טנדר השטח הראשון של מיצובישי נחת בישראל ב-1996 בדמותו של 200L בופאלו, סוס עבודה קשוח ועמיד. הבופאלו החקלאי הוחלף על ידי "מאגנום" שהיה להיט מכירות אופנתי ומצליח, אחריו הפציע "האנטר" האלגנטי, וב-2015 קיבלנו את הטרייטון. ארבע שנים מאוחר יותר אנו פוגשים טרייטון כמעט חדש; מרכז המרכב והמידות לא השתנו אבל השלדה מוצקה וקשיחה מהקודמת, החזית חדשה לחלוטין, הרבה יותר אגרסיבית מזו של הדגם היוצא. גם המנוע ותיבת ההילוכים הוחלפו ולכן אפשר להגדיר אותו כ"טרייטון חדש".
המשימה שעומדת לפני הדור השישי של מיצובישי טרייטון נכבדה מאוד - עם 627 מכירות ב-2019 הוא משתרך רחוק מאחורי להיטי המכירות של טויוטה ואיסוזו ( 1,500 דימקס ו-1,200 היי-לקס), ועליו להתמודד גם עם הטנדרים האמריקנים המאיימים מלמעלה. מיצובישי טרייטון נמכר במחירים החל מ-199,000 שקלים (2X4 ידני), ל-256,000 שקלים לרכב המבחן שקיבלנו (דקאר מפואר SE, 4X4 אוטומטי).
פרצוף מאיים
הטרייטון החדש מעוצב בסגנון אגרסיבי ומרשים, נחוש להרשים את הסביבה. חזיתו המעוגלת של הטרייטון היוצא ננטשה בלי להוזיל דמעה, ובמקומה אנו מוצאים שתי מסגרות כרום טרפזואידיות, המוכרות לנו מאאוטלנדר ושאר הקרוסאוברים של מיצובישי. לטרייטון יש גם שבכת כרום גבוהה וארבע יחידות תאורה מסוגננות, עם מגן גחון מוכסף; כל אלה משאירים מעט מקום לכונס האוויר הראשי, צנוע יחסית בין גודש קישוטי הכרום. מראות צד בגימור כרום מוסיפות נקודות אור ואין ספק שחזית הטרייטון מרשימה ובולטת. יש שיאמרו שהעיצוב מוחצן מדי, אני משער שרוב לקוחות הסגמנט יאהבו את הפוזה האמריקנית.
דופן הטרייטון פחות מוחצנת אבל היא מוקפדת ואסתטית, בוודאי במונחים של טנדרים קלים 1-טון. מעצבי מיצובישי נפטרו מכנפוני הפלסטיק המעוגלים, במקומם מגולפות הכנפיים במראה כוחני יותר; זה נקי ואלגנטי אבל ממש לא בא לי לשפשף את המרכב על איזה סלע, הכנפונים היו זולים יותר לתיקון והחלפה. טרייטון בסיסי מגיע עם חישוקי 16 אינץ', בגרסאות המאובזרות הוא משתדרג עם חישוקי 18 אינץ' - אלה פחות מתאימים לרכב שטח, בוודאי לטנדר המאותגר בסעיף נוחות הנסיעה. מאחור בוצעה קוסטמטיקה מינורית של יחידות תאורה ושאר פרטים קטנים.
