"שומרת מחירון": הכוכבות המשומשות של המחצית הראשונה

כאשר הוא נישא על גל המספרים הגדולים של מסירות הרכב החדש של שנת 2016, מבחינת שוק הרכב המקומי, בכל מה שקשור למסירות רכב חדש - שנת 2017 נפתחה עם שלושה חודשים מעודדים ובהמשכם שלושה חודשים בהם שלטה בעיקר מגמת האטה. האופטימיים יצביעו על כך שביחס לשנה שעברה נרשמה עלייה קלה של כ-3,000 מכוניות בסך המסירות הכללי בעוד הפסימיים יצביעו על האטה של ממש בקצב הגידול השנתי ביחס לזה של החציון הראשון של שנת 2016.

אולם חשוב לזכור שבעוד המספרים בשוק הרכב החדש מהווים אינדיקציה למצב המשק, שוק הרכב המשומש מגלגל עסקאות בהיקף גדול באופן משמעותי, וגם נוגע להרבה יותר אנשים מאשר רוכשי המכוניות החדשות.

כך שלצד המספרים שמגיעים מדי חודש מאיגוד יבואני הרכב, כדאי לעמוד על מה שקורה במסחר הרכב שמחוץ לאולמות התצוגה. את ההצצה למגמות ולמצב השוק הזה אנחנו מקבלים מנתונים שמגיעים אלינו מרשת "טרייד מוביל".

כמו מגמות אופנתיות בשוק הרכב או עליה בביקוש למכוניות חסכוניות במקביל לעליית מחירי הבנזין, גם בתחום המימון יש הלימה בין המתרחש בשוק המכוניות החדשות לאלו המשומשות.

בראשית חודש יוני פרסם אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מזכר תחת הכותרת "הסיכון באשראי לענף כלי הרכב". במסמך, לצד ההרגעה כי החשיפה לסיכון אשראי אינה יוצרת בשלב זה איום על היציבות של המערכת הבנקאית, מתבקשים הבנקים לשורות פעולות שעיקרן ניתוח סיכונים בתחום האשראי ובחינת הסיכונים ויכולות ההחזר של הגופים הלווים, בין המוסדיים ובין הפרטיים.

בחינה של אחוז העסקאות שבוצעו באמצעות מימון מראה שגם כאן ניכרת עלייה בהיקף עסקאות המימון, בעוד שבשנת 2016 היוו עסקאות מימון 43 אחוזים מסך המכירות, השנה עלה המספר ל-46 אחוזים. מדובר בפער גדול מאוד מזה של שוק הרכב החדש בו על פי נתוני בנק ישראל עומד אחוז המימון על כ-30 אחוזים מהיקף העסקאות.

הקושי הקיים לגלגל מכוניות משומשות, בעיקר מהדגמים הנפוצים בחברות הליסינג, לצד הנוחות של עסקת טרייד אין בה משאיר הלקוח את מכוניתו תמורת מכונית חדשה מביאות לעלייה משמעותית בעסקאות טרייד אין. מסתבר שקיצור הדרך והנוחות שבתהליך "שוות" בעיני יותר ויותר לקוחות את הטרטור של מכירה לאדם פרטי על אף ההפסד הכספי המובהק שיש בסוג כזה של עסקה. לפי נתוני רשת טרייד מוביל אחוז עסקאות הטרייד אין מגבה את הקושי וחוסר הרצון של הישראלי הממוצע להתעסק בתהליך המכירה של המכונית המשומשת שלו. מנתון של 23 אחוזים של עסקאות טרייד אין בשנת 2011, הגיעו המספרים ל-44 אחוזים בשנת 2016 ול-47 אחוזים במחצית הראשונה של שנת 2017.

במדינה בה מכונית היא ההוצאה השנייה בגודלה ברוב המוחלט של משקי הבית, ההתייחסות למכונית כנכס מביאה באופן טבעי למשקל רב, לעיתים מוגזם אפילו למושג שמירת הערך שלה והיכולת "לגלגל" אותה הלאה. לצורך בדיקה מי היצרניות שנמכרות הכי קרוב למחיר המחירון המוצהר שלהן, בחנו את אחוזי הפער של מכוניות הנמכרות מתחת למחיר הנקוב. אבל לפני המספרים חשוב להבין דבר פשוט, מחירון, כל מחירון - אינו תורה מסיני ונתון מוחלט. הוא מהווה אך ורק הערכה כללית של שווי המכונית.

