מה נבקש ליום הולדת חמישים? אולי השתתפות ב-באחה 1000?

יש כמה אתגרים קלאסיים בחייו של נהג שטח ספורטיבי; באירופה יהיו אלה 'דקאר' המיתולוגי, 'דרך המשי' או 'קרואטיה טרופי'. בעולם החדש יש אופציה אחת מובילה, מרוץ באחה 1000 החוגג השנה יובל חמישים, עם מסלול מוארך של 1400 מייל. המרוץ נערך מדי שנה ב'באחה מקסיקו', והוא נמשך בין שלושים לחמישים שעות; משך המרוץ תלוי רק ביכולותייך ובתקציב אותו הצלחת לגייס.

לפני כחצי שנה הגיע יקיר המערכת וחברי הטוב ג'וי בירן, לגיל חמישים. כאשר חשב על מתנת יום הולדת לא יכול היה לשכוח את השתתפותו ב-באחה 1000 לפני עשר שנים, כאופנוען 'איירון-מן'. הוא התגעגע למרוץ המיתולוגי, להתרגשות, לפייסטה המדהימה בעיירהEnsenada , לאתגר האדיר ולחוויה שאין לה סוף. מהר מאוד הוחלט כי באחה 1000 יהיה היעד הנכסף. בדיקה ראשונית לגבי גיוס חסויות ושותפויות העלתה כי השוק בישראל יבש – ככל שגיוס כספים היה בעייתי בשנים קודמות, היום המצב רק חמור יותר. קשה לגייס כספים, אין עניין ציבורי או עסקי, חארם.

לאחר סבב שיחות עם חברים ובעלי עניין, נדלקו על העניין שני אנשים טובים - ערן ריינש ויובל שיצר, חולי אקשן והרפתקאות, חברים ושותפים למסעות ג'יפים לירדן ויעדים אחרים.
שלושת החברים חוגגים השנה 50, ונראה להם כי השתתפות באתגר האמריקני היא מתנה נהדרת לגיל הזה...השלושה הקימו קבוצת מרוצים בשם Team Israel – AST-Technology ולאחר גיוס המימון נותרה רק בעיה אחת: עם איזה רכב יוצאים, איך מגייסים אותו, איך מתאמנים, ואיך שורדים 50-40 שעות נהיגה מאחורי ההגה?

יובל וערן הם אנשי שטח אמיתיים, חובבי אקסטרים מושבעים. שיצר הוא רוכב כביש מושחז על יצירות מוטוריות איטלקיות, ונהג 4X4 ותיק ומוכשר. באמתחתו מאות טיולי שטח בפינות נידחות בעולם והוא נחוש לצלוח את חוויית ה-באחה במלואה. ריינש סוחב על גבו חוויות אקסטרים עולמיות הכוללות טיולי 4X4, SBS ואופנועי שטח, כולל בבאחה מקסיקו. קשה לבקש שותפים טובים יותר לחוויה מאתגרת כמו באחה 1000.

באחה 1000 הוא אתגר הישרדותי עליון לנהג ולרכב המרוץ; גם אם אינך מתכוונן לעלות על הפודיום (ומוטב שכך...), עצם הנהיגה הרצופה של 2250 קילומטרים שטח, היא אתגר עצום. המסלול כולל שבילי מדבר וטרשים, דיונות, חצץ, וטונות של פודרה טובענית. מי שאינו מוביל את המרוץ טוחן מאות קילומטרים של אגני פודרה וקוליס אדירים, אותם חפרו מאות הכלים שנסעו לפניו. ענני האבק הופכים את נהיגת הלילה לאתגר קיצוני עוד יותר והעייפות המצטברת הופכת כל מייל, לקשה יותר מקודמו. בממוצע מתחילים את המרוץ כ-650 צוותים, אל קו הסיום מגיעים 250 בלבד... השנה הוארך המסלול ל-1400 מייל, ואחוז הנושרים צפוי להיות גבוה עוד יותר.

