פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האופניים החשמליים: יש תקנות, אין אכיפה

      מחר, ה-1 ביולי, הוא התאריך בו אמורות להיאכף התקנות של גיל מינימום לרכיבה, חובת קסדה, מחזיר אור ומעבר מבחן תאוריה. בפועל? לפקחים אסור לאכוף והם לא מתכוונים לעשות זאת בכל מקרה

      האופניים החשמליים: יש תקנות, אין אכיפה
      אור ירוק

      אחרי ההצהרות והסכומים שהושקעו בפרסום והפצת הבשורה, מחר (שני), ה-1 ביולי יכנסו לתוקף התקנות החדשות להסדרת השימוש באופניים חשמליים, במסגרתו יידרשו הפקחים העירוניים ומשטרת התנועה לאכוף את איסור הרכיבה לנערים מתחת לגיל 16 חיוב ברישיון נהיגה או מעבר תאוריה ורכיבה עם קסדה ומחזיר אור. עד כאן אוטופיה, חזון אחרית הימים ובא לציון גואל. אבל מתחקיר של "וואלה!רכב" עולה כי תמונת המציאות שונה לחלוטין.

      העניין הוא שעל מנת לאכוף באופן אפקטיבי את החוק, אנחנו צריכים שלושה דברים, הראשון הוא סמכות חוקית, השני הוא כלים והשלישי הוא כוח האדם שיוציא את שני אלו אל הפועל. מכיוון שעיקר הנסועה בכלי הרכב החשמליים נעשית בתוך הערים, אלו הם המפקחים או הפקחים העירוניים שיצטרכו להתמודד יום יום עם האכיפה הזו, אלא שכאן, המדינה כנראה עומדת לגלות שכל העבודה הזו על תיקון התקנות וחקיקת החוקים המסדירים הייתה לשווא. זאת ממספר סיבות, חלקן בירוקרטיות, וחלקן נוגעות לכך שהפקחים אינם מוסמכים, ומתוך אלו שכן, רובם לא מתכוונים לעשות זאת. "עם כל הרצון הטוב, אין לי לא כלים ולא סמכויות לאכוף את החוק. יש לי רק זכות עיכוב. מצפים ממני לעשות עבודה של שוטר בלי סמכויות" אומר לוואלה!רכב שמואל אלבו, יו"ר ועד המפקחים ברשויות המקומיות. אבל זה רק קצה הקרחון, כדי להבין את מלוא מימדי האבסורד אנחנו צריכים לחזור אחורה.

      אופניים חשמליים (מערכת וואלה! NEWS , אור רביד)
      את מעט התקנות שאושרו כלל לא בטוח שניתן לאכוף בפועל

      ראשי הרשויות מחליטים אם לאכוף

      לכאורה, החל מתאריך ה-1 בינואר 2019 היו אמורים הפקחים לאכוף שורה ארוכה של הגבלות על רוכבי האופניים, בהן לבישת אפוד זוהר בשעות החשיכה וראות לקויה, מספר רישוי וסימון כלים חשמליים, דחיית מתן רישיון נהיגה בשנה לרוכבים מתחת לגיל 16, קנסות לסוחרים שישפרו או יסירו מגבלת מהירות מהכלים ועוד. אולם ועדת הכלכלה שדנה בחוקים בראשית השנה, החליטה לדחות את רובם למועד לא ידוע. היא כן קבעה כי החל מה-1 ביולי יאכפו מספר מצומצם בלבד מהם. עיקר האכיפה נוגעת בהיבט גיל המינימום (16) ועל כך שכל רוכב יהיה מחויב לעבור מבחן תיאוריה למכונית פרטית או דו גלגלי בעל מנוע (קטנוע או אופנוע), ואם לא, יידרשו למבחן תיאוריה ייעודי. כמו כן נדרשים הפקחים לאכוף חובת שימוש בקסדה עם מחזיר אור.

      אלבו מסביר כי אין אחידות בין הערים השונות ביחס לאכיפת החוק וישנן ערים כגון תל אביב שם צפויים הפקחים לפעול על פי המתוכנת, אולם הכאוס בכבישים כתוצאה מרכיבה פרועה של רכובי אופניים חשמליים, קיים בערים רבות בישראל.
      על פי אלבו, עבודת הפקחים כלל לא מוסדרת בחוק "ראש העיר מעניק לנו את הסמכות לאכוף ברשות המקומית את חוקי העזר העירוניים בלבד. הם עוברים בחקיקה במועצת העיר ומשם מוענקות לנו הסמכויות". במילים אחרות, וזאת גם מתגובת משרד הפנים שביקשנו לקבל בעניין זה, ראש רשות מקומית רשאי לבחור אם לאכוף או שלא לאכוף את התקנות הללו. לדברי אלבו, המניע לא לאכוף את החוק טמון גם בחשש שמא המפקחים יתבעו באופן אישי והמדינה לא תספק להם הגנה משפטית. "אנו חותמים על דוחות בשמנו המלא, אבל הבעיה היא כי תובעים את המפקח ולא את הרשות". אלבו מספר כי במקרה בו למשל ילד נמלט מפקחים עירוניים והתפרץ לכביש ונפגע על ידי כלי רכב, מעמיד את אותם מפקחים בפני סיכון אמיתי לתביעה אישית כמי שהובילו להיפגעות הילד.

