פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מחליפות סטטוס: המכוניות השוות של 1989

      גם השנה, אנחנו חוזרים 30 שנים לאחור ומאתרים לכם כמה קלאסיקות עתידיות. מאזדה MX-5, דייהטסו אפלאוז, סיטרואן מעולה וגם אלפא לאמיצים. אלו המכוניות המעניינות יותר שהוצגו ב-1989 וזכאיות לתואר "מכונית אספנות" בישראל

      מחליפות סטטוס: ילידות 1989 (אתר יצרן , יצרן)
      לא כולן אקזוטיות, לא כולן נדירות, אבל כל אחת מהן מיוחדת בדרכה שלה

      בשנה שעברה, הצגנו לפניכם ארבע מכוניות מעניינות שחגגו 30 שנים להצגתן. הגיל הזה, לפחות על פי משרד התחבורה מאפשר לרשום מכונית כ"רכב אספנות" וליהנות מהוזלה ניכרת של עלויות הביטוח והרישוי השנתי, שיקוזזו עם תשלומי המזונות אליהם תתדרדרו כחלק בלתי נפרד מהתחביב של מכונית ישנה בבית. אז הנה, חלפה שנה ושורת מכוניות חדשות-ישנות מגיעות לפרקן. דילגנו ברשותכם על שברולט לומינה, על הדור השלישי של פורד פיאסטה וגם על נבחרת לקסוס שהוצגה כמותג באותה שנה.

      לא כולן אקזוטיות ולמעשה, קשה להאמין שמישהו תלה פוסטר של דייהטסו אפלאוז בחדר שלו, אבל גם לה שמורה פינה חמה בהיסטוריה המוטורית המקומית. בכל זאת, אלו כמה מהמכוניות המעניינות ביותר שמצאנו.

      מחליפות סטטוס: ילידות 1989 (אתר יצרן , יצרן)
      אלפא רומיאו SZ - המפלצת

      אלפא רומיאו SZ

      צריך לומר את האמת, אי שם במשך יותר מדי שנים, אלפא רומיאו הייתה צל חיוור מאוד של מי שהייתה החברה הזו במשך עשרות שנים. להוציא אולי ה-164, שהגיעה בסוף שנות ה-80, את עיקר העשור ההוא מילאה החברה במכוניות שגם אם תחפשו טוב, לא תמצאו באף תצוגה קלאסית של החברה הזו, ואני יודע, הייתי במוזיאון שלה. לעומת זאת, יש את "המפלצת", כך כונתה בחיבה המכונית הזו, שהייתה פרי שיתוף פעולה בין אלפא רומיאו לבין בית העיצוב זגאטו.

      מתחת למרכב החיצוני ה... איך נאמר את זה בנימוס? לא שגרתי והעשוי פלסטיק, מתחת לדשבורד שנבנה כולו מחתיכה אחת של סיבי פחמן, הסתתרה שלדת אלפא 75 ליתר דיוק, גרסת המירוצים של גרופ A שלה. מנוע 3.0 ליטרים V6 שלח 210 כ"ס לגלגלים האחוריים דרך תיבת חמישה הילוכים ידנית שהורכבה על הציר האחורי. המתלים, כוילו במיוחד על ידי ג'ורג'יו פיאנטה האגדה המהלכת של חטיבת הראלי המפוארת של לנצ'יה שלאחר ביטול גרופ B חיפשו לאן לתעל את הכישרון האדיר שלהם.

      התוצאה הייתה מכונית עם יכולות מעולות לזמנה, מהירות מירבית של 243 קמ"ש ותאוצה ל-100 קמ"ש ב-7 שניות אולי לא נשמעת משהו מדהים בימינו, אבל אז המספרים היו יוצאים מן הכלל. ההשקעה יוצאת הדופן בכיול של המכונית, השימוש במתלה אחורי מסוג דה דיון, הצמיגים הרחבים מאוד יחסית למקובל אז מתוצרת פירלי - הביאו איתן יכולות דינאמיות מעולות.

      רק 1,000 חתיכות (ולפי מקורות אחרים 1,035) מהמכונית המיוחדת ויוצאת הדופן הזו יוצרו בארבע השנים בהן נבנתה וכיום היא פריט אספנים נחשב ואקסלוסיבי מאוד.

      מחליפות סטטוס: ילידות 1989 (אתר יצרן , יצרן)
      "ז'אן פייר, הם צוחקים על הסוודר שלך או על המכונית החדשה שלנו?"