פועלים יצאו לדרך
לאחר מותו בטרם עת של פאג'רו זצ"ל, מיצובישי מכוונת את הטרייטון גם לקהל משפחתי המחפש רכב פנאי מודרני. עדיין, רוב לקוחותיו יגיעו מסגמנט רכבי העבודה, והם צריכים להושיב חמישה מבוגרים בתא הנוסעים. הישיבה מלפנים מצויינת, באמת תחושה של רכב פנאי מתקדם. לוח המחוונים קיבל עדכונים קלים, הוא בסדר במסגרת הסגמנט. המושבים בגרסת "דקאר SE" נוחים ומרופדים היטב, מושב הנהג מחושמל. הריפוד במושב האחורי שופר משמעותית, והוא מאכלס בקלות שני מבוגרים מגודלים, עבור שלושה זה יהיה קצת דחוס. יש שני שקעי טעינה קדמיים + אחד אחורי, אין מאחור יציאות מיזוג. חומרי הריפוד בסיסיים ועושים רושם של עמידים מאוד, אתה לא מרגיש שהתקמצנו עלייך. רמת האיבזור מתאימה ל-2020 והיא כוללת בקרת אקלים, קישוריות מלאה עם מערכת Connected וצג מרכזי 7-אינץ', הפעלה קולית לחיוג מהיר והפעלת יישומים, חלונות אחוריים כהים, מפתח חכם ומושבי עור בגרסת דקאר SE, תאורת LED, החלפת הילוכים מגלגל ההגה ועוד.
דיאטה של 31 כ"ס
הטרייטון היוצא היה חמוש בטורבו דיזל 2.4 ליטר שסיפק 181 כ"ס ו-44 קג"מ; היה זה מנוע בשרני מהחזקים בקטגוריה, אבל תקני הזיהום של 2020 אינם מאפשרים להמשיך עם כזו רמת ביצועים. כפי שהתרחש בשנים קודמות אצל טויוטה היי-לקס ואיסוזו דימקס, כך התבקש גם ממהנדסי מיצובישי; הטרייטון החדש חמוש במנוע 2.2 ליטר המספק 150/3,500 כ"ס ו-40.8/1,750 קג"מ.
המנוע החדש מסתייע בתיבת 6 הילוכים חדשה הפרושה היטב; ההילוך הראשון קצר יותר מאשר הראשון הקודם, ההילוך השישי ארוך יותר מהחמישי הקודם. המנוע החדש פחות שרירי מהקודם, זה מורגש מיד, אבל הוא ממש לא חלש מדי. אנו עוד זוכרים את הימים שהתלהבנו מה-110 כוח סוס של המאגנום, וה-150 של טרייטון החדש מספקים לכל מטרה.
אתה לא מרגיש בחסרון כוח אם כי יש השהיית טורבו במטרים הראשונים, וגם תיבת ההילוכים אינה זריזה בהורדת הילוכים. בנסיעה רגילה לא ניכר שום חיסרון כוח, והטרייטון מוגבל רק על ידי מלכודות המהירות - קשה לנהוג בו במהירויות החוקיות, הוא רוצה לרוץ קדימה כל הזמן. יחס ההעברה של ההילוך השישי ארוך למדי, ב-120 קמ"ש מסתובב המנוע 2,000 סל"ד. תצרוכת הדלק לאורך המבחן הייתה כ-11 קילומטרים לליטר, כולל נסיעה בינעירונית מהירה, וקטעי שטח לא מעטים. זה בסדר גמור עבור רכב גדול שכזה.
מנהגי כביש
שלדת הסולם החדשה של הטרייטון קשיחה ומוצקה יותר מהקודמת, וכך גם המרכב הבנוי בשילוב מודרני של הדבקות מתכת וריתוך. גם הבידוד האקוסטי שופר וכך מתקבלת נסיעה שקטה ונטולת רעידות, ברמה מצויינת ביחס לטנדר. רמת העידון גבוהה מאוד, כל עוד אנו נוסעים על כבישים איכותיים.
הבעיה של טנדר, כל טנדר, היא שהוא צריך להיות מסוגל להעמיס 1,000 קילוגרם בארגז, וגם לנסוע בלא כל מטען. זה מכתיב קפיצי עלים אחוריים המתקשים להעניק נוחות נסיעה ללא מטען. מהנדסי מיצובישי השקיעו עבודה רבה במתלה האחורי (הוסיפו עלה פרוגרסיבי, האריכו את העלים, שיפרו והאריכו את בולמי הזעזועים), והנסיעה אמנם נוחה יותר; עדיין, בלא משקל, הטנדר קופצני למדי. הפיתרון היחיד הוא קפיצי סליל המעניקים נוחות גבוהה יותר, אבל הם מתקשים לשאת בעומס גדול.