      האכיפה עירונית כנגד רוכבי האופניים בתל אביב (ניר בן טובים , דוברות עיריית תל אביב יפו)
      עיריית תל אביב יפו היא בין היחידות שפועלות לאכיפה אמיתית (צילום: דוברות עיריית תל אביב יפו)

      נכון להיום, יש בסמכות הפקחים העירוניים אכיפה של מספר מצומצם של עבירות תעבורה הנוגעות לאופניים החשמליים. אלו כוללות איסור שימוש בטלפון נייד ברכיבה, שימוש בכביש או בנתיב מסומן, חציית מדרכה רק לצורך כניסה ויציאה מחצרים, אי גרימת הפרעה לתנועת הולכי רגל במדרכה, רכיבה בדרך שאינה עירונית, איסור הרכבה למעט ילד עד גיל 8 ואיסור רכיבה עם אוזניות. כך שמעבר לסירוב הפקחים לאכוף ולהתמודד עם רוכבי האופניים החשמליים, את התקנות החדשות המדוברות אין בסמכותם לאכוף כלל. המשמעות? כל דו"ח שיינתן בגינן הינו בטל ומבוטל בעילת חוסר סמכות. כדי להבין את הנקודה הזו, שוחחנו עם עו"ד קרן צחי חיים, מומחית בדיני תעבורה ששימשה כ-15 שנים כתובעת תעבורה במשטרה. והיא מסבירה: "אין שום תוקף חוקי לדו"ח שנרשם ע"י פקח בגין עבירות שלא נתנה לו הסמכה לאכוף אותן. במקרה בו דו"ח כזה ירשם, ניתן יהיה לטעון בבית המשפט לחריגה מסמכות וזה יפסוק כי הוא בטל מעיקרו והיה כלא היה או שהתביעה תאלץ למחוק את כתב האישום (הדו"ח) לאור כפירת הנאשמים. האיוולת הזו יצרה מצב בו למעשה החוק לא ייאכף - למשטרת ישראל שגם כך קורסת תחת העומס, אין די כוח אדם ותקציבים כדי להעמיד שוטרים פזורים בערים לשם אכיפתו והגנה על האזרחים וציבור המשתמשים".

      בעיות האכיפה של האופניים החשמליים (יח"צ)
      עו"ד קרן צחי חיים: דו"ח שלא בסמכות הפקח יבוטל מעיקרו על ידי בית המשפט (צילום: יח"צ)

      מדוע אם כך לא הושלם המהלך להוספת התקנות לאלו אליהן מוסמכים המפקחים העירוניים? כאן מתגלגל העניין לפתחם של משרד הפנים, האמון על הרשויות המקומיות שמכוחן פועלים הפקחים, משרד התחבורה שתיקן את התקנות והמשרד לביטחון פנים שבאחריותו המשטרה שאמורה לאכוף את חוקי התעבורה. כאן מתחיל המשחק המוכר של העברת תפוח האדמה הלוהט הזה, ממשרד הפנים נמסר בתשובה לפניית "וואלה!רכב": "החוק האמור מאפשר לרשות מקומית הרוצה בכך לקבל החלטה בדבר אכיפת עבירות תעבורה המנויות בו, בהתאם להוראות החוק - לצד משטרת ישראל. חוק זה אינו באחריות משרד הפנים אלא המשרד לביטחון הפנים, כאשר השר לביטחון פנים הינו השר הממונה על ביצוע הוראות החוק. יש להפנות את השאלות למשרד לביטחון הפנים". לשאלת ההמשך שלנו האם הפקחים יאכפו או לא יאכפו את החוק רק בהתאם להחלטת הרשות המקומית נאמר לנו כי: "החוק הוא באחריות המשרד לבטחון פנים, פנה אליהם". אז פנינו, מהמשרד לביטחון פנים נמסר כי המשטרה היא הגוף האחראי לאכיפה בפועל של התקנות. ממשרד התחבורה נמסר: "מאחר והכנסת התפזרה טרם זמנה, ועדת הכלכלה של הכנסת לא השלימה את התיקונים הנדרשים לחוק ייעול האכיפה ברשויות המקומיות. רק לאחר התיקון כשהעבירות ייקבעו כעבירות קנס, ניתן יהיה להסמיך את הפקחים העירוניים לאכוף אותן, במהלך חקיקתי נוסף, שכן הסמכות שלהם מתייחסת לאכיפה באמצעות קנסות בלבד. האכיפה על עבירות תעבורה הינה באחריות משטרת ישראל".

