החבר'ה של ג'יפ נמצאים במתקפה. ובדומה לחבר'ה של הג'יפ ההוא מפעם, ממלחמת העולם השניה, שהפך את שם המותג להכי מזוהה עם רכבי שטח, אחד מהיעדים הוא אזור הים התיכון ובתוכו מדינת ישראל הקטנה. הניצחון בשדה הקרב הנוכחי לא מושג בקרבות, אלא במכירות. נתוני הצמיחה של השנים האחרונות באזורים אלו אינם מספקים את הקברניטים, שמשרטטים יעדים עתידיים שאפתניים לא פחות. והדרך לעשות זאת? לייצר יותר דגמים, לעיתים עם שמות דגמים מהעבר של החברה (מישהו אמר וואגוניר?) ולחדש את כל היצע הדגמים שלהם עד לשנת 2022.
זה היה המיקוד של מסיבת העיתונאים באירוע השקת רנגייד החדש, בכל זאת מדובר במתיחת פנים ולא בדגם חדש מהיסוד. אבל גם לרנגייד המחודש יש מה לתרום למערכה הכוללת, וכאן מדובר בשני מנועי בנזין חדשים, קטנים ומוגדשים, כיאה לצו האופנה החדש. אתם יודעים ענייני זיהום אוויר, צריכת דלק נמוכה וכל זה. אבל לפני שנתייחס למנועים, תרשו לנו להציץ על רנגייד, עוד בחנייה.
בעיניי המתבונן
העיצוב הכללי והמאוד ייחודי יש לומר, נשמר ברנגייד החדש, ולא יכול להשאיר את הצופה אדיש לגביו. איך הגדיר את זה אחד מאנשי החברה, או שאתה אוהב את המראה, או שממש לא. בכללי אני מסכים עם קביעה זו, רק תלוי מהיכן מסתכלים, משום שהחלק הקדמי עושה מאמץ להידמות לדגם השטח האייקוני הרנגלר ולשאר דגמי החברה, וגם מצליח. מהצד ומאחור זו כבר אופרה אחרת לגמרי. בנוגע לשינוי בעיצוב, מלבד יחידות תאורה קדמיות שונות ואחוריות שונות במעט, שמסתכלים קצת יותר לעומק מגלים סבכה קדמית ששינתה פניה גם היא, ואנשי ג'יפ מוסיפים כי ישנם חישוקי גלגלים בעיצוב שונה. כך שחדי עין יבחינו בהבדלים, רובנו נראה פנסים שונים.
פנים הרנגייד קיבל גם הוא כמה שינויי עיצוב מינוריים שלא יראו לעין הבלתי מזויינת. לטעמי פנים הרנגייד מציג את הדואליות של כמה מדגמי ג'יפ, מצד אחד רצון לשמור את ד.נ.א המותג, שזה אומר רכב שטח חזק עם מתגים עמידים ושימוש בחומרים חזקים, אך מצד שני רכות ועידון שמתאימים יותר לרוכש העתידי הגנרי של כלי רכב אלו כיום. אבל זה אולי מעט פילוסופי מדי, כך שניתן לומר שההתרשמות הכללית הנה חיובית למדי. כן יש להעניק לאנשי העיצוב של החברה ח"ח רציני, על מקוריות בעיצוב הרמקול הצדי עם סימן הגריל המוכר של החברה, או ציור של הג'יפ האייקוני של החברה בצד החלון הקדמי של הרנגייד. בשבילי אלמנטים עיצוביים כאלה פשוט עושים את ההבדל, והצליח להם עם הפיצ'פקסים הקטנים האלו. מעניין כמה ישפיעו על הנראות גדלי מסך המולטימדיה השונים, בין אם זה 5 או 7 אינץ' ברנגיידים שמגיעים ארצה לעומת ה -8.4 אינץ' שכיכבו במעמד ההשקה.
תנוחת הנהיגה של יושבי השורה הראשונה, ונוחות המושבים באופן כללי הנן טובות למדי, אם כי כדאי לתת דגש על שורת המושבים השנייה דווקא. הצורה הקובייתית גוזרת תנוחת ישיבה מעט יותר זקופה מהמקובל, שאמנם תטיב עם הגבוהים שבינינו והמרווח שבין פדחתם לגג הרכב, אך תהייה מעט פחות נוחה לחלקנו.
