בצהרי היום השני למרוץ היה עסוק הצוות היימן/ביטון במרדף עיקש אחרי אגדה מוטורית עולמית, היינץ קיניגרדנר האוסטרי שדהר לפניהם עם מאבריק אחר. השביל הצר התפתל על פי תהום, האוסטרי המטיר עליהם אבק ואבנים והקצב היה מהיר - מהיר מדי, כך מסתבר. מבעד לענן האבק הבחין גיא מאוחר מדי בפנייה חדה, והמאבריק החליק מהשביל. גיא הצליח להוריד את המהירות עד כ-30 קמ"ש, ואז החליק מעדנות אל מחוץ לשביל הצר; שני המתחרים הבחינו בתהום הפעורה מתחתיהם, והתפללו שעצי האשוח החסונים ייבלמו אותם ברכות...
האשוחים עשו את עבודתם ואחזו במאבריק על בלימה. למרבית המזל הגיח מאחור רונן אלבז המשתתף במרוץ עם... תומקאר. רונן פתח כננת ושלף אותם מבין העצים, הנזק היה מינימאלי - אבל ההרפתקה והחילוץ עלו לצוות אוטודיפו-אבניר בשעה וחצי, ודירדרו אותם מהמקום השני למקום ה-17. הייתה זו תקלה מלחיצה, אבל רז וגיא התאוששו וחזרו למקום השני בקטגוריית ה-SSV, אליה זינקו 23 מתחרים. מאוחר יותר תעלה להם התקלה בניצחון הכללי באירוע.
הצעה שאי אפשר לסרב לה
ההרפתקה החלה חודשים לפני כן, כאשר גיא הזמין את רז להצטרף אליו ל-Hellas Rally Raid, בתור נווט על סיפון המאבריק X3 שלו. גיא ביטון הוא פיגורה חדשה בספורט המוטורי, אבל הוא כבר הרשים ב'ראלי יוחננוף' שנערך אצלנו לפני כחודשיים. גיא זכה במקום הראשון בקטגוריה, עבר את שלושת ימי המרוץ בלי לשבור שום דבר, והרשים את רז בכמה נקודות בהן התחרו כתף אל כתף.
"אין מצב שאני יושב מצד ימין" הייתה תגובתו הראשונה של רז, "הרי הייתי מפחד לשבת ליד עצמי" עברו עוד כמה שיחות עם גיא ועם הלל הנווט הקבוע של רז, הזוג יצא לשתי נסיעות מבחן עם המאבריק ורז החליט - יאללה, הנה הזדמנות ללמוד משהו חדש על עולם המרוצים. השניים החליטו שהם ייתחלפו בנהיגה לחלקים ניכרים מהמרוץ (חוקי לגמרי על פי תקנון הראלי), ויצאו לדרך.
Hellas Rally Raid הוא אירוע רציני מאוד; שבעה ימי נהיגה, 2,000 קילומטרים, 200 מתחרים. לראלי הלאס מגיעים מתחרים מכל רחבי אירופה, חלקם מקצוענים אמיתיים עם כלים המוכנים בצורה היפר מקצועית. את המאבריק של גיא הכין ירון סבח מסדנת 'טופ-ספיד' (חיזוקים, בולמים, מיכל דלק נוסף ועוד), את כלוב ההתהפכות תכנן ובנה ארנון שושני מסדנת "רוק סוליד", אבל תקציב הקבוצה היה צנוע בסדרי גודל מזה של מובילי הקטגוריה. אביXT וסהר אוקרט הצטרפו כצוות סיוע, וחברת עופר-אבניר תמכה והשאילה לצוות מלאי חלפים גדול. הספונסר השני היה 'אוטו דיפו', ואליהם הצטרפו עוד תומכים נדיבים: Wavesoft, NT Wheels, Gear UP, Dirty Life, Extreme, גב השקעות.