      ממשטרת ישראל, מי שמתבררת על פי כל התגובות כש"ג אליו מפנים את האצבע לאכיפה נמסר כי היא תמשיך לאכוף את חוקי התנועה בעבירות מסכנות חיים. אליה, אין לנו טענות כלל, אולי הגוף היחיד שבאמת מנסה לעשות את העבודה כמו שצריך. אולם הן לנוכח מיעוט כוח האדם והן לנוכח העובדה שהרוב המכריע של עבירות התעבורה של כלים חשמליים נעשה בערים, זו טיפה בים, רחוק מההצהרות של משרדי הממשלה.

      אופניים חשמליים, רמת גן. מאי 2016 (ראובן קסטרו)

      חשיבות האכיפה כנגד רכיבת בני נוער מהותית ביותר. הסטטיסטיקה מלמדת כי כמעט אחד מכל ארבעה (23%) רוכבים מאושפזים בבתי החולים בשנת 2018 עקב תאונת אופניים חשמליים היה מתחת לגיל 16 (גיל האסור לרכיבה). 181 ילדים ובני נוער מתחת לגיל 16 אושפזו בבתי החולים בשנת 2018 לעומת 167 ילדים ובני נוער שאושפזו בשנת 2017 - עליה של 8%. על פי נתוני אור ירוק, במרוצת שנת 2018 חלה עליה דרמטית בשיעור של עד 88% במספר המאושפזים שהובהלו לבתי חולים בשל תאונות שהתרחשו בערים השונות בישראל. 19 רוכבים נהרגו בשנת 2018 בלבד כתוצאה מתאונות בהן היו מעורבים אופניים או קורקינטים חשמליים.

      על רקע זה אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להפסיק את עצימת העיניים בנושא האופניים החשמליים. חוקקו חוקים ותקנות אבל המציאות מראה כי היכולת של הגופים האמונים על האכיפה נמוכים מאוד. תקנות חדשות נכנסות בימים הקרובים ולא ברור איך יאכפו אותם ומי יכול לאוכף אותם. הנתק בין כלל הגופים וחוסר שיתוף הפעולה בעיקר נוכח מספר הרוגים והנפגעים שרק הולך וגדל מחייב את משרד החבורה והבטיחות בדרכים, הגוף שאחראי על הנושא, לוודא כי כל הגופים משלבים ידיים יחדיו כדי לצמצם את מספר הנפגעים הגבוה.

      רוכב אופניים חשמליים בן 30 נפצע אנוש מפגיעת רכב באזור התעשייה בחדרה, 20 באוקטובר 2017 (שלומי גבאי)
      18 הרוגים בשנת 2018 (צילום: שלומי גבאי)

      הפקרות כללית

      לצד בעיית האכיפה , קיימת בעיה נוספת, חמורה לא פחות - סוגיית הביטוח. נכון להיום, סוגיית המעמד המשפטי - ביטוחי של האופניים החשמליים: טרם הוסדר. אומנם, בחודשים האחרונים משווקות חברות הביטוח כיסוי לפגיעה של אופניים חשמליים { שאינו ביטוח חובה}, אולם הפוליסות כוללות חריגים לא מעטים ומספקות מענה ביטוחי מצומצם.

      עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין מסביר כי כבר באוגוסט 2017 קבע השופט אלדד נבו מבית המשפט השלום בכפר סבא כי "אופניים חשמליים מהווים 'רכב מנועי' כהגדרתו בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. על כן השימוש בו כרוך ברכישת ביטוח חובה. אולם החוק אינו מגדיר מהם אופניים חשמליים, רק מציין שלושה תנאים מצטברים להגדרת "רכב מנועי": רכב הנע בכוח מכני, על פני הקרקע, ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית. נבו קבע שכל התנאים מתקיימים באופניים חשמליים".

      עו"ד אסף ורשה (יח"צ , רגב כלף)
      חוסר ההסדרה של נושא הביטוח של האופניים החשמליים מונח לפתחה של מערכת המשפט, עו"ד אסף ורשה (צילום: יח"צ)

      המלכוד הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון אולם במסגרת עתירה שהוגשה, זה סירב להכריע בכל הנוגע להסדרת מעמד האופניים החשמליים וההשלכות הנובעות מכך. לדברי השופטים, יש למצות קודם את ההליכים מול רשויות החוק - ובהן הכנסת. אם בית המשפט היה מכריע שמדובר ברכב מנועי, המדינה היתה נדרשת לאפשר לכל בעלי האופניים לרכוש ביטוח חובה וכפועל יוצא לחייב את חברות הביטוח להנפיק פוליסות אולם כאמור, הבעיה לא באה לידי פתרון.