מבחן דרך: מוטו גוצי V85TT

אחת לכמה זמן מתפרסמת איזו ידיעה אודות ילד בהודו, מלזיה, גינאה המשוונית או כל מדינה נידחת אחרת שבוקר אחד, לתדהמת כל הסביבה מתעורר ומתחיל לשוחח עם הסובבים אותו באנגלית אוקספורדית מצוחצחת מבטא. אף אחד לא יודע להסביר איך זה קורה, מה גורם לזה לבוא ומתי זה יעלם. המדע אובד עצות, אין הסבר הגיוני, אבל זה פשוט קורה.

זה, בגדול הדבר הראשון שעלה לי לראש במהלך ימי הרכיבה על המוטו גוצי V85TT החדש. אז נכון, למוטו גוצי היו בעבר הרחוק והפחות רחוק אופנועי אדוונצ'ר כמו הסטלביו, אבל הם לא היו כאלו שבאמת הותירו חותם יותר מדי על השוק, הפעם, משום מקום החבר'ה מאיטליה פשוט העמידו כלי שמשאיר אותי מגרד את הקסדה ולא מצליח להסביר מאיפה זה הגיע.

אישית, וזו רק דעתי האישית, האופנוע הזה נראה מצוין. משהו בגיבוב הזה של פנסי החזית העגולים, כולל הגימיק של תאורת היום עם צללית העיט של היצרנית, הכנף הקדמית הגבוהה, הזוויות של מיכל הדלק, הסבל הגס - כל אלו משדרים לי איזה תדר של אופנועי דקאר קשוחים של פעם. כאשר חבריו האדוונצ'רים מתכסים בכל מיני פלסטיקות, הוא הולך על מינימליסטיות מדליקה. כל העסק מתרומם באמת בגרסת ה"איבוקטיב" היקרה יותר בעלת האבזור הנוסף והצביעה הייחודית, אבל גם בגרסה הרגילה יש לו הופעה מאוד יוצאת דופן, ייחודית, שונה מכולם.

גם כאשר עוברים מהתבוננות כללית ויורדים לפרטים, העסק לא מפסיק להרשים. בואו, צריך להודות על האמת, רכבתי על ה-V7 ועל ה-V9, מעבר לנוסטלגיה וייחודיות, הכלים האלו לא באמת מותירים חותם בהיבט של איכות בנייה ויצור, כאן הסיפור אחר לגמרי. נקו ממנו את הסמלים ומעצמכם את הדעות הקדומות ותגלו כלי סופר איכותי, עם חומרים מעולים ואיכות בנייה מוקפדת ברמה שלא פגשתי קודם לכן בגוצים אחרים ושלא נופלת ואף מתעלה על מתחריו האירופים.

גם הנדסת האנוש שלו נקייה ממוזרויות יוצאות דופן. כל הפקדים נמצאים בדיוק במקום, הפלסטיקה שלהם איכותית, התפעול קליל, חלק וזורם. הלו, זה גוצי? אז נכון שלא הכל מושלם, את המעבר בין שלושה מצבי הרכיבה שלו עושים בלחיצה על כפתור הסטרטר, וזה לא מאוד אינטואטיבי. נכון, אם אתם רוכבים כאשר כריות הרגליים על הרגליות, העקב של רגל ימין ייגע בסעפת הפליטה וישאיר עליה סימני גומי מהסוליות שלכם, אבל בואו, ביחס לאופנועים של היצרנית הזו בעבר, אלו זוטות. מה שכן, מעניין יהיה לראות האם פליטת החום מהמנוע היא כזו שניתן לחיות איתה לא רק בימי שלהי דצמבר הקרירים, אלא גם בקיץ ישראלי מיוזע.

כבר מהרגע הראשון שהישבן מתמקם על האוכף, קל מאוד להרגיש פה בבית. התנוחה גבוה, זקופה ושולטת כמנהג עדות האדוונצ'רים, אבל גובה המושב לא כזה שמאיים על הביטחון להוריד רגליים לקרקע והקימור בצדדי המושב יחד עם מיקום הרוכב מאחורי שני ראשי הצילינדרים הבולטים לצדדים מאפשר חביקה מצוינת של הכלי. המשקף שבמבט ראשון נראה מינימליסטי ובעל טווח כיוון מוגבל דווקא התגלה כיעיל במהירות גבוהה, אבל אם אתם מעל ל-180 ס"מ כדאי לשקול אחד גבוה יותר.

