עולם הרכב המודרני מעניק לנו נוחות, פינוק, בטיחות וחיסכון. עדרי קרוסאוברים מתחפשים לרכבי הרפתקאות, למרות שכל מטרתם היא להישאר על רצועות האספלט - הגדושות בעוד העתקים דהויים לאותו מקור בן שבעים שנה. הזיכרון והנוסטלגיה מתעתעים בנו, צובעים בוורוד את מה שכבר איננו, מעוררים כמיהה לזמנים שלא יחזרו. נדירים המקרים בהם אפשר לתעל את הזיכרונות למחוזות אותנטיים המעניקים רגעי אושר טהורים, מצרך נדיר בעולמנו התובעני. יצאנו לשדות השרון כדי לבדוק, האם קסמו העתיק של הג'יפ עדיין קיים?
ה-Seven האדום ממשיך סדרה ארוכה של ג'יפי CJ עליהם גדל ג'וי בירן, מבכירי הג'יפאים בישראל; הוא התחיל את חייו המוטוריים עם Five מודל 1968, אותו קנה לפני הצבא. הוא שיפץ את ה- Five במו ידיו, ולמד לנהוג אותו בשטח. ג'יפים באו והלכו, עד שהגיע הדבר האמיתי - CJ7 אמריקני של "הכוח הרב לאומי" שהיה הג'יפ האמיתי הראשון שלו. היו לו שש בוכנות בתצורה אורכית, הגה כוח, בוסטר ברקס מוגזם, גלגלים גדולים - קלאסיקה אמיתית. ג'וי התאהב ברכב המיניאטורי בעל היכולות הגדולות, ומאז נצרב הג'יפ בחייו המוטורים. עם הקמת המשפחה פינה ה-7 את מקומו לכמה דיסקברים, עכשיו יש פטרול, אבל אהבת ה-CJ מעולם לא דעכה.
Only in a Jeep
היום מודדים מכוניות על פי קילומטר לליטר, פליטת מזהמים, מחיר, או מקדם הפוזה. מכוניות כמו CJ7 אנו מודדים במספר וגודל החיוכים לקילומטר וכאן, המחוג מנפץ את הסקאלה. החיוך הראשון זורח על פנייך כאשר אתה פוגש אותו ממתין בחנייה, מחייך אלייך בעיניים עגולות וילדותיות, איזה בן אנוש! אחר כך, נכנסים אליו - אין פה מפתח חכם או טיפש, לא צריך להרכין ראש מתחת לקורת גג מלוכסנת, אין דלתות ואפילו לא חלונות. אתה פשוט מניף רגל מעבר למפתן הדלת שאינה נמצאת, מתיישב על המושב ומתבונן מסביב - לא 'נכנסת' אל תוך מכונית, אתה 'רוכב' עליו, בסביבה קסומה וחקלאית. מסביב יש רק אוויר פתוח, מלמעלה שמיים, אין אפילו שמשה קדמית החוצצת בינך לבין הנוף. חופש!
לוח המחוונים פשוט עד כדי כאב, הכל ישר וזוויתי, חסון ונקי. המתגים והמנופים מיושנים ומקסימים, מד המהירות עגול, משטחי הפח מזכירים לך שזה רכב האמור להתמודד עם האלמנטים, לספוג שמש, גשם ואבק. צגי מולטימדיה, תאורת אווירה ושאר שטויות? האלקטרוניקה היחידה נמצאת בטלפון שלך, זוהי מכונה של ברזלים, גומי, והרבה רוח.
משק בוכנות ההיסטוריה
כאשר אנחנו מתענגים עם הג'יפ הקשיש, קשה לקלוט שהוא ירד מעל פס הייצור לפני כמעט ארבעים שנה... אני משער שחלק מקוראינו עוד לא נולד ב-1981, לא היו אז טלפונים חכמים ואפילו לא מחשבים ניידים, לא היו פייסבוק ואינטרנט, רונלד רייגן הושבע להיות נשיא ארצות הברית, ובגין היה ראש הממשלה... את שוק הרכב בישראל הובילה סובארו ליאונה, באירופה כיכבו פיאט ריטמו ופיג'ו 505.
