השתתפו: רמי גלבוע ו-דודי מוסקוביץ'
היחס באולמות המכירה בין קרוסאוברים (SUV, ג'יפונים או רכבי כביש-שטח) למכוניות נוסעים (Passenger cars) הוא עדיין גדול, אבל הוא הולך ומצטמק. ברמה העולמית המכירות של הג'יפונים בזינוק חד, ואם מישהו חיפש חותמת להיקף השפעתם הוא קיבל אותה בתחילת החודש כאשר פורד ארה"ב הכריזו שבקרוב ימכרו רכב נוסעים אחד בלבד: פורד מוסטנג. היתר - קרוסאוברים, טנדרים או גרסאות מוגבהות.
ישראל היא נקודה זעירה על מפת המכירות, אבל גם בממלכה הקטנה שלנו חל גידול של 25% במכירות ג'יפונים ברבעון הראשון של השנה ביחס ל-2017, ואפשר לראות כיום שלרוב היבואנים המקומיים יש בארסנל כלים אסטרטגיים מגוונים להשתתף בחגיגיה הזו. כמעט לכולם, חוץ מאופל - עד ממש לאחרונה בכל אופן.
במסגרת מתקפה ממוקדת, שבחזיתה עומד אופל גרנדלנד X כאלטרנטיבה לספורטאז' ודומיו, יחד עם אופל מוקה X - תאום שברולט טראקס, מחליפים אופל את מריבה B ברכב חדש וחשוב - אופל קרוסלנד X. ה-קרוסלנד (Crossland) הוא הרכב הראשון שנוצר תחת פיג'ו-סיטרואן בעקבות הפירוד של אופל מג'נרל מוטורס. שיתוף הפעולה ביניהם פתח לאופל את הדלת למחסן של הצרפתים, משם הם לקחו מכלולים רבים, ובראש ובראשונה אמצו את פלטפורמת פיג'ו 2008, כך שאת טבילת האש מול הג'יפונים המודרניים יפצח קרוסלנד בלי רגשי נחיתות.
ג'יפון מודרני הוא שם נרדף לסיאט ארונה, שגם מתהדר די בקלות בתואר הצעיר שבחבורה בזמן וגם בגישה לקהל. הארונה הוא השתקפות חלקית של סיאט איביזה, החל בעיצוב, הפלטפורמה וכלה בטכנולוגיות, וכמו אחיו הגדול אטקה רוצה לתת לנהג את ההרגשה שהוא לא חייב להקריב את האישיות שלו ולהשאב אל האלמוניות; תכונה די חמקמקה, שגם אופל קרוסלנד X שואף לקלוע אליה בין אינספור קרוסאוברים שמבוססים על מכוניות סופר מיני ומציפים את הכבישים.
השאלה היא, מי מהם עושה זאת טוב יותר - הגרמני או הספרדי?
עיצוב ומקדם משיכה
יכול להיות שלקרוא לאופל קרוסלנד X "גרמני" זה באמת לחטוא למציאות, אבל אם מסתכלים היטב רק על העיצוב החיצוני, בחירת הגוונים של אופל והאופן שבו הם ממלאים את הפרשי הגובה וקווי המתאר, אי אפשר למצוא ולו בדל של דמיון לרכב הצרפתי עליו הוא מבוסס. לקרוסלנד שהגיע אלינו במפרט 'אינוושין' PRE גוונים כפולים שיוצרים ניגוד חד בין הצבע הלבן לצבע השחור, שמזווית מסוימת אפילו מזכירים לנו את עמוד השדרה המקומר של לנצ'יה דלתא המודרנית. הקרוסלנד שומר על הנוסח העגלגל של הגרנלנד הגדול ממנו ונמנע מהרפתקנות בינתיים. כמו במשפחות מרובות ג'יפונים, זו בסך הכול שיטה מקובלת כדי למנוע בלבול עם מותגים אחרים (או לחזק את האמירה החדשה של דגמי החברה).