לוח המחוונים שהוא מסך TFT צבעוני מכיל את הנתונים העיקריים ומחשב דרך מפורט שמוצגים בצורה קריאה, ברורה ומצוינת, עם יכולת להיראות גם באור שמש ישיר ומהירות תגובה למצב לילה ויום גם כאשר חולפים מתחת גשר גדול בכביש.

כמו עם איכות הבנייה והנדסת האנוש, ממש עם שחרור המצמד הראשון ותחילת התנועה עם ה-V85TT מגלים כלי "עגול" מאוד בתפעול שלו והאופן בו הוא נע. המצמד רך, קליל ללחיצה ועם נקודת חיכוך לא רגישה מדי. זה מתחבר לתיבת הילוכים קליקית שמספיק ריחוף קטן של הרגל מעל הבורר כדי לשלב את ההילוך הבא או לרדת אחת, ושוב זה השוני האדיר מהגסות היחסית של התיבה ב-V7 למשל. דווקא לאור הרושם המצוין של הכלי, הייתי שמח לראות פה תיבת קוויקשיפט.

מנוע ה-853 סמ"ק שלו, בתצורת ה-V האורכית הקלאסית של גוצי, עם קירור האוויר ו-90 המעלות בין הצילינדרים מגיע מה-V9 אחרי שעבר טיפול ראש יסודי במטרה להעניק לו יותר גמישות, הספק שעלה ל-80 כ"ס ומומנט של 8.3 קג"מ. בהתנעות קרות ותחילת רכיבה, עד טיפוס לטמפרטורת עבודה סדירה הוא מעט גס, אבל משם וצפונה מדובר ביחידת כוח חלקה ונעימה מאוד. אין פה התפרצויות כוח יוצאות דופן, או בכלל איזה פיצוץ עוצמתי, רק אספקת סוסים סדירה ורציפה מהמצערת החשמלית ועד גל ההינע. על פי הנתונים שלו, 90 אחוזים מהמומנט זמינים מ-3,750 סל"ד, אבל הוא מושך יפה מאוד כבר מ-2,500 סל"ד ועם קו אדום קצת לפני 7,000 סל"ד זה די הרבה מקום לעבוד איתו. זה חיסרון לרוכבים שאוהבים להרגיש מכות כוח או עוצמה מתפרצת, איכשהו לי זה דווקא די הסתדר עם האופי הכללי של האופנוע.

כשאני מדבר על אופי כללי, זה אומר כלי שלא משנה אם זו זחילה עירונית, תמרוני רחובות וקפיצות מדרכות, שיוטים בין עירוניים באיזור הנוחות של 150-160 קמ"ש עם בקרת השיוט וטווח נדיב בזכות מיכל של 23 ליטרים וצריכת דלק במבחן של 17.7 ק"מ, או כביש מפותל וגם שבילים פה ושם, ה-V85TT הוא באמת אופנוע שיודע להתאים לכל רכיבה, כל עוד היא רגועה. הפעם, השם שלו TT שזה קיצור ל"טוטו טראנו" או בתרגום חופשי "כל דרך" קולע בול למה שהאופנוע הזה יודע לעשות.

בין אם רכבתי איתו על כבישים עירוניים מטולאים, או כבישים בין עירוניים עם גלי סלילה, הבולמים שלו עושים עבודה מעולה בשיכוך מהמורות ובליעה שלהם. גם בלי שמות מותגים מפוצצים ועם כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, הבולמים עושים פה עבודה מצוינת. רק על כביש שבור אחד, במהירות מעט גבוהה מהראוי הם לא הצליחו לרסן את השיבושים בדרך לכידון, אבל גם שם, את השמירה של מגע צמיגים עם האספלט - שזה בסופו של דבר התפקיד שלהם הם עשו מצוין.

