על 'אשת לוט', ולאחר מכן נכנסו לשביל האדום המוביל למישור עמיעז. ב'מצפור ציפורים' עצרה השיירה להפסקת תה-קפה; בעוד המדריכים מסבירים לקהל על שקיעת פני המים והבולענים של ים המלח, הרתיח הצוות קומקומי ענק ופרש כיבוד קל. תענוג לראות את מכלי הגז ותה הצמחים הממותקנים במשאיות בתבונה ושימושיות, הנובעות מניסיון של עשרות שנים במדבר. איתן מדגיש כי המשאיות אינן החוויה העיקרית, הן רק פלטפורמה המאפשרת להרחיק טיילים מהכבישים והציוויליזציה.
מפאת החום ויתרנו על סיור רגלי אותו שקל איתן לעשות, והמשאיות הורידו את הקהל למעמקי נחל פרצים חלק מערוץ הנחל סגור לתנועת רכבי שטח אבל השביל האדום עדיין מרהיב ביופיו, ובלילות ירח כייף לצעוד בערוץ החיוור. לא הפעם. את הסיבוב סיימו איתן והצוות בהסבר על הצורות המרהיבות של אדמת הערוץ והחזיר את הטיילים לבתי המלון, בדיוק בזמן לארוחת צהריים וסייסטה מתבקשת.
הצטרפתי לנסיעה קצרה על סיפון האיווקו הגדולה. עם בסיס גלגלים מפלצתי זהו רכב נוח מאוד, והדפנות הפתוחות מכניסות שפע אוויר צונן. עבור טיילים עירוניים, טיול שטח כזה יכול להיות חוויה ראשונית ומעניינת, בוודאי אם היא משולבת בפעילות מדבר, ארוחה סביב המדורה וכיו"ב. מסלול ים המלח לא איתגר את המשאיות, למרות שאת המעלה למצפור ציפורים אי אפשר לעשות עם אוטובוס, וגם הירידה לנחל פרצים מאתגרת למדי. איתן מסביר שמגבלת המשאיות אינה אחיזה או יחסי העברה, מזה יש להן יותר מכפי שצריך. מגבלת העבירות היא אורך המרכב וסרח העודף האחורי. את נחל נקרות למשל, הוא עושה רק בחלקו המזרחי, ואל כביש 40 יוצא דרך נחל מישר. גם תחת המגבלה הזאת זהו מסלול מדברי משובח, כמו גם הסיורים להר כרכום ושאר יעדים מבודדים.
יצאו, או לא יצאו ממצרים?
יש הרבה אמונה סביב יציאת מצריים אבל אף אחד לא יודע בוודאות האם ומתי התרחשה, האם יצאו בני ישראל ממצרים או שבכלל, המצרים הם ששלטו בארץ כנען? חוששני גם שהפנטזיה על 75 משאיות החוצות את מדבר סיני בשבוע, אינה יותר מאשר הבלחה דמיונית. מה שבטוח הוא שהמדבר אותו מדבר, ותאוות המסעות מזיזה אנשים ועמים על פני מדבר וצייה. ברגל, על גמל, עם דיפנדר או משאית ספארי. חג שמח.