סיאט ארונה נגזר מאותו סגמנט אבל התרגום הספרדי הפוך לחלוטין. בסיאט שומרים על קשר וויזואלי מובהק עם איביזה, לאון ו-אטקה, ולכן הארונה בגרסת ה-FR הוא ג'יפון עם נוכחות ספורטיבית, שופע חיתוכים בולטים על הדלתות, מכסה המנוע ובגוון הכתום של רכב המבחן הצליח לצוד הרבה עיניים על הכבישים, גם בשל הפופולריות האדירה של האיביזה - אבל בעיקר משום שמדובר ברכב שדיסקרטיות היא ממנו והלאה.
ביחס לאופל המופנם הוא באמת הרבה יותר מקושקש, אבל זו כל המטרה במותג הספרדי שחי ונושם את סצינת הצעירים; הוא רווי "רעש" קוסמטי שמגיע ממפלטים כפולים, חישוקים ומיגוני "כאילו-שטח" שנותנים לו עוד קצת בידול וחוצפה. סיאט מכירים את הקהל שלהם והגישו להם ג'יפון שהולם את המסורת.
תאי נוסעים
מי שחווה לאחרונה את האיביזה החדשה יכול לדלג לפסקה הבאה, שכן הוא ימצא כאן קבלת פנים מוכרת; ההגה אותו הגה, המושבים אותם מושבים, המסך אותו מסך והתרכובות אותן תרכובות ממוצעות. התחושה הפנימית בשורה הראשונה היא גם לא ממש של ג'יפון, אלא של משהו שמתכתב עם הנשמות התועות של הענף, כמו קיה סול, טויוטה C-HR או סוזוקי קרוסאובר; גם כשמכוונים את הבסיס לשיא גובהו עדיין יושבים, באופן יחסי, לא הרבה מעל לנקודת מבטה של מכונית סופר מיני - וזה קצת מקפח את מי שרוצים לשדרג את הפוזה (אחרת, בשביל מה לקנות ג'יפון?).
באופל קרוסלנד לעומת זאת הלכו עם זה לכוון הנכון; התכנון של שטח העבודה הקדמי אולי פחות מושקע מבחינה עיצובית והוא תכליתי בארגונו, אבל בניגוד לארונה הוא נותן לכם תחושה של רכב הרבה יותר מסיבי, גבוה ורציני, כמעט כמו מיניוואן בגודל בינוני - ובאיכות מוקפדת. בקרוסלנד יושבים בצמרת, מעל הכביש, ואפשרויות הכוונון של הכסאות מאוד מגוונים - כולל בסיס נשלט חשמלית ואפילו כיוון חלקי של כרית התמיכה לברכיים - מסוג האמצעים שתמצאו לעתים רק במכוניות יוקרה.
שני הדגמים הגיעו למבחן חמושים במפרטים מצוינים, כמעט הכי בכירים בהיצע; הארונה התייצב למבחן במלתחת FR עם תוספות צבע במחיר של כ-125 אלף שקל, בעוד הקרוסלנד עם מפרט 'אינוושין' מורחב שכולל גם תצוגה עלית ומערכת מדיה מעט יותר משוכללת ב-130 אלף שקל פלוס, אבל עם ביצועים די בסייסים במוניטור המרכזי, יש לציין. לצמד הנבחנים לא באמת חסרים פריטים אקוטים וכל הצעצועים שתוכלו לבקש הושתלו בפנים אחרי ניסיון שנצבר בדגמים שבאו לפניהם: בקרת אקלים דיגיטלית מפוצלת, תאורת LED, כניסות USB, AUX, בלוטות', ומסכי מולטימדיה עם תאימות לטלפונים החכמים (של הסיאט מציע חוויה גרפית עשירה במידה ניכרת).
על פניו, נדמה היה לנו שקשה ליצור הפרדה נחרצת בין המפרטים, אלא שברגע שהתחלנו לשוטט בין השורות, לפתוח, לסגור ולהחליף הערות, גילינו כמה נקודות תורפה בסיאט שהפתיעו אותו; כמו העובדה, שאין לו משענת יד במושבים מאחור, חסרה תאורה פנימית! מרכזית לנוסעים והכניסה לשורה שתיים הרבה פחות נגישה בגלל פתח דלתות צר. גם האיכות הכללית של ההרכבה פחות טובה, אבל זה כבר בקטנה.
