בעוד כשבועיים, עשרה ימים לפני סיבוב שלישי של בחירות לכנסת, ישגרו רוכבי הדו-גלגלי בישראל למועמדים השונים את רשימת הדרישות שלהם מן הממשלה הבאה. בראש הרשימה מככבת תביעה חשובה לא עבורם, אלא בעיקר עבור כל מי שתקוע מידי יום בפקקי תנועה על כבישי הארץ: להכיר בכלי רכב דו-גלגליים כ"חולץ הפקקים" האולטימטיבי.
רוכבי האופנועים והקטנועים ידרשו מקובעי המדיניות במדינה לקדם את התחבורה הדו-גלגלית כאחת הדרכים היעילות והזמינות ביותר לצמצום עומסי התנועה הקשים על כבישי הארץ - וכך לצמצם את נזקיהם ולהגביר את הפריון במשק. רשימת הדרישות של רוכבי הדו-גלגלי בישראל מתגבשת ממש בימים אלה באמצעות יוזמת "יום הרוכב".
מארגני המיזם, אשר בשלב זה מעדיפים להישאר מאחורי הקלעים, מזכירים במסע הפרסום שלהם את העובדה שציבור קטן יחסית של כ-20,000 בעלי "מספרים ירוקים" - רישיונות להפעלת מוניות, הצליחו לא מכבר להשיג לעצמם פגישה אישית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמהלכה שטחו בפניו את טענותיהם. "לא יעלה על הדעת", הם אומרים, "שכ-600 אלף בעלי רישיונות רכיבה לא יזכו לייצוג או להתייחסות מצד קובעי המדיניות והפוליטיקאים, וזאת למרות היכולת שלהם לתרום תרומה מיידית וחשובה לכלכלת ישראל".
לדברי המארגנים, יוזמת "יום הרוכב" נועדה לסיים תקופה בת עשרות שנים שבמהלכה לא נשמע קולם של רוכבי האופנועים הישראלים אלא במקרים נדירים שבהם הם נאלצו לצאת להפגנות ולחסום כבישים. עד כה חתמו לדבריהם על העצומה יותר מ-3,000 אזרחים, אבל היעד שלהם הוא להגיע למסה קריטית גדולה לכל הפחות בסדר גודל או יותר - וזאת כדי להציב בפני המועמדים לכנסת רשימת יעדים "ברי השגה" וישימים בטווח זמן קצר.
המהלך של "יום הרוכב" פשוט ושקוף: עד למוצאי שבת ה-22 לפברואר 20 ("תאריך דו-דו-דו גלגלי" לדבריהם), יכולים כל מי שמזדהים עם הפתרון הדו-גלגלי להצטרף לעצומה שכוללת כרגע רשימה של 9 דרישות. בעת החתימה על העצומה אפשר להוסיף בקשות ודרישות נוספות, ובמוצאי שבת ה-22 בפברואר יתמצתו המארגנים מתוך כל אלה עד חמש דרישות נקודתיות וברות השגה וישגרו אותן למועמדים לכנסת.
עד ליום הבחירות, מבטיחים המארגנים, יוכלו כל אזרחי ישראל לדעת מי מבין חברי הכנסת תומך בדרישות הרוכבים ומתחייב לקדם אותן, מי מתנגד להן, ומי מתעלם מציבור הרוכבים.
לבקשת 'וואלה רכב' נבדקו ביום שישי האחרון הרשומות של כ-3,000 החותמים הראשונים על העצומה, ומן הבדיקה עולה שרק כ-37% מן החותמים הוסיפו דרישות משלהם לרשימת הדרישות המקורית. מבין אלה - שיעור מובהק של כ-71% העלו (באופן בלעדי או בצירוף תביעות אחרות) את הדרישה לטפל בפרמיות הגבוהות של ביטוח החובה לדו-גלגלי. מכך קל גם להסיק שהנושא שמטריד כרגע יותר מכל את רוכבי האופנועים בישראל הוא העלות הגבוהה מידי של ביטוח החובה, וזה מהווה ככל הנראה גם את אחד מחסמי הכניסה המשמעותיים עבור רוכבים חדשים.
הדרישה לטפל בעלויות הביטוח הגיעה בעשרות נוסחים שונים, למשל "להוריד את מחירי הביטוח", "ביטוח מוזל בתנאים נורמליים", "הוזלת תעריפי הביטוח לרוכבים זהירים" או "לא הגיוני שבתור ילד בן 19 אני אשלם 10,000 ש"ח ביטוח". חלק מאלה גם הציעו הצעות מעשיות או דגשים ספציפיים, למשל "הוזלה משמעותית בביטוח החובה, בהתאם לכמות המיגון של הרוכב ושל הכלי", או "ביטוח דיפרנציאלי לבעלי יותר מאופנוע אחד" - דברים שמכוונים לאבסורד לפיו ביטוח החובה בישראל מבטח כלי רכב ולא נהגים, כלומר שהרכב, ולא הנוהג בו, חייב בביטוח. כך נוצרת מציאות מעוותת שבה אדם שמחזיק מספר כלי רכב (למשל אופנוע, קטנוע ושתי מכוניות) צריך לשלם מספר פוליסות ביטוח במקביל - וזאת למרות שהוא לעולם לא יכול לנהוג ביותר מכלי רכב אחד בו זמנית.
