כאשר מכרה פורד את וולוו לחברת ג'ילי הסינית בשנת 2010 מותר היה וצריך היה להעלות סימני שאלה. בכל זאת, שנתיים אחרי המשבר הכלכלי הגדול של 2008 היו הסינים במסע שופינג, ממש "צונאמי" של שותפויות עם יצרניות רכב מערביות, שראו בשוק הסיני הענק הזדמנות להתאושש ומצד הסינים היו על המדף כמה "דילים" לא רעים בכלל שטמנו בחובם הן גישה לטכנולוגיה ושיטות ייצור מתקדמות אותן חלקו איתן החברות הזרות והן הזדמנות להתהדר בשמות יוקרתיים.
כאשר הוצג וולוו XC90 בסוף שנת 2014 ועל בסיס אותה הפלטפורמה גם S90 הסאלונית, סימני השאלה התחלפו בסימני קריאה. וולוו הציגה שתי מכוניות מעולות, מהטובות בקבוצתן. מתקדמות טכנולוגית, מעוצבות, בעלות יחידות הנעה מתוחכמות וכמובן ארוזות במערך בטיחות מתקדם.
אבל עבור וולוו, מי שאמור להביא הביתה את הכסף הגדול הוא XC60. הדור היוצא היה רב מכר אירופי בקנה מידה אדיר, הוא היה שם כדי ללוות את הפריחה של הקטגוריה הזו אבל לא לעולם חוסן. נאמנות למותג היא דבר חשוב אבל היום הקבוצה הזו כבר מצופפת ומוצפת במתחרים.
כיווץ גלויות
מבט ראשון ב-XC60 ואי אפשר לטעות בזיהוי שלו זה וולוו. הוא לא רק נראה כמו העתק מוקטן של ה-XC90, עם הפנסים בעלי תאורת היום בצורת הפטיש והגריל הגדול, הוא גם עושה שימוש באותה רצפה וברבים מהמכלולים של האח הגדול. זה לא תמיד מצליח העניין הזה של עיצוב זהה בפרופורציות שונות, אבל הפעם זה עובד. מזוויות מסוימות הוא אפילו נראה טוב יותר מה-XC90, אתלטי יותר, בכל זאת עם אורך של 469 ס"מ הוא קצר יותר מאחיו הגדול בכ-30 ס"מ. גם במימד האורך וגם באחרים (רוחב של 190 ס"מ וגובה של 166 ס"מ) הוא יושב בדיוק במרכז הקבוצה כתף לכתף עם אודי Q5 או מרצדס GLC. לידיעת הקורא שממש מתכוון לטייל עם ה-XC60 בשטח, קח בחשבון שהדור הנוכחי מפחית את מרווח הגחון מ-23 ל-21.6 ס"מ. יחד עם זאת, גרסת מתלי האוויר בה ניתן לבחור מצב "שטח" מגביהה את מרווח הגחון בכ-6 ס"מ נוספים.
תא הנוסעים של וולוו XC60 לא מפתיע. וזה אולי רק נשמע כמו משהו לא מחמיא אבל זו בעצם מחמאה ענקית. כי גם ב-S90 וגם ב-XC90 קיבלנו שני תאי נוסעים שהם לא פחות ממופת במונחי סביבת נהג. גם פה שפת העיצוב היא מאוד נקיה, מדויקת לא רק בפרופורציות שלה, אלא גם במינון של שימוש בחומרים ובגימור שלהם. במכוניות ההשקה נהגנו ברמת הגימור הגבוהה עם מושבי העור הבהירים, דיפוני עץ טבעי ועיטורי כרום בגימור שהוא לא ממש מט ולא ממש מבריק.
מסך המגע המרכזי הגדול בעל תפעול דמוי טאבלט, אתגר חלק מהאנשים ולאחרים ואני בתוכם הוא היה נוח וטבעי. ככלל, אם חושבים על שלל הגלגולים שעברו מערכות השליטה המרכזיות האלו אצל המתחרים (i דרייב בב.מ.וו, קומנד במרצדס ו-MMI באודי) וולוו הצליחו מאוד לייצר אחת טובה כבר בניסיון הראשון שלהם. חוגת השליטה על עוצמת השמע נשארה בחוץ תודה לאל וכך גם פקדי העברת השירים. את עוצמת המיזוג לעומת זאת השאירו בתפעול דרך מסך המגע, אבל ככל שיכולתי לראות, היא נמצאת בתצוגה הקבועה, כך שלא צריך לחטט בתפריטים בשביל לשנות אותה.
המושבים הקדמיים נוחים מאוד, המרווח טוב וכך גם הראות החוצה שאליה מצטרפות פינות המרכב הרבועות המסייעות למקם את קצה הרכב בקלות. שוב, בהשקה היו רמות הגימור הגבוהות, קרי, מושבים מחוממים, מאווררים ומעסים.
למרות גידול של 10 ס"מ בבסיס הגלגלים ביחס לדור היוצא (287 ס"מ לעומת 277 ס"מ), המרווח לברכי היושבים מאחור נשאר מצוין, אבל הגדילה מדודה ולא זינקה בהתאם למספרים. מה שכן, ואני אומר את זה בזהירות על סמך הזיכרון שלי, המושב עצמו עמוק יותר, כך שהזווית בברכיים פחות חדה. פתחי מיזוג גם בקורה B וגם בקונסולה המרכזית עם שליטה נפרדת על הטמפרטורה והעוצמה הופכים את המושבים האחוריים פה למרענן הרשמי של הקיץ הישראלי. המחיר של הקונסולה הנמשכת לאחור הוא נטרול דה-פקטו של מקום לרגלי הנוסע האמצעי. לשני הנוסעים האחרים יש שקעי 12V ו-230V.
תא המטען גדול, פתח ההטענה רחב מאוד ובגרסה בעלת מתלי האוויר ניתן להגביה או להנמיך את סף ההטענה לקלות השימוש בו. עוד פיצ'ר נחמד הוא וילון תא המטען אותו ניתן לא רק לגלול אלא גם להגביה למפלס גבוה יותר בעזרת מסילה בקורות האחוריות.
תחום מערכות הבטיחות המתקדמות בוולוו הינו עוגת שכבות מפוארת של מאפיינים ויישומים. נחושה לעמוד מאחורי החזון של אפס הרוגים במכוניות של וולוו עד שנת 2020 החברה מוסיפה לכל מה שמוכר לנו כמו בלימה אוטונומית, התראת סטייה מנתיב ותיקון או בלימה עירונית מעטפת רחבה יותר של פעולות. כך למשל, תוספת תיקון היגוי במקרה של זיהוי מכונית עוקפת בקרבה ל-XC60 הנעקף. זיהוי רכב המגיע מלפנים וסטייה לצורך חמיקה במקרה של סכנת התנגשות וגם יכולת לבצע תמרון חמיקה תוך כדי בלימה במהירות עירונית. יצוין כי הרוב המכריע של מערכות אלו אינן מגיעות כסטנדרט ב-XC60 וכלל לא ברור אם בכלל יוצעו בישראל, לגבי זה נצטרך להמתין למועד תחילת השיווק.
גדושים בגדישה
בהתאם לצו העדכני, כל המנועים של וולוו הינם מוגדשי טורבו. כולם, הן סדרת הדיזל והן הבנזין עושים שימוש ביחידות כוח בנפח שני ליטרים (1,969 סמ"ק בשתי המשפחות) בעלת ארבעה צילינדרים. ההבחנה ביניהם, כמקובל בוולוו נעשית על ידי כינויים באות ומספר T בבנזין ו-D בדיזל. הראשונים מתחילים ב-T5 עם 254 כ"ס ו-35.7 קג"מ, עבור ב-T6 לו 320 כ"ס ו-40.8 קג"מ ועד ל-T8 ההיברידי עם 407 כ"ס ו-65.3 קג"מ משולבים. בשניים האחרונים המנוע משתמש במגדש טורבו ומגדש על (סופרצ'ארג'ר) בראשון במגדש טורבו בלבד. הדיזלים מתחילים ב-D4 עם 190 כ"ס ו-40.8 קג"מ ו-D5 עם 235 כ"ס ו-48.9 קג"מ. נכון לזמן ההשקה, כל הגרסאות מגיעות בהנעה כפולה בלבד, כאשר גרסאות הנעה קדמיות צפויות להגיע ב-2018. בהשקה נהגנו בגרסת ה-T6 ובגרסת ה-D5, שתיהן עם תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית בעלת שמונה יחסי העברה.
תחילת הנסיעה נעשית בבנזין T6 נוחות הנסיעה טובה מאוד, גם כאשר מדפדפים בין מצבי המתלים ל"ספורט" הנוחות נשמרת בהחלט. זה נכון לכבישים המהירים, לכבישים סוג ב' המקיפים את האיזורים הכפריים בסביבות ההשקה וגם בנסיעה העירונית בברצלונה.