ה-7CJ האדמוני שרד את תלאות הזמן ונשאר נאמן למקור, לפני עשרות שנים הוא שופץ על ידי עידו כהן, ובחרטומו עוד פועם המנוע המקורי. נדרשים קילומטרים בודדים כדי להבין עד כמה מושלמת הנוסחה המכאנית של הרכב הזה, המספק עד היום את כל מה שמתכנניו דרשו ממנו. חובבים כמו ג'וי (וכמוני) מאוהבים בו ברחבי העולם, מתחזקים את האייקונים הקשישים, ומנציחים את רוחם.
הוא נסע בשדות
ה-Seven מתגלה במיטבו במהירות 30-40 קמ"ש, בשביל נינוח המתגלגל בין שדות ירוקים, רצוי עם אשת חיקך הנצחית. היום נאלצתי להסתפק בחברתו של ג'וי, אבל גם הוא לא קלקל את הכיף של לטייל בשדות עם הג'יפ האדום. מנוע הבנזין רוחש בעדינות, מדי פעם אתה שומע את נשיפתו השקטה של הקרבורטור. בהיעדר בידוד אקוסטי או גרגור דיזל אתה שומע את רחש הבוכנות והטלטלים, המיית התמסורות וצליל צמיגי GoodYear המתגלגלים על השביל. עם חלון קדמי המופשל על מכסה המנוע מלטפת אותך הרוח, בעדינות וברוך השמורים לרגעים יקרים מפז. הרגל השמאלית מונחת על מפתן הדלת בנון-שאלנט, הגה הכוח נענה בקלילות להפניית אצבעותייך, כמה פשוט ונפלא.
הופתעתי לגלות עד כמה מוצקה המכאניקה שמתחת לסיפון; אין חופשים במערכת ההינע, תיבת 3-ההילוכים משתלבת במדוייק, ולאחר פז"מ הסתגלות קצרצר אתה מחליף הילוכים בקלי-קלות. הילוך שלישי מספיק לכל צורך מעל 25 קמ"ש, הילוך שני מתאים לנסיעה טכנית יותר, זה כמעט רכב חצי אוטומטי. הבלמים ננעלים בכל נגיעת דוושה, ההגה קליל עד כדי זחיחות, אחיזת הכביש מפוקפקת - לרכב הזה אין שמצוץ של יומרות ספורטיביות, שלא לדבר על היעדר מוחלט של מערכות בטיחות, ABS או אפילו כריות אוויר. נוחות הנסיעה מושפעת בעיקר מקצב הנסיעה ומלחץ האוויר בצמיגים.
הנהיגה בג'יפ פתוח היא זיכוך מושלם של חווית הג'יפאות, דבר שכבר אינו אפשרי ברכבי שטח מודרניים - אלא אם תשקיע 300,000 שקלים ברנגלר חדש, ותפרק אותו מכל חלק מיותר. אבל גם בלי דלתות ועם חלון קדמי מקופל, הרנגלר המודרני גדול מכדי שייתן לך את החוויה האותנטית. דעתי הנחרצת היא שכל ג'יפאי חייב לעצמו את חווית הג'יפ הפתוח, לפחות לכמה שנים.
ג'וי מתמסר לחלוטין לג'יפ החדש, ולא מפסיק להתפעם מיכולותיו המוטוריות. מעבר לנוסטלגיה זהו רכב מקסים, קטנטן וטהור, מקולף מכל סממן פוזה המתלווה לרכבי שטח שעברו שיפורים מוגזמים. ג'וי אינו מתכוון לעשות מהג'יפ הזה רכב שטח ועבירות, וגם לא מכונת טיולים - למרות שבקרוב הוא יוביל את מועדון ג'יפי האספנות לטיול דיונות בירדן. הטיול לוואדי רם יהיה בגדר חריג, האוטו הזה אמור להיות שעשוע קליל של סופי שבוע. בהתאם לכך, ג'וי אינו מתכוון להשקיע בו גדולות ונצורות.
בחרטום ה-Seven פועמת אחת מיחידות הכוח הוותיקות והקלאסיות בעולם, מנוע '258' (הנפח באינץ' מעוקב) אורכי בעל שש בוכנות בנפח 4.2 ליטר. בעידן של מנועי טורבו מהירי חימה קשה להתרשם מהספק של 112 כ"ס ו-20 קג"מ, אבל על מרכב השוקל 1,230 קילוגרם זה מספיק והותר. גיר ידני 3-הילוכים מספק יחסי העברה קצרים, וכמובן שלא נעדרת תיבת העברה 'כמו פעם'. מלמטה נמצאים שלדת סולם גמישה, קפיצי עלים, סרן דנה-30 מלפנים ו-AMC20 מאחור - אין יותר קלאסי מזה!