למרות שבשניהם מרחב הרגליים מאחור יספק נערים ו-מבוגרים כאחד (בסיס גלגלים של 2.60-2.58 מ'), הספסל האחורי בארונה הוא ממש "ספסלי", כלומר אינו בעל מבנה של מושב קלאסי והתמיכה בגוף חלקית. בנוסף לכך, היושבים שקועים מתחת לקו החלונות, התעלה המרכזית בולטת מדי ומפריעה לרגליים ושדה הראיה קדימה "מתנגש" במשענות הראש. זו אווירה מעט קלסטרופובית לטעמנו.
להבדיל מהספרדי, באופל לא גילחו את הפינות ואפשר לראות לאן נוסעים באין מפריע, בזכות מיקום גבוה של שורת הנוסעים. יש לו גם משענת יד עם מחזיקי כוסות, תאורת קריאה מעל הראשים מאחור, מושבים נפרדים אותם ניתן להזיז קדימה לטובת הגדלת נפח תא המטען והוא בסופו של דבר משרה תחושת מרחב אוורירית ונעימה מהספרדי.
מנוע, ביצועים
אופל ו-סיאט מתייצבים למבחן עם יחידות כוח ותיבות הילוכים מודרניות, המבוססים על מנועי 3 צילינדרים טורבו, בנפחים צנועים ועם דרך קצת שונה להעברת הכוח לגלגלים הקדמיים. אלו מנועים מנוסים שמסוגלים להתמודד בחיוך עם תנאי הכבישים בישראל - בעיר, מחוצה לה וגם בכבישים תובעניים. בקיצור, סוחבים בלי בעיות.
מערכת היחסים המתהווה בין אופל ל-PSA העבירה לידי הגרמנים גם את מנוע ה-1.2 ל' טורבו פיור-טק החביב שזכינו להתנסות בו במספר גדול של מכוניות הקונצרן. מ-1,199 סמ"ק מחלצים 3 הבוכנות הספק מרבי של 110 כוחות סוס ב-5,500 סל"ד ו-20.9 קג"מ הזמינים מ-1,500 סל"ד. את עדר הסוסים הקומפקטי מעבירה לכביש תיבת ששה הילוכים פלנטרית אוטומטית מתוצרת אייסין היפנית.
כבר עם התחלת הנסיעה התחוור לנו שהברית עם הצרפתים מחמיאה מאוד לקרוסלנד X, שכן הוא מספק ביצועים משכנעים עם התגלגלות קולחת בכביש המהיר, יכולת עקיפה אנרגטית מסל"ד נמוך והאצה ל-100 קמ"ש בסביבות 12 שניות. זה לא מנוע עם יומרות ספורטיביות (אין לו אפילו מתג "ספורט" מלאכותי) שיגרום לכם להתאהב בו בכל פעם שתלחצו על מתג ההנעה, אבל הוא מוריד את הכוח לכביש בלי הרבה דרמות וממש לא חסר לו חמצן לשאת מספר נוסעים על כל ציודם.
סיאט ארונה מגיע למבחן עם מנוע 1.0 ל' טורבו TSI. גם אותו חווינו כבר בשנתיים האחרונות בין אם בסקודה, פולקסווגן ואפילו באודי (A1). ב-VW סוחטים מ-3 צילינדרים מוגדשים קצת יותר עוצמה בדרך כלל, המתורגמת גם בקרוסאובר של סיאט ל-115 כוחות סוס בריאים ב-5,000 סל"ד ונתון מומנט כמעט זהה לאופל - 20.3 המושגים מתחום של 2,000 סל"ד.
כאן, פחות או יותר נגמרו קווי הדמיון ביניהם. שני הכלים שוקלים 1.2 טון, אבל לסיאט יש מנוע ה-ר-ב-ה יותר תוקפני, שמקבל גם תמיכה מתיבת הילוכים דו-מצמדית 7 מהירויות זריזה מאוד, חלקה כמו חמאה ועם תפעול מנופים מגלגל ההגה. אנחנו לא נכנסים כאן לסוגיות אמינות, אבל קשה לחלוק על העובדה שתיבת ה-DSG של פולקסווגן ממשיכה להיות אחת התיבות המשובחות ביותר בשוק הרכב כשזה נוגע לביצועים, שנייה כנראה ביכולותיה רק לתיבת ה-8 מהירויות הפלנטרית של ב.מ.וו. היא מאוד מתאימה לסגנון הנהיגה המחוצף של הארונה FR.