מותק, האמריקניים מתכווצים
לאט ובעקביות הרגילו אותנו להתכווצות נפחי המנוע של כלי רכב תוצרת ג'יפ בפרט ואמריקניים בכלל, והמשך מגמה זו מגיעה היישר אל ליבו של רנגייד המחודש. שני מנועי הבנזין מוגדשי הטורבו שהוצגו עם ג'יפ רנגייד, הנם מודולריים ומבוססים על אותו מבנה, רק שהאחד עם שלושה צילינדרים והשני עם ארבעה. ואם קראתם בעיון עד כאן, אז כן, לג'יפ, עם הסבכה המגודלת שמנסה לזעוק בכל רמ"ח אבריה "אנחנו מאמריקה", יש מנוע מוגדש בנפח ליטר, שלושה צילינדרים שמספק 120 כ"ס, עם נתון מומנט של 19 קג"מ וקצת. שלושה צילנדרים בלבד, ולא שלושה נוספים שעומדים מולו בתצורת V כמו שהורגלנו מכלי רכב אמריקניים עד ממש לא מזמן, ועוד בנפח של פחות משליש ממה שפעם נחשב מנוע בגודל בינוני. איך שעולם משתנה לו. אנשי ג'יפ לא שוכחים לציין את הדברים החשובים למנועים בימים אלו, כל מה שניתן כדי להוריד את צריכת הדלק ולעמוד בתקני זיהום האוויר יורו 6.
מנוע הליטר אינו צפוי להגיע ארצה, אם זה בשל מחיר עתידי שלא יהיה אטרקטיבי, או הסיבה שהוא משודך לתיבת שישה הילוכים ידנית בלבד. בכל זאת יצא לנו לנסוע עליו קלות, ואיך נגיד זאת מבלי לחטוא לאמת, אפשר לחיות איתו בשלום יחסית, כל עוד ניקח בחשבון שהוא מצריך העברת הילוכים באופן תכוף למדי. מצד שני הוא אינו מווברץ, מרעיש או רועד כמו לא מעט מנועי שלושה צילינדרים בהם נתקלנו לאחרונה.
המנוע שרלוונטי יותר עבורנו הישראלים, הנו בנפח 1.3 ליטרים עם ארבעה צילינדרים שמציג הספק של בין 150 ל-180 כ"ס, עם נתון מומנט של 27.5 קג"מ. בגרסת ההספק הצנועה משודך המנוע לתיבת שישה הילוכים רובוטית כפולת מצמד והנעה קדמית בלבד, ואילו בגרסה החזקה הוא מגיע עם תיבת תשעה הילוכים אוטומטית ואפשרות לבחירה בין הנעה קדמית או כזו לכל ארבעת הגלגלים
בדומה ללא מעט מנועים מודרניים שכאלו, צנועי נפח שמפגינים נתוני ביצועים מרשימים למדי, הם עושים את העבודה אפילו עם פלוס קטן בציון הכולל, אך התחושה היא שהם עושים זאת באופן אנמי למדי. והאמת שזה מיישר קו עם התנהגות רנגייד בכבישים שאינם ישרים. מצד אחד הוא מציג רמת אחיזה ובטיחות אקטיבית טובה למדי, אך הוא עושה באופן חסר תחושות אם זה מכיוון גלגל ההגה או בתחושה הכללית שהוא מעניק.
ואם בבטיחות אקטיבית עסקינן, מערכות הבטיחות האלקטרוניות של רנגייד חייבות לקבל ציון לשבח. מערכת בקרת הסטייה מנתיב עובדת באופן מדוד ונכון, אינה ממהרת לפעול מחד אך אינה היסטרית כאשר נכנסת לפעולה מאידך. בזמן שבקרת השיוט האדפטיבית פועלת, רנגייד יאפשר לנהג להוריד ידיים לרגע קט אך מיד יגער באופן הברור והקולני ביותר שיש, על נהג שחושב כי הגענו לעידן הסמי-אוטונומי. טוב, הייתי מוותר על מעט לחץ במערכת ההתרעה לעצמים הנמצאים ב"שטחים המתים", אבל בסה"כ מקבלות מערכות אלו ציון כללי לא פחות ממצוין.