כשנרכש נעל הג'יפ צמיגים שמנמנים וחישוקים מצועצעים שלא התאימו לקונספט המקורי של ה-Seven. ג'וי החזיר עטרה ליושנה והרכיב חישוקים מקוריים של ג'יפ ועליהם צמיגי GoodYear Wrangler במידה המקורית, 235/75R15. זה מה שהג'יפ נעל ב-1981, זה מה שהוא צריך לנעול היום. הצמיגים האלו מתאימים להפליא למידות ולמשקל הג'יפ, מאפשרים הורדת לחץ האוויר על פי טיב הנסיעה וסוג השטח.
לענתיקה יש עתיד
ה-7CJ האדום כבר בן ארבעים שנה, אבל כל החיים לפניו. הדבר הראשון אותו עשה ג'וי היה לנסר את חלקה הקדמי של קשת ההתהפכות - זה לא אבזר מקורי, והוא מחבל בתחושת החופש והחיבור אל הטבע. לאחר מכן השמיש את מנגנון קיפול החלון הקדמי וביצע "יישור קו" הכולל החלפת רצועות ונוזלים, משאבת מים רקובה, ועוד קוסמטיקות בתא הנוסעים.
בעתיד מתכוון ג'וי להרכיב מושבים מקוריים ולהחליף סרנים למודל 1983, מהירים ורחבים יותר. ברגע שיימצא פגוש קדמי מקורי הוא יעיף את הנוכחי העמוס בפנסים מיותרים וברזלים גסים; גם הכננת מיותרת לסוג השימוש המיועד. לא תזיק גם תיבת 5-הילוכים עם יחסים ראויים לשמם; כרגע מייבב הג'יפ בהילוך שלישי, גם במהירויות חוקיות. בסוף הדרך מחכה מקצה פחחות-צבע, בגוון חום כהה קלאסי.
ג'יפי 7CJ מקוריים הם אקזמפלר נדיר בישראל. במצבו הנוכחי שווה ה-7 קצת יותר מ-45,000 שקלים, Seven מדוגם ישיג מחיר כפול מזה. זה לא מעט כסף עבור רכב של סוף שבוע אבל תוכלו ליהנות מחוויית הג'יפ הפתוח גם במחצית הסכום, אם תרכשו Six מתוצרת תע"ר נצרת; היה לי Six כזה משך ארבע שנים, והוא העניק לי שעות מקסימות של הנאה מוטורית ואהבת הטבע. האמת היא שלא כל כך חשוב איזה CJ יהיה לכם - Five, Six או Seven, אחד שהגיע מאמריקה או יוצר בנצרת; העיקר שיהיה לכם CJ אותנטי, בלי דלתות ובלי חלון קדמי.
על הצד הטכני: ג'יפ רנגלר 7CJ, מודל 1981
מנוע: בנזין אטמוספרי 258 אינץ' מעוקב (4.2 ליטר), 6 בוכנות
הספק/סל"ד (כ"ס): 112/3200
מומנט/סל"ד (קג"מ): 21/1800
תיבת הילוכים: ידנית, 3 הילוכים
הנעה: 2X4, 4X4, הילוך כוח
תצרוכת דלק (משולב, קמ"ל): 6
ביצועים:
0-100 קמ"ש: ב-13.4 שניות
מהירות מירבית: 135 קמ"ש
מערכות בטיחות: אין
מידות:
אורך (ס"מ): 376
רוחב (ס"מ): 174
גובה (ס"מ): 172
בסיס גלגלים (ס"מ): 237
מרווח גחון: 22 ס"מ (מתחת לדיפרנציאל)
זווית גישה / נטישה (מעלות): 55 / 30
צמיגים: Good Year MT 235/75R15
משקל עצמי (ק"ג): 1,228
העוסקים במלאכה
סייעו בהכנת הג'יפ: אסף הלוי ממוסך אקספרס (שתרם ידע וליפט לעבודה עצמית), ב.מ.ב יבואני צמיגי גודייר, גולן תשבי, גילי פופ - צור ציון חשמל (צליל ותיקוני חשמל), ליאור בן עמי - חשמל, דור עקיבא - צמיגי זכרון, בן וגיא מאסטר-טייר