      סיטרואן XM

      כאשר סיטרואן מציגה מחליפה של מכונית דגל, היא לוקחת את הזמן. ה-XM החליפה ב-1989 את ה-CX שהוצגה ב-1974, כאשר היא מחליפה את ה-DS שהוצגה ב-1955. בתהליך התכנון שלה, סיטרואן עשתה הכל כדי להפוך אותה לאמת המידה לנוחות ועידון וכמובן לשפר כל מה שהיה צריך ביחס ל-CX. עיצוב חיצוני סופר מודרני של ברטונה, היו לה מתלי "הידרה-אקטיב" נשלטים אלקטרונית עם חיישנים בדוושת התאוצה, הבלמים, ההגה ותיבת ההילוכים כדי לייצב אותה בפניות, גוף מפלדה מגולוונת נגד חלודה, מנועים חזקים במיוחד ה-V6 בנפח 3.0 ליטרים עם 200 כ"ס, מרווח אדיר, ואפילו סידור ישיבה בו המושבים האחוריים גבוהים מעט יותר מהקדמיים כדי לאפשר למנהל הבכיר לראות את הדרך. כל אלו ורבים אחרים הביאו לה את תואר מכונית השנה 1990 ועוד 14 תארים אחרים כבר בשנת ההשקה שלה. רק דבר אחד לא עבד שם, הקטע הזה של לקנות אותה...

      היו לכך מגוון סיבות, חלקן נגעו לעובדה שפרקי הזמן הארוכים בין הדורות של מכוניות הדגל של סיטרואן הביאו את המתחרות בין אם היו אלו ב.מ.וו ואודי או אופל ופורד להציג תדמית צעירה ורעננה יותר, רשת ההפצה שלהן הייתה טובה יותר ועוד לא דיברנו על התדמית והמחיר. הוסיפו לכך הצגה שנה לפני מיתון עולמי וחוסר יציבות כללי בעקבות קריסת הגוש המזרחי, המורכבות הטכנולוגית שלה גבתה מחיר באמינות ואולי את הקונים פשוט משכו יותר ביצועים מאשר הנוחות הנהדרת שלה? והיה גם העיצוב הלא ממש קל לעיכול.

      אחרי 11 שנים בייצור, היא זכתה למלוא ההערכה, אבל לא הצלחה מסחרית גדולה. 330 אלף יחידות ממנה יוצרו פחות משליש המספר של קודמתה ה-CX. אבל היי, היא תמיד יכולה להתנחם בכך שה-C6 שהחליפה אותה מכרה פחות מעשירית ממנה...

      מחליפות סטטוס: ילידות 1989 (אתר יצרן , יצרן)
      לימדה דור שלם לאהוב נהיגה, הזכירה לדור שמעליו כמה זה כיף - מאזדה MX-5

      מאזדה MX-5

      ה-10 בפברואר 1989, תערוכת המכוניות של שיקגו - הנה לכם רגע בזמן של היסטוריה מוטורית. זה היום בו מציגה מאזדה את ה-MX-5, המיאטה, הרודסטר הקטנה שברגע שפתחה את פנסיה הנשלפים, עגלגלה כמו סבונייה או קריקטורה יפנית - היא כבשה לבבות בכל העולם. כי ממש כמו מכונית הספורט הבריטית שהייתה לה השראה - הלוטוס אלן - היא הפכה לאייקון, אבל לא כזה שנשבר כל כמה מאות ק"מ. על המימדים הצנועים שלה של 397 ס"מ בלבד לאורך, עם מנועיה החלשים יחסית, עם 114 סוסים בלבד בגרסה הראשונה שלה, היא לימדה דורות שלמים של נהגים צעירים הנאה מנהיגה מהי והזכירה לדורות שלמים של מבוגרים כמה מהנה יכולה להיות מכונית פשוטה.

      ארבעה דורות אחר כך, אתם יכולים לומר שהיא איבדה את החדווה ההיא, הראשונית, וזה כנראה גם יהיה נכון במידה מסוימת. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה, כאשר חמש או שש שנים לאחר הצגתה מיהרו ב.מ.וו, פורשה, מרצדס, פיאט, אלפא ואחרים להציג רודסטר קטנה משלהם - הכל בזכות מכונית אחת קטנה - אתם יכולים להיות בטוחים שיש לה חתיכת זכות בהיכל התהילה של המכוניות.

