פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דוקאטי 797 מונסטר – מבחן דרכים – חוזר בתשוקה

      כמעט חצי יובל אחרי שהוצג המקור שעיצב דור שלם של אופנועי עירום ספורטיביים, חוזרת דוקאטי למקורות הדגם, עם גרסה מקוררת אוויר, זולה במחיר אבל עשירה באמוציות. הוא מזכיר לנו כמה מעט אנחנו צריכים כדי ליהנות באמת

      דוקאטי מונסטר 797 – מבחן דרכים (מערכת וואלה! NEWS , קינן כהן)
      העיצוב האייקוני של המונסטר מוגש ב-797 עם המון כבוד למורשת של הדגם (צילום: קינן כהן)

      אבולוציה, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אינה מעניקה את הכרטיס לשלב הבא לחזקים – אלא לאלו המיטיבים להתאים עצמם לשינויים סביבם. הכלל הזה לא נכון רק לדינוזאורים, חרקים, בעלי חיים ופליטי ריאליטי – אלא גם למוצרי צריכה. החברות הסלולריות שלא אמצו את מסכי המגע, יצרניות המצלמות שלא האמינו בפורמט הדיגיטלי ועוד ועוד.
      גם בעולם הרכב בכלל ובתחום הדו גלגלי בפרט, שרידות של חברה לא נגזרת מהיכולת שלה לייצר כלים חזקים ומתקדמים, טכנולוגיים ומסעירים, אלא ביכולת שלה להבין ולהסתגל למציאות. בכלל היכולת הזו, גם ההבנה איפה נמצאים הלקוחות שלה ומהו ה-DNA שצריך להיות חלק מהמוצרים שלה.

      במשך שנים, ייצגה משפחת המונסטרים, את ה-DNA הזה. זה התחיל בשורשים של אופנוע פשוט, נקי, שרירי ומעוצב שעשה שימוש במקסימום רכיבי מדף ועדיין הצליח לייצר כלי שהפך לאייקון. במידה מסוימת גם לכזה שאחראי לגל שלם של אופנועי עירום מפוסלים.

      אבל השנים חלפו, והרצון לגדול עם הרוכבים הביא את סדרת המונסטרים לגדול, להתחזק, להתחכם במידה מסוימת גם להקצין ובלי ספק – גם להתייקר. במילים אחרות, המונסטר הפך ל... מפלצת.

      עושה שרירים

      אבל זוכרים את האבולוציה והתגמול שהיא מעניקה למסתגלים? אז גם דוקאטי החליטו להסתגל – להסתגל לעולם של אופנועים שחוזרים לשפיות, לכיף שברכיבה, לרגעים על האוכף בהם אתה לא חושש שעדר הסוסים תחתיך יסבך אותך בצרות ובאופן כללי - משהו אחר מאופנועים שהפער בין היכולות של הרוכבים (האמיתיות, לא אלו שהם מוכרים לעצמם) לאלו של האופנועים עצמם הלך וגדל.

      כך נולד ה-797 – מעין צעד משלים להצלחה שרשם הסקרמבלר בדיוק בסעיפים עליהם דיברתי בפסקה הקודמת. ראו דוקאטי מה טוב ובעצם שתלו את מנוע ה-803 סמ"ק של הסקרמבלר (שבעצמו התגלגל אליו מהמונסטר) בשלדת מונסטר שנראית קלאסית אבל חדשה לחלוטין, עם עמידה בתקן יורו 4 ואותם 75 סוסים ו-6.9 קג"מ. המנוע, כמו בראשית ימי הדגם – מקורר אוויר – חזרה לשורשים.

