בוידאו: אלו תקלות החורף הנפוצות במכוניות
"נשבר לי מהמדינה הזו, רק כסף היא יודעת לקחת אבל כשאני מתלונן שפתחו לידי 2 מוסכים פיראטיים, כבר חצי שנה שאף אחד לא עושה כלום. לא המשטרה ולא משרד התחבורה. ואני אומר למדינה, מעוניינת להמשיך לאפשר לברדק הזה של המוסכים הפיראטים לפעול? אין בעיה, אבל תורידו מעלי את כל הרגולציה וכל החוקים ותתנו לי לעבוד באופן חופשי, שלפחות תהיה תחרות הוגנת ואז גם אני אוכל לחתוך את המחירים שלי בחצי. כרגע, במקום שהמדינה תאכוף את החוק ביד קשה, דווקא המוסכים החוקיים אוכלים אותה עם כל הביקורות. בחצי שנה האחרונה הגיעו אלי פקחים של המשרד לאיכות הסביבה, משרד התחבורה ולקינוח גם מס הכנסה שנכנס לי לתחתונים". המילים הקשות של בעל מוסך גדול בבאר שבע, מייצגות במידה רבה את היאוש של איגוד המוסכים, מהטיפול הרופף של המדינה בתופעת מוסכי המדרכה, שמספרם על פי הערכותיו, עומד על סדר גודל של 5,500 מוסכים פיראטיים - מספר שגבוה ממספר המוסכים החוקיים שפזורים בישראל.
האם המספר שנוקב בו האיגוד מייצג נאמנה את המצב בשטח? קשה לדעת היות ולדבריהם, במשרד התחבורה ובמשטרה מסרבים לנקוב במספרים וכי מעולם לא נערך סקר כולל ומקיף, אולם הם מציינים כי קיים פער דרמטי בין הטיפול הספורדי בתלונות שהם מגישים לבין הקטסטרופה שקיימת בשטח.
כך למשל, הועברה לידנו תלונה חמורה, אחת מיני רבות, שמעידה על ההפקרות שמתרחשת לאור יום בענף המוסכים הפיראטיים: "המוסך הזה מטפל בהחלפת מצברים לכל הרכבים ולמשאיות ובהטענת מצברים ישנים. זו סכנת נפשות בגלל כל החומצות והרעלים: הוא מניח את המצברים הישנים בחוץ ועד שאוספים אותם, המון מזהמים נפלטים. פנינו מספר פעמים למועצה המקומית אך היא לא עושה כלום". בתלונה נוספת שהגיעה לאיגוד המוסכים, מלין בעל מוסך חוקי על הסיכון שנשקף לציבור מפעילותו של מוסך מדרכה שהוקם בסמוך לבית העסק שלו" הוא מבצע תיקונים לא מקצועיים ומסכן את החיים של בעלי הרכבים. המוסך פועל ללא אישור מהעייירה" וכמה כסף מגלגל בעל המוסך הפיראטי נשוא התלונה? " לאחרונה הוא קנה דירה בפרויקט יוקרתי בעלות של יותר מ 3 מיליון שקלים. לטיפולכם".
"שוחחתי לאחרונה עם מספר ראשי ערים בגרמניה וסיפרתי להם על תופעת המוסכים הפיראטיים בישראל, הם לא האמינו למשמע אוזניהם, חשבו שאני צוחק איתם", אומר רונן לוי , יו"ר איגוד המוסכים "לא תמצא עוד מדינה מתוקנת בעולם בה יש כל כך הרבה מוסכי מדרכה. מהבחינה הזו אנחנו חריגים מאוד לרעה"
פריחתם של המוסכים הפיראטיים נשענת כמובן על האכיפה הרופפת מצד המדינה. כי למרות מאות תביעות משפטיות שמגיש משרג התחבורה לטענתו, עונש מאסר של עד שנה וחצי וקנסות של 30 אלף שקלים, זה לא ממש עוזר. כי במציאות בה פערי המחירים מול המוסכים החוקיים, מגיעים לעיתים לסכומים גבוהים מאוד, הבחירה של הציבור לפנות לפיראטיים נובעת משיקול כלכלי קר, לעיתים אף בהיעדר כל ברירה. עד כמה גדול ההפרש? כאשר מדובר על טיפולים שוטפים לרכב, הפער לרוב אינו מאוד גבוה, היות ואין הבדל משמעותי בעלות החלפים, שמהווה חלק בלתי מבוטל מעלות הטיפול ( בהנחה שנעשה שימוש בחלפים מאותה רמה). מנגד, בכל הנוגע לתיקונים, שם עשוי מתגלה פער דרמטי. ולדוגמה: על שיפוץ של ראש מנוע לרכב משפחתי טיפוסי, ישלם לקוח במוסך חוקי סכום שנע בין 5-8 אלף שקלים ולעיתים אף יותר. מנגד, ב 3 מוסכים פיראטיים עימם שוחחנו תמחרו את העבודה בעלות שנעה בין 3.5 - 4.5 אלף שקלים. וזו רק דוגמה אחת, לפערים האדירים.
השאלה המתבקשת היא מדוע פערי המחירים כל כך גבוהים? האם מדובר על תאוות בצע מצד בעלי המוסכים החוקיים שרוכבים על גל יוקר המחייה בישראל וגובים מחירים שערורייתיים מהלקוחות על תיקונים או שמא באמת אין להם ברירה? כיצד הגענו לכדי מצב בו כניסה למוסך בישראל כואבת הרבה יותר מאשר עקירת שן בלי הרדמה? באיגוד המוסכים מציינים 4 סיבות מהותיות שמאלצות אותן לגבות מחירים גבוהים: הסיבה הראשונה היא עלות הקמת המוסך, שעל פי כלכלני האיגוד, מתחילה בסכום של חצי מיליוון שקלים למוסך בסיסי וקטן, ומטפסת באופן תלול עד למיליונים רבים, כתלות בגודלו, רמת המכשור שבו, מספר העמדות וכו'.
למעשה, קיים ספר עב כרס, בו מכתיבה המדינה אין ספור תנאים מקדמיים ומתמשכים בהם בעל המוסך צריך לעמוד. והרשימה לא נגמרת. כך למשל, עליו להתקין מערכות לטיפול בשפכים שמכילים שמן ו/או דלק, ולהתקין מערכות איסוף נפרדות גם לשפכים סניטריים לרבות מפרידים. בשורה התחתונה,רק העמידה בתקנים הסביבתיים מתחילה ברף של 50 אלף השקלים ומטפסת מעלה בהתאם לנפח הפעילות במוסך ובפרמטרים נוספים. ההיבט של הסיכון הסביבתי כתוצאה מטיפול לקוי ברעלים, מהווה את אחת מהסוגיות המהותיות שצריכות להילקח בחשבון בהשוואה אל מול המוסכים הפיראטיים. במסמך שהוציאה הקליניקה למדיניות סביבתית באוניברסיטת בר אילן, מסמנים בין היתר את השמנים השונים, כאחד מהאיומים האקוטיים "הם מהווה סכנה בריאותית חמורה לבריאות האדם ומכאן החשיבות שבמניעת דליפה של שמן משומש לקרקע ומקורות מים. במסגרת זו, הם מציינים כי הסיכון של חדירת הרעלים למי התהום - קריטית".
העמידה בתקני הרגולוציה זה רק צד אחד של המטבע מסביר נתן גואטה מנכ"ל חברת אדל פרויקטים שעובדת עם מוסכים רבים בישראל שכן בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מוסכים שמשקיעים משאבים רבים בתכנון של חלל המוסך ושדרוגו לצורך יצירת חווית שירות ללקוח. המוסכים נלחמים על כל לקוח, ומעוניינים לבדל את עצמם וליצור יתרון על המתחרים, גם באמצעות עיצוב ייחודי. לקוחות רבים שמתלוננים על פינות הישיבה והקפה המפונפנות לא יודעים שלעיתים אלו בכלל דרישות הרשת. בנוגע למראה המוסך למשל, רבים מהם מצפים את הרצפה בציפוי אפוקסי ומעניקים לחלל מראה מושך ומזמין. לא תראו מוסך פיראטי משקיע אנרגיה ומחשבה בהיבטים האלו, שמתורגמים בסופו של יום לעלויות.
"הלוואי וזה היה מסתכם רק בתכנון של החלל ובעניין של הטיפול במזהמים, אבל שלא תתבלבל, עשרות אחוזים מכל שקל שהלקוח משלם לי, עוברים מהר מאוד לכיס של גורמים אחרים", אומר לנו בעל מוסך בירושלים: "מה עם עלויות המחשוב, מידע ותקשורת שמגיעות לא אחת ל 100 אלף שקלים בשנה ואף יותר". וכמובן שצריך להוסיף את עלויות התפעול השוטף - ניקיון, שירות לקוחות? רווחת עובדים ומתן תנאים סוציאליים, הכל עולה כסף והרבה. צבר ההוצאות מגיע בקלילות 10 אלף שקלים בחודש למוסך קטן, מציינים באיגוד. ולכל הטוב הזה, תוסיפו את עלויות השילוט, אגרות הרישוי, האגרות למשרד התחבורה ולמשרד המשפטים, או במילים אחרות - עוד אלפי שקלים רבים בשנה. ולבל תשכחו את גובה השכירות שמגיע כיום למחוזות של בין 60-75 שקלים למטר באזורי התעשייה ובאזורי השיווק העיקריים (ת"א, ראשל"צ, אשדוד, ב"ש, ירושלים, חדרה, נתניה וכדומה).