בדרך כלל נוהגים שני אנשי צוות בכל רכב, נהג ונווט. במסגרת ההיערכות לבאחה 2017 החליטו בירן, שיצר וריינש, לחלוק רכב בשלישייה; בכל רגע נתון ינהגו וינווטו שני חברים, השלישי יוקפץ ברכב הליווי לנקודות החלפה. גם ככה יהיו לכל אחד מספיק שעות וקילומטרים על סיפון רכב המרוץ...

הרכב הראשון אותו שוקל הצוות היה SBS על בסיס אלה הנמכרים בישראל - אלו כלים מהירים מאוד בתצורתם הבסיסית, ונראה כי הכנתם למרוץ תהיה זולה ביחס להכנת רכב מרוץ בגודל מלא. הפנטזיה להשיג עסקה אטרקטיבית תמורת מאבריק או רייזר מהיבואנים לישראל נגוזה מיד, ובדיקה ראשונית העלתה כי SBS מוכן למרוץ הוא עניין יקר ביותר – עד שחיזקת לו את המתלים, התקנת כלוב התהפכות תקני, שיפרת את המנוע ותיבת ההילוכים, הוספת מכלי דלק המספיקים לטווח הנסיעה הנדרש... מחירו של SBS מוכן לקרב עשוי להגיע לכ-125,000 דולאר. SBS משומש שעבר מרוץ או שניים יעלה קרוב ל- 65,000$.

עדו כהן יעץ לג'וי: למה לך ללכת על SBS עם כל המגבלות של רכב קטן?? אם אתה כבר יוצא לבאחה, נסה למצוא רכב מרוץ בגודל מלא, שיעניק לכם את מלוא חוויית המרוץ! דברי עדו נפלו על אוזניים קשובות וג'וי החל לבדוק ברשת מה ניתן למצוא בתקציב המוגבל של הקבוצה, הרים טלפונים לסדנאות מרוץ באמריקה. חודשיים מאוחר יותר המריא ג'וי לקליפורניה במרדף אחרי רכב החלומות. על הכוונת היו כמה רכבי מרוץ שבאו בחשבון:

גחמת הלב היא לצאת ל-באחה עם טרופי טראק קלאסי, אותם טנדרים מדהימים המגהצים באמפים במהירויות 150-180 קמ"ש. אלו מכוניות העולות מאות אלפי דולרים, תחזוקתן יקרה להחריד, והן מחוץ להישג ידה של קבוצה חובבנית כמו AST-Technology. בצידה השני של הסקאלה נמצאים רכבי SBS משופרים למרוץ; גם כאן עשוי תקציב ההשתתפות להגיע לכ– 150,000$, סכום גבוה עבור חוויה שאינה מספיק אקסטרימית.

באגי Class 1 עשוי היה להיות פתרון מצוין; קלאס-1 היא הקטגוריה הבכירה של הבאגים, אלו כלים בעלי מנוע אחורי וגלגלים חשופים לעין (לא תצורת "טנדר" עם ארגז). לרכבי קלאס-1 יש מערכות מתלים משובחות ומנועי LS המספקים 500-700 כ"ס. אלו מכונות מרוץ מדהימות המגיעות במבחר תצורות טכנולוגיות; מנועי 8V בהספקים בין 500 ל-700 כוח סוס, גירים סינקוונשיאלים, תיבות הילוכים עם או בלי מצמד, מערכות מתלים מגוונות ושלדות צינורות מרשימה... גולת הכותרת היא כמובן נסיעת המבחן אליה יצא ג'וי.

את נסיעת המבחן הזו, לא יישכח ג'וי: "יצאנו לעיירה שכוחת אל מצפון ל-לוס אנג'לס, שם פועלת סדנה של אחד מוותיקי סצנת מרוצי המדבר. הבחור בן 38 מכוסה קעקועים, מהנדס מכונות המשרת בצי האמריקני ובונה רכבי באחה לתחרויות. אחרי שיחה מקצועית מאלפת השתחלתי לתא הנהג הצפוף, צפוף מאוד. הכול ייעודי וספרטני, השלדה מקיפה אותך בביטחון, שלל מתגים ומחברים מסביב...

