חיה עירונית: נהיגה ראשונה בטויוטה אייגו החדשה

כ-613,000 איש חיים בקופנהגן. זו אולי לא עיר גדולה במונחים אירופיים, אבל מיקומה האסטרטגי באזור הים הבלטי הפך אותה לעיר בולטת. המטרופולין שלה כולל 1.3 מיליון איש ואם מגדילים את הרדיוס ל-50 ק"מ ממרכז העיר, המספר גדל ל-3.5 מיליון. המספרים האלה הופכים אותה לאזור המיושב ביותר בצפון אירופה, ושאיפותיה ומעשיה מדרגים אותה בקביעות כבר למעלה מעשור בחמישייה הפותחת ברשימת 'ערי העתיד של אירופה'.

למה אני מספר לכם את כל זה? כי קופנהגן הוא המקום אותו בחרה טויוטה להשקת אייגו לאחר מתיחת הפנים. לאור שאיפותיה של פרנסי העיר ושאיפות החברה היפנית, הקשר פשוט מתבקש. למשל, הבירה הדנית היא שער תעבורתי כשבינה ובין העיר מאלמו שבשוודיה מתוח הגשר היחיד שמחבר את מרכז יבשת אירופה למדינות סקנדינביה. בזכות זה ופרמטרים נוספים, קופנהגן הפכה מעצמה כלכלית אזורית של כל האגן הסקנדינבי-בלטי, כשמטה חברות בינלאומיות רבות נמצא בתחומה (מיקרוסופט, IBM, סימונס, מארסק - חברת הספנות הגדולה בעולם, ועוד).

גם טויוטה היא מעצמה כלכלית. על ביצועיה כאחת היצרניות הגדולות והחשובות בעולם אין צורך להרחיב, ואתמקד בביצועי המכירות של אייגו בעולם. מאז הדור הראשון שהושק ב-2005 ועד עכשיו נמכרו 760,000 יחידות. הדור השני והנוכחי הושק ב-2014 ונמכר בקצב גבוה יותר מקודמו כששנת 2017 הציגה גידול של 1%, מכירות של מעל 85,000 יחידות, נתח שוק של 6.6% והתברגות בחמישייה הראשונה בסגמנט. אנשי טויוטה מאוד גאים בביצועי אייגו, אבל ברור שהשאיפות גדולות יותר ולכן לטענתם, מתיחת הפנים המושקת כעת מטפלת בכל נקודות התורפה עליהם דיווחו לקוחות הדגם המוחלף.

לקופנהגן אחד השדות הגדולים ביותר לקליטת אנרגיה הרוח, ושלל תוכניות לצמצום פליטת מזהמים בתחומי המטרופולין כולל יעד שאפתני לאיזון הפחמן בתחומי העיר עד 2025. כך גם טויוטה מבקשת לעמוד בתקני הזיהום המחמירים. על כן היא מציגה שיפורים מכאניים מורכבים למנוע ה-1.0 ליטר של הדור היוצא, שבבסיסו הוא למעשה זהה לזה ששירת גם את הדור הראשון.

מנוע התלת-צילינדרי קיבל הזרקת דלק כפולה עם שני מזרקים לכל צילינדר, תזמון משתנה גם לשסתומי הפליטה (בדגם הקודם היה רק ליניקה), יחס דחיסה גבוה יותר והפחתת חיכוך ברכיבים פנימיים, בין היתר ע"י החלפת גל הארכובה, שינוי מעברי הקירור בתוך בלוק המנוע, והוספת מערכת קירור לגזי פליטה.

כל שיפורי המנוע שטויוטה ביצעה, עזרו להפחית את פליטת ה-CO2 ב-2 גרם (בגרסה האוטומטית) ומאפשרים לאייגו לעמוד בתקן זיהום האוויר המחמיר ביותר: יורו 6.2. הם אגב לא עזרו לייעל את צריכת הדלק הרשמית שעומדת על 23.8 ק"מ לליטר, כשבמהלך המבחן הצלחתי להשיג נתון של 16.1 ק"מ לליטר.

השיפורים גם מתבטאים בכוח שמפיק המנוע. הוא כעת מייצר 3 כ"ס יותר אשר מציבים את ההספק על 72 כ"ס. המומנט אמנם הצטמצם ב-0.2 קג"מ, וכעת שיאו ניצב על 9.5 קג"מ, אולם עקומת המומנט לכל אורך הסל"ד שטוחה ונמוכה יותר. כך שזמינות הכוח משופרת ואלה בין היתר מאפשרים קיצוץ של 0.3 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש לכדי 15.2 שניות. אין שינוי במהירות המרבית שנשארה על 160 קמ"ש (בידני ובאוטומטי).

