זה לא סוד שענף הרכב נמצא בשנים אלה במהפכה עולמית, המהפכה החשמלית. הניצנים שלה כבר הנצו, והכיוון ברור: מעבר לחשמל. אמנם, אנחנו עדיין לא שם, והדרך לחיסולו של מנוע הבעירה הפנימי עדיין ארוכה. אבל המגמה החלה, ומקבלי ההחלטות טרודים בנוגע להתפתחויות הללו.
יהיה זה נכון לאפיין ששלושה נושאים, הקשורים במעבר לרכב חשמלי שמתרחש בענף התחבורה, מעסיקים את מקבלי ההחלטות. הראשון הוא שעולם הרכב עובר לחשמל והיצע מכוניות המונעות במנועי בעירה פנימי ילך ויקטן. יש לכך השלכות שנוגעות לתשתיות הדרושות לטעינת כלי הרכב החשמליים בשטח הציבורי והפרטי אל מול הדרישה שתפחת לתשתית הנדרשת לכלי רכב המונעים במנועי שריפה פנימית, בעיקר הפריסה העתידית של תחנות הדלק.
השני הוא שישראל רוצה באופן מוצהר "להתחשמל", בכל הנוגע לתחום הרכב. זאת משום שהליך כזה יסייע לטיפול בבעיות זיהום האוויר והתחלואה הנובעת מכך. למען האמת גם אם מדינת ישראל לא רוצה בהליך ה"חשמול", אין לה כל כך הרבה ברירה. משום שהעולם הולך לשם ויצרני הרכב יציעו בעתיד יותר ויותר דגמים חשמליים ופחות דגמים המונעים במנועי שריפה פנימית.
העניין השלישי, שהוא אולי הקריטי עבור המדינה מהקודמים. הוא שמדינת ישראל רוצה אבל חוששת מהמעבר ההדרגתי לרכבים המונעים בחשמל. זאת משום שמודל המיסוי של כלי הרכב והדלק ישתנה.
בכנס של לשכת סוכני הביטוח שנערך לאחרונה בעיר אילת, אמר מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, שבשנת 2018, נגבו מיסים הקשורים לרכב, הן בנוגע לדלק והן בנוגע לייבוא רכבים חדשים ורישויים, בהיקף כולל של כ-40 מיליארד שקל. מתוך עוגת מיסים של מעל ל-300 מיליארד שקל, מדובר בנתח לא מבוטל של מעל ל-13% מהכנסות המדינה.
אז איך ימסו את החשמל למכוניות מבלי למסות את החשמל שאנחנו צורכים בבית? הרי קשה אם לא בלתי אפשרי "לצבוע" את החשמל שנצרך על ידי המכוניות. מי שמשתעשע ברעיון שהמדינה תגבה מס, על החשמל שצרכו הרכבים בלבד, נזכיר את תקופות הכבלים הפיראטים בסוף שנות ה-80' וקודם לכן את עידן האנטי-מחיקון.
אז מה עושים? כיצד ממסים את האנרגיה לרכבים חשמליים, בצורה הולמת, שתאפשר מצד אחד למהפכת הרכב החשמלי לפרוץ גם לכאן על שלל יתרונותיה, ומנגד תיתן למדינה 'לחיות בשלום' עם השלכות המיסוי? הפתרון פשוט - מס נסועה או כפי שהוא נקרא לפעמים בטעות מס גודש.
במקום למסות את הדלק של הרכב החשמלי, קרי - צריכת החשמל, יוטל מס נסועה שמאפשר מיסוי המקשר בין השימוש בתשתית לגובה המס. מס נסועה מתגבר על הבעיה של חוסר יכולת למסות את החשמל ומציע מודל אחר. במודל זה גובה המיסוי מושפע מהשימוש. מעבר למס הנגזר ממספר הקילומטרים שהרכב נוסע תוטל עלות גבוהה למי שנכנס לעיר (מס גודש) או לכביש עמוסים שיש צורך להפחית את העומס. מעבר לכך הוא יכול להיות מס עם השלכות סוציאליות. במידה ותרצה, תוכל המדינה לעודד מוביליות בפריפריה ולהטיל למשל מס נמוך יותר על מי שמגיע מהפריפריה.
מס נסועה יכול להיות מושפע מפרמטרים שונים, הגיאוגרפיה (גודש מול עידוד הפריפריה), מידת זיהום אויר (שיעור מס מוטל לפי דרגת הזיהום של כלי הרכב) ובעתיד אפילו תלות במספר הנוסעים כשברכב תותקן מערכת המדווחת על מסר הנוסעים ברכב (occupancy).
מעבר לשיטת מיסוי חדשה שכזאת תהיה כלי בידי המדינה למיסוי תוך השפעה על התנהגות משתמשי הכביש, הגברת יעילות השימוש בכלי ברכב, מעבר לתחבורה ציבורית חשמלית, הפחתת זיהום האוויר והשפעות מקרו כלכלית על המשק כמו למשל קידום הפריפריה.
דורון ודאי, הוא מנכ"ל שלמה מוטורס בע"מ יבואנית האוטובוסים החשמליים של BYD מקבוצת שלמה