נותנים בגז
ביום הראשון פתח גיא מבערים, נמנע מתקלות וסיים סטייג' של 100 קילומטרים טכניים במקום השני - זהו הישג מצוין, בראלי בינלאומי הראשון שלו. מלכתחילה סוכם שרז מצטרף לצוות כסוג של מנטור מוטורי, והיום הראשון הסתיים במיקום מלהיב ביותר. היום השני התחיל מצוין, אבל כזכור התרסק על גזעיהם של עצי האשוח - לא נגרם נזק סופני, אבל הצוות איבד שעה וחצי בניסיונות החילוץ... היה זה ביש מזל, שייגזול מהם את הסיכוי לנצח בראלי.
בהמשך המרוץ העפילו למקום השני בקטגוריה, מאיימים על מוביליה. היום החמישי היה הארוך ביותר - 400 קילומרים מדודים, למעלה מתשע שעות על ההגה. גיא ורז זינקו בשש בבוקר, והגיעו לחניון רק לאחר 12 שעות (מדוד + מנהלתי). מתחרים שזינקו אחריהם והיו פחות מהירים ראו את חצות הלילה, חתכו לחניון על הכביש, זו כבר הייתה הרפתקה מוגזמת למדי - למחרת היום בוטל אחד הסטייג'ים, כדי לתת למתחרים להתאושש.
על שני גלגלים, דורון וינטר וחברים
לא כל הצוותים בראלי מתחרים על הפודיום; לראלי הלאס יצאו עוד תשעה אופנוענים ישראליים, רובם התייחס לאירוע כאל טיול שטח וחוויה מוטורית גדולה. לא כך דורון וינטר, שזינק לדרך עם סכין בין השיניים. דורון סיים לפני כמה שבועות את ראלי מרוקו, אירוע קשה מנשוא עבור אופנוען נטול סיוע וצוות טכני. הפצעים עוד לא התייבשו ודורון זינק לראלי הלאס היווני, גם לכאן הגיע ללא צוות סיוע.
אבל הפעם היו האלים בצידו של דורון וה-KTM 530 שלו; דורון רכב במהירות ובלי לעשות שגיאות, שמר היטב על כוחותיו הפיזיים והמנטאליים, וזכה במיקומים גבוהים לאורך שבעת ימי הראלי - עד כדי מקום שלישי בדירוג הכללי. היה זה ראלי 'הלאס' השישי של דורון והסיום המוצלח העניק לו כוחות חדשים, ורצון להמשיך בתוכנית המרוצים הבינלאומית שלו. איך אומרים? העקשן מנצח.
המאבק של ביטון-היימן למדרגה השלישית של הפודיום
גיא ביטון החל את הראלי בצעדים מגששים מעט אבל הוא הלך והשתפר מיום ליום, נוהג מדוייק ומתואם היטב עם הוראות הניווט של רז. סופת גשמים עזה איפשרה להם לגלח 10 דקות מהפער בינם לבין המתחרה שלפניהם, מזג האוויר היה מצוין, והתקלות הצטמצמו למספר קטן מאוד של פנצ'רים. אבל בתחילת היום השישי התגלתה תקלה במערכת הבלמים; התיקון עלה להם בעשר דקות, אבל לא הרחיק אותם יותר מדי מהפודיום הנכסף.
שבעה ימים לאחר הזינוק ושישה ימים אחרי שנראה שהכל אבוד והראלי נגמר, הגיע צוות אוטודיפו-עופר-אבניר אל קו הסיום - גיא ורז היו שמחים ומאושרים, המקום השלישי שלהם. הסטייג' האחרון היה קצר יחסית, 100 קילומטרים, אבל הצוות הצרפתי שבמקום הרביעי נשף בעורפם. גיא ורז הצליחו להגדיל את הפער מהצרפתים ברבע שעה, והצליחו לחזור עם מקום מכובד על הפודיום ב-Hellas rally ביוון. ההישג מרשים במיוחד לאור העובדה שהיה זה המרוץ הבינלאומי הראשון של ביטון, והמרוץ הראשון של רז על מאבריק X3. "כפיים" לשלושת המתחרים שהביאו לנו כבוד ביוון, ביטון-היימן, ודורון וינטר.