אז המנוע אינו שונה מקודמו (וגם מזה שלפניו) ובליל המספרים מסתכם בשיפורים קטנים של עשיריות אחרי הנקודה, לא משהו לספר עליו. ובכל זאת מורגש שינוי. המנוע מציע את אותה יכולת נשימה, וביצועים סבירים כפי שהיה בעבר ובדומה לשאר היריבות בסגמנט. אולם כעת אופי פעולתו נעים יותר. המנוע רועד פחות מבעבר בסרק - עם ובלי מזגן - וגם שקט יותר בסרק ובמהירויות נמוכות.

אין שינוי בתיבות ההילוכים וגם לא לעיצובי הידיות. התיבה הידנית סה"כ נעימה למגע כשהיא עדיין לא מספיק מדויקת ובעלת מהלך ארוך מהרצוי. שינויי המנוע, וכנראה בעיקר עקומת המומנט השטוחה והנמוכה יותר מטיבים יותר עם התיבה האוטומטית רובוטית, שבתנאים עירוניים של לחיצות גז מתונות, מאפשרים החלפת ההילוכים חלקות יותר. אבל זו עדיין תיבה אוטומטית-רובוטית, עדיין קופצנית כתיבות רובוטיות בעלות מצמד בודד, ועדיין מציעה ידית מעט פחות נעימה למגע במיוחד שמנסים לתפעלה באפשרות הידנית. לרשותה אגב, מנופים נוחים מאחורי ההגה (היה גם בדור הראשון וגם בדגם טרום מתיחת הפנים) לתפעול עירוני מדויק יותר או עבור כבישים מתעקלים.

חזון העיר קופנהגן לשנת 2025 מדבר על שקט בשעות היום בסמוך למוסדות לימוד, ושקט תחבורתי בשעות הלילה כדי שתושבי העיר יוכלו לישון שנת ישרים. הצריכה העירונית צריכה לכלול 20% מוצרים אורגניים כשצריכת המוצרים האורגניים במוסדות לימוד צריכה להיות 90%. אשפה צריכה להיאסף מהרחוב בתוך 8 שעות. עפ"י החזון: 90% מתושבי העיר צריכים לגור במרחק של 15 דקות הליכה מפארק, חוף, בריכה, או איזור ראה ירוקה, ולבלות במקומות אלה פי 2 מהכמות בה הם מבלים כיום. היעד הוא יצירת עיר הבירה האירופאית הנקייה ביותר ואחת הנקיות בעולם. הם מגדירים זאת כ'עיר ירוקה כחולה', שמשמעותה אורך חיים בריא והתנהגות צרכנים מוטית לשעות הפנאי.

חזון טויוטה לאייגו דומה: יצירת מכונית נקיה יותר, שקטה יותר, נוחה יותר, מתנהגת יותר. כזו שתרצה לבלות רק בה מבלי לצאת מתוכה. ולפחות בחלק מהפרמטרים הם הצליחו. טויוטה מדברים על בידוד משופר לדלתות, ושימוש בחומרי אטימה עדיפים לקורה A, שמשות, דשבורד ואזור אחורי. התוצאה בהחלט מורגשת עם פחות רעשי רוח וצמיגים, וכפי שנכתב קודם, מנוע שקט יותר בסרק ובמהירויות נמוכות. כשהלחץ על דוושת התאוצה מתגבר, אייגו מתקשה לבודד את שאון המנוע שמניב רעש מטרטר שגם הוא אופייני לסגמנט ולתצורת המנוע. זהו רעש חביב כשרוצים לתקל כבישי נהיגה מסתלסלים, אבל במרבית הזמן הרעש רק מציק.

גם המתלים כוילו מחדש ואייגו המחודשת מציגה שיפור לעומת הביצועים הבינוניים של קודמתה. בסביבת המחייה העירונית היא סופגת ומרסנת טוב יותר מהמורות, כשבתחום הבינעירוני נוחות הנסיעה משתפרת. אין ממש כבישי נהיגה באזור, כך שהיה מעט קשה לבחון את הצהרות היצרנית על יכולות הנאה משופרות. ובכל זאת ניתן לומר שגלגל ההגה, שעבר כיול מחודש, מרגיש חד ומדויק יותר, ושמשקלה העצמי הנמוך שדומה לקודמתה (860-910 בגרסה האוטומטית, כשההבדל תלוי באבזור), מאפשר למתלים המעודכנים למתן את זוויות הגלגל.