במיאוץ מהמקום הארונה והאופל זינקו ביחד למטרים הראשונים, אבל אחרי כן פתח הארונה מבער חבוי מתחת לאף של הגרמני ושמר על פער של 2 שניות או עד 2.5 שניות ממנו. גם במהירות תלת ספרתית, נראה שלארונה יש יותר עודפים לשחרר לאספלט והוא שש אלי סל"ד, אבל זה לא אומר שהאופל השתרך מאחור בחוסר אונים; הקרוסלנד משתלב בקלילות בתנועה מהירה על האוטוסטרדות, ותיבת ההילוכים, ברוב הזמן יודעת לתת תשובות לנהג כשהוא זקוק לזמינות מיידית.
יכולת, נוחות וצריכת דלק
אופל החליטו במודע שהקרוסלנד X ינסה לחבר נוחות ודינמיות במידה מאוזנת, אבל לא בטוח שזו התוצאה לה הם קיוו. הפלטפורמה של ה-2008 הוכיחה במבחנים רבים שידה על העליונה בכבישי נהיגה, אבל הקרוסלנד X לא מזכיר את החינניות של הצרפתי שמשחיז עיקולים בחדווה. זה מתחיל, אולי דווקא בגלל תנוחת הישיבה הגבוהה שלו. מנקודת התצפית הזו קשה לומר שהוא נוסך בטחון גדול בנהג. זו אמנם רק הבחנה תאורטית שנובעת מתחושה ראשונית פרימיטיבית, אולם בכביש יש לכך ראיות נוכח היגוי מעורפל ובולמים שכאילו מרחפים מעל הכביש ומאבדים קשר רציף עם הקרקע.
אבל בואו לא נתבלבל: הקרוסלנד טוב בהרבה מכמה ג'יפונים בקבוצה הזו שזורקים את הנוסעים מצד אל צד כמו סירת ראפטינג שיצאה מכלל שליטה במורד הנהר. הקרוסלנד X משתדל לצמצם את זווית הגלגול עם אחיזת כביש גבוהה והעברות משקל מתונות, אם כי תחת עומס מעט יותר כבד העסק הזה כבר גדול עליו.
אבל אם הקרוסלנד הוא מופע ג'ז שקט, מלודי ורגוע לעת שקיעה בבית קפה שכונתי, אז הארונה הוא מופע פופ צעקני בקנה מידה אחר לחלוטין. סיאט, כמו סיאט, השחילו לתוך הארונה FR יכולת כביש לא מבוטלת, שיחד עם המנוע והתיבה שעומדים לרשותו הופכים את חווית הנהיגה בו לאחד הדברים המהנים ביותר והמפתיעים שאפשר לצפות מרכב מסוג כזה. כשמסתכלים עליו מהצד הוא לא נראה כמו קרוסאובר שיכול לנסר סיבובים בכזו מיומנות או למשוך את הנהג לתעלולים של פוחז. אבל הוא בהחלט גרם לנו לרצות לחזור ולבצע שוב ושוב את העליות והירידות, סתם כדי לוודא שלא דמיינו שהפערים ביניהם באמת כל כך גדולים.
פער פחות דרמטי ביניהם התגלה בסעיף הנוחות. שני הג'יפונים הפגינו יכולת שיכוך לא רעה על הכבישים הישראלים ויסננו את רוב המפגעים שינסו לקלף את הגומי מהצמיגים. לארונה, אולי, מהלך בולם קצת יותר מדויק שנותן תגובה של ספיגה מדורגת שמונעת קפיצות מגוף המרכב, משהו שהאופל לא מצטיין בו במעבר על בורות וחריצים אלימים. חישוקי ה-16 אינטש של הגרמני הם החשודים המידיים בפגיעה מסוימת בנוחות הנסיעה. דווקא בסיאט, עם 17 אינטש גדולים יותר אין לכך השפעה שלילית, סייג לבידוד רעשים פחות טוב מכפי שתמצאו באופל החרישי.
