משחר ימי המכונית, עוד מהרגע שבו חיבר קארל בנץ מנוע לעגלה בעלת שלושה גלגלים, נמצא עולם הרכב במירוץ אחר עוד ועוד כוח ומהירות. אבל על העובדה הפשוטה שאת הכוח ההולך וגובר הזה צריך גם להוריד לקרקע - לא כולם חושבים. לא כולם, אבל ליצרניות הצמיגים האתגר הזה הוא עבודה.
צמיגים בתור החוליה המקשרת בין המכונית לכביש או לשטח הם חתיכת טכנולוגיה שבאמת, לא זוכה לתשומת הלב הראויה. העומסים שמופעלים על צמיג מודרני והדרישות ממנו די מדהימות כאשר חושבים על זה. אנחנו רוצים אחיזה, אבל גם התנגדות נמוכה לגלגול. אנחנו רוצים שיהיה רך ודביק, אבל גם יחזיק מעמד. הוא צריך להתמודד עם תאוצה, האטה, כוחות צד - לפעמים עם כמה מהם בבת אחת. אה, וגם שיהיה בשקט תוך כדי. תכניסו את כל זה למכונית שהיא לא רק כלי תחבורה אלא מכונית ספורטיבית, והנה לכם דרישות שעם כל הכבוד לחללית "בראשית" - עם מה שהם צריכים להתמודד מותר להוריד בפניהם את הכובע.
הנשר נחת
סדרת הצמיגים הספורטיביים של גודייר ה-Eagle F1 מתחדשת ל-2019 עם שלושה דגמים שממשיכים לדחוף את היכולות האלו לקצה. הראשון בהם הוא Eagle F1 Super Sport שלמעשה נמצא בבסיס ההיצע ומעניק את השילוב בין דפנות מחוזקות להתנגדות לעיוות ותרכובות המעניקות אחיזה בכביש יבש או רטוב.
מעל הדגם הזה נמצא ה-Eagle F1 Super Sport R שלוקח את העסק עוד קליק אחד למעלה מבחינת היכולות הדינאמיות, על חשבון היכולת בכביש רטוב, החשבון פשוט - פחות חריצים שווה ליותר אחיזה אבל יכולת מוגבלת יותר של פינוי מים.
בפסגת ההיצע נמצא ה-Eagle F1 Super Sport RS כאן מדובר כבר בצמיג ייעודי לשימוש במסלול, למרות שהינו עדיין חוקי לשימוש בכביש, גם הוא שם את הדגש בעיקר על מקסימום גומי על חשבון יכולת פינוי מים.
הצמיגים החדשים צפויים להגיע לישראל לקראת הקיץ בסביבות יוני יולי ומחיריהם יתפרסמו עם תחילת השיווק שלהם.
קלאסיקה עתידנית
בין שלל המכוניות החדשות ומכוניות הקונספט שהוצגו בתערוכת ז'נבה, קשה היה להתעלם ממכונית אחת שברגע הראשון נדמה שנשכחה כאן משנות ה-50. הכירו את ה"גולדן סהרה II" אחת ממכוניות הקונספט הראשונות להציג יישומים של טכנולוגיה אוטונומית כמו חיישני בלימה ומערכת חמיקה מתאונה.
הגולדן סהרה שנבנתה על ידי אגדת מכוניות הקאסטום ג'ורג' באריס הוצגה ב-1954 ושנתיים לאחר מכן נבנתה שוב וזכתה לכינוי גולדן סהרה II. במרץ 2018 היא נרכשת במכירה פומבית על ידי אספן משיקגו שהינו בעל מוזיאון רכב פרטי תמורת 350 אלף דולר, ולאחר מכן משוחזרת לימי הזוהר שלה ומוצגת שוב בתערוכת דיטרויט 2019.
הקשר בין הגולדן סהרה לגודייר הולך עד לשנות השישים המוקדמות כאשר המכונית ודגמי תצוגה נוספים הגיעו עם תרכובת חדשנית, שבה שולב חומר של גומי סינטטי צבעוני לצמיג ואתו ניתן היה להאיר ומרכז הצמיג היה משולב בזכוכית שניתן היה להאיר גם כן (זה יפה בתור רעיון לפחות, לא היינו רוצים לראות דבר כזה על הכביש...). המטרה הייתה לשפר את הנראות של המכונית, תחשבו על צמיג שמהבהב בכתום כמו איתות בצד אליו פונה המכונית או באדום בוהק בבלימה. האם בהצגת המכונית הזו עכשיו על ידי גודייר יש רמז לטכנולוגיה שאנחנו עתידים לראות? זו בהחלט אפשרות.
גם המכונית המעופפת תצטרך גלגלים
החלק השלישי של גודייר בתערוכת ז'נבה אולי יגרום לכם להרים גבה ברגע הראשון, בצדק. כי מדובר כאן בקונספט רעיוני פרוע לגמרי לצמיג שמיועד למכונית מעופפת. אבל להתייחס לרעיון הזה כצמיג בלבד קצת מחמיץ את המטרה שלו. ה-AERO הוא גלגל המורכב מחישורים בצורת להבים שבמצב נסיעה על הכביש תומכים במבנה הצמיג, וכאשר המכונית עוברת למצב תעופה הם ישנו את הזווית שלהם ב-90 מעלות ואז ישמשו כארבעה רוטורים בפינות המרכב ממש כמו רחפן.
כך זה יעבוד:
המעבר בין נסיעה לתעופה מעניין מאוד, אז למעשה גלגל אחורי אחד עובר למצב רוטור בעוד שלושת הגלגלים ממשיכים להניע את המכונית, כאשר הוא מייצר מספיק עילוי, מצטרף אליו הגלגל האחורי הנוסף ושניהם מנתקים את החלק האחורי של המכונית ואז מצטרף אליהם גלגל קדמי אחד ואז שני, עד שהמכונית עוברת למצב תעופה. בנחיתה לעומת זאת, שני גלגלים צולבים זה לזה (קדמי ימני ושמאלי אחורי למשל) עוברים למצב גלגלים בעוד השניים האחרים נותרים לשמש כרוטורים שמייצבים את המכונית ואז כל אחד מהם יורד בנפרד. על מנת להגיע לשליטה המדויקת הזו בעוצמה, עושה ה-AERO שימוש בהינע מגנטי שגם יהיה מדויק יותר בהעברת כוח וגם נטול חיכוך מכאני.
ולמרות שהדבר הזה נראה כמו מדע בדיוני מוחלט, או משהו שכל סטודנט לפיזיקה בשנה הראשונה יבהיר לכם את האתגרים ההנדסיים שיש שם, ועוד לא הגענו למהנדס אווירונאוטיקה שיחייך בסבלנות ויבקש מכם להניח לו עם השטויות האלו, יש פה בכל זאת משהו מרענן בהצצה הזו לעתיד אפשרי, אפילו שהוא מופרך כמו שיחות וידאו מטלפונים ניידים שנישא בכיסים שלנו...
