המחיר הסביבתי של אופנת הג'יפונים

פורמולה 1 הוא ענף הספורט המוטורי הפופולרי ביותר בעולם, שמגלגל מדי שנה 5.7 מיליארד דולר בחסויות, זכויות שידור דמי השתתפות של הקבוצות ועוד. סבב המרוצים מוביל בחדשנות טכנולוגית והוא נחשב למנבא את עתיד עולם הרכב. לאחרונה, הכריזו ראשי סבב המֶרוצים שהוא יהפוך לניטראלי מבחינת פליטות הפחמן שלו עד 2030 ושאירועיו יהיו מקיימים ככל הניתן כבר ב-2025. האם שוק הרכב הפרטי ימהר לאמץ את הסטנדרטים האלו? אם זה אכן יקרה, זו תהיה בשורה מצוינת למאבק בשינוי האקלים, משום שתחום התחבורה (נכון לשנת 2013) היה אחראי לכ-15 אחוז מסך פליטות גזי החממה בעולם ומכוניות פרטיות אחראיות לכמעט רבע מצריכת הדלק בשנה. דו"ח חדש של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, החוזה את הדרישה לאנרגיה בשני העשורים הקרובים, לא צופה שינוי משמעותי במגמות אלו לפני שנת 2040.

בסוכנות האנרגיה חברות 30 מדינות, שצורכות כ-75 אחוז מהאנרגיה בעולם ומייצרות מחצית ממנה. מטבע הדברים, אלו המדינות שאחראיות למרבית הפליטות שמזרזות את משבר האקלים העולמי. הדו"ח החדש מזהיר שצעדי המדיניות הנוכחיים אינם מספיקים כדי לעמוד ביעדי הסכם פריס ואף נוקב באחת מהסיבות לכך: התיאבון הצרכני לרכבי שטח-פנאי (SUV).

כמעט 40 אחוז מכלי הרכב החדשים בעולם כיום הם מסוג שטח-פנאי - זאת לעומת 18 אחוז בלבד ב-2010. מדובר בכ-200 מיליון רכבים כאלו שנעים על כבישי העולם. המצב בישראל אינו שונה: על פי נתוני איגוד יבואני הרכב, כ-8 אחוזים מכלי הרכב הפרטיים החדשים שנמכרו בישראל ב-2009 שויכו לקטגוריה של רכבי שטח-פנאי. ב-2018 חלקם עלה על 35 אחוז.

הבעיה המרכזית עם כלי-רכב מסוג זה היא שצריכת הדלק שלהם גבוהה בכ-25 אחוז ביחס למכוניות משפחתיות בינוניות. על אף יכולות השטח שלהם, הם משמשים בעיקר לנסיעה עירונית, שם צריכת הדלק גבוהה עוד יותר. הדו"ח משייך לרכבי שטח-פנאי את העלייה בצריכת הדלק בעולם בהיקף של 3.3 מיליון חביות ביום. בקצב בגידול הנוכחי יתווספו לכך ב-2040 עוד 2 מיליון חביות.

בתקופה שנבדקה בדו"ח החדש (2018-2010) נמצא שסך הפליטות של רכבים מסוג זה גדל פי ארבעה כמעט והם במקום השני בתרומתם - אחרי ענף ייצור האנרגיה - לגידול הכולל בפליטות גזי חממה עם תוספת של כחצי מיליארד טון פחמן דו-חמצני (יותר מפי שניים מחלקו של סקטור התעופה). למעשה, הם מבטלים את הקטנת הפליטות שמקורה בהתייעלות של מנועי מכוניות אחרות ובשימוש בכלי רכב היברידיים וחשמליים. יש לציין גם שהנתונים בדו"ח מתייחסים רק לצריכת דלק ולא לתשומות אנרגיה בייצור (בגלל הגודל והמבנה של הדגמים תשומות אלו גבוהות יחסית למכוניות פרטיות אחרות).

הקטגוריה כוללת דגמים רבים, מקרוסאובר קומפקטי ועד רכבי שטח גדולים ומדוגמים. בגלל הדרישה הגבוהה והרווחים הגבוהים שהם מניבים ליצרניות, קווי הייצור שלהם דוחקים את אלו של משפחתיות וקטנות, שנחשבות לרוב ידידותיות יותר לסביבה.