במסגרת מקצה השיפורים הוגדלו בלמי הטרייטון והתווספו שני קליפרים, הבלמים נוגסים עכשיו חזק והחלטי יותר. ההיגוי נשאר ארוך וקליל למדי, עם רדיוס סיבוב קטן יחסית. הטרייטון מתמודד היטב עם נהיגה מהירה וכבישים הרריים, במסגרת מגבלות הקטגוריה. חידוש בטיחותי חשוב היא מערכת בלימה אוטונומית המייצרת בלימה מלאה עד 80 קמ"ש, בלימה חלקית עד 140. בדגם דקאר SE יש גם זיהוי הולכי רגל, התראה על סטיה מנתיב (אך לא תיקון), התראה על תנועה חוצה מאחור (חשוב לטנדרים), ושבע כריות אוויר. יש בקרת שיוט, לא אדפטיבית.
ארגז חול
Pick Up 4X4 הוא אייקון תרבות אמריקני וגם האוסטרלים מתים על ה-Ute שלהם, רבים מהם נוהגים בטנדרים 1-טון כמו אצלנו. אחד היתרונות של טנדר הוא הוורסטיליות האינסופית של הארגז האחורי. ניתן להשאיר את הארגז עירום מציוד, להכניס בו תיבה ננעלת, להרכיב עליו סדנה ניידת, או להפוך אותו לרכב מסעות איכותי; בסדנאות אבזור, שיפור ודיגום של רכבי שטח, כמו Mud Men מנתניה למשל ישמחו לזווד את הטרייטון עם מגירות נשלפות לאיחסון ציוד ומטבח (החל מ-10,500 שקלים), מיכל מים ומקלחת (6,000 שקלים), קשתות העמסה + אוהל גג, ועוד. שיפורי שטח מקובלים הם הגבהת מרכב "2 (החל ב-7,500 שקלים), מיגון גחון, מדרגות צד מסיביות, כננת, שנורקל ועוד, כיד הדימיון והתקציב. טנדר מזווד יכול להיות רכב מסעות מושלם שיעניק לכם גם נוחות נסיעה משופרת, בגלל תוספת המשקל בארגז.
טבילת שטח
יום המבחן היה רטוב ומבוצבץ להחריד אבל זה לא מנע מאיתנו לצאת למסע ארוך, דווקא לצפון המוצף. כמי ששומר על גחלת השטח של מיצובישי, שמחנו לראות כי הטרייטון החדש לא עבר תהליך אורבניזצייה מסרס יכולות שטח; טרייטון 2020 שומר על שלדת סולם וסרן אחורי חי, תיבת העברה סופר-סלקט המתוחכמת ביותר בקטגוריה, הילוך כוח אפקטיבי, בקרת משיכה וגם את מנגנון הקסמים לעבירות שטח, נעילת דיפרנציאל אחורי. יש גם בקרת ירידה במורד, אפקטיבית מאוד בטווח בין 2-20 קמ"ש, וגם בחירה אלקטרונית בין ארבעה מצבי שטח: חול, כורכר, בוץ/שלג, סלעים. דגמי דקאר נועלים צמיגי 265/60R18 רחבים מדי, הדגמים הבסיסיים נועלים 245/70R16 שיהיו טובים יותר בשטח, וגם בכביש (אילו חשבתי לרכוש טרייטון דקאר, הייתי מנסה להשיג אותו עם חישוקי ה-16 אינץ', איני בטוח שזה אפשרי וחוקי).