רנגייד מספק נוחות נסיעה טובה בתוך העיר, כל עוד לא נתקלים בשברי אספלט משמעותיים, ובכאלה לא נתקלנו פעמים רבות. דגמי הרנגייד עליהם נסענו צויידו בחישוקי 19 אינץ' גדולים עם צמיגים בחתך נמוך, שגורעים מעט מנוחות הנסיעה הכללית, כך שבשל שתי סיבות אלו אנו נזדקק לסיבוב על אספלט מסלילה מקומית ועם חישוקים בקוטר מתאים כדי לקבל התרשמות רלוונטית יותר עבורנו. בנסיעה בין עירונית נותרה ההתרשמות חיובית למדי, כל עוד לא עוברים בעשרה אחוזים את המהירות המותרת בכביש 6, או אז יתחיל לשרור רעש רוח מציק וקבוע בתוך תא הנוסעים, פועל יוצא של העיצוב הכללי קרוב לוודאי.
בכל זאת, ג'יפ
אנשי ג'יפ נתנו לנו גם טעימה קטנה מרנגייד טריילהוק - גרסת השטח הקיצונית של הדגם עם פגוש המאפשר זויות גישה ונטישה טובות באופן משמעותי, ומראה קרבי יתר באופן כללי. לצורך כך לקחו אותנו למסלול שטח קבוע מראש שנותן לחוש את הרנגייד במגוון אתגרי עבירות כגון שיפוע צד, עליות וירידות תלולות ואף מעבר מים קטנטן.
רנגייד עם מנוע הדיזל 2.0 ליטרים המספק 170 כ"ס, לא התרגש כצפוי ממסלול זה, ועל אף שנאמר לנו להעביר למצב 4X4 נעול והילוך כוח, החזרתי אותו למצב AUTO ורנגייד תפקד ללא דופי גם במצב זה - עדות קטנה למערכת ההנעה הטובה שלו. יש לציין לחיוב גם את מערכת בקרת הירידה שלו, שתפקדה טוב באופן שקט יחסי, ואשר מאפשרת שינוי מהירות פשוט באמצעות דוושות התאוצה והתאוטה.
סיכום
ג'יפ רנגייד הוא עוף מעט מוזר, גם במראה הבלתי מתפשר שלו אך לא פחות מכך, בכיוון בו בחר היבואן בארץ לקחת אותו, או נכון יותר מיצובו מול המתחרים. לדבריהם, כאשר הוא יגיע ארצה בתחילת שנה הבאה, הם מתכננים כי הוא ישמור פחות או יותר על אותה רמת מחירים קיימת בין 155,000 - 205,000 שקלים, עם המנוע החדש אך חשוב יותר, עם מערכות הבטיחות האלקטרוניות בכל רמות האבזור.
כך שמתחרים ישירים כמעט ואינם קיימים, בקבוצת הג'יפונים הקטנים, או שיש מתחרים זולים משמעותית כמו מאזדה CX3, או שיש יקרים יותר אצל יצרני הפרימיום כמו אודי Q2 ובל נשכח את הקומפאס הגדול במעט, שנמצא לא רחוק בהרבה ברמת המחיר. אנשי היבואן בארץ מכוונים לנתוני מכירות של כמאתיים עד שלוש מאות יחידות בשנה. והאמת שהמקום הזה מרגיש נכון לרנגייד, פשוט משום שכלי רכב עם מראה יחודיי שכזה, צריך לפגוש רוכש ייחודי שפחות יסתכל על שורת התמורה עבור השקל. זה האופי של כלים פחות מיינסטרימים שכאלו. אם זה יצליח להעמיד את רנגייד בשורת ההישגים של היבואן בארץ, זו כבר שאלה אחרת.
האמת שאלה זו אינה כל כך עקרונית גם עבור היבואן בארץ, משום שרנגייד אינו מתוכנן להיות חוד החנית בטיפוס מעלה בטבלת המכירות, את זה אמורים לעשות דגמי החברה הנוספים הוא פה בשביל הצבע.
