פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תאונת הקורקינט: האחריות הפלילית, הפיצויים, הטרגדיה

      ההפקרות המתמשכת, התקינה העמומה, הדם של דניאל כהן ז"ל על הידיים של הרשויות, והתסבוכת הפלילית והביטוחית עוד תתברר בבתי המשפט, אבל למשפחתו של הנער זה כבר לא ישנה ולמרבה הצער גם למשפחות ההרוגים הבאים

      תאונת הקורקינט: האחריות הפלילית, הפיצויים, הטרגדיה
      צילום: אנשי הדממה, עריכה: שאול אדם

      כתבנו על זה, התרענו, הכתובת הייתה על הקיר ועל הכבישים במספרי הפצועים וההרוגים שזינקו מדי שנה. מעבר למוות המיותר, הסתמי הזה, החרפה האמיתית תהייה אם המדינה לא תתפוס את עצמה בידיים ותשנה מן היסוד את ההתייחסות לכלי הרכב האלו, כן, כלי רכב.

      תאונת הקורקינט בתל אביבבה נהרג דניאל כהן ז"ל בן ה-13 היא כתב אישום חמור כנגד כל הגורמים שאחראיים להגעה למצב המופקר של הכלים החשמליים ובכללם השיתופיים ברחובות הערים ובכלל.
      עבודת הטלאי על גבי טלאי, השליפות מהמותן של תקנות, גלגול האחריות, האכיפה הלקויה והפארסה של היבטי הביטוח - כל אלו מתנקזים לרגע בו פגע מערבל הבטון בילד בן 13.

      נער בן 14 שרכב על קורקינט בדרך משה דיין בתל אביב נהרג מפגיעת מערבל בטון, 12 בפברואר 2020 (מד"א , תיעוד מבצעי מד"א)
      זירת התאונה בתל אביב (צילום: תיעוד מבצעי מד"א)

      בין הרשות השופטת לרשות הרבים

      פתרון השכרת הקורקינטים השיתופיים, שבמציאות האורבנית של תל אביב הוא פתרון קל, זמין ונוח, הוא סך הכל אבולוציה של מצב בעייתי לכתחילה. כזה של הימצאות הכלים האלו על גבי תשתית לא ראויה, ותרבות רכיבה ונהיגה בעייתית. לאלו מצטרף היבט המעמד הביטוחי הלקוי של הכלים האלו.

      עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין: "קיימת מחלוקת סביב ההכרה של אופניים וקורקינט חשמליים כ"רכב מנועי". אומנם, מעמדם עוגן בחקיקה לגבי תקינה, רישוי וכו', אולם לא קיימת אפשרות לבטח אותם בביטוח חובה. היעדרו מייתר את הצורך להיכנס לשאלת האחריות לתאונה. לאור כך, גם במקרה הנוכחי, יידרש בית המשפט לקבוע את מידת התרומה של הצדדים המעורבים לקרות התאונה, ובהתאם לכך, לחייב בתשלום פיצויים". מה המשמעות במציאות הנוכחית בה אין ביטוח לכלים אלו? שנכון לעכשיו, המקרה נמצא בחקירת משטרה, ובמשפט לאותו דו"ח בוחן התנועה יינתן משקל רב בקביעת חלוקת האחריות בין השניים.

      התאונה ממחישה פעם נוספת את אוזלת היד של הממשלה שעדיין לא השלימה את הליך החקיקה להסדרת מעמד הקורקינטים בראי ביטוח החובה.

      גלגול העיניים

      למרות התקנות שמחייבות שימוש בכרטיס אשראי וסריקת תעודת זהות או רישיון נהיגה, אין שום דרך אפשרית לוודא כי מעלה הפרטים הוא זה שעושה שימוש בכלי. זה כנראה היה המקרה בתאונה זו.

