פולקסוואגן אמארוק ב"ראלי באחה יוחננוף" - רכב העיתונות האולטימטיבי?

סיקור ראלי מדברי דורש רכב שטח נוח, זריז ועביר, שיוכל להוביל צלמי עיתונות לכל נקודה ברחבי המדבר. הבחירה הטבעית שלי הייתה בטנדר השרירי של פולקסווגן. צדקתי?

כתב: רמי גלבוע. צילומים: רמי גלבוע, Giusy Concina
עדרי סוסים וקג"מים, לדיונה ולכביש (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

את צלמי העיתונותMario Ravaccia ו-Giusy Concinaפגשתי ב-2016 במוסקבה, עת יצאתי לסקר את ראלי 'דרך המשי'. השבועיים אותם בילינו בדרך לבייג'ינג הפכו אותנו לחברים קרובים ולכן, הייתי מאושר לשמוע שהם מגיעים לישראל כדי לסקר את "יוחננוף דזרט באחה ישראל". מריו וג'יוסי הם צלמים מוטוריים המבלים את זמנם בדילוגים על פני הגלובוס, לסיקור אירועי הספורט הנחשקים ביותר; הם סיקרו שבעה מרוצי 'דקאר', שישה 'ראלי דרך המשי', למעלה מ-20 מרוצי מדבר FIA, ואינספור ארועים ומבחני דרכים באירופה.

עוד באותו נושא

ראלי באחה 70 הסיקור המלא

לכתבה המלאה
פולקסווגן אמאקור בראלי באחה ישראל (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

באתר הבית Motorsand4X4.com כותבים מריו וג'יוסי על אירועי וגיבורי הקטגוריה, הם חברים אישיים של פטרהאנסל, אל-עטייה ומרדיב (קמאז). לקראת בואם לישראל החלטתי לגייס את רכב העיתונות המתאים ביותר למשימה, פולקסוואגן אמארוק עם מנוע 6V האימתני. שישה ימים ו-1,100 קילומטרים מאחור יותר, האם הייתה זו הבחירה הטובה ביותר?

מנוע V6 ו-224 כ"ס, זה לא עניין של "צריך" זה עניין של רוצה (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

Love me Tender

רכב עיתונות צריך לתת מענה לכמה דרישות: עליו להיות מהיר ומרווח, עביר ואמין, נוח לשהייה ולהמתנה של שעות רבות. קרוסאובר לא בא בחשבון לסיקור ראלי מדברי, וגם לא רנגלר או לנד קרוזר שאינם פרקטיים כמו טנדר, המאפשר להעמיס ערימות ציוד בארגז. הדלת האחורית של ארגז הטנדר מאפשרת עמידה מוגבהת לצורך שיפור זווית הצילום, ומשמשת גם כשולחן משרד עם אופציה להפוך לשולחן קפה וסנדוויצ'ים.

היה ברור שלא אנסה לגייס טנדר אמריקני, וגם היפאנו-קוריאנים לא עמדו בתחרות מול אמארוק. פולקסווגן אמארוק מציע קבינה נוחה ומרווחת, מתלים נוחים ומנוע 6V המבטיח הנאה רבה בקטעי קישור, ובטריפת דיונות מזדמנות. האמת היא שלא הייתי "צריך" 224 כוח סוס אבל זה תמיד כיף גדול, להחזיק אורווה גדולה ברגל ימין.

מריו וג'יוסי מורידים קבצים מהמצלמות, כותבים, או מרתיחים קומקום קפה (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

הנסיכה על העדשה

בשדה התעופה השלכנו את המזוודות לארגז, תיקי הצילום התכנסו למושב האחורי. שמחנו לגלות שפע נקודות טעינה מלפנים ומאחור, כולל אחת שימושית במיוחד - באמצע הדש-בורד יש מגירת אחסון פתוחה, ובה שקע 12 וולט צמוד. מגירה זו איפשרה לי להתקין טאבלט ניווט, עם כבל טעינה שאינו משתלשל מעל לוח המחוונים וידית ההילוכים. סידור ייחודי זה משפר את החיים על סיפונו של רכב עבודה או מסעות.