על פי נתוני הרשת, דגמי קיה הם אלו הנמכרים הכי קרוב למחיר המחירון שלהן, עם פער של שני אחוזים בממוצע ביחס למחירון. אחריה נמצאות טויוטה עם שלושה אחוזים מתחת למחירון, סוזוקי עם חמישה אחוזים וסובארו סוגרת את הרשימה של המספרים החד ספרתיים עם שמונה אחוזים. בעשירון השני נמצאות דייהטסו ויונדאי עם 11 אחוזים בממוצע פחות מהמחירון, מאזדה ב-12 אחוזים, פיג'ו עם 13 אחוזים, סיטרואן וניסאן עם 14 אחוזים וסיאט ופיאט עם 15 אחוזים. לפי נתוני הרשת הונדה נמכרת בהפחתה ממוצעת של 16 אחוזים, ועם 17 אחוזים מתחת למחירון השלישייה האירופית רנו, אופל ופולקסווגן. שברולט עם 18 אחוזים, מיצובישי עם 19 אחוזים ופורד סוגרת את הרשימה עם הפחתה ממוצעת של 21 אחוזים. חשוב לציין כי במקרים לא מעטים, המספרים הללו כלל אינם רלוונטיים, שכן מכוניות שמורות ובעלות נתונים טובים כלל אינן מגיעות למגרשי הטרייד אין ונמכרות בשוק הפרטי מיד ליד.

מבחינת פרק הזמן בו עומדת המכונית במגרש לפני שהיא מוצאת בית חדש ונמכרת, יש הלימה בין הנתונים של פער המחיר ביחס למחירון. כאשר קיה עם חמישה ימים בממוצע מובילה את הרשימה, טויוטה עם שישה ימים וסוזוקי עם שבעה ימים. באגף המספרים הדו-ספרתיים, דייהטסו עם 11 ימים, פיג'ו עם 12 ימים וסיטרואן וסובארו עם 14 ימים וניסאן עם 18 ימים סוגרת את הרשימה. משם ואילך יש את מאזדה וסיאט עם 21 ימים, יונדאי עם 23 ימים וצמודה אליה הונדה עם 24 ימים בממוצע. את הרשימה סוגרות פולקסווגן עם 34 ימים, אופל עם 35 ימים ושברולט עם 44 ימים.

בהקשר זה השוואה בין נתוני המחצית הראשונה של שנת 2016 לזו הנוכחית מצביעה על תנודות משמעותיות בדירוג. ניסאן למשל קיצצה 19 ימים מזמן ממוצע של 37 ימים ל-18 ורנו שהפחיתה 13 יום מ-38 ימים בממוצע ל-25 ימים כאמור. מן הצד השני, היו אלו הונדה שהוסיפה שמונה ימים, מיצובישי עם שישה ימים ופולקסווגן עם תוספת של חמישה ימים בממוצע.

כמו תחום המימון ותחום הטרייד-אין, גם כאשר מדובר בהעדפה לפי סגמנט אפשר לזהות דמיון גדול בין מכירות הרכב החדש למה שמתרחש בשוק המשומשות. בעוד קטגוריית המשפחתיות שבשנת 2010 היוותה 65 אחוזים מהיקף המכירות של הרשת, לאורך השנים נרשמה ירידה עקבית של כאחוז וחצי בשנה ושנתיים האחרונות צלילה של חמישה אחוזים בין 2015 ל-2016 וכן בחציון הראשון של 2017 עד נתון של 47 אחוזים. גם המשפחתיות הגדולות חוו ירידה, כמו בשוק המכוניות החדשות. מנתח של 13 אחוזים בראשית העשור לכדי שבעה אחוזים נכון למחצית 2017. לעומת זאת מכוניות הסופר-מיני ומכוניות המיני שחוו הוזלות משמעותיות בשנים האחרונות מציגות גדילה משמעותית מ-8 אחוזים ב-2010 ל-19 אחוזים בחציון הראשון של 2017 ובקבוצת מכוניות המיני משני אחוזים בלבד ל-10 אחוזים.

קבוצת הג'יפונים והשטח שמרה על נתח קבוע של כ-14 אחוזים בין השנים 2010 ל-2016, להוציא חריגה בשנת 2008 בה עמדה על שמונה אחוזים. נתון מעניין לאור העובדה שדווקא בשנה זו התרחשה מגמת הוזלת ליטר בנזין מגזרת שבעה שקלים וחצי ואף שמונה שקלים לגזרת ששת השקלים של שנת 2016, אולם ייתן והירידה היא דווקא בשל מחירי הדלק הגבוהים בשנים שקדמו לה והעליה חזרה ל-14 אחוזים ול-17 אחוזים בחציון הראשון של שנת 2017 קשורה קשר הדוק לרמת המחיר הנמוכה הנוכחית.