      עם המונסטר 797, דוקאטי חוזרת לשורשים לא רק בשיטת הקירור למנוע אלא גם בעיצוב החיצוני שכרגיל אצל דוקאטי ובמיוחד במונסטר הוא שילוב בין מכונה לפיסול מינימליסטי. כמה מעט "ברזלים" יש בו מצד אחד אבל הוא עדיין אייקון. אחרי עוד ועוד מבט אני יכול לומר בביטחון שמשהו בפשטות של המראה החיצוני של ה-797 קוסם לי יותר מכל דגם אחר בגלגול הנוכחי של משפחת המונסטרים. מהפנס העגול ושלדת צינורות החובקת את המנוע ועד מיכל הדלק הזנב הזקור שתוחם גם את האופנוע כאילו אומר לך: "מה, באמת חשבת לשים כאן ארגז? עזוב, אתה יודע שמוכרים פה מעבר לפינה קטנועים, אולי זה הכיוון בשבילך...".

      חזרה לשורשים גם בכל מה שקשור לסביבת הרוכב והתפעול שלה. צג דיגיטלי גדול וברור עם תצוגת סל"ד, מד מהירות, מחשב דרך בסיסי (מד מרחק מתאפס ומהירות ממוצעת), חיווי העברת הילוך ושורת נורות ביקורת. יש גם תצוגת הילוכים בהתקנה מקומית. זהו, אין מצבי רכיבה, בקרות (למעט ABS), מצמד מתכוונן או אפילו מד דלק – פשטות, כבר אמרנו. אבל פשוטת לא אומרת זול, העסק איכותי, בנוי היטב וברמת גימור גבוהה, למרות שהוא כרטיס כניסה אין כאן חיפוף בהרכבה או האיכות וגם הנדסת האנוש מקבלת ציון טוב.

      כבר מהרגע שהתיישבתי עליו שמחתי למצוא שתנוחת הרכיבה פה שפויה יותר מאשר במונסטרים החזקים יותר, הרגליות במיקום שמאפשר זווית פחות מכווצת של הרגליים והכידון גבוה יותר. אין כאן את התנוחה ה"מונסטרית" שזורקת את הרוכב על הכידון. פחות אהבתי את הזווית של מנופי המצמד והבלם על הכידון, אולם אלו ניתנים לכיוון. כיוון מראות קצר מגלה כאלו שלא רק נראות מצוין, אלא גם רואים בהן טוב, למה זה לא יכול להיות ככה אצל עוד יצרניות.

      החביקה של האופנוע עם הברכיים אפשרית בשני מצבים, מצב יומיומי בו הן נמצאות באיזור השלדה ומצב "קרבי" בו אפשר לנעול אותן בשקעים במיכל הדלק, כך או כך זה מאפשר הידוק-חיבור מצוין לאופנוע.
      המושב נוח, תומך ורך בדיוק במידה כדי לאפשר לי יום רכיבה של כ-400 ק"מ בלי תלונות מהישבן.

      דוקאטי מונסטר 797 – מבחן דרכים (מערכת וואלה! NEWS , קינן כהן)
      דחוס, שרירי ומשגע - ככה צריך להיראות נייקד ספורטיבי

      אוויר ערים והרים

      לחיצה על מתג ההנעה מעירה את מנוע ה-L בצליל של סיבוב גל ארכובה מאסיבי זו לפחות התחושה שמקבל הישבן - תוצאה של סידר ההצתה הייחודי למנוע. זה כל כך שונה מהזמזום היפני או טרטור של סינגלים. בצליל שהוא מפיק אי אפשר לטעות, ועדיין, אחרי שהתקנות והרגולציה חנקו אותו עוד בפס היצור, האופנוע הזה ראוי למערכת פליטה הרבה יותר ווקאלית. אם לא בסל"ד הנמוך לפחות כאשר סוחטים את המצערת.