      היום פורסם כי בעת השכרתו של הקורקינט שעליו נסע אתמול דניאל כהן בן ה-13 כשנדרס למוות, הוזנו פרטי כרטיס אשראי ופרטי זהות של אדם אחר, שאפשרו לכהן לשכור את הכלי על אף גילו הצעיר. הנושא כרגע נמצא בחקירת משטרה ולא ברור כיצד הגיע הכלי לידיו של דניאל כהן ז"ל. אולם אם יתברר כי אותו גורם שפרטיו הוזנו במערכת, מסר לקטין את הקורקינט, והתיר למעשה את הרכיבה בו, על אף שידע כי אין ברשותו רישיון נהיגה, הוא עלול למצוא את עצמו בבעיה גדולה מאוד. על פי החוקים שאושרו בוועדת הכלכלה ב-6 בינואר 2018, ככל שהרוכב יהיה בעל רישיון נהיגה - הוא לא יידרש לעשות מבחן נוסף. כל מי שאינו מחזיק ברישיון, יידרש לשאת עליו אישור שעבר מבחן תיאוריה.

      סעיף 10 (ב) בפקודת התעבורה קובע כי: "בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב".

      לצד זאת, ישנה עבירה חמורה אף יותר, הקבועה בסעיף 36ב (ג) לפקודת התעבורה שקובעת כי: "בעל הרכב/מי שבידו השליטה ברכב אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רישיון נהיגה לאותו סוג רכב". המחוקק ייעד סעיף זה למקרים בהם הותרה הנהיגה במודע ולא כפועל יוצא של רשלנות. הרשעה בעבירה זו צפויה לגרור עונש מאסר בפועל של 5 שנים היות ומדובר בקטין לו הותרה הנהיגה.

      אי לכך, היה וימצא כי הקורקינט שמוגדר ככלי רכב, הגיע לידי הקטין בנסיבות שעולות לכדי הפרת של מי מבין החוקים האלו, יתכן כי הפרקליטות תגיש כנגדו כתב אישום בגין אחת מהעבירות שציינו מעלה.

      כאוס על שניים (קינן כהן , ראובן סביו)
      מי אחראי לוודא את זהות הרוכב ותוקף הרישיון שלו? (צילום: ראובן סביו)

      ההיבט האזרחי - נזיקי

      בנוגע להיבטים אחרים של התאונה, מוסיף עו"ד אסף ורשה כי היה ויתברר כי הקורקינט הושכר ע"י גורם אחר,שהרשה לקטין לרכב עליו, קל וחומר שמסר לו אותו הלכה למעשה, משפחתו של ההרוג יכולה להגיש כנגדו תביעת נזיקין, בלא קשר לסוגיה מי האשם בתאונה. גם אם יתברר כי זו נגרמה ברשלנותו המלאה של הרוכב, עדיין - עצם מסירת הכלי לשימושו מהווה רשלנות ברורה וחד משמעית. אותו גורם יכול וצריך היה לצפות כי התרת הרכיבה לקטין עלולה להסתיים בפציעתו או חמור מכך. עליו היה לדעת כי אין לקטין את הניסיון, הידע והיכולת לתפעל אותו ולרכב במרחב הציבורי, וממילא אינו בגיל שמאפשר זאת וחסר היתר חוקי לכך.


      כמו כן, במידה וימצא כי החברה הפרה את חובת הזהירות שלה ונפלו פגמים בהתנהלותה, לא מן הנמנע כי בית המשפט יחייב גם אותה בתשלום פיצויים. כאן יצטרכו להיבחן בנוסף תנאי המכרז שניסחה עיריית תל אביב, במסגרתו, הייתה צריכה להתנות את הזכייה בו, בהצבת תנאי סף שכוללים מנגנוני פיקוח הדוקים למניעת מצב כזה. אולם לא רק תשלום פיצויים מונח על הכף, אלא גם האחריות הפלילית שעשויה להתגלגל לפתחה של "ליים" משכירת הכלי עליו רכב דניאל כהן ז"ל.