נדמה שאין אדם שלא הופגז ביומיים האחרונים בסרטונים של ההתפרעויות האלימות במסגרת ה"מחאה" על רקע יחס המדינה והמשטרה לצעירים הישראלים ממוצא אתיופי. בשורה התחתונה, אזרחים שרכבם ניזוק, או נגרם להם נזק אחר בשל המהומות - יגלו שאין להם שום כיסוי או אפשרות לפיצוי על ההפסדים. כך מפקירה גם אתכם המדינה לאכול דייסה שלא אתם בישלתם.
באופן די מפתיע, מסתבר כי בעל הרכוש אינו זכאי לקבל פיצוי עבור נזקיו מחברת הביטוח שבטחה אותו בפוליסת ביטוח מקיף. גם הדלת להגשת תביעה למס רכוש - סגורה בפניו. האפשרויות היחידות הן להגיש תביעה כנגד המדינה או כנגד הבחור שגרם לנזק. או במילים אחרות - שבעל הרכוש יממן את הנזק מכיסו.
אבסורד? מקומם? לא מתקבל על הדעת? ברוכים הבאים. אנחנו מראיינים את עו"ד מתן שרפי
כדי להבין מה בעצם קרה כאן ומה האפשרויות להמשך.
מדוע איני יכול להגיש תביעה לחברת הביטוח שבטחה אותי בביטוח מקיף בגין הנזקים שנגרמו לי?
- זה מאוד פשוט. הפוליסה התקנית - אותו מסמך שאושר על ידי המפקח על שוק ההון והביטוח שמכתיב את תנאי הסף לכל הפוליסות לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון, כוללת סעיף בו נכתב באופן בלתי משתמע כי אין כיסוי לנזק שנגרם כתוצאה מפרעות ומהומות. שונה הדבר אם המבוטח רכש הרחבה לכך, כי אז תדרש חברת הביטוח לשלם לו.
ומה עם קרן הפיצויים של מס רכוש? מדוע היא לא מהווה כתובת עבור בעל הרכוש?
- עקב המציאות הבטחונית בישראל, בשנת 1961 חוקקה הממשלה את חוק מס רכוש כדי לפצות את אזרחיה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות. הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים כאשר על פי החוק משולם גם פיצוי בגין נזקי בצורת באזורים גיאוגרפיים מסוימים. בשנת 2014 נוספו לחוק תקנות כך שהחוק יכלול גם תשלום פיצויים עקב מעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, באופן זהה לנהוג לגבי נפגעים של פעולות מלחמה. לפיכך חוק זה אינו מקים זכות לפיצוי בגין מעשה אלימות שאינו קשור במישרין לסכסוך היהודי-ערבי.
לא מדובר על מעשה איבה שמחייב את המדינה לשלם לי פיצוי?
- נזק שנגרם ע"י מפגינים שמשתייכים למוצא אתיופי אינו מכוסה על פי סעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה שקובע רשימת מקרים שייראו כפגיעת איבה לצורך החוק, אשר נחלקים למספר סוגים של פגיעות. החוק כולל התייחסות לנזק לרכוש כתוצאה מפעילות כוחות אויב או מעשה אלימות וטרור שמבוצעים על ידי ערבים נגד יהודים/ישראלים בשל היותם כאלו. לחלופין, החוק נותן כיסוי למקרה בו פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות או טרור של יהודים כנגד ערבים. כל שלושת ההגדרות אינן רלוונטיות להיזק לרכוש בנסיבות האמורות, וכך גם יתר סעיפי החוק שמוציא מכלל כיסוי נזק שנגרם במהלך במהומות בימים האחרונים.
ומי ערב לכך שהבחור אותו אתבע, ישלם לי?
- איש אינו ערב. אף אם תוגש תביעה ובית המשפט יפסוק לטובת הניזוק, בהחלט קיים סיכוי כי הנתבע לא יוכל לעמוד בעול התשלום. במצב כזה, יהיה על הזוכה לפנות להוצאה לפועל.
ובכל זאת, בהנחה כי אבחר לתבוע את הפוגע, כיצד עושים זאת?
- בשלב הראשון, יש להגיש תלונה במשטרה, בין היתר במטרה לקבל את פרטי המזיק. בשלב השני יש לעמוד תחת "ההגדרה של המוציא מחברו, עליו הראייה" - כלומר, לא די להוכיח כי נגרם נזק וכי אותו גורם גרם לנזק ברשלנותו ו/או במעשיו, אלא יש גם להוכיח את גובה הנזק. לשם כך יש לפנות לשמאי רכב, לשלם לו שכ"ט ולקבל ממנו דו"ח, שכולל את מפרט הנזקים ברכב לרבות אומדן ירידת ערך , ככל שנגרמה לרכב. בנוסף ניתן לתבוע מהמזיק גם הפסדים נוספים כגון אבדן ימי עבודה וכו'.
