נהיגה ראשונה: לנד רובר דיפנדר 110

טחנות הצדק הבריטיות פועלות לאט - הדיונים על החלפת Land Rover Series III החלו ב-1971 אבל רק ב-1983 הוצג מחליף מודרני יחסית, Defender המוכר לכולנו. למעלה משלושים שנה יוