שטח משומש – האם אפשר לקנות קרוסאובר משפחתי ב-75,000 שקלים?

טיילי מדבר יכולים להתלהב מ-טראקאן ב-40,000 שקלים או מג'ימני ב-35,000 אבל האמת היא שאנחנו קבוצה נכחדת, קומץ לקוחות חסרי חשיבות מסחרית. מול עכברי השטח עומדים עשרות אלפי ישראלים המשתוקקים לרכוש ג'יפונים וקרוסאוברים שרובם המכריע, נטולי הנעת 4X4. כלומר, השוק אומר: תנו לנו את בגדי המלך החדשים (מראה ודימוי של רכב הרפתקאות) ואנחנו נוותר על תכונות כביש משובחות, יכולות שטח אמיתיות, ועל תמורה מלאה לכספנו. התופעה לא נולדה בישראל, כל העולם הולך לכיוון זה.

הכמיהה לקרוסאוברים הביאה את קיה ספורטאז' לשיא מכירות של 14,000 מכוניות בשנה, וגם יצרנים אחרים מוכרים אלפי כלים בשנה. הקרוסאוברים גובים מהלקוחות פרמיית מחיר גבוהה; אפשר לקנות קרוסאובר חדש בפחות מ-100,000 שקלים (סוזוקי איגניס, דאסטר 2X4 למשל) אבל הדגמים הנחשקים נמכרים במחירים בין 140 ל-200 אלף שקל, וגם הרבה יותר. עבור רובנו, סכום כזה הוא מחוץ למסגרת התקציב; לכן רצינו לבדוק אם אפשר למצוא קרוסאובר ראוי, במחיר סביב 100,000 שקלים – זה מחירה של משפחתית נחמדה ומודרנית, נטולת יומרות.

קרוב ל-40,000 קרוסאוברים חדשים נמכרו בישראל ב-2016, רובם ייפלטו לשוק המשומשות תוך שנתיים-שלוש. בשנים הקודמות היה קצב המכירות נמוך יותר אבל גם ככה, ניתן לשער שהיקף שוק המשומשים מפלרטט עם 80,000 מכירות לשנה; זו כמות עצומה של קרוסאוברים רעננים יחסית, במחיר אטרקטיבי מאוד. קרוסאובר בן שלוש-ארבע שנים יהיה מפנק ומרווח יותר מרוב המשפחתיות הקומפקטיות; מצד שני הוא לא נוצץ ואופנתי כמו חבריו החדשים, יהיה פחות חסכוני ובוודאי, נטול מערכות בטיחות מודרניות.

החלטנו לבדוק מה האופציות העומדות בפני הצרכן הישראלי בשני טווחי מחירים: 90,000-100,000 שקלים עבור מי שהפרוטה בכיסו, 70,000-80,000 שקלים עבור מאותגרי תקציב. בסכומים אלה אפשר למצוא קרוסאובר שנראה טוב בחנייה, מעניק איכות חיים לכל המשפחה, אמינותו עדיין גבוהה, ויש סיכוי למכור אותו בקלות בעוד שנתיים שלוש. חלק מהדגמים חמושים בהנעת 4X4 אפקטיבית למדי, למשפחות שוחרות טבע ושבילים נינוחים. עם קצת סבלנות תמצאו גם מנוע דיזל, שיחסוך לכם בהוצאות השוטפות.

לפני שצללנו לנבכי יד-2, ציפינו למצוא פערים גדולים בין מחירי הדגמים השונים; חשבנו שחלקם יאבד מחיר באופן מהיר יותר מאשר האחרים וזה לא מה שמצאנו, בסקירת למעלה מ-300 מודעות. אין פה קסמים, ששת הדגמים אותם בחרנו שומרים היטב על מחירם, כולם נחשבים לאמינים, ולכן מחיריהם דומים למדי.

אם אין לכם העדפה מוחצת לדגם זה או אחר, תוכלו לצמצם את היקף החיפוש ל 3-4 דגמים הנראים לכם, וללכת על האקזמפלר הטוב ביותר אותו תמצאו. יש פערים ענקיים בטיב האקזמפלרים אותם תפגשו; חלקם נסע מעט מאוד קילומטרים, אחרים צברו למעלה מ-100,000. אחדים שימשו נהג בודד ורגוע, אחרים נגרסו על ידי ילדים שפיזרו במבה והקיאו על המושב האחורי. מכיוון שאלה לא רכבי שטח, הבדיקה צריכה להיות כמו בכל מכונית משפחתית – מיון ראשוני עצמאי, ולאחר מכן בדיקה במוסך מתמחה או מכון בדיקה. פשוט.

את מטריצת המחירים בנינו לאחר בחינת 40-30 קרוסאוברים מכל דגם; נזכיר לכם כי אלו רק המחירים המבוקשים בלוח יד-2, בפועל יהיו המחירים נמוכים יותר. החלק האדום של הטבלה משקף את מצאי המכוניות בקבוצת המחיר הגבוהה, 90-100 אלף שקל. החלק הירוק משקף את מצאי המכוניות במחיר 70-80 אלף שקל. הטבלה מראה כי בכל רמת מחיר, ניתן למצוא דגמים משנתיים עד שלוש שנות מודל; הפערים נובעים מהבדלים ברכב הספציפי (רמת גימור, מנוע 2.0 או 1.6 ליטר, וכיו"ב), מצבן הכללי של המכוניות, הקילומטראז', ומידת חוצפתו של המוכר.

שני יוצאים מן הכלל בולטים לעין; בכל רמת מחיר, טויוטה ראב4 שומר על מחיר גבוה יותר (את זה כולנו כבר יודעים) ולכן, במחיר נתון תקבלו ראב4 ישן בשנה או שנתיים משאר המכוניות. האם הפער מוצדק? תלוי את מי שואלים. סובארו XV מציג תופעה הפוכה – זהו רכב שמלכתחילה הוא זול יחסית, כי הוא נתפס כפחות 'משפחתי' משאר הכלים בטבלה. לכן ובכל מחיר, תוכלו למצוא XV צעיר בשנתיים-שלוש מהמתחרים הקרובים וכבונוס משמעותי, תקבלו הנעת 4X4 ויכולת שטח לא רעה. רוב ה-XV הזולים מגיעים עם מנוע 1.6 וגיר ידני; חלקם הגדול עדיין באחריות יצרן, זה יתרון גדול מאוד בשוק המשומשות.

הצלחתו הפנומנאלית של ספורטאז' מחייבת אותנו להציב אותו בראש הרשימה. בתקציב של 90-100 אלף שקל תמצאו ספורטאז'ים בני 4-6 שנים, משנות המודל 2011-2013. הדגם הנוכחי עם מערכות הבטיחות האקטיביות הושק בינואר 2016 כך שבכל מקרה, אנחנו מדברים על הדגם הקודם, דור שלישי. עיצובו החיצוני עדיין נאה, הוא מאובזר היטב, רמת הנוחות אינה אופטימלית אבל התנהגות הכביש טובה. הרוב המכריע של המכוניות מצויד בהנעה קדמית, ומנועי 2.0 ליטר 163 כ"ס. תיבת ההילוכים פלאנטרית רגילה.

מצאנו ספורטאז' 2012 עם 95,000 קילומטרים, בעלות פרטית, ב-90,000 שקל. הצעה מעניינת מאוד היא דגם פרימיום 4X4 מודל 2013 עבורו מבקשים 103,000 – זהו רכב מפואר עם ריפודי עור, מולטימדיה ו-55,000 קילומטרים בלבד. תורידו לו 3,000 שקלים וזו יכולה להיות עסקה מצוינת (אל תבנו על ה-4X4 לטיולי שטח קיצוניים). הצעה זולה במיוחד היא מודל 2012 ב-77,000 שקלים; הכלה יפה מאוד אבל יש לה 170,000 קילומטרים, לא מעט.

לא הייתי מתעסק עם ספורטאז' 2010, הדגם בעל מנוע 2.7 ליטר 175 כ"ס; זהו כלי מיושן, לא אטרקטיבי, זללן גדול. בטווח המחירים הירוק (70-80 אלף) מצאנו דגם 2011 ב-79,000 שקלים, עם 84,000 קילומטרים. זה רכב נאה, מאובזר היטב ומפנק. מצאנו עוד 2011 עם 99,000 קילומטרים, מבקשים 75,000 שקלים. עבור 2011 דורשים גם מחירים מעל 80,000 שקלים.

פורסטר הוא מאבי-אבות הקטגוריה, והוא עדיין אהוב ואקטואלי. כל הפורסטרים מגיעים עם הנעת 4X4 אפקטיבית מאוד, מנועי 2.0 ליטר 150 כ"ס, פוטנציאל הנאה גדול מנהיגה ספורטיבית ונהיגת שטח, תא נוסעים מרווח ותצרוכת דלק גבוהה. עד מרץ 2013 נמכרו הפורסטרים עם תיבת 4-הילוכים פשוטה אך יעילה, הדור הרביעי קיבל גיר רציף חסכוני, אבל פחות נעים לנהיגה. הפורסטרים הראשונים היו אפרוריים למראה (מעין סטיישן מוגבה) אבל הדורות הרלוונטיים לנו, נראים הרבה יותר טוב. המתלים מצוינים בכל קנה מידה, בכביש וגם בשטח. הנעת ה-4X4 יעילה וזוויות המרכב טובות יחסית; קל לשפר פורסטר לטיולי שטח, אבל זה לא תמיד חוקי.

בטווח המחירים האדום מצאנו פורסטר 2013 עם 71,000 קילומטרים ב-97,000 שקלים; שני דגמי 2011 ב-99,000 שקלים, האחד עם 103,000 קילומטרים, השני עם 106,000 קילומטרים. בהתחשב באמינות המופלגת של הפורסטר, זו קנייה לגמרי לא רעה. עבור 2014 עם 120,000 קילומטרים ביקשו 103,000 שקלים, קצת מיקוח והוא נכנס לתקציב שלנו.

בטווח הירוק מצאנו פורסטרים מהשנים 2009-2011; אלו כבר מכוניות ישנות למדי, אבל לחלקן יש קילומטראז' נמוך, 70-80 אלף קילומטרים. הדגמים הישנים פחות חסכוניים בדלק. ב'פינת התפרן' מצאתי פורסטר טורבו 2001 עם 332,000 קילומטרים ומנוע חדש, 177 כ"ס ב-14,000 שקלים... הנאת הנהיגה מובטחת עם בונוס של גג שמש ענקי! הזול ביותר הוא מודל 1998 עם 370,000 קילומטרים, מערכת גפ"מ בבגאז', 11,000 שקלים והוא שלכם.

האאוטלנדר כיכב בטבלאות המכירות משך שנים רבות, בעיקר בגלל מרכבו הגדול ואופציה של 5+2 מושבים. רלוונטי לתקציבנו הוא הדור השני, עם חרטום עגמומי משהו. בגישתנו השמרנית נתמקד בגרסאות ה-2X4 2.0 ליטר אם כי יש בהיצע גם 4X4, דיזל ואפילו היברידי פלאג-אין. זה רכב אותו רוכשים בגלל המרחב הפנימי, וכושר הסעת הנוסעים (למרות שבחלק גדול מהאאוטלנדרים הזולים, יש רק חמישה מושבים). מנוע ה-150 כ"ס אינו מלהיב, אבל מספק. תיבות ההילוכים הרציפות מעצבנות למדי, אבל מתרגלים אליהן מהר. יש היצע לא קטן של תיבות ידניות, יתרון גדול בהתחשב באופייה המייבב של התיבה הרציפה.

בטווח האדום מצאנו אאוטלנדרים מהשנים 2012 עד 2015; אם תהיו מוכנים ללחוץ על דוושת המצמד, תוכלו לקנות אאוטלנדר 2015 עם 47,000 קילומטרים וחמישה מושבים בלבד, ממש מציאה! תיבה ידנית תשפר את ביצועי המנוע והנאת הנהיגה, ותחסוך לכם הרבה דלק. עבור מי שמתעקש על 5+2 מושבים וגיר אוטומטי מצאנו מודל 2013 עם 150,000 קילומטרים, ב-95,000 שקלים. 2013 עם 113,000 קילומטרים יעלה 100,000 שקלים.

מי שמגביל תקציב ל-80,000 שקלים יוכל לקנות 2010 עם העיצוב המחודד יותר, העדיף בעיני על הדגם הנוכחי. ב-70,000 שקל תקבל רכב עם 93,000 קילומטרים ו-5 מושבים. ב-79,000 שקלים תקבל מודל 2011 עם 103,000 קילומטרים. עבור מודל 2012 עם 86,000 קילומטרים מבקשים 74,000 שקלים.

יצרנים רבים טוענים שהם המציאו את הג'יפון הראשון אבל האמת היא שטויוטה המציאה אותו ב-1994, עם הראב4. ראב4 היה רכב ה-4X4 הראשון שלא נועד לנהיגת כביש מושלג או רטוב (כמו ה'קוואטרו' של אודי, למשל), אלא ניסה להציע אופציה קלילה לרכב שטח. לישראל הגיע ראב4 ב-1997, עם גרסת 5-דלתות; בעולם נמכרו גם גרסאות גג ברזנט ואפילו גרסה עם הנעה חשמלית, שהקדימה בהרבה את זמנה. משעשע לראות שכבר ב-1997 צויד הראב4 במנוע בנזין 2.0 ליטר, שהפיק 150 כ"ס – דומה מאוד להספק העדכני אבל מן הסתם, פחות חסכוני.

מה שעוד השתנה במהלך השנים, היא אוריינטציית השטח; מג'יפון שידע להתמודד עם מעברים טכניים יחסית הפך הראב4 לרכב נטול יומרות שטח, בעל מתלים נוקשים למדי. הוא גם צמח במידותיו והפך לרכב משפחתי מרווח עם תיבת הילוכים רציפה, לא נחשקת מאוד. ראב4 מגיע לישראל עם הנעת 4X4 אבל יכולות השטח שלו מוגבלות למדי, גם ביחס לז'אנר הג'יפונים. בשוק המשומשות שומר ראב4 על מחירו, ובתקציב של 90-100 שקל תיאלצו להסתפק ברכב משנת 2011-2012; בתקציב 70-80 אלף תאלצו לרדת לשנות מודל 2009-2010. אלו כבר כלים ישנים יחסית, ואני לא חושב שפער 'האמינות הנתפסת' מצדיק את המחיר; עדיף לקנות מותג אחר, רענן בשנתיים-שלוש. ב-2012-2013 הוחלף הדגם אבל ההבדלים בין הדגמים אינם גדולים.

חיטוט ביד-2 העלה מבחר דגמי 2011-2012 במחירים 90-95 אלף שקל, עם 85-70 אלף קילומטרים, כולם "מטופלים באהבה בחברה". ברצועת המחירים הירוקה (70-80 אלף) ירדנו לשנות המודל 2009-2010, עם גלגל רזרבי על הדלת האחורית. פה אנו פוגשים קילומטראז'ים גבוהים יותר, 150,000. במסגרת הפינה "חוצפה ישראלית" גילינו ראב4 משנת 2008, עבורו ביקשו 95,000 שקלים, שיהיה להם בהצלחה! בפינת התפרן אציע לכם דגם 1997 עם 310,000

XV הוא בעצם, אימפרזה שהוגבהה בכמה סנטימטרים, וקיבלה עיטורי פלסטיק וגגון קרבי. מאחר והמרכב המקורי הוא של מכונית כביש, ה-XV נמוך במקצת מדגמי המתחרים (גם מהפורסטר) שנולדו מלכתחילה כקרוסאוברים. ל-XV יש מערכת מתלים מצוינת והנעת 4X4 יעילה מאוד. הוא פחות מרווח מחלק מהמתחרים אבל מאוד נעים לנסיעה, עם יכולת שטח לגמרי לא רעה. מרווח הגחון טוב (22 סנטימטרים!) אבל זווית הגישה בעייתית, מבטיחה לטיילי שטח שריטות וכיפופים בפגוש הקדמי. הגיר הרציף מעצבן למדי, בעיקר בגרסת 1.6 התובעת מתיבת ההילוכים לעשות קסמים. גרסאות ה-2.0 ליטר 150 כ"ס רגועות יותר, ואינן צמאות בהרבה מגרסאות ה-1.6 114 כ"ס (הוצגו בישראל ב-2014). יש דגמים עם תיבת הילוכים ידנית, חלקם עם הילוך 'כוח' מתון. מכיוון שסובארו נותנת חמש שנות אחריות, קל למצוא XV עם אחריות יצרן עד 2019 או אפילו 2020 – זו גלולת הרגעה לרוכש הרכב המשומש. לכאורה מחוץ לנושא הכתבה – ה-XV עומד לפני החלפת מודל קרובה ותוכלו למצוא "אפס קילומטר" ב-115,000 שקלים. לא שווה לכם, לקרוע ניילונים בעבור 15,000 קילומטרים?