התאוצות מהמקום כמצופה מ-320 נמרצות מאוד, למרות שהוא סוחב משקל של קרוב לשני טונות. בתאוצות ביניים יחד עם זאת, העסק הרבה פחות מרשים או מבריק באופן כללי, כל נגיעה בדוושת התאוצה מכניסה את המנוע ותיבת ההילוכים לתזזית היסטרית של סל"ד והורדת הילוכים ומילא אם בסופם היינו מקבלים פה איזו בעיטה, אבל לא, התאוצה מתונה בלבד. למעשה בהיבט הזה אהבתי הרבה הרבה יותר את הדיזל, אוי, איזה מנוע תענוג. מומנט בשרני, זמינות כוח נהדרת שמגיע באופן אגבי וכאילו נטול מאמץ של ממש. מפתיע הרבה יותר היה עניין בידוד הרעשים העדיף באופן משמעותי בדיזל לעומת הבנזין. במנוע הזה יש גם חידוש טכנולוגי שהוא פשוט ומבריק. מיכל אוויר דחוס מאפשר שחרור מבוקר של אוויר ללהבי הטורבינה של המגדש על מנת לסייע להם להזרים גם עוד אוויר ובעיקר מוקדם יותר כדי לצמצם עוד יותר את השהיית הטורבו.
במהלך מסיבת העיתונאים שקדמה לנהיגה סיפרו לנו על היכולות הדינאמיות המשופרות של ה-XC60 ודיברו גבוהה גבוהה על כך שהוא מהנה לנהיגה ועל נפלאות ההגה החדש. אחרי הנהיגה בו אפשר לומר אין לי שמץ של מושג על מה הם דיברו. כן, הריסון שלו בהעברות משקל טוב והוא צפוי מאוד בתגובות שלו, אבל מכאן ועד דינאמיות והנאה מנהיגה אין ממש קשר. ההגה קל מדי, חסר משוב ממה שקורה באמת לשלדה וברירת המחדל, לא משנה מה עושים פה היא תת היגוי. זה כל כך בלט בגרסת ה-T6 עם 320 הסוסים שלה שהדרך הכי פשוטה לתאר את זה הן הזרועות הקטנות האלו שיש לטירנוזארוס רקס כל כך הרבה כוח, כל כך מעט יכולת לעשות עם זה משהו...
שומר מסורת
כאשר הוא עוקב בדייקנות אחרי הנוסחה שהפכה את קודמו למכונית מצליחה ומוצלחת, הדור השני של וולוו XC60 עושה מה שעשה הדור הראשון עם התוספת המתבקשת של עדכון ברוח הזמן. החל בעיצוב, עבור ביחידות ההנעה וכלה במערכות הבטיחות. הוא פוגע בול באותה נקודה בה פגע הדור הקודם כביש שטח מרווח, נוח, איכותי מאוד ונעים לנסיעה. לא אמת מידה בכל הקשור להנאה מנהיגה, אבל מכל מקום לרוב המוחלט של לקוחותיו זו אפילו לא דרישת סף או קרוב לכך.
ההתרשמות הכללית בהשקה הייתה בהחלט כללית בשל חוסר היכולת לנהוג בגרסה הרלוונטית ביותר לישראל (ה-T5 שאחראית לרוב המוחלט של מכירות הדגם) וכן בשל חוסר הוודאות לגבי רמות הגימור והרכב מערכות הבטיחות. כאשר דובר על מחירים צפויים בשווקים השונים, ננקב על ידי נציגת היצרנית הערכת מחיר של החל מ-320 אלף שקלים עבור ה-T5. אני לא יודע עד כמה מהימן המספר הזה, בטח לאור העובדה שהמשא ומתן בין היצרן ליבואן באותו השלב היה רחוק מלהסתיים.
גם אם גזרת המחירים שלו תהייה גבוהה יותר ב-20 או 30 אלף שקלים, אנחנו עתידים לראות מתחרה מאוד אטרקטיבי בסגמנט הזה בו מחירי גרסאות הכניסה עם מנועים חלשים ממנו משמעותית מתחילים ב-345 במקרה של אודי Q5 או 370 אלף שקלים במרצדס GLC (ב.מ.וו X3 עומד בפני החלפה ולכן פחות רלוונטי), הפעם יותר מתמיד יש לוולוו מתחרה שמסתכל לאחרים בלבן של הפנסים בלי שום הנחות.
על הצד הטכני: וולוו XC60 T6
מנוע, הנעה בנזין, טורבו, ארבעה צילינדרים, כפולה
נפח 1,969 סמ"ק
הספק/סל"ד 5,700/320
מומנט/סל"ד 2,200/40.8
תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית, 8 הילוכים
ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות) 5.9
מהירות מירבית (קמ"ש) - 230
מידות
אורך (ס"מ) 469
רוחב (ס"מ) 190
גובה (ס"מ) 166
בסיס גלגלים (ס"מ) 287
תא מטען (ליטרים) 505
משקל (ק"ג) 1,814-2115 (בהתאם לגרסה)
מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' מתלי אוויר
בלמים קד'/אח' דיסק מאוורר/דיסק
צמיגים 255/45 R20