      מחליפות סטטוס: ילידות 1989 (אתר יצרן , יצרן)
      לא הוד ולא הדר, אבל נוסעת נהדר - דייהטסו אפלאוז

      דייהטסו אפלאוז

      אבל מה אנחנו מבלבלים את המוח עם מכוניות ספורט או כאלו יקרות ונדירות, הנה מכונית אמיתית. גיבורת מעמד הפועלים. מכונית קומפקטית, שהסיעה רבבות רבבות משפחות ישראליות בשמחה, ששון ואמינות שיום אחד יסופר עליה בהילת כבוד ויראה.

      סיפור המעשה של הגיבורה הצנועה הזו מתחיל בחברה קטנה, שלוחה צדדית של טויוטה הענקית, שבנתה עבורה את המכוניות הקטנות שלה. היותה חברה נפרדת, אפשרה לטויוטה למכור אותן בישראל על אף הכניעה שלה לחרם הערבי שנשבר רק בתחילת שנות ה-90.

      עם האפלאוז (תשואות בתרגום חופשי) ניסתה דייהטסו גישה קצת שונה, לא עוד שלוש קופסאות מרתקות כמו מסיבת סיום בגן אסתר, אלא מראה עגלגל ואפילו התחכמות בדמות תצורת חמש דלתות שימושית שרק נראתה כמו סדאן רגילה (קצת בדומה לסקודה אוקטביה כיום).

      מתחת למכסה המנוע ומכלולי ההנעה דווקא לא לקחה החברה שום סיכון - מנועי אבעה צילינדרים חסונים עם 75 עד 120 כ"ס בתחילה עם קרבורטורים ובהמשך עם הזרקת דלק (היא גם הייתה המכונית האחרונה להימכר כחדשה עם קרבורטורים) אבל בעלי כושר שרידות גבוה יותר מאשר ג'וקים, תיבות הילוכים ידניות או אוטומטיות שחצובות מגרניט. למרות שבשנת השיווק הראשונה שלה נפגע המוניטין שלה בשל נטייה שלה להתיז דלק במקרה של לחץ אוויר גבוהה מדי בצינורות, דייהטסו טיפלה בתקלה ובהמשך, זו הייתה היא שצחקה אחרונה כאשר המשיכה לנסוע ולנסוע ולנסוע בעוד כל אלו שתפסו עליה תחת כבר מזמן התפגרו בצידי הדרך.

      למרות הדחתה מכס המלכות המקומי בשל כניסתן של היפניות מבית מיצובישי, מאזדה וטויוטה, היא המשיכה להימכר יפה גם לאורך שנות ה-90. בשנת 1997 מקבלת המכונית מתיחת פנים שאמורה הייתה לגרום לה להיראות מכובדת יותר, אבל הפכה אותה למשהו עצוב יותר מגור כלבים נטוש בגשם, הדגם משך עוד שלוש שנים עד שבשנת 2000 הופסק הייצור של המכונית ללא מחליפה.

      מחליפות סטטוס: ילידות 1989 (אתר יצרן , יצרן)
      פורשה 964, הייתי נועל את הסטודיו לעיצוב אחריה וזורק את המפתח לים

      ויש גם את אלו...

      רגע לפני סיום, אני רוצה להזכיר עוד מכונית אחת, שאהובה עלי במיוחד והוצגה ב-1989. זו הפורשה 911 מהשנים 1989 עד 1994 שמכונה ה-964. עבורי היפה והקלאסית ביותר מבין הדורות של ה-911. העיצוב, פרי עטו של מעצב הרכב הפיליפיני במקורו בנג'מין דימסון, הביאה לידי ביטוי באופן המושלם את האיזון בין אלגנטיות של מכונית ספורט לבין המראה הייחודי של כל פורשה 911. מבחינתי, בשלב הזה היה צריך לקחת לכולם את העפרונות, לפזר את מחלקת העיצוב ולא לשנות כלום. אנחנו עוד נחזור אליה יום אחד...

      ויש גם אחרות שלא נכנסו לכאן. לא כי הן לא חשובות, לא כי הן לא מעניינות, אבל חשוב לציין שבשנת 1989, הגיעו עוד כמה מכוניות מרתקות, שבהחלט ראויות גם הן לכתבה משל עצמן. מרצדס SL, סובארו לגאסי, לנד רובר דיסקברי, פיג'ו 605, פרארי 348 ואחרות. רוצים שנספר גם עליהן? רק תבקשו על מי, כאן למטה בתגובות.