ברכב באחה ייעודי אין 'מפתח חכם' או סיבוב קליל של מתג התנעה; צריך להפעיל את משאבות הדלק, לאחר מכן את מערכת הקירור ורק אז מתניעים - צליל ה-8V מרטיט את הגוף, שיעול הבוכנות ממלא את חלל הסדנה ברעם אימתני... התרגשות גדולה לשבת בכלי כזה. לאחר שהגיע המנוע לטמפרטורת עבודה יש לדומם אותו, כי השילוב להילוך אפשרי רק כאשר המנוע כבוי. "אני מדומם מנוע, משלב הילוך אחורי, מתניע מחדש. בהילוך אחורי מלטף את הדוושה, הכלי הגדול משתעל ומקרטע באי אחידות לאחור, ההגה קל יחסית. מכבה שוב, משלב 'דרייב' ומניע מחדש...

"סוחט את הדוושה בעדינות ביציאה מהסדנה; כריס מכוון אותי לשביל כורכר לעבר האופק, "שם יש שטח טוב לבדוק את הכלי" הוא אומר. אני משחרר את החיה, לוחץ את המצערת, הפרונט מתרומם והזנב יוצא לחופשי... אין אחיזה על שביל הכורכר. אני מנצל את הישורת כדי לתרגל העברת ההילוכים ללא מצמד, כך שהמערכת לא תיגרס בחוסר תיאום, משימה לא פשוטה. כריס עושה לי פרצוף של "יאללה, תן גז" ואני מבין שכדי שלא נתפרק לגמרי, צריך לנסוע...ככל שהמהירות עולה המרכב נשאר מאוזן יותר, מדהים... הנהיגה היא כמו עם אופנוע - ממש לא כמו ברכב שטח קונבנציונלי. לפני באמפ לוחצים גז, הפרונט מתרומם והבאמפ עובר מתחתינו כאילו לא היה... וככל שהמהירות עולה, זה יותר משכר...הנהיגה קשה.. רעש, טלטולים, רעש רעש... מזכיר נהיגה בנגמש...

אני מתלהב בטירוף, מנסה לקבל פידבק מכריס על הנהיגה, אבל פניו חתומים... נראה שהוא רגיל לנהיגה מהירה עוד אני חוזר על השביל המשובש כמה פעמים, מגביר מהירות ומתוודע אל הכלי – זה פשוט לא אמיתי, המפלצת רועמת ושועטת קדימה כאילו אין לה אלוהים. בחזרה בסדנה מדגיש כריס כי הנהיגה בכלי כזה מחייבת תרגול רב, ודווקא נהגתי מהר יחסית למישהו שזו הפעם הראשונה שלו על כזה (זהו אני יכול לחזור הביתה, את שלי כבר עשיתי...).אנו מסכמים פרטים נוספים לגבי המרוץ, ליווי טכני, אימונים וכיוצא באלה. קובעים לשוחח בתוך יום או יומיים כדי לראות אם העסקה תצא לפועל.

בסטייקהאוס מדהים בדרך הביתה סיכמנו את היום האדיר, כשיובל כספי (חברי הטוב שגר ב-LA) ואני, מנסים להבין את משמעות רכישת הכלי והלוגיסטיקה עד למועד הזינוק - לא פשוט: רכישה, הובלה, אחסנה, חלפים, הכנת הכלי, צוות ליווי, רכבי מעקב...לא צחוק. אולי זה קצת גדול עלינו?

Trophy Light היא קטגוריה בפני עצמה של טנדרים מבוססי שלדת צינורות. הם קטנים בכ-20% מהטרופי טראקס המובילים, יש להם מהלכי מתלה מרשימים של 20 אינץ' ומנועי פורד אקו-בוסט, המספקים כ-240 כ"ס צנועים יחסית. ג'וי ויובל יצאו לבדוק TL מעניין, כלי יפיפה שנבנה רק השנה.

