מצלמות המהירות: תמונת מצב

לפני כשבוע וחצי בישרה משטרת ישראל כי מערך מצלמות המהירות א-3 חוזר לעבוד ובגדול. אחרי תקופה של מספר חודשים במהלכם לא נשלחו דוחות לנהגים שצולמו נוהגים במהירות מופרזת, החל מסוף שבוע שעבר המדינה שבה לקנוס נהגים בגין עבירה זו. לצד זאת, רק לאחרונה, בית משפט השלום בעכו זיכה מעבירות תנועה 21 נהגים וקבע כי לא הוכחה אמינות מצלמות המהירות הנייחות מסוג א-3.

אולם הסאגה סביב מצלמות המהירות נמשכת: בשבוע שעבר זיכה שופט של בית המשפט המחוזי בלוד, נהג שצולם נוהג לכאורה במהירות מופזרת, כאשר קבע כי לא הוכחה יכולת מצלמות המהירות להבחין בין כלי רכב ולקבוע מי מהם עבר עבירה. השופט אף הדגיש במסגרת פסק דינו את העובדה משטרת ישראל ומכון התקנים נכשלו בניסיונתיהם לשכנע את בית המשפט כי מערכת המצלמות אמינה.

הסתירה בין עמדת בית המשפט שקבעה כי המצלמות לא אמינות לבין החלטת המשטרה להמשיך ולהפעילן מעלה תהיה בקרב ציבור הנהגים שקבלו דו"ח לגבי כדאיות הגשת בקשה להישפט. לפיכך, להלן מורה נבוכים, שאלות תשובות שמבהירות מה המשמעות של ההתפתחויות האחרונות:

המדינה בכובעה כזרוע מבצעת, קרי משטרת ישראל טוענת כי יש ביכולתה להוכיח את תקינות מערך המצלמות בדרך אחרת, ללא התבססות על תו התקן שאמינותו מוטלת בספק. למעשה המשטרה תולה את יהבה על תוצואת הבדיקה שנערכה בטכניון, בה נקבע כי המערך תקין. מעבר ליוקרת המשטרה שעומדת למבחן, האפשרות כי המדינה תאבד את עטין הזהב ללא מלחמה - קלושה, כך שאם למישהו היה ספק שמא פסיקת בית המשפט השלום בעכו תהווה את המילה האחרונה שנאמרה, הרי שהוא שגה והדרך עוד ארוכה.

נכון להיום, משטרת ישראל מבקשת באופן גורף לדחות את המועד לדיון בתיקי מהירות שמתבססים על מערכת המצלמות א/3 , לחודש ינואר - פבואר 2019. ההיגיון שעומד מאחורי הבקשה הוא להרוויח זמן במהלכו הם יקבלו הנחיות כיצד להמשיך ולבסס את טענת אמינות המצלמות, לאור הקביעות הסותרות שנתנו בנושא. היות ומדובר על פסיקה של בית משפט מחוזי שמהווה סמכות 'עליונה' יותר מאשר בית משפט שלום, במסגרתה נקבע שלא ניתן להתסמך על חוות הדעת של מר אילן כרמית ממכון התקנים לצורך קביעת אמינות המצלמות, הרי שמעתה והלאה, תדרש המדינה למצוא דרך אחרת להוכיח את אמינותן. אמנם המשטרה שבה להפעיל את מערך המצלמות אולם תוצאות הדו"ח של הטכניון לא הובאו למבחן שיפוטי - דבר שהמשטרה תהיה חייבת לעשות בתיקים הבאים.

לא ניתן לצפות כיצד יחליט כל שופט ושופטת אולם דבר אחד בטוח - המשקל הסגולי של התיק שנוהל בבית משפט השלום בעכו כמו גם ההחלטה שנתקבלה אתמול, יקשו על השופטים להתעלם מהקביעה הברורה כי מערך המצלמות אינו אמין. הסבירות כי שופטים נוספים יזכו נאשמים בעבירה זו, גבוהים לאין שיעור כיום בהשוואה ללפני מספר חודשים. לצד זאת, צריך להבין את המשמעות הכספית והתעבורתית של מצב בו נהג ביקש להישפט ונמצא אשם. במקרה כזה, השופט שחשוף לעברו הפלילי של הנאשם, עלול להחמיר את העונש ולהשית עליו קנס גבוה יותר, כמו גם עונשי פסילה על תנאי ובמקרים חמורים, גם פסילה בפועל. אומדן הסיכון הוא ספיציפי לכל תיק ותיק ולא ניתן להקיש ממקרה אחד למשנהו.

כאמור בתיקים שמתנהלים כרגע מבקשת המשטרה דחייה במספר חודשים לצורך גיבוש עמדה כך שעל פניו, בתיקים אלה הסבירות כי יגיעו להסדר עם הנאשמים גבוהה. אדם שבחר לשלם את הקנס לא יוכל לטעון לאחר מכן כנגד הדו"ח שהרי התשלום משמעו הודאה באשמה. יש לבחון את כדאיות הגשת הבקשה להישפט בהתאם לנסיבות ולנתונים המסוימים של כל תיק ותיק.

בית המשפט בהחלט יכול לקבוע כי אין די בחוות הדעת של הטכניון כדי לבסס את אמינות המצלמות. עם כל הכבוד לפרקליטת, המבחן הקובע הוא בבית המשפט ונכון להיום, הדו"ח טרם עמד בפני מבחן

החלטת בית המשפט בתיק העקרוני בעכו כללה בית היתר קביעות בעניין מהימנות עדותו של העד המרכזי בתיק מטעם המאשימה. על קביעות מהימנות קשה לערער לבית המשפט המחוזי ולכן קשה לראות כיצד יוגש ערעור.


האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

הכותב הוא מומחה לדיני תעבורה