במבחן המשאבה בתחנת הדלק חשפו תלתי הבוכנות שלנו צריכת דלק סבירה בהתחשב בעומסים שהפעלנו עליהם, עם ממוצע שהתייצב על 9 ק"מ לליטר בנסיעה עם רגל ימנית כבדה על המצערת בנהיגה אגרסיבית, ו-ממוצע בנסיעה משולבת של כ-11.5 ק"מ לליטר באופל, לעומת כ-13 ק"מ לליטר בסיאט.
מי מנצח?
לא ממש קפצנו על ההזדמנות לערוך מבחן בין עוד שני ג'יפונים קומפקטיים - משהו שאנחנו עושים בתדירות מוגזמת לאחרונה. אבל תוך כדי הנהיגה, התוועדנו שגם בקטגוריה הזו יש עומק וגיוון שלא תמיד רואים על פני השטח. סיאט ארונה FR ו-אופל קרוסלנד X מייצגים נאמנה את השיטה הרווחת, על פיה אפשר לקחת מכונית סופר-מיני ולחולל בה שמות: להגביה אותה, לקשט, לחדד פה ושם, לקרוא לה בשם שמתגלגל על הלשון ולעשות מזה ארגזים של כסף. מצד שני, היו ביניהם הבדלים טכניים יסודיים, כך שבסיום הגענו למסקנה מפורטת לגבי שניהם ולגבי כל אחד בנפרד.
סיאט ארונה FR הוא רכב מצוין. אין לו הרבה חסרונות ובמחיר של 120 אלף שקל זו חבילה טמפרמנטית שמגיעה עם בונוס - חווית נהיגה ספורטיבית. אהבנו מאוד את העיצוב שלו, את תא הנוסעים, את מפרט הבטיחות, נוחות הנסיעה ואי אפשר להתעלם מכך שמותג SEAT קורץ להרבה מאוד אנשים שמחפשים חלופה צעירה לשמרנות בתוך קבוצת VW או בקרב המתחרים.
אחרי מוקה, אופל קרוסלנד X הוא ניסיון ראשון, אמתי מוצלח מאוד של אופל לחדור אל לב הקטגוריה החמה ביותר כיום בענף הרכב. פיג'ו-סיטרואן החביאו מתחת לקליפה כלים טכנולוגיים אפקטיביים שעזרו לו לרתום מבנה מרווח ונינוח לרכב שגם מסוגל לבצע על הכביש. גם הוא, במחיר של 120 אלף שקל אפילו במפרט אנג'וי הבסיסי עם כל מערכות הבטיחות החכמות, נותן תמורה הולמת לכסף.
בסופו של דבר, כשישבנו לדבר על המקום הראשון, זה נגמר באפס חילוקי דעות; אם היינו צריכים לשלם מכיסנו, אופל קרוסלנד X נוסע הביתה עם הניצחון. מבין שניהם, הקרוסלנד X משקף נאמנה את ההמצאה הזו שקוראים לה "ג'יפון"; לקרוסלנד X יש הופעה חיצונית סימפטית, תנוחת נהיגה שולטת, השימושיות העדיפה מבין השניים, תא הנוסעים מבודד היטב, הוא מאוד ידידותי והאבזור שלו חריג בקבוצה הזו, לטובה.
הערה נוספת נוגעת למיצובם של השניים, וזו גם מחזקת את תוצאות המבחן: הארונה FR הוא רכב שתפור לזוג צעיר ובינו לבין האיביזה כמעט ואין הבדלים משמעותיים, מה שמעמיד את הקונים בפני דילמה לא פשוטה שמסתכמת בעיקר בעיצוב חיצוני. הקרוסלנד X לעומתו, אורז בחבילה היקפית את המשפחה הצעירה פלוס ילד או שניים, ונותן להם את הערך המוסף שהם יצאו לחפש אחרי שפסחו על סופר מיני שגרתית או מכונית נוסעים - להרגיש שהם קנו קרוסאובר קטן כהלכתו שמסוגל לבצע שלל תפקידים, ולעשות אותם על הצד הטוב ביותר וברמה בטיחותית גבוהה.