בטווח האדום (90-100 אלף שקל) יש היצע גדול של XV משובחים. האטרקטיבי ביותר הוא 1.6 אוטומטי 2016 עם 27,000 קילומטרים בלבד; ב-95,000 שקלים, אין ספק שזו מציאה מעניינת מאוד, עם אחריות יצרן עד שנת 2021! ב-100,000 מוכרים גם 2.0 ליטר 2014, עם 123,000 קילומטרים; אין לי ספק שבמקרה הזה הייתי הולך על הידני, מרוויח 2-3 שנות מודל וכמה עשרות אלפי קילומטרים. זאת, למרות שדגמי ה-2.0 ליטר מגיעים ברמת אבזור גבוהה יותר – מולטימדיה, קישוטים, מיגוני גחון וכיו"ב.

בטווח הירוק (80-90 אלף) מככבת גרסת ה-1.6 ליטר; ב-80,000 שקלים תוכלו למצוא XV טרי ורענן משנות המודל 2014-2015, עם פחות מ-100,000 קילומטרים; זוהי הצעה מצוינת, רכב רענן ואמין במחיר מאוד נגיש. כדי למצוא מנוע 2.0 ליטר מתחת לרף ה-80,000 תיאלצו לסגת בשנתוני הייצור, ל-2012. אני בכלל לא בטוח שזו עסקה כדאית – נכון שמנוע ה-2.0 ליטר בשרני וחזק יותר, אבל ההבדל אינו מצדיק ירידה של שנתיים-שלוש.

יונדאי ix35 החליף את הטוסון המיושן, והוא קרוסאובר מודרני ועדכני (הוחלף ב-2015 על ידי הטוסון הכול-חדש). עיצובו של ix35 נועז ומוחצן, גם היום. זהו קרוסאובר מרווח, מערכת המתלים קופצנית למדי. רוב ה- ix35 הגיעו עם הנעה קדמית אבל יש גם 4X4; לא מצטיין בנסיעת שטח. מנוע 2.0 ליטר מספק 163 כ"ס, לא חסכוני במיוחד.

ב-94,000 שקלים מצאנו מודל 2014 עם 118,000 שקלים. ב-103,000 מצאנו מודל 2013 עם גג שמש פנורמי, 125,000 שקלים. הצעה חריגה היא דגם 2015 עם 19,000 קילומטרים בלבד; הנתונים מעודדים אבל המוכר מבקש... 120,000 שקלים. בהצלחה! בטווח הירוק (70-80) מצאנו היצע גדול של ix35 משנות מודל קדומות יחסית, 2010-2011. חפשו את הכלים עם הקילומטראז' הנמוך יותר.

לפעמים אני מרגיש כמו דון קישוט הנלחם בטחנות הרוח אבל איני יכול שלא להזכיר לכם, שכל קרוסאובר מהווה חבילת פשרות – אתם משלמים תוספת מחיר עבור הופעה מוחצנת ומרכב מוגבה. מבחינה מוטורית ודינמית, כל קרוסאובר הוא רכב כביש פחות טוב ממכונית משפחתית מקבילה - מרכז הכובד הגבוה, המשקל העודף, ויומרת המתלים לטפל גם בנסיעת שטח, מכשילים את הקרוסאוברים בכל מבחן כביש. אופנת הצמיגים נמוכי החתך פוגעת באיכויות הנסיעה עוד יותר.

אבל אני יכול לנבוח עד מחר, והשיירה תמשיך לנסוע – אופנת הקרוסאוברים מתפשטת בעולם כשריפה בשדה קוצים, מכיוון שהיא עונה על תשוקות ופנטזיות של מאות אלפי לקוחות. כול שעשינו בכתבה זו, היה להצביע על פתרון אטרקטיבי בשוק המשומשות. מאליו יובן שביום בו תחפשו רכב משומש, היצע הדגמים ומחיריהם המבוקשים יהיו שונים מאלה שמצאנו ביום הכנת הכתבה. בהצלחה.