אוכלוסיית הולכי הרגל היא הקבוצה הגדולה ביותר בקרב נפגעי תאונות דרכים. כמאה הולכי רגל נהרגים מדי שנה בישראל ולאלו יש להוסיף כ-2,500 פצועים מפגיעת רכב בהולכי רגל. גם בנתונים הרשמיים של משטרת ישראל, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל היא העבירה שאחראית למספר הגבוה ביותר של תאונות קטלניות עם 18.7 אחוזים מסך התאונות הקטלניות. מתוך קבוצת הולכי הרגל, כמות הנפגעים הגדולה ביותר הינה בקרב ילדים וקשישים, הן בשל העובדה שהם מתניידים פחות בכלי רכב והן בשל העובדה שבקרב קבוצות אלו היכולות הקוגנטיביות נמוכות יותר.
בשנים האחרונות יותר ויותר מכוניות עושות שימוש במערכות התרעה על זיהוי הולכי רגל, חלקן משולבות במערכות בלימה אוטומטיות שתפקידן לבלום את המכונית במידה והנהג לא עושה זאת. אולם, למרות שמערכות אלו לא מחליפות בשום פנים ואופן את אחריותו של הנהג, במחקר שערך ארגון AAA, שהוא פדרציה המאגדת עשרות מועדוני רכב ומספקת שירותי דרך למנוייה בארצות הברית - מסתבר כי מערכות אלו כושלות בתפקוד שלהן דווקא בנקודות הקריטיות ביותר.
חסרות תועלת, בעיקר בחשכה
בבדיקה השתתפו ארבע מכוניות המצוידות במערכות לזיהוי ובלימת חירום, טסלה מודל 3, הונדה אקורד, טויוטה קאמרי ושברולט מאליבו, כולן משנת היצור 2019. המבחנים נערכו במתחם סגור על כבישים מסומנים היטב תוך דימוי מספר סיטואציות בהן נפגעים מרבית הולכי הרגל. המקרים שדימו המבדקים היו:
- חציית כביש של אדם מבוגר כאשר המכונית נוסעת במהירות של 32 קמ"ש (20 מייל) ו-48 קמ"ש (30 מייל). בתנאי חושך נסעה המכונית במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל).
- ילד היורד לכביש בין מכוניות, כאשר הרכב נע במהירות של 32 ו-48 קמ"ש.
- רכב הפונה ימינה ומבוגר חוצה באותו זמן.
- שני מבוגרים העומדים בצד הכביש במהירות נסיעה של 32 ו-48 קמ"ש.
להישג הטוב ביותר הגיעו המערכות בתרחיש של מבוגר חוצה במהירות של 32 קמ"ש, אז מנעה המערכת את הפגיעה ב-40 אחוזים מהמקרים. כאשר עלתה המהירות ל-48 קמ"ש נכשלו כל המערכות במניעת הפגיעה.
בשאר התרחישים התקשו המערכות לפעול עוד יותר. כאשר במקרה של ילד החוצה בין שני כלי רכב חונים, גם במהירות של 32 קמ"ש פגעו המכוניות ב-89 אחוזים מהפעמים. בתרחיש של חציית כביש בפניה כל המכוניות פגעו בהולך הרגל ללא יוצא מן הכלל. במקרים של שני הולכי רגל בשולי הכביש לא הצליחו המערכות לזהות ולבלום את המכונית ב-80 אחוזים מהמקרים.
ככלל, ממסקנות הניסוי עלה כי במהירות הגבוהה יותר של 48 קמ"ש היו המערכות לא אפקטיביות ואף אחת מהן לא הצליחה למנוע פגיעה במבוגר בשעות החשכה בכל המהירויות.
האחריות כולה שלנו
בשורה התחתונה, מערכות זיהוי הולכי רגל וסייעני הבלימה האוטומטיים רחוקות מלספק הגנה שאפילו מתקרבת לתואר "מספקת". בעוד מערכות אחרות העושות שימוש במערכי הרדאר או המצלמות של המכוניות כמו בקרות סטייה מנתיב או התרעת אי שמירת מרחק כבר מציגות יכולות טובות, בכל הנוגע לעבודה מול הולכי רגל, אנו נתקלים מפעם לפעם במכוניות מבחן גם בהתרעות שווא, וגם מקרים של בלימות שווא הגיעו אלינו לאחרונה ממספר נהגים, אם כי ללא דפוס אחיד או כזה המאפשר הסקת מסקנות.
המערכות הללו, על אף תרומתן לא יכולות להיחשב בשלב זה ככאלו המספקות פתרון הולם, כך שבסופו של דבר אלו עדיין הנהגים והולכי הרגל שחייבים לנקוט באמצעי הזהירות המתבקשים, ניתוח סיכונים וסיכויים בתנועה עירונית, התאמת מהירות הנסיעה לתנאי הראות והדרך, בחירת מקומות חציה בטוחים ככל האפשר. בין אם אנו הנהגים במכוניות או הולכי הרגל, בצד המוגן או הפגיע, במשוואה הזו כולם עלולים להפסיד.