ההיבט השני שמייקר את מחירי הטיפולים והתיקונים הוא עלויות העסקת כוח האדם בישראל שהתייקרה על פי האיגוד בשיעור של לא פחות מ-250% במרוצת העשור האחרון. בנוסף המוסך, כסביבה עתירת סיכון, מחייב את בעליו לרכוש ביטוח שנותן מענה לקשת רחבה מאוד של מצבים, החל מפציעת עובדים, המשך בגניבות ופריצות. הפרמיה מגיעה גם למאה אלף שקלים לשנה, ואף יותר.
באיגוד מציינים כי סיבה נוספת ומהותית לעלות הגבוהה של כניסה למוסך בישראל היא חלקי החילוף המקוריים, שמהווים 65-75% מהעלות של תיקון או טיפול ברכב " נכון שיש בשנים האחרונות עליה בהיצע החלקים התחליפיים אולם קיימת מגמה של של הצמדתם לעלות של החלק המקורי", מבהיר רונן, "כל שוק האפטר מרקט מתומחר ביחס אליהם ובגלל זה לעיתים קרובות, הפער במחירים אינו משמעותי".
וקיימת לקונה נוספת שהופכת את הכניסה למוסך חוקי בישראל "כפיגוע כלכלי": סבסוד צולב אותו משלם הצרכן הפרטי, על ההנחות הכפויות שמקבלות יבואני הרכב, חברות הביטוח חברות הליסינג. ובמילים אחרות - יש בישראל למעלה מחצי מיליון כלי רכב שנמצאים בבעלות חברות הליסינג, שמכתיבות למוסכים עימן הן עובדים רף מחירים, על גבול ההפסדי, שנמוך בשיעורים של עשרות אחוזים מעלויות ריאליות של טיפול או תיקון של הרכב. "הן החזירות הגדולות במשק ומבחינת בעלי מוסכים רבים, הם נמצאים במצב של אין ברירה, כך שהאפשרות היחידה שלהם לשרוד - היא לעבוד עם חברות הליסינג, לאכול את הצפרע הרעילה הזו ולנסות לפצות על ההפסדים באמצעות תמחור גבוה מול הלקוחות הפרטיים", אומר בעל מוסך גדול בתל אביב.
ענף שמספק הרבה מאוד פרנסה למוסכים הפיראטיים זה ענף המוניות. שוחחנו עם לא מעט נהגי מוניות שהודו כי הם מתרחקים ככל שניתן ממוסכים חוקיים. "אין כאן בכלל שאלה, אני פשוט לא יכול להרשות לעצמי לתקן את הרכב במוסך מורשה או של היבואן, ישחטו לי שם את הצורה. הנה, לפני חצי שנה הלך לי הטורבו והיה צריך לתקן אותו. במוסך רצו ממני משהו כמו 8,000 שקלים, שאין לי מאיפה להביא. אז הלכתי למוסך באיזה כפר בצפון. גמרתי את הסיפור ב-4,000 אלף שקלים וברוך השם, עשו לי אחלה תיקון. ביום שאני אתחיל לגנוב כסף, יהיה לי גם מספיק ממנו בשביל להכניס את המונית שלי לתיקון במוסך יהודי כשר".
בשורה התחתונה, המוסכים הפיראטיים הם לא רק סכנה סביבתית בריאותית וסכנה בהיעדר הפיקוח על רמת החלפים והתיקון שמבוצע בכלי הרכב. הם מאפשרים לכמות קטנה של שותפים לפשע לחסוך כסף על חשבוננו ולא לשלם מיסים. במעגל הרחב יותר, גם פגיעה ממקום אחר - "תעשיית" גניבות הרכב שהיא המקור להרבה מהחלפים היקרים למוסכים הללו. אבל כל עוד המיסוי על חלקי החילוף יישאר ברמתו וכל עוד המדינה תמשיך להכביד את היד על אלו שכן מנסים לעבוד לפי הכללים - הפיראטים ימשיכו לשגשג.