עדו כהן ממריא מהסדנה בפרדס חנה, לפסגת האטמוספירה

מזה עשרות שנים אני פוגש את רכבי השטח הכבירים של עדו כהן במשעולי המדבר, סלעי הרמה וביצות השרון. הם תמיד קשוחים וגדולים, מאובקים ומהירים. עדו הוא המוח היצירתי שמאחורי הכלים, הנהג-וירטואוז מאחורי ההגה, והאצבעות המסוקסות על הרתכת. לאחרונה ביצע עדו את הדילוג העסקי הגדול של חייו - כאשר התעשייה האווירית רכשה ממנו את הפעילות הצבאית של ליין רכבי "זיבאר" אותו פיתח, ZMAG, ZIBAR ו-ZD.

עבור עדו זו לא רק עיסקת חייו, גושפנקא לארבעים שנות עמל, לוחמה ביורוקרטית, ולקיחת סיכונים פיננסיים אדירים; העיסקה עם התעשייה האווירית מגשימה לעדו חלום אישי, מוטו עליו הוא היה חוזר בכל פגישה בינינו: "אני רוצה למכור את הזיבאר לצה"ל; אני רוצה שלחיילים שלנו יהיה רכב מהיר ועביר לחלוטין, מפנק ובטיחותי". ציונות על גלגלים.

במהלך השנים בנה עדו עשרות רכבי מירוץ לתחרויות עבירות ומהירות, הוא מכר למעלה מ-100 זיבארים למקסיקו ולרוסיה, פיתח עסקים עם הודו, ועבד עם התעשיות הבטחוניות. הפעם מדובר בעסקה אסטרטגית עם אחד הגורמים הגדולים במשק. בריאיון טלפוני עם יואב תורג'מן, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנכ"ל אלתא, שאלתי אותו מדוע בחר לעבוד דווקא עם עדו?

מסתבר כי תורג'מן הוא שוחר ג'יפאות, המרחף בגבהים אליהם לא מגיעים בני אנוש רגילים; יואב תורג'מן היה ראש תוכנית ה'חץ' והיום הוא מנהל את אחד המפעלים המובילים בעולם בנושאי מכ"ם וסייבר, הגנה אווירית, בינה מלאכותית ורובוטיקה. מוצרי המכ"ם של אלתא מותקנים בטילי ה'חץ', סוללות כיפת ברזל, 'קלע דוד' להגנה על טנקים, בים, באוויר וביבשה. לאחרונה החליטה התעשייה האווירית להעמיק את אחיזתה בתחום היבשתי, במסגרת "מפעל היבשה" ההולך ומוקם בבאר שבע. בהקמת מפעל היבשה יושקעו עשרות מיליוני שקלים לבניית תשתיות חדשניות, ומחקר ופיתוח בתחומים פורצי דרך. לאור מעבר צה"ל דרומה לא היה מקום טבעי יותר להקמת המפעל, מאשר בבאר שבע. במפעל ייוצרו גם רכבי שטח אחרים, לא רק זיבארים.

העיסקה עם עדו כוללת את רכישת פסי וזכויות הייצור של הזיבארים הצבאיים. אלתא תפתח, תשווק ותזווד את הזיבארים הצבאיים, עדו ונועה אשתו ימשיכו בפעילותם האזרחית בפרדס חנה. כשאמרתי לתורג'מן שהעיסקה נראית לי כמו סוג של "אקזיט ברזלים", הוא מיהר ותיקן אותי: "זה ממש לא אקזיט, כי עדו אינו יוצא מהתמונה; הוא יעביר את הידע לאנשי אלתא, ייקח חלק מרכזי בתכנון ובניית פסי הייצור בבאר שבע, ובהרצתם הראשונית. ככל שיצוצו צרכים חדשים יכניס עדו שינויים בזיבארים, זו שותפות ארוכת שנים".

תורג'מן ואנשי הצוות שלו בחנו את האופציות הקיימות לפלטפורמה מוטורית, והתעמקו בתוצאות המכרז אותו ביצע צה"ל לאחרונה - מכרז ותוכנית ניסויים שנמשכו שלוש שנים עם רכבי טויוטה, מרצדס, 'פלייר', האמר וה-ZMAG של עדו. צה"ל קבע כי זיבאר הוא הרכב הנבחר. תורג'מן מסביר כי רכבי הזיבאר התגלו כמסיביים והעבירים ביותר, פשוטים לתחזוקה ולהתאמה למטרות שונות. "גילינו ניצוץ של גאוניות בקונספט של רכבי זיבאר" הוסיף תורג'מן. "המבנה החסון והמודולרי, שזירת המכלולים לכדי מכונה הומוגנית אחת, הם הסוד של עדו כהן". תורג'מן צופה ייצור של מאות זיבארים בבאר שבע, ואף יותר. מספר עיסקאות כבר מסתובבות בצנרת, הראשונה שבהן תצא מפרדס חנה עוד השנה, מעניקה לאנשי אלתא הזדמנות ללמוד את תהליכי הייצור.