הבחירה בחישוק קדמי 19 אינץ' ולא 21 כמו אצל חלק מהמתחרים שלו, הקרובים כמו ב.מ.וו F850GS והרחוקים כמו הדוקאטי מולטיסטרדה 950 אומרת זריזות היגוי ושינויי כיוון למרות זווית מזלג לא היסטרית. הוא נענה בקלות לפקודות היגוי ונכנס להטיות בביטחון, מאפשר לבנות קצב בצורה הדרגתית מאוד ועדיין להיות מופתע בכל פעם מכמה טוב הוא מתמודד עם פניות איטיות וטכניות כמו עם מהירות וארוכות. רוכבים כבדים או כאלו שמעמיסים בלימות חזקות אולי ירצו להקשיח את הבולמים כדי לצמצם את הצלילה של האף בבלימות חזקות. אפרופו בלימות, שני הדיסקים 320 מ"מ ומערכת הבלימה של ברמבו הם קסם של מערכת. כמו עם כיול המתלים שלו, גם בבלמים, העוצמה, הדיוק והרגש שיש פה הם משהו שיצרניות אחרות צריכות ללמוד ממנו איך עושים את זה נכון.

תראו, אין מה ללכת סחור סחור, יש לא מעט אנשים שעבורם אופנוע של מוטו גוצי הוא טאבו מוחלט, סבבה, אין לי שום כוונה לשנות את דעתכם. אבל למי שנמצא בשוק של אדוונצ'רים בינוניים, ושכן מוכן לתת צ'אנס לאופנוע הזה, הייתי בהחלט ממליץ לדבר עם כל החברים המבינים שלו, להעמיס את כל הדעות הקדומות שיש להם ולו על האופנועים של היצרנית הצפון איטלקית הזו ולעלות עליו לרכיבת מבחן. כי מה שהוא יגלה זה אופנוע שהוא פשוט מצוין באופן יוצא מן הכלל, הוא ימצא כלי שהיצרנית שלו פשוט העיפה כל מה שהיה לה על השולחן ובראה את עצמה מחדש.

ה-V85TT הוא מין כלי שברגע הראשון ברור לך מהו, אבל אחרי רכיבה עליו קצת קשה למקם אותו מול מתחרים ספציפיים. הוא לא מלהיב ובטח לא יעשה שטח ברמה של KTM 790 אדוונצ'ר, הוא גם פחות חד וספורטיבי מדוקאטי מולטיסטרדה 950, ה-F850 GS של ב.מ.וו יכול להיות קרוב אליו, אבל המוטו גוצי נמצא יותר בתפר שבין עולמות האדוונצ'ר לסקרמבלרים. לא משנה אם הוא פשוט אחר או סתם בורח מההגדרות המוכרות לנו, הוא בעיקר פורץ לעצמו נתיב משלו ועושה את זה טוב מאוד.

למעשה, על כל המחמאות שהענקתי לו, כי הוא באמת אחד האופנועים היותר טובים שפגשתי לאחרונה, קצת מעיב המחיר. 86 אלף שקלים תתבקשו לשלם על אופנוע המבחן הזה (90 אלף לגרסת האבוקטיב), וזה לא שהוא לא שווה את זה, הוא כן מתומחר כראוי לאיכויות והיכולות שלו. אבל כדי לחדור לשוק צפוף ותחרותי, בהיעדר השורשים שהכו פה מתחריו כבר שנים, צריך לגרום לאנשים להגיע אליו, והמספר הזה לא ממש עוזר ואני יכול רק להצטער על זה, עבור שני הצדדים...

מנוע: שני צילינדרים, V
נפח: 853 סמ"ק
קירור: אוויר
תיבת הילוכים: 6 הילוכים
מערכות בטיחות: ABS, בקרת משיכה ומצבי רכיבה

שלדה, מתלים, בלמים:
סוג: צינורות פלדה
בולם ק': הפוך, 41 מ"מ, מתכוונן
בולם א': בולם יחיד, מיכל גז נפרד, מתכוונן
בלם ק': זוג דיסקים 320 מ"מ
בלם א': בודד 260 מ"מ

מידות, משקלים:
גובה: 1,325 מ"מ
אורך: 2,240 מ"מ
רוחב: 950 מ"מ
גובה מושב: 830 מ"מ
משקל: 220 ק"ג (רטוב)
צמיג ק': 110/80 R19
צמיג א': 150/70 R17

מחיר:
86 אלף שקלים