עלה והצלח: איזה שליח מרוויח 40 אלף שקל בחודש?

בשנה האחרונה התפרסמו לא מעט נתונים על קבוצת ה'טלגראס', אך היבט אחד ומאוד משמעותי לא סוקר עד עתה -כיצד פועל מערך ההפצה של סוחרי הקנאביס שמתבסס על שליחים.

למעשה, נכון להיום, כמעט בכל רגע נתון נעים בישראל אלפי שליחים שמשנעים את החומר לצרכנים ורק בתל אביב מדובר על כמה מאות שליחים שמסתובבים. מדובר על מערך משומן שבאמצעותו נמכרת בכל יום סחורה בשווי של למעלה ממיליון וחצי שקל. הצלחנו לאתר את אחד השליחים של הטלגראס; ד. בן 22 מתל אביב, שנעתר לבקשתנו והסכים לספר על החיים שלו כשליח של טלגראס.

אני מרוויח כשליח, שכר שאבא שלי אחרי שלושים שנה של עבודה בבנק רק יכול לחלום עליו. בוא נגיד את זה ככה, בחודש חלש אני לוקח סדר גודל של 30,000 אלף שקל, נקי. נכון שיש סיכון, אין ספק, אבל אני לא אהבל, יודע איך לעבוד וברוך השם עד עכשיו לא קרה כלום. עושה עבודת קודש, מביא קנאביס גם לחולים, אז אלוהים שומר עלי. אני אדם מאמין. אני לא מוכר קוקאין או סמים. אני שליח של תרופה.

אני קם בסביבות השעה תשע, אולי עשר, שותה חליטה ומגיע "למשרד", מארגן את רשימת הלקוחות שאליהם צריך להגיע באותו היום וכמובן שעל הדרך מתווספות עוד הזמנות. אני לוקח איתי בסביבות 20-30 שקיות, שבכל אחת מהן יש בין 5-20 גרם, לפעמים גם יותר. בסופו של דבר, אני מסתובב עם 250 - 400 גרם בסיבוב. לפעמים יותר.

זה משתנה, בגדול משלמים לי בין 50 - 100 שקל עבור כל נקודה, כל סוחר משלם לפי שיטה שונה אבל בסופו של דבר, השכר תלוי בכמות של החומר, ככל שהסיכון גדול יותר – הכמות שאני לוקח עלי גדולה יותר, ומשלמים לי יותר.

הרבה פחות מאבא שלי. תאמין לי אני מסתכל עליו וקצת מרחם. הוא מתחיל לעבוד בשמונה וחוזר לבית בשעה שש בערב. אני קם בתשע, מגיע בעשר למשרד ועובד חמש שעות, גג שש.

הכי קל זה על אופניים חשמליים, אני עובד בתל אביב וזה הכי נוח. אם יש פקקים ואני צריך להגיע ללקוחות שגרים בדרום העיר או בצפון, אני רוכב על הקטנוע שלי. קשה לעבוד עם האוטו בשעות היום, הכי נוח אופניים, אין הוצאות.

אני רוכב כמו זקנה, ולאחרונה אחרי שהתחילו עם האכיפה על רכיבה על המדרכה, אני גם משתדל מאוד לרכב רק בכביש או בשבילים המסומנים. ולא עושה עבירות. לא תמצא אותי עובר באור אדום או מבצע עבירות אחרות. אני נראה כמו ילד טוב ירושלים ורוכב כך. לא אתן שום סיבה למשטרה לעצור אותי. עכשיו שתבין, גם אם עצרו אותי ונתנו לי דו"ח, הם לא יכולים לעשות עלי חיפוש, אסור להם. אי אפשר סתם ליפול עלי. אבל בכל זאת אני נזהר.

אני לא יודע מה קורה אצל סוחרים אחרים אבל אצלנו כל מי שעובד איתנו הוא חבר ילדות. כזה שאפשר לסמוך עליו שגם אם עצרו אותו, הוא בחיים לא יפתח על מישהו אחר, בדרך כלל כולם מכירים את כולם.

ברור שיש. זה עסק שעובד כמעט 24 שעות, אבל יש משמרות, ולי נוח לעבוד בשעות האלו. אני גם לא עובד בימי שבת. לא מאמין בלעשות כסף ביום שבת. ביום שבת אני נח. אני גם לא עובד בחגים. מה אני גוי?

אולם בטרם תודיעו למעסיק על התפטרות ותתחילו לחדש קשרים עם חברי ילדות שנמצאים בענף הסחר בקנאביס, מוטב שתדעו כי על פי פקודת הסמים, במקרה של עבירות סמים - יבוא, יצוא ומסחר, עונשו של מבצע העבירה יכול להגיע עד 20 שנות מאסר.

יאיר רביב , יו"ר עמותת קאנה – העמותה הישראלית לקנאביס אחראי: "המאמצים שמשקיעה משטרת ישראל במטרה להתמודד עם העליה הדרמטית במספר העסקאות שמבוצעות בטלגראס, מעידים על דבר אחד – משהו מאוד לקוי בסדרי העדיפויות שם. במקום להילחם מלחמת חורמה בתופעות פסולות שמסכנות חיים כגון שימוש בסמים קשים בקרב בני נוער, עבריינות תנועה שגובה מידי יום חיים ומפרקת משפחות, הטרדות מיניות, גניבות חקלאיות, שחיתות ועוד, הם בוחרים למקד את המאמצים בתפיסה של מגדלים וסוחרים של קנאביס. במקום להחדיר סוכנים סמויים לבתי אבות בשביל שיחשפו עוד מקרי התעללות בקשישים, הם מנתבים מיליונים של שקלים לטובת מלחמה בסוחרי פרחים. כל פעם שמשטרת ישראל מצליחה לשים את ידה על סוחר, היא מנפנפת בכך כאילו הצליחה לחשוף פדופיל או רוצח".

עוד אומר רביב, "את המחיר בגין מדיניות המשטרה להכביד ידה על סוחרי הקנאביס כולנו משלמים מידי יום - פחות ופחות כסף מושקע לצורך עיבוי המחלקות שמטפלות בעבירות אחרות, והכסף שאמור היה להגדיל את תחושת הביטחון של כולנו נשרף על מלחמה בטחנות רוח. מליארדים של שקלים שיכולים היו למלא את קופת המדינה כתוצאה מלגליזציה של הקנבאיס, נשארים במלואם בכיסי הסוחרים".

לי אין עבר פלילי. שרתתי כלוחם ביחידה מאוד רצינית, כך שגם אם יתפסו אותי. הסיכוי כי אני אגיע לכלא קטן. הוא קיים, אבל אני משער שזה לא יקרה. שמתי בצד סכום של 100 אלף שקל ליום הרע הזה שאולי יגיע ויתפסו אותי בשביל שאוכל לשלם לעורך דין תותח. אבל אני יודע שאני עובד עם חבר'ה רציניים. מקצוענים.. הם יודעים מה הם עושים.