פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דריפטים בקלנועית: כך נוהגים בכפרים של המגזר הערבי

      סרטונים חדשים שהגיעו אלינו באדיבות עמותת אור ירוק מחדדים שוב את אי הסדר הנפוץ בשכונות המגזר הערבי ודפוסי הנהיגה המסוכנים . ח"כ יחיא מהרשימה המשותפת: "הנוכחות המשטרתית באה לידי ביטוי רק במבצעים"

      דריפטים בקלנועית: כך נוהגים בכפרים של המגזר הערבי

      50 בני אדם מהחברה הערבית נהרגו מתחילת השנה בתאונות דרכים, כך על פי נתונים שאספה עמותת אור ירוק. עוד עולה כי בשנת 2017 נהרגו 117 בני אדם מהחברה הערבית בתאונות דרכים, המרכיבים 32% מסך כל הרוגי התאונות הקטלניות בארץ, בעוד שהאוכלוסייה הערבית בישראל מונה כ-20%.

      איפה המשטרה? כנראה שלא בכפרים, אומר לנו חבר הכנסת עבד אלחכים חאג`יחיא מהרשימה המשותפת: "הנוכחות המשטרתית באה לידי ביטוי רק במבצעים. אבל תוך שניה כולם יודעים על זה ואז כל אחד הוא ילד טוב. אין אכיפה מתמדת וזו בעיה". גם באור ירוק סבורים שהבעיה טמונה באוזלת היד המשטרתית: "ללא אכיפה מסיבית ונוכחות בתוך הכפרים והישובים אין סדר. צריך ליצור אווירה הרתעתית שתמנע עבירות מסכנות חיים", אומר ארז קיטה מנכ"ל העמותה.

      חבר הכנסת יחיא אינו סבור כי הזלזול בחוק נובע ממניעים לאומניים או מתחושת קיפוח, אלא מספק הסבר נוסף לתמונת המצב המדאיגה: "אלו שבאים מהצפון לעבוד בבניין במרכז, כל רכב הוא עם חמישה אנשים, ואז יש תאונה עם מספר גדול של נפגעים. אין לנו גם תחבורה ציבורית, ולכן הם צריכים לנסוע ברכב פרטי".

      כסא מפלט בגולף-קארט

      לא צריך חבל, אפשר לרכב על התקרה

      דריפטים בקלנועית: כך נוהגים בכפרים של המגזר הערבי

      לימוזינה דו גלגלית, מאולתרת מסולם

      דריפטים בקלנועית: כך נוהגים בכפרים של המגזר הערבי

      זה מתחיל בגיל צעיר

      הבעיה מתחילה בתפיסת המסוכנות של בני הנוער בחברה הערבית, אומרים לנו בעמותה. מחקר שנערך בחסות קרן מחקרים, חושף תמונה עגומה ומדאיגה על מאפייני נהיגת בני הנוער בחברה הערבית; על פי המחקר, 37% מדווחים כי כשהם נוסעים עם ה"חבר'ה" הם עוקפים בקו לבן לפעמים או בתדירות גבוהה יותר ו-41% לא יעירו לנהג על עקיפה כזו. כמו כן, כ-60% דיווחו על כל אחד מדפוסי ההתנהגות הבאים: השכבת מושב הנהג, השמעת מוסיקה בעוצמה מרבית, לחץ על הנהג שייתן גז. מעל שליש (37%) מדווחים על עקיפה בקו הפרדה.

      כמה שווים חיי אדם?

      הנזק הכלכלי בהתנגשויות בין כלי רכב (ללא אופנועים) נאמד בכ?4.24 מיליארד שקל בכל שנה. הנזק בתאונות אופניים (פגיעה+ תאונות עצמיות) נאמד ב?310 מיליון שקל בכל שנה בממוצע. ריבוי התאונות במגזר הערבי אכן מדאיג מאוד ומחייב את המדינה לנתב כספים לצורך הסברה ייחודית. מעבר לאובדן חיי האדם, עלותו של הרוג עבור המשק נאמדת ב?6.83 מיליון שקל בממוצע. החישוב מורכב מחלוקה ל"אובדן תפוקה ועלויות ישירות", אומדן של צער, כאב וסבל ועלויות נלוות, כך שגם אם מסתכלים על כך מבעד לשיקול כלכלי - יש למדינה אינטרס מובהק לנתב כספים לצורך התמודדות עם המציאות הזו.