לפני מספר ימים יצא משרד התחבורה בקול תרועה גדולה ובישר כי קיבל מספר החלטות, בצו השעה, כמענה לבעיה החמורה סביב התנהלות רוכבי האופניים החשמליים, אולם בפועל, מתברר כי הגורם שאמון בין היתר על ביצוע האכיפה, מסתייג מכך.
"אני מתנגד לאכיפת הנסיעה על אופניים חשמליים עד שלא יוסדרו סמכויות המפקחים, הגנה משפטית מפני תביעות וכיסוי ביטוחי הולם. המדינה יצרה את הבעיה, כעת מצפים מהמפקחים ברשויות שיטפלו בנושא?" כך כתב שמואל אלבו, יו"ר הועד הארצי של המפקחים ברשויות המקומיות, על רקע כוונת משרד התחבורה להחמיר את האכיפה כנגד רוכבי האופניים החשמליים.
"גם כך ידיהם של המפקחים עמוסה בעבודה ועדיין לא הוסדרו הגדרת התפקיד של המפקח בחוקת העבודה, המפקחים יושבים תחת סקטור הפקידים בעוד הם אנשי שטח לכל דבר לעניין".
הסמכות וההסתייגות
הציפייה של משרד התחבורה מפקחי הרשויות לבצע את המשימה מתבססת על חוק ייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו -2016, שנכנס לתוקף בשנת 2017 על פיו פקחים יוכשרו להתמודד עם עבירות תעבורה המבוצעות על ידי רוכבי אופניים, אופניים חשמליים, קורקינט ממונע, אופנוע וכן הולכי רגל. על פי לשון החוק, הסמכויות שתוענקנה לפקחים העירוניים במסגרת חוק זה, תהיינה סמכויות עיכוב, מתן קנסות, החרמת כלי רכב בו בוצעה העבירה והוצאת אוויר מגלגלי כלי הרכב בו בוצעה העבירה. כמו כן, תינתן לפקחים עירוניים סמכות לתת קנסות להולכי רגל שילכו בנתיב המיועד לרוכבי אופניים.
אז מדוע מסתייג יו"ר איגוד הפקחים מחובתו החוקית? לדבריו, ישנן רשויות מקומיות שתיקנו חוקי עזר עירוניים שמסמיכים את הפקחים לאכוף את החוק וישנן כאלו שלא. כך או אחרת, הבעיה אינה נובעת רק מהיעדר חקיקה, אלא בשל חוסר המוטיבציה של הפקחים לבצע את העבודה. "המדינה מוסיפה עוד משימות למספר הולך ומצטמצם של מפקחים, נוצר פה מצב אבסורדי של ריבוי משימות על אותם אנשים שעושים את עבודתם בלי יכולת לגייס אנשים נוספים למערכת".
מדוע לא ניתן לגייס עוד אנשים? התשובה לכך טמונה בשכר הזעום שמשולם להם. אלבו מסביר כי פקחים רבים בישראל מרוויחים שכר מינימום "רשויות מפרסמות מכרזים ואנשים שמגישים מועמדות שומעים את רמת השכר ומסירים את המועמדות".
בעיית היעדר הביטוח
המחלוקת עם פקחי הרשויות המקומיות אינה הבעיה היחידה שלא קיבלה מענה במסגרת ההחלטות שנתקבלו ע"י משרד התחבורה. גם סוגיית היעדר ביטוח החובה והחשיפה של עשרות אלפי רוכבים לתאונה בלא כיסוי ביטוחי, צריכה להטריד מאוד את מקבלי ההחלטות שבינתיים נמנעים ממציאת פיתרון.
נכון להיום, ה"פול" - התאגיד שמנהל את את המאגר לביטוחי רכב חובה, מסרב לאפשר לרוכבי אופניים חשמליים לרכוש ביטוח חובה בטענה כי אין מדובר על רכב מנועי ומשכך, אין מקום להעניק כיסוי ביטוחי למקרה של נזק גוף. כאשר מדובר על הולך רגל שנפגע בתאונה, לרשותו עומדת הזכות להגיש תביעה לחברת הביטוח שמבטחת את הרכב בפוליסת חובה, כך גם כאשר מדובר על רוכב אופניים שמונעות שלא באמצעות מנוע. אלא חברות הביטוח חסמו למעשה אפשרות זו והכניסו את הנפגעים לתוך מצב בלתי אפשרי.
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין מסביר כי הסיבה לכך היא פסק דין שנתקבל בשנת 2017 על ידי השופט נבו בו נקבע ש"אופניים חשמליים מהווים 'רכב מנועי' כהגדרתו בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. על כן השימוש בו כרוך ברכישת ביטוח חובה" החוק אינו מגדיר מהם אופניים חשמליים, רק מציין שלושה תנאים מצטברים להגדרת "רכב מנועי": רכב הנע בכוח מכני, על פני הקרקע, ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית. נבו קבע שכל התנאים מתקיימים באופניים חשמליים"
המלכוד הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון אולם בחודש יוני השנה, במסגרת עתירה שהוגשה, זה סירב להכריע בכל הנוגע להסדרת מעמד האופניים החשמליים וההשלכות הנובעות מכך. לדברי השופטים, יש למצות קודם את ההליכים מול רשויות החוק - ובהן הכנסת. אם בית המשפט היה מכריע שמדובר ברכב מנועי, המדינה היתה נדרשת לאפשר לכל בעלי האופניים לרכוש ביטוח חובה וכפועל יוצא לחייב את חברות הביטוח להנפיק פוליסות אולם כאמור, הבעיה לא באה לידי פיתרון.
עו"ד ורשה מוסיף כי "בית המשפט העליון למעשה גלגל את הכדור למגרש החקיקתי באומרו כי העותר לא פעל למצות את ההליכים מול הרשויות הרלוונטיות ובהן אפשרות קידום הנושא באמצעות הכנסת. אולם נכון להיום, הנושא טרם הוסדר ומאות אלפי הרוכבים ממשיכים לרכוב ללא ביטוח"