בנוסף אייגו לאחר מתיחת הפנים מעט מאובזרת יותר. מערכת המולטימדיה עדיין מציעה מסך מגע צבעוני בגודל 7 אינץ', אולם כעת זו אחרת ומשודרגת, עם פיקוד קולי, ואייקוני התפריט נוחים יותר לדפדוף בין שמע, ניווט, יישומי הסלולר המתקדמים וכו'.

מערך הבטיחות האקטיבי לא השתנה ועדיין כולל (כמו בקודמתה) את מערכת TTS (ר"ת: Toyota Safety Sense) שמציע בלימה אוטונומית במצבי חירום עד 30 קמ"ש, והתרעה על סטייה מנתיב. חלק מהמתחרות כבר מציעות יותר.

אייגו היא תולדה של שיתוף פעולה מתמשך בין טויוטה לקונצרן PSA. לצידה על אותו פס ייצור בצ'כיה, מיוצרות תאומותיה סיטרואן C1 ופיג'ו 108 שבדור הראשון היו זהות לחלוטין, ובדור השני (הנוכחי) יתכן והציגו כיול מעט שונה למתלים. היא עדיין מבוססת על אותה פלטפורמה שמקורה בדור הראשון ועדיין מציגה את אותן מידות שהן מהקטנות בקטגוריה. מלפנים אין תלונות בנוגע למרחב, אלא רק למושב שעשוי להיות קטן לאנשים גדולים, ולתנוחת נהיגה מוגבלת בשל גלגל ההגה שניתן לכוונון רק מעלה מטה וגם אז טווחו מצומצם.

מאחור היא עדיין מציעה מקום רק ל-2 אנשים, מושב אחורי נוח לכשעצמו עם מרחב צנוע בשל ממדי המכונית. עדיין חסרות ידיות אחיזה בתקרה, חלון המושב האחורי עדיין נפתח כלפי חוץ במקום מטה והראות החוצה מוגבלת בשל העיצוב עצמו. גם תא המטען הוא מהקטנים בקטגוריה ומפתחו צר וגבוה.

לקופנהגן חזון ויעדים מאוד ברורים. זהו DNA שטבוע בעברה של העיר, בחברה הדנית, ובשאיפות קברניטי ותושבי העיר לעתיד. גם טויוטה ייצרה לאורך השנים DNA מאוד ברור לאייגו. זה מבוסס על עיצוב, אבזור והנאה מנהיגה. אלה פרמטרים חשובים שמתווספים לתדמית הנתפשת של היצרנית היפנית עצמה, ואלה לטענת טויוטה, הם הסיבה להצלחת הדגם והעלייה במכירות באירופה.

אבל מה שעובד באירופה, לא תמיד עובד בישראל. הדור הראשון והשני של אייגו, הציגו מכירות נאות אבל התקשו לבלוט בשוק הישראלי שנשלט ע"י הצמד הקוריאני, קיה פיקנטו ויונדאי i10, שיחדיו אוחזות בכ-70% מהשוק. למעשה מכירותיה של אייגו, בשני דורות הדגם, היו נמוכות מאלה של תאומותיה הצרפתיות.

מתיחת הפנים לדור השני של אייגו עדיין לא הצליחה לגשר על כמה חסרונות בולטים בדגם כמו תיבה אוטומטית רובוטית לא חלקה כמו שהלקוח הישראלי רגיל ואוהב, מושב אחורי צפוף ותא מטען פצפון. כמעט כל המתחרות בשוק הישראלי מציגות יתרונות בולטים בסעיפים אלה ובוודאי הצמד הקוריאני. מנגד, אייגו השתפרה בכמה תחומים חשובים אחרים כמו נוחות, אבזור ונראות. לא בטוח שזה מספיק כדי למשוך לקוחות חדשים לזרועות אייגו, ובכל מקרה יבואנית טויוטה לא שם. לפחות לא במקרה של הדגם הזה.

מחיר אייגו המחודשת צפוי להיות דומה לקודמתה וכאמור יקר יחסית למתחרות ואפילו ביחס לתאומותיה הצרפתיות. על כן הצפי הוא לקצב מכירות דומה לכשתגיע המכונית בתחילת 2019.