הזיבארים הצבאיים ייוצרו החל מהשנה הבאה במפעל החדש בבאר שבע, והם ישמשו למטרות רבות. חלקם ימשיך להיות מאוייש, אחרים יהפכו לאוטונומיים, יעבירו מידע קריטי משדה הקרב, ויישאו מערכות שכמו נלקחו מ'מלחמת הכוכבים': הגנה ותקיפה, שיבוש רחפנים, ניתוח צילום והאזנה, ועוד. עדו כבר רואה בעיני רוחו כיצד יתאים את הזיבאר לתצורה חשמלית / אוטונומית, עיניו בורקות כאשר הוא משרטט את מחשבותיו.

עדו כהן הוא יזם כריזמטי ואיש שטח צבעוני, אבל אני מכיר גם את האדם שמאחורי התדמית המסוקסת. זה בחור רגיש ומורכב ששילב יצירתיות ותבונת שטח מדהימים, בעקשנות אדירה ודבקות במשימה. צוות העובדים הנאמן של הסדנה וספקי המשנה מאפשרים לעדו ולאשתו נועה, לנהל את הסדנה בפרדס חנה ללא שותפים. שנים ארוכות הם האמינו בצדקת הדרך ובסוף - הצליחו בגדול. "יש לי עכשיו את כל מה שאני רוצה", אומר עדו בחיוך מבוייש. "הפרנסה בסדר, יש לי את הטרופי טראק המהיר ביותר בישראל, רכב עבירות/מהירות הוורסטילי ביותר, באגי סלעים אדיר, ורק לאחרונה קיבלתי אישור נסיעה על הכביש לזיבאר-4 האזרחי. מה עוד אבקש"?

את פרוייקט זיבאר התניע עדו ב-2007, כאשר החליט שאינו רוצה להמשיך ולבנות רכבי שטח מתוחכמים, עם מתלים עצמאיים מוגבלים ומורכבים. עדו החליט ללכת אחורה בטכנולוגיה, למוצרי מדף אמריקנים מוכחים ואמינים. מעשה המרכבה חייב תכנון ייחודי של גיאומטריית מתלים המאפשרת מהלך אדיר בלי להפעיל עומסי יתר על גלי ההינע, עם צמיגי 42 אינץ' המאפשרים מעבר זחוח על גבי מכשולים. עדו פיתח בוקסות ותותבים יחודיים המאפשרים מהלך מתלה קיצוני, ללא שבר ובלאי מוגזם. עבור Z-Mag פיתח מערכות פניאומטיות ומכאניות, המאפשרות כיווץ מתלים והנמכת המרכב, לצורך הטסה אווירית.

אלתא רכשה את זכויות הייצור של הזיבארים הצבאיים, במשקל עצמי המתחיל ב-1.5 עד 3.2 טונות. הדגם ששיכנע את צה"ל היה Z-Mag אותו אפשר להטיס ולהסיק, להעמיס עליו משקל כביר, ולהסיע 16 לוחמים. במקביל נמשך ייצורו של Combat Guard המשוריין, לאחרונה נסגרה עיסקה משמעותית עם מדינה במזרח אסיה.

לא תמיד יידע עדו מה יעמיסו מהנדסי אלתא על הזיבארים שלו, ולאיפה יתגלגלו גרסאותיהם האוטונומיות. אבל גם אחרי העסקה הגדולה, עדו אינו מתכוון לנטוש את ההגה, הדיסק והרתכת; המכאניקה זורמת בעורקיו והוא רוצה לקדם את זיבאר-4 האזרחי, להמשיך לטייל בשטח ("לא מעניין אותי להתחרות באירועי ספורט, תן לי לטייל בשטח עם המשפחה"). עדו ימשיך ליצור רכבי שטח הנוסעים על הקרקע, כאשר ראשם מרחף מאות קילומטרים מעל קליפת כדור הארץ. לתפארת מדינת ישראל.