      תחילת רכיבה בתוך העיר מגלה אופנוע גמיש מאוד עם הרבה מומנט, אופייני מאוד הן לתצורה הזו והן לאופנועים של דוקאטי. אפשר לגלוש על ההילוך השני כל היום בקלות ובלי קרטועים למעט זחילה במהירות הליכה ופתיחת מצערת מהירה, גם על זה ניתן לשלוט עם משחק קטן עם המצמד. כאמור הוא אינו מתכוונן אבל נקודת ההפרדה שלו מצוינת ועם המומנט מהמנוע קל מאוד לשלוט באופנוע. זווית הצידוד הקשתה על תמרונים צפופים, אך זו ניתנת לכוונון ומומלץ למי שמעביר את עיקר זמנו באיזורים שדורשים סוג כזה של השתחלות. תיבת ההילוכים "קליקית" מאוד בפעולה שלה, יש רוכבים שהיא עלולה לתת להם תחושה מעט נוקשה, אבל בפועל לא היו מקרים של הילוכים שלא נכנסו ורק החיפוש אחר הניוטרל הפך למטרד.

      הבולמים פה עושים עבודה מצוינת, אלו רק האחוריים שמתכווננים, אבל גם בלי להתעסק בהם מקבלים אופנוע שיודע לטפל בשברים ושיבושים בצורה מצוינת בלי לאבד אחיזה.

      כבר בעליה לכביש המהיר מגלים את המקום בו המנוע הזה אוהב להיות, דחיפה שמתחילה ב-2,500 סל"ד וחגיגה של ממש מ-4,000 סל"ד וצפונה עם המון מומנט ודחף ללא דעיכה עד המנתק או יותר נכון עד החיווי להחלפת הילוך. בכל מה שקשור לתחושות, המומנט שלו הוא מה שמשכנע ולא הנתון של 75 כוחות הסוס שלו.

      בשיוט בכביש המהיר, כדרכם של נייקדים המהירות מתייצבת על כ-130, אבל אין לו בעיה גם לשבת דקות ארוכות על 160 ועדיין לא להיות מעייף, מתאמץ או לא נינוח. משם ואילך זו רק הנחישות של הרוכב מול הרוח שקובעת את הקצב.

      אבל שימושיות בעיר ושיוט בכביש מהיר הם לא הסיבה שקונים דוקאטי, הכבישים המפותלים של הצפון היו היעד האמיתי שלנו, וכאשר הגענו אליהם לא התאכזבנו. בכל סוג של פניות – טכניות ואיטיות או מהירות וזורמות המונסטר 797 תפקד נהדר. עם ישיבה "על הקדמי" והכידון השטוח יחסית, מספיקה הצבעה קטנה כדי להכניס אותו לרדיוס ולהטייה המדוייקת ומשם להמשיך להזין אותו בגז קבוע עד ההתיישרות ויציאה מהפניה. הוא קליל מאוד בתנועה מצד לצד בלי להיות קיצוני או פתאומי מדי בתגובות שלו. הכל פה משדר בתדר של רכיבה זורמת, כיפית ובעיקר לא מאיימת בדיוק מה שצריך אופנוע לרוכבים חדשים.

      גם בכבישים המפותלים, אפילו אלו שלא סלולים היטב, כיול המתלים המצוין שלו יחד עם צמיגי הפירלי דיאבלו רוסו 2 שלו (120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור) מספקים המון אחיזה למי שיודע לדחוף והמון ביטחון למי שלא.

      בעזרת בלמי ברמבו עם קליפר 4 בוכנות ושני דיסקים 320 מ"מ למונסטר יש היענות מצוינת ללחיצה על הבלמים, אני אוהב את הנשיכה ההחלטית שלהם ישר עם הנגיעה בהם. לא אהבתי את זה שבפניות טכניות היו חסרים רגש ולניאריות בשחרור עדין של הבלמים, בדיוק זה שאתה מחפש כאשר רוצים העברת משקל מתונה והדרגתית מהגלגל הקדמי אחורה. בנוסף על המאפיין הזה, גם אותה זווית בין הכידון לידית הבלם שלי אישית הייתה לא נוחה הקשתה על שליטה במינונים המדויקים של שחרור הבלמים.

      מרצף הפניות של כביש הצפון לפוריה ולגלבוע, הפכו הכבישים שבדרך למעין קטעי קישור שאני רק מחכה להשאיר מאחור בדרך לעיקולים הבאים. בכולם המונסטר 797 המשיך להפתיע עם טונות של כיף והתמסרות.