ככלל, הוזלת יוקר המחיה עם כלי רכב דו-גלגלי עוברת כחוט השני באחוזים ניכרים מן הדרישות. רבים דורשים להוזיל את העלויות של ציוד המיגון, אחרים את מחיריהם של אופנועים וקטנועים, ויש שציינו דווקא את מחירי החלקים והחלפים שמשווקים בישראל ואת עלויות הטיפול במוסכים.
באופן טבעי, בהינתן שרוב החותמים הינם קרוב לוודאי אופנוענים, יותר מ-90% מן ההתייחסויות נוגעות לקשיים היום יומיים של רוכבים ובעלי אופנועים. יש שמבקשים לטפל בנושא דוחות החנייה על מדרכות ובאכיפה כנגד בעלי מכוניות שחונים בחניות שמיועדות לאופנועים, ואחרים מדגישים את הצורך "להחליף במיידי את כל צבעי מעברי החצייה לחומר שאינו מחליק". אחרים דורשים "התקנת מעקות בטיחות ייעודיים לאופנועים", "התאמת תשתיות הכבישים בישראל לתקני בטיחות אירופאים", "אישור לרכיבה בשולי הכבישים", "התקנת רמזורים עם חיישנים שמזהים כלי רכב דו גלגליים" "לאפשר לרכוב בין נתיבים בצורה חוקית כמו באירופה", "להתיר לדו גלגלי לרכוב בנתיב קארפול", או "להקצות נתיב ייעודי או לשתף נתיב לדו גלגלי".
דווקא משום כך מפתיע לגלות שכמעט 10% מן הפניות של מי שטרחו להוסיף דרישות משל עצמם התייחסו ל"אכיפה עצמית" ולחינוך של רוכבים ונהגים אחרים, למשל: "לצד הדרישות יש לומר באופן ברור שאנחנו הרוכבים נפעל ליצירת אווירה מכבדת בכבישים בין הרוכבים, המכוניות והולכי הרגל", או "שלילת רישיון ועונשי מאסר לרוכבים שמסכנים את עצמם ואת הסביבה" וגם " אכיפה קשוחה נגד בריונים על שני גלגלים".
אחר ביקש "לחייב את כל רוכבי הדו גלגלי לרכוב עם מיגון", ויש מי שדורשים "לאפשר לרוכבי דו גלגלי לשמש כ"שומרי דרך" בעזרת מצלמות הדרך והקסדה ובכך לסייע ביצירת הרתעה ומיגור תאונות הדרכים במדינה" וגם "להתחייב לשפר את רמת לימוד הנהיגה ואת הבטיחות בדרכים, ואת חוקי הדרך להולכי רגל ורוכבי אופנים וקורקינטים". מספר לא מבוטל של חותמים התייחסו להדרכות רכיבה, ודרשו, למשל "חיוב בקורס רכיבה נכונה לכל אדם שמוציא רישיון לרכב דו-גלגלי".
אגב, הקונפליקט בין כלל משתמשי הדרך לבין המשתמשים ה"מיקרו מוביליטי" לא פוסח גם על רוכבי אופנועים וקטנועים שמבקשים "הסדרה בחוק של קורקינטים ואופניים חשמלים. תחום זה פרוץ לחלוטין ופוגע בכל משתמשי הדרך, כולל גם הולכי הרגל".
דרישות נוספות של רוכבי הדו-גלגלי ושל תומכים בעצומה כוללות מהפך בשיטת לימוד הרכיבה בישראל, ולכל הפחות "שינוי שיטת לימוד הנהיגה", "ליזום חינוך נהגי מכוניות באמצעות פרסום ותשדירים להעלאת המודעות כלפי הרוכבים", שינוי שיטת הרימזור בצמתים (הסרת רמזורים שממוקמים מן הצד המרוחק של הצומת, כנהוג בחלק ממדינות אירופה).
כרגיל במשאלים מסוג זה יש מי שדורשים דרישות חביבות מעולם הפנטזיה, והמתוקה מבין כל אלה, לפחות ב-48 השעות הראשונות של המבצע, הייתה: "50％ הנחה ברכישת דוקאטי פניגאלה".
לעמוד הבית של מיזם "יום הרוכב"