כאשר הציגה בוגאטי את הנפיחה האקסלוסיבית הנוכחית שלה, שנקראת לה וויטור נואר - המכונית השחורה, נעתקה נשימת העולם המוטורי. המכונית שהיא הומאז' לאחת המכוניות היפות ביותר אי פעם - בוגאטי אטלנטיק 57 ממנה יוצרו ארבע יחידות בלבד, אחת נעלמה במהלך מלחמת העולם השנייה. המכונית השחורה תהדרה בשלל מספרים מופלאים כיאה למכונית שמציינת 110 שנים ליצרנית האקזוטית.
מנוע ה-W16 שלה בנפח 8.0 ליטרים מייצר 1,500 כ"ס ו-163 קג"מ. ההנעה שלה היא כפולה ויש לה תיבת הילוכים כפולת מצמד בת שבעה הילוכים. התאוצה שלה ל-100 קמ"ש היא 2.5 שניות, ל-200 קמ"ש? 6.5 שניות ל-300 קמ"ש? אין בעיה, ב-13.6 שניות ואם תמשיכו ללחוץ על דוושת הגז בכביש ארוך מספיק היא תגיע ל-420 קמ"ש. איך תדעו שיש לה כל כך הרבה כוח? שמו לה שש יציאות לאגזוזים.
הקלנועית היקרה בעולם?
אבל המספר שסובב לכולם את הראש היה המחיר שלה - 18 מיליון דולר וההשערות שהמכונית נרכשה על ידי פרדיננד פיך - היו"ר לשעבר של פולקסווגן, שבבעלותה נמצאת בוגאטי. מעניין אם הוא קיבל הנחת עובד.
אבל אחרי שוך התרועות ואחרי שעשרות אלפי פלאשים הבזיקו על הגוף שלה שעשוי מסיבי פחמן, סרטון וידאו אחד שפורסם על ידי בלוגר בשם SellerieCimes מגלה שהמכונית הזו בעצם לא הרבה יותר מתעלול - ואינה נוסעת לשום מקום.
כן, מסתבר שמאחורי כל המספרים האלו לא באמת עומדת מכונית שמסוגלת לנוע במהירות שעולה על הליכה מהירה. זהו אב טיפוס שרחוק לפי הערכות יותר משנתיים עד שיהיה באמת מוכן לייצור. היא אפילו לא מסוגלת לעצור בעצמה, כפי שנראה בסרטון, מסתובבים הקאליפרים יחד עם הגלגלים עצמם.
אז מה בעצם היה לנו פה? חברה שעשתה אחלה סיבוב יחסי ציבור, ומישהו עשיר מאוד שעכשיו עושה כמה טלפונים מאוד לא נעימים.
מצד שני, אין הרבה מה להתפלא, מכוניות כמו בוגאטי לה וויטור נואר לא באמת נרכשות כדי להינהג בשום פנים ואופן. לא אובדן גדול לאנושות...