את ג'רמי הם פוגשים באזור תעשייה חדיש, הוא מציע להם דיל שכולל כלי יפהפה, טריילר סגור וממוזג לכלי ולציוד, 8 גלגלים חדשים, וחלפים בשווי 40K$ ... ל-TL יש שלדת צינורות מקצועית, תא נוסעים מרווח ומלא, מתלים מדהימים ובכלל, הכלי נראה מרשים. ג'וי משתחל לתא הנהג, כיסא מרוצים מרופד ונוח להפליא, הגה מצופה עור, וגיר אוטומטי T350. התנעה והכלי מרשרש בעצבנות, אין כאן נהמה של V8 אבל המנוע עצבני עם אגזוז פתוח.

"אני יוצא בזהירות מאולם הסדנה, משלב ל-D וסוחט את הדוושה עד הסוף. הטרופי לייט מפרפר את צמיגיו הגדולים על האספלט ואני טס... אני 'מרגיש בבית' מהשנייה הראשונה, מעביר משקל מצד לצד, סוחף את הסיבובים בדריפט מלהיב על האספלט... וואו, איזה כיף! מדלג על איי תנועה כדי להרגיש את המתלים, הם מתפקדים מדהים... הייתי רוצה עוד 400 כ"ס, אבל הכלי הזה מרגיש כל כך נעים לנהיגה, שזו חוויה מדהימה. ההחלטה נופלת בדיוק ברגע זה - זה הכלי שלנו. אנחנו באים לחוויה נהדרת, לא למלחמה. קלאס-1 מכונת נהיגה נטולת פשרות - כדי לנסוע בנוחות, צריך לשמור על מהירות של 180 קמ"ש... זה לא בשביל צוות שחלקו נטול ניסיון מרוצים, ובטח לא בפעם הראשונה בבאחה התובעני. זאת, בנוסף לעובדה שאמינותו של קלאס-1 נופלת בעשרות אחוזים מזו של טרופי-לייט.

הבעיה היא שכדי לרכוש את הכלי של ג'רמי נדרש תקציב של כ-110,000 $, ולאחר המרוץ יהיה צריך למכור את הרכב; זו אופרציה מסובכת למדי, והצוות הישראלי מנסה למצוא גם אופציה לעסקת השכרה. ג'רמי הפנה את ג'וי אל הבעלים של ליגת TL - ריק ג'ונסון, שם מיתולוגי בתחום מרוצי המדבר. ריק מציע להם עסקה נפלאה, שתחסוך את הלוגיסטיקה המורכבת של ההשתתפות במרוץ. העסקה כוללת רכב רענן, שלושה ימי אימון, פרה-ראן לפני המרוץ, צוותי ליווי, מכשירי קשר, ניווט, רישום והזמנת מלונות... כל זה תמורת 25,000 $, עסקה שווה ביותר.

איזו בוננזה! באחה-1000 2017, אנחנו באים! יש עוד חודש למרוץ ובו צריך להתארגן, לעבוד על תזונה וכושר גופני, להתאמן בנהיגה ארוכת שעות, להזמין חליפות וציוד נהיגה... ההתרגשות מתחילה לחלחל... נרשמים למרוץ, מקבלים מיילים מההנהלה... עוקבים אחרי ריענון והכנת הכלי למרוץ, מעצבים מדבקות חסות... זה ממש קורה. אל הקבוצה יצטרף צלם שינציח את החוויה לטוב ולרע, "חווית 50 אמיתית". ההשתתפות בבאחה-1000 תהיה תובענית ומאתגרת, היא בוודאי תיזכר כחוויית חיים לשיצר, ריינש ובירן; אך בעורקי השלושה זורם בנזין 98 אוקטן המטשטש את שיקול הדעת המושכל, בנוגע לאתגר מסוג זה. בעוד שבועות ספורים יזנקו השלושה למרוץ המטורף ביותר בארה"ב, ואנו נלווה אותם מכאן. דרך צלחה.