לצורך הדוגמה, אם נהגי רכבי הפנאי שטח היו אזרחים של מדינה אחת, היא הייתה מדורגת במקום השביעי מבחינת פליטות הפחמן שלה - בין גרמניה לדרום קוריאה (לא במקרה, שתיים משש המדינות המובילות בייצור מכוניות). כנראה שמשום כך ביריד המוטורי האחרון בפרנקפורט כוונו החיצים של מפגיני מחאת האקלים בעיקר אל יצרניות דגמים אלו.

ד"ר תומר כהן הוא המנהל הארצי של "תכנית אלפא" במרכז מדעני העתיד, ושימש בעבר כיועץ מדעי במנהלת תחליפי דלק ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה ויועץ אסטרטגי בתחום. לדבריו, "שוק הרכב נמצא בעיצומו של שינוי גדול מאוד בגלל הבשלת הטכנולוגיות של כלי רכב חשמליים ואוטונומיים. הכלכלה של הסקטור הזה תשתנה בשנים הקרובות באופן מהותי, והדבר ישנה את כללי משחק בתחומים רבים כמו מודל המיסוי על כלי רכב ונסועה והיקף הכנסות המדינה מהם, הרחבת מודל הנסיעה השיתופית והציבורית, אופן ההתניידות במרחב הציבורי ואף צמצום מספר כלי הרכב. יצרניות הרכב מבינות אף הן כי השוק משתנה והן מתאימות את עצמן לכך. כך, למשל, הן מפתחות מודל הכנסות ממוצרי שירות (כמו Drive Now של BMW) ולא רק ממכירת כלי רכב ומהטיפול בהם. השינויים האלו ישפיעו גם על צריכת האנרגיה בשוק התחבורה ויכול להיות שדרישות האנרגיה בשוק זה יצטמצמו בקצב מהיר מהצפוי בדו"ח".

לפליטות כתוצאה מתחבורה יש מקום כה מרכזי במשבר האקלים, לכן התערבות בצריכת הדלק היא כלי מדיניות חשוב, במיוחד במדינות שבהן הנסועה לנפש גבוהה (שעל פי נתוני הלמ"ס ישראל נמצאת במקום גבוה). מדינת קליפורניה בארה"ב, למשל, מנסה לקבוע מדדי התקדמות מחמירים בשיפור צריכת דלק של כלי רכב יחסית לאלו שקבע ממשל טראמפ. בתגובה - הממשל הניע מהלך משפטי כדי לסכל זאת.

יצרניות רכב הצטרפו אל המהלך כדי להימנע מהשקעה נוספת בהתייעלות ומחשש להיקף המכירות. במקרה של חברת טויוטה, הדבר עורר תגובת נזעמת מצד אלו הרואים בה מובילה בשוק ההיברידי ובעלת תדמית סביבתית ורוכשים את דגמיה כדי להיראות סביבתיים בעצמם. מתברר שדווקא טויוטה היא היצרן היחיד בארה"ב שלא שיפר את הפליטות בשנים 2017-2012. אך היצרנים אינם מקשה אחת, ארבעה מהם הגיעו להסכם עם קליפורניה לפיו הם יעמדו ביעד המחמיר: שיפור צריכה ב-3.7 אחוזים מדי שנה (פי 2.5 מהיעד הפדרלי) לדגמים שעתידים לצאת בשנים 2026-2022.

כך או אחרת, היצרניות יצטרכו להתמודד עם דרישה להפחתת החותם הסביבתי שלהם אבל גם לצרכנים יש חלק באחריות על המחיר הסביבתי הגבוה של רכבים זוללי אנרגיה. בסופו של דבר, כדי להגיע לעבודה או להסיע את הילדים לבית הספר ולחוגים לא חייבים רכב פנאי-שטח.
"בנוסך למשבר האקלים יש להביא בחשבון את זיהום האוויר מכלי רכב והשפעתו על בריאות הציבור ועל עלויות מערכת הבריאות", מוסיף כהן. "נושאים אלו מחייבים פיתוח של כלי מדיניות מגוונים שיכולים לעודד בחירות נכונות. בניגוד לסין שיכולה לבצע שינויים מערכתיים בהנחיה מלמעלה, מדינות אחרות - כמו ישראל - שכלכלת השוק שלה מנוהלת אחרת, צריכות לאמץ סל של תמריצים שישנו התנהגות צרכנים ושחקנים אחרים".

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"