סוזוקי ויטארה נולדה לפני עידן הקרוסאוברים, היא הפציעה לעולם בסוף שנות השמונים של המאה שעברה... זה נשמע כמו שיעור בהיסטוריה אבל האמת היא שהמותג 'ויטארה' נושא בכבוד את משא השנים. אמת נוספת היא שהויטארות הראשונות היו רכבי שטח אמיתיים - היה לי האושר לעשות עם ויטארה כזו את צעדיי הראשונים בעולם הג'יפאות האזרחית, תענוג צרוף ונוסטלגי.
מהפיכה תחת מכסה המנוע
אבל שלושים שנות קדמה עשו את שלהם, ויטארה הוחלפה ב'גרנד ויטארה' שעדיין הפגינה יכולות שטח מסוימות ואילו הויטארה הנוכחית? היא משתלבת היטב באופנת הקרוסאוברים המודרניים, נטולי יומרות השטח. הדור הנוכחי משווק מאז 2015 ועד היום הוא היה מצויד במנוע 1.6 ליטר אטמוספרי, שלא ידע לתת יותר מ-119 כ"ס ו-15.9 קג"מ, גבוה במעלה הסל"ד. מנוע הטורבו הנוכחי מייצר 140 כ"ס ב-5,500 סל"ד אבל חשוב יותר, 22.4 קג"מ המתייצבים למערכה כבר ב-1,500 סל"ד. זה שינוי מהפכני המתאפשר הודות למנוע BoostJet בעל מגדש טורבו והזרקת דלק ישירה. המנוע משודך לתיבת שישה הילוכים פלנטרית, וביחד הם מזניקים את הקרוסאובר הזריז ל-100 קמ"ש ב-9.5 שניות, עד 200 קמ"ש מרביים.
גרסת ה-1.4 ליטר 2X4 עולה 131,990 שקלים (תוספת לצביעה דו-גוונית אופציונאלית, 3,000 שקלים) והיא החזקה ביותר בהיצע של סוזוקי. ניתן לקבל את הויטארה גם עם מנוע 1.0 ליטר מוגדש בעל 3 בוכנות, המספק 112 כ"ס ו-16.3 קג"מ. זו יחידת כוח רזה יותר מה-1.4 אבל גם היא אמורה להיות זריזה יחסית, הודות למשקל עצמי נמוך. גרסת ה-1.0 ליטר 2X4 מוצעת במחיר 119,990 שקלים (תוספת לצביעה דו-גוונית, 2,000) וניתן גם לקבל אותה גם עם הנעת 4X4, במחיר 126,990 שקלים. הבחירה הזו קצת מוזרה, מכיוון שהיינו מצפים למצוא את הנעת All Grip הכפולה משודכת דווקא למנוע החזק יותר; זה לא המצב, ולכן איננו צופים השתלטות של ויטארה על סגמנט הקרוסאוברים בעלי הנעת 4X4; בוודאי לא עם מרווח גחון מצומצם של 18.5 סנטימטרים, ומנוע פחות בשרני.
יוצאים לדרך
היום אנחנו בוחנים את גרסת ה-1.4 ליטר 2X4, וזה קרוסאובר חמוד למדי. באורך 417.5 סנטימטרים הוא קצר בכ-30 סנטימטרים וקל בכ-200 קילוגרם מהקרוסאוברים השולטים בשוק, מה שמעניק לויטארה אטרקטיביות עירונית גדולה יחסית. הויטארה מצליחה לשמור על מראה שונה מזה של ים הג'יפונים שמסביב, מזיגה טובה של מראה מסוקס למדי, בלי הצטעצעות יתר. קו המותניים נמוך יחסית, משאיר שטח גדול לחלונות הצד. החלפת המנועים לוותה גם במתיחת פנים מינורית מאוד; הויטרות המוגדשות מתהדרות בשבכה קדמית בעלת פסים אנכיים, לקודמות היו פסים אופקיים... לא נתעלף מההבדל הזה, וגם לא משינויים קוסמטיים נוספים במחלקת הפנסים והפגושים.
תא הנוסעים לא עבר שדרוג משמעותי. הוא עדיין שופע פלסטיקה בסיסית למראה ולמגע ואני חייב להודות, שדיפון לוח המחוונים במשטח פח מבריק המנוקד בנקודות שחורות - לא עושה לי את זה, הוא עדיין נראה בסיסי למדי. הופתענו למצוא מוטות מוזרים ואנכרוניסטיים לאיפוס מחשב המנוע, מגיחים מלוח השעונים בארגונומיה של שנות השמונים... ומצד שני, רמת האבזור גבוהה יחסית, לוח המחוונים עשיר במידע ומציע תצוגות שונות ונחמדות - מד גדישה, תצוגת כוחות G ונתוני מנוע, מחשב דרך וכו'.
תוך חיטוט במחשב הדרך גיליתי תצוגת מידע על החיסכון בדלק, הנובע מדימום המנוע בעצירות עירוניות. הדימום האוטומטי הוא אחת הפונקציות המיותרות בעולמנו ולשמחתי, יש (גם) בויטארה מתג המבטל אותה. בעזרת המחשב גיליתי כי במהלך נסיעה של מאות קילומטרים חסכתי רק 104 מיליליטר בנזין (ובמילים: מאה וארבעה מיליליטר בלבד, פחות מכוס קפה טורקי...), במהלך 14 דקות מצטברות של דימומי מנוע. זה אומר שכדי לחסוך בנזין בשווי של פחות משקל בודד, נזקקתי ל 15-20 דימומים והתנעות - זה לא שווה את אי הנוחות, הבלאי המוגבר למתנע, מצברי הפריקה העמוקה הנדרשים למכוניות עם הפטנט הזה והפסקת מיזוג האוויר... כך חשבתי תמיד, אבל הויטארה הציגה לי את הנתונים המדויקים.
במרכז הדשבורד מוצב שעון זמן אנלוגי, פרט נחמד. בכל דגמי ויטארה מותקן מסך מגע גדול במיוחד, 10.2 אינץ' מהתקנה מקומית. המסך גדול, אך איכות התצוגה אינה מהטובות שראינו. פונקציה ייחודית היא מערכתWAC & TALK , המאפשרת הפעלה קולית של חיוג סלולארי, בחירת תחנות רדיו או נגן מוסיקה, הוראות ניווט, שירות לקוחות ושאר יכולות דיגיטליות. המערכת מתפקדת מצוין, שימושית ומשדרגת את רמת הבטיחות על הסיפון - בנוסף לשבע כריות אוויר. לצערנו, גם בויטארה הנוכחית אין מערכות בטיחות אקטיביות; יש התראות מובילאיי על סטייה ממסלול וקרבה מסוכנת לרכב או הולכי רגל, זה הכול. ב-2019 וב-130,000 שקלים זה חבל, וחסר. מבית מכשירי תנועה נאמר לנו כי בעתיד יתווספו מערכות בטיחות אקטיביות, אין עדיין מידע על מועד ומחיר.
על הכביש
המושבים מרופדי הזמש נוחים למדי, אם כי נעדרי תמיכה הדוקה לגוף. תנוחת הישיבה טובה, נציין לטובה כוונון גובה גם למושב הנוסע מימין. עם חישוקי 17 אינץ', נוחות הנסיעה בויטארה סבירה יחסית. היא בסדר גמור במהירויות גבוהות אבל נסיעה עירונית איטית על גדודיות ושברי אספלט, מטלטלת את הנוסעים. זו פשרה מקובלת מאוד בסגמנט, לא ציפינו להרבה יותר טוב. בנהיגה תוקפנית הויטארה זריזה ונמרצת, אם כי לא רגועה. תיבת 6 ההילוכים מושכת גבוה, הדציבלים מטפסים, ומהר מאוד אתה מבין שאין טעם ללחוץ אותו. בנהיגה נורמטיבית מוחלפים ההילוכים בתזמון טוב ונעים, המנוע שקט ונעים. במהירויות תלת-ספרתיות בוקעים מעט רעשי רוח, לא נורא.
הויטארה משייטת בנינוחות במהירויות גבוהות ובנסיעה בינעירונית ארוכה, היא הייתה חסכונית למדי - בין 14 ל-16 קילומטרים לליטר בנהיגה זורמת של 110-120 קמ"ש. תוכל גם לבלוע את כביש 6 במהירויות גבוהות בהרבה, אם זה מה שאתה מחפש. גרסת ה-1.0 ליטר תהיה חסכונית יותר, באחוזים בודדים. בכביש הררי גילינו אחיזת צמיגים גבוהה, ובקרה טובה של תנודות המרכב. אבל ההיגוי קליל מאוד, והכלי אינו מעודד נהיגה ספורטיבית תוקפנית.
סיכום
הדור הרביעי של סוזוקי ויטארה שומר על עיצוב נאה וייחודי למדי, עם שני מנועי טורבו המיישרים קו עם מתחריו המודרניים. הוא גם נהנה ממוניטין "יפני" של איכות ייצור גבוהה ושמירת ערך, אבל קשה לנו לקבל היום רכב כזה הנמכר בלי מערכות בטיחות אקטיביות.
על הצד הטכני: סוזוקי ויטארה 1.4 ליטר טורבו, GLX
מנוע, הנעה: בנזין טורבו, 4 בוכנות, 4X2
נפח: 1,373 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס) 140/5,500
מומנט/סל"ד (קג"מ): 22.4/1,500
תיבת הילוכים: פלנטרית, 6 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 417.5
רוחב (ס"מ): 177.5
גובה (ס"מ): 161.0
בסיס גלגלים (ס"מ): 250.0
מרווח גחון (ס"מ): 18.5
תא מטען (ליטרים): 375
ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 9.9
מהירות מרבית (קמ"ש): 200
תצרוכת דלק ממוצעת (יצרן, קמ"ל): 16.9
תצרוכת דלק בינעירוני (מבחן, קמ"ל): 13-15
מחיר: 132,000 שקלים
מתחרות: יונדאי קונה, סיאט ארונה, מאזדה 3CX, סיטרואן קקטוס