      בחזרה לתנועה העירונית ובדרך לתחנת הדלק הוא הזכיר לי את המחיר של מנוע מקורר אוויר, זה שגם ככה מתקשה לצנן את עצמו אחרי פרק רכיבה מהירה ביום חם למדי. את המנוע הזה מעניין רק להעיף ממנו את החום, זה שבשני הצדדים שלו נמצאות הרגליים של הרוכב פחות מפריע לו. היו פעמים בהן ממש נעמדתי עם רגל ימין מוסטת אחורה והאופנוע מוטה לצד שמאל כדי שיפלוט את החום הרחק ממני.

      ביום רכיבה ששילב תנועה מנהלתית עם כמה פרצי רכיבה אגרסיביים, הציג המונסטר 797 צריכת דלק משולבת של 20.3 ק"מ לליטר.

      דוקאטי מונסטר 797 – מבחן דרכים (מערכת וואלה! NEWS , קינן כהן)

      יציאה של כרטיס כניסה

      שוק האופנועים בנפחי הביניים משופע כיום בכלים מצוינים ובמחירים אטרקטיביים מאוד. ימאהה MT07, קוואסאקי Z650, סוזוקי SV650 וגם ק.ט.מ דיוק 690 אי שם בתמונה. כולם בגזרת המחירים של 55 אלף שקלים עד הטווח הנמוך של 60 אלף השקלים. לעומתם המונסטר 797 עלול להישמע יקר עם תג מחיר של 65 אלף שקלים. אגב, זהו פער מחיר דומה לזה שיש בינו לאחרים גם בשווקים אחרים בעולם. אבל מי שמביט באופנוע הזה דרך החור של הגרוש בלי לרכוב עליו לא באמת יבין את האופנוע הזה, ומי שישפוט אותו רק לפי נתוני ההספק היבשים לא יהנה גם מכלי עם 50 אחוז יותר הספק ממנו.
      הוא לא חסר מגרעות, הבולטות בהן אלו היעדר בקרות רכיבה וההתמודדות עם החום שפולט המנוע וגם מערך מידע דל לרוכב.

      אבל, לראשונה מזה שנים ארוכות דוקאטי מציעה אופנוע זול ביחס להיצע שלהם, אולי לא כזה שמכוון ללקוח התקציב הקלאסי, אבל בהחלט כזה שמהווה כרטיס כניסה לפירמה שעד אליו נחשבה למחוץ להישג ידם של המון רוכבים, בצדק או לא, זו שאלה אחרת.

      שורה תחתונה החברה הצליחה להעמיד כלי זול, אבל איכותי, שמזקק את המהות של משפחת המונסטר בחבילה שמתומחרת בצורה פנטסטית.

      על הצד הטכני: דוקאטי מונסטר 797

      מנוע: טווין בתצורת L שני שסתומים לצילינדר, 803 סמ"ק
      קירור: אוויר
      הספק: 75 כ"ס ב-8,250 סל"ד
      מומנט: 6.9 קג"מ ב-5,750 סל"ד
      תיבה: 6 הילוכים
      מצמד: מחליק

      שלדה: צינורות פלדה
      מזלג קדמי: קאיבה, 43 מ"מ, 130 מ"מ מהלך
      זווית היגוי: 24 מעלות
      בולם אחורי: סאקס, כיוון שיכוך והחזרה, 150 מ"מ מהלך
      בלם קדמי: שני דיסקים 320 מ"מ, קאליפרים רדיאליים 4 בוכנות
      בלם אחורי: דיסק יחיד 245 מ"מ, שתי בוכנות

      בסיס גלגלים: 1,435 מ"מ
      מכל דלק: 16.5 ליטר
      גובה מושב: 805 מ"מ
      משקל יבש: 175 ק"ג
      משקל רטוב: 193 ק"ג