האם לקוח יכול להמנע מלשלם לבעל אולם אירועים בגין אירוע שלא התקיים מפאת חסימת הכבישים?
- הדבר תלוי בסעיפי ההסכם שנחתם בין הצדדים. בהנחה כי קיים בהסכם סעיף שמסדיר ביטול של אירוע בנסיבות כאלו, הרי שעל הצדדים לפעול על פיו. אולם בהסכמים רבים אין התייחסות לנסיבות כאלו ולפיכך עולה השאלה האם מדובר בכוח עליון. במקרה בו יקבע כי כך מדובר, אז רשאים מזמיני השירות להפר את החוזה מבלי שיידרשו בתשלום פיצויים לבעל האולם. אולם לשאלה האם ביטול אירוע בנסיבות כאלו מהווה כוח עליון , אין תשובה חד משמעית בפסיקה. נכון להיום, לרוב, הפסיקה דנה בסוגיה זו בהקשר של פגעי מזג אוויר או מוות של אחד מהצדדים.
מה הסיכויים כי בית המשפט ימצא את חסימות הכבישים כמצב שעונה להגדרת כוח עליון?
- באופן עקרוני על מנת שיקבע כי מדובר על כוח עליון יש להוכיח כי הצד המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת על נסיבות ההפרה ואף לא יכול היה למונעם, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי. חשוב להדגיש כי הפסיקה צמצמה מאוד את דוקטרינת כוח העליון וכיום בתי המשפט דוחים לרוב טענות כאלו. הסיכוי אינו גבוה בלשון המעטה.
טוב, אולם עדיין אני יכול להגיש תביעה כנגד המדינה?
- כן. בית המשפט יידרש לפסוק האם המדינה איזנה כראוי בין הצורך להעניק מרחב ביטוי לאזרחיה לבין הצורך לשמור על הסדר הציבורי, תוך בחינה מעמיקה של השלכות הפעולות בהן נקטה. היה ותצליח המשטרה להוכיח כי נקיטה ביד קשה יותר היתה גוררת במידה גבוהה של הסתברות פגיעה בחיי אדם, יתכן כי בית המשפט ימצא שהיא פעלה באופן סביר.
ממתי כל אזרח יכול לתבוע את המשטרה?
- חוק הנזיקין האזרחיים קובע את גבולות האחריות הנזיקית של המדינה, בדומה לכל גוף תאגידי אחר, וכך, המשטרה, כמו כל גוף שלטוני, אחראית על מעשיה. כלומר היא צריכה לצפות ששימוש רשלני או היעדר שימוש בכוחותיה, עשוי לגרום נזק לאזרחיה. על המדינה, בין היתר, להתיר ולאפשר תנועה סדירה בכבישים ומניעת חסימות מחד, ומאידך נדרשת המדינה לאפשר פתחון פה לאזרחיה ולהעניק להם את החופש לבטא את עמדותיהם ולמחות כפי הראוי והנהוג במדינה דמוקרטית.
אולם ההפגנה לא נפלה "כרעם ביום בהיר" על המשטרה. היא ידעה כי היא צפויה להתקיים. האם הדבר לא עומד לטובתי ויסייע לי להוכיח כי היא התרשלה?
- אין ספק כי למשטרה היה מידע מודיעיני מוקדם בנוגע להתקיימות ההפגנות ונוכח ההפגנות שנערכו בעבר כמחאה של הקהילה האתיופית, על פניו, עליה היה לצפות כי אופי ההפגנה יהיה אלים ולא מן הנמנע כי הדבר יוביל לחסימת כבישים, הבערת צמיגים וידוי אבנים. בכפועל יוצא של צפיות זו, מוטלת עליה החובה להגביר את האכיפה, לתעל כוח אדם מספק, לעצור את ראשי המפגינים האלימים ולנקוט למעשה בכל פעולה בשביל לשמור על שלומם, בריאותם ורכושם של התושבים. בו בעת, מוטלת החובה על המשטרה להתאים את עוצמת התגובה לאפשרות כי הדבר יביא לפגיעה בחיי אדם וברכושם.
מתן שרפי הוא עו"ד במשרדו של צבי יעקובוביץ' ושות' שעוסק בתחום דיני הביטוח והנזיקין