זוויות המרכב ומרווח הגחון נשארו כשהיו, מתאימים לעבודת שטח. הבעיה עם רכבי השטח המודרניים היא פריכות מכלולי המרכב הנמוכים - פגושי הפלסטיק נמוכים מדי, מדרגות הצד עשויות אלומיניום מתקמט, צמיגי M&S אינם מספקים אחיזת שטח ועמידות בהורדת לחץ אוויר. הפיתרון הראשון הנדרש הוא הגבהת מרכב ב-2 אינץ' והרכבת צמיגי AT, זה מגיע לפני מיגון גחון. תחת לחץ מתון קיבלתי סוג של אישור שכלמוביל תציע, אולי-בלי-נדר, גרסת שטח משופרת בסגנון PRO שהוצע בפאג'רו, באחרית ימיו. ערכת שיפורים כזו תהפוך את הטרייטון לרכב טיולים מצוין וחסון. טרייטון 4X4 מוצע בישראל רק עם תיבת הילוכים אוטומטית, מסתבר שקהל נהגי השטח אינו אוהב שלוש דוושות.
בתנאי המבחן החורפיים היה קשה לעמוד על מלוא יכולות השטח של הטרייטון, אבל הוא סיפק את כל הסחורה המצופה. עם לחץ אוויר 25 הוא היה נוח יחסית, גם בלי מטען. העברת הכוח תפקדה היטב, בקרת המשיכה הוציאה את המקסימום האפשרי מצמיגי הכביש מצופי הבוץ החלקלק. שמחנו לראות שמהלך הסרן האחורי נשאר גדול, זה מרכיב חשוב בעבירות טכנית. הבעיה העיקרית היא זווית הגישה ורגישות הפגוש הקדמי, אבל גם את זה אפשר לשפר בעזרת הגבהת מרכב. מי שמתכוון להתקין כננת יהנה גם מפגוש מתכת, שיעניק לטרייטון חרטום חסון לחלוטין.
סיכום
מיצובישי טרייטון 2020 עבר סדרת שינויים ושיפורים שעשו אותו רכב טוב יותר, לפועלים ולמשפחה המטיילת. למנוע החסכוני לא חסר כוח, עידון הנסיעה השתפר והוא מאפשר לבלות בו שעות ארוכות ונינוחות. הטרייטון נשאר רכב שטח יעיל שבהתאמות מינימליות, יוכל לקחת אתכם לקצווי המדבר. זה חשוב לשוחרי השטח מכיוון שככל שהיצע רכבי השטח הטהורים הולך ומצטמצם, כך גדלה חשיבותם של טנדרי שטח השומרים על הגחלת. במחיר של 256 אלף שקלים, טרייטון 'דקאר' התייקר בכ-10,000 שקלים אבל זה סביר לגמרי בהתחשב בתוספת מערכות הבטיחות, תיבת ההילוכים והשיפורים הכלליים. כרגע ולפני הנחות מתמקם הטרייטון בין האיסוזו והטויוטה, זה נראה לי הוגן ותואם את מצב השוק. לא נותר לנו אלא לצאת למבחן השוואתי עם יריביו העיקריים, זה לא ייקח עוד הרבה זמן.
על הצד הטכני: מיצובישי טרייטון דקאר SE
מנוע: טורבו דיזל 4 בוכנות, 2,268 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 150/3,500
מומנט/סל"ד (קג"מ): 40.8/1,750
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הילוכים
הנעה: אחורית, 4X4 לכביש/שטח, הילוך כוח
עזרי עבירות: בקרת משיכה, נעילת דיפרנציאל אחורית
אורך (ס"מ): 530.5
רוחב (ס"מ): 181.5
גובה (ס"מ): 178.0
בסיס גלגלים (ס"מ): 300
מרווח גחון: 20.5
זווית גישה / נטישה (מעלות): 30 / 22
צמיגים: 265/60R18
משקל עצמי (ק"ג): 2,080
כושר העמסה מרבי / גרירה (ק"ג): 1,030 / 3,100
מידות ארגז (פנים, ס"מ): אורך 152, רוחב 147, עומק 47.5
מחיר:
256 אלף שקלים (רכב מבחן)
תודה לדודי מוסקוביץ, צלם מוצרים, https://www.dudpro.com/product