כבר מהקילומטרים הראשונים על הבוורלי 350 הרגשנו במקרים רבים, שבהם זינקנו מהמקום בהחלטיות, את התערבות מערכת בקרת האחיזה בהאצה, או ה-A.S.R. הסיבות לכך הן בעיקר ביצועי המנוע המעולים ואופן פעולתו של המצמד המיוחד של הבוורלי 350, שבנוי כמו מצמד של אופנוע.
מצמד זה מחליק הרבה פחות בהאצות מהמקום, לעומת מצמד צנטריפוגלי רגיל של קטנועים, ומרגע שהוא מתחבר המנוע למעשה מחובר ישירות לגלגל האחורי והתגובה לכל שינוי בידית הגז היא החלטית ומידית. במספר מקרים ביטלנו את פעולת המערכת בעזרת המתג שבלוח המחוונים, בכדי לאפשר תאוצות חזקות במיוחד גם כאשר יש מהמורות גדולות בכביש.
בגלל הניתוק הרגעי שבין הגלגל האחורי לאספלט לאחר המעבר על המהמורה, הגלגל האחורי מאבד את האחיזה ומערכת ה-A.S.R מתערבת וגורמת לתחושה שהמנוע נכבה פתאום ולכן התאוצה מפסיקה בפתאומיות. באותם המקרים שבהם ניתקנו את המערכת, הגלגל האחורי החל לזגזג לצדדים, בעיקר בזינוק מהמקום על מעברי חצייה, ונשמעו חריקות ומחאות מצד הצמיג האחורי.
בכדי להעמיד את המערכת בפני מבחן קשה יותר החלטנו לקחת את הבוורלי למשטח כורכר ולנסות להאיץ פעם עם המערכת ופעם ללא. צריך לקחת בחשבון, שרמת האחיזה על הכורכר היא נמוכה במיוחד ולבטח הרבה יותר נמוכה לעומת האחיזה של הצמיגים גם על כביש רטוב, אשר מהווה עבור מרבית הרוכבים את מצב האחיזה הירוד ביותר האפשרי. למרות שהיה ברור, שיהיה הרבה יותר קל
ללא התערבות המערכת הגלגל האחורי מיד נזרק הצידה בהחלטיות וגם תיקונים נכונים בכידון, לא מצליחים ליישר את הקטנוע בכיוון הרצוי תוך כדי שהגלגל האחורי לא מפסיק להעיף חצץ לכל הכיוונים ולגרום לנו לרצות להפסיק ולחזור לשליטה מלאה. בכל אחד מהניסיונות כמעט נפלתי ואילולא ניסיון הרכיבה בשטח, הייתי מתרסק בוודאות. כאשר המערכת פועלת והרוכב פותח את הגז בהחלטיות הבוורלי כמעט ולא מתקדם בגלל שהמערכת מפסיקה את פעולת המנוע לחלוטין, עד שמחזירים את ידית הגז למצב כמעט סגור. בנוסף לכך, תוך כדי הניסיונות הרבים להאיץ הרגשנו באופן משמעותי מאוד את פעולתה של מערכת מניעת נעילת הגלגלים בבלימה, שלא ניתנת לניתוק, ולמעשה אפשרה לנו להוריד מהראש לפחות את הדאגה מאיבוד אחיזה בבלימה.
המסקנה שלנו היא, שבקטנוע בנפח גדול בעל ביצועים כמו של הבוורלי המערכת היא ללא ספק חובה עבור רוכבים פחות מנוסים, אבל גם לרוכבים מיומנים היא עשויה להיות לעזר במרבית המצבים. המערכת למעשה דואגת ליידע את הרוכב בכך שהוא מגזים עם הגז ומאפשרת לו לצאת ללא פגע ממצבים, שהיו מעמידים את כישורי הרכיבה שלו במבחן גורלי.
באחד מימי אוגוסט החמים החלטתי לנסות לפרק את מגן הרוח הקדמי לטובת קירור הגוף ברכיבה עירונית. הפרוק מתבצע בקלות על ידי פתיחת שלושת ברגיי האלן הזהים. לאחר הפרוק צריך לסובב לעבר לוח המחוונים, את שתי התושבות המחוברות למראות בכדי שלא יבלטו החוצה. ברכיבה בעיר אכן כמות האוויר שמגיעה לעבר החזה והראש מצליחה לקרר טוב יותר את הרוכב ובנוסף המראה של הבוורלי נעשה קצת יותר ספורטיבי.
הבעיה היא שברכיבה מחוץ לעיר, בגלל תנוחת הרכיבה הזקופה, הרוח גורמת ללחץ חזק על הראש שהופך את הרכיבה לנעימה הרבה פחות. קיימים בשוק משקפים קדמיים קטנים יותר מהמקורי, שלפי דעתי יהוו פתרון נכון עבור מי שרצה ליהנות מהרוח בקיץ, להעניק לבוורלי מראה אגרסיבי יותר ועדיין לא להרגיש נוח גם בכביש המהיר.
צריכת הדלק ממשיכה להפתיע אותנו ונשארת על ממוצע של 28 קילומטרים לליטר בנסיעה משולבת בעיר ומחוצה לה וצריכת השמן עדיין אפסית. ההתנעה מידית, כל עוד לא פותחים את ידית הגז, וגם כאשר המנוע קר הוא מיד לאחר ההתנעה מגיב היטב לידית הגז.
בחודש הבא אנחנו מתכננים להרכיב עליו מספר אביזרים שישפרו את יכולת האחסון וגם כאלו שישפרו במקצת את הביצועים ובזכותם נכיר יכולות נוספות של הקטנוע המפתיע הזה.