המדף העילי מצוין להתקנת וטעינת מחשב, או להנחת פנקסי חשבונות (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

נוחות הנסיעה הייתה אפילו טובה מתמיד - עם כ-200 קילוגרם של ציוד מחנאות, מים, גלגל רזרבי נוסף לסטנדרטי וציוד חילוץ, היה האמארוק עוד יותר נוח. במונחים של טנדר, המושב האחורי מרווח ונוח מאוד. בצידו השמאלי העמסנו בקבוקי מים, שלושה מחשבים וארבעה תיקי צילום - האיטלקיים עובדים עם ציוד של קאנון, שיעלה ריר על שפתיו של כל חובב צילום. לישראל הגיעו עם שלושה גופים Canon 1Dx, 5d mark vi, 7d markiii, עדשות L 28-300, 16-35, 18-55, מבזקים, מצלמות GoPro Hero7... מצלמות Mirrorless? הן עוד לא מספיק בשלות לטעמם, לעבודה מקצועית באירועי ספורט.

תא הנוסעים מרווח ומאובזר. מגירת המחשב מופיעה בפינה העליונה של התמונה (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

מדי ערב קיבלנו מרן סיטון קובץ דיגיטלי עם מסלול הסטייג' של מחרת היום, אותו העלינו לאפליקציית הניווט "עמוד ענן" המציגה את המסלול בקו אדום בולט. בכל ערב ניתחנו את המסלול, בחרנו שתיים או שלוש נקודות צילום נבחרות, והלכנו לישון. על הבוקר הזנקנו את האמארוק לכיוון נקודות הצילום הנבחרות. נקודות אחדות היו קרובות לכביש, אחרות חייבו תפירת קילומטרים של שבילי שטח, משובשים וקשי עבירות. בעזרת "עמוד ענן" היה לנו קל להבין איפה אנו נמצאים, ומהיכן יגיעו המתחרים. אופציית הניווט הלא-מקוון איפשרה מיקום מדוייק, גם במקומות נטולי קליטה סלולארית.

מחכים לווינברג. בעבודתם של צלמי עיתונות יש הרבה שעות המתנה, בבידוד ושקט מקסים (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

בבוא העת היינו מתמקמים בפינה פוטוגנית, ומחכים לראשוני המתחרים; דממה שררה על המדבר ובדרך כלל היה זה צליל המנוע של טל ווינברג ("הצרעה" הכתומה, מבית היוצר של סדנת רוק סוליד), שהזניק אותנו לעמדות הצילום. קליק-קליק-קליק, ואנחנו ממשיכים בדרכנו לנקודה הבאה. מענגים ביותר היו קטעי הדיונות - האמארוק טרף בזלזול את הדיונה הטובענית של היום השני, וכל מה שמציף את שבילי צאלים ואשלים. האמת היא שלצורך נסיעת שטח מהירה אך מנהלתית, לא 224 הסוסים עושים את ההבדל; מי שמדבר הם 55 קג"מ בשרניים המופיעים ב-1,400 סל"ד ומשודכים לתיבת 8 הילוכים.

רז היימן והלל סגל חולפים על פנינו בדרכם לניצחון במקצה "ספר הדרך" (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

סוף המרוץ

מרוץ הראלי הבינלאומי הראשון בישראל נקרא "יוחננוף דזרט באחה ישראל" על שם רשת המרכולים יוחננוף, שלקחה חסות מרכזית על האירוע - עד כדי שהבעלים התייצב על קו הזינוק, כאופנוען מן המניין. כן יירבו ספונסורים עם או בלי כידון, ואנו מקווים שזו רק הסנונית הראשונה. עשרות אירופאים בילו אצלנו כמעט שבוע, נהנו מהנגב המקסים ומהאווירה הרגועה.

פולקסווגן אמארוק בראלי באחה ישראל (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

בששת ימי המבחן הוכיח האמארוק את עצמו כטנדר עיתונות משובח. הוא טס בכבישים מהירים והיטלטל בשבילים טכניים, לעס דיונות לארוחת בוקר וטס במעלה הכביש מסדום לערד, בקצב שהיה מבייש מכוניות משפחתיות (הנעת 4X4 קבועה סייעה כאן). 1,100 קילומטרים אינם מבחן ארוך טווח, אבל הם העניקו מימד נוסף להיכרותי הקודמת עם האמארוק. זהו ללא ספק, טנדר משובח למי שצריך רכב מהיר ולא מגושם מדי, לעבודות מאומצות בכביש ובשטח.

טל ויינברג וניצן בוסתן בטיסה נמוכה, בדרכם לקטוף את גביע הניצחון בקטגוריית GPS (צילום: ניר בן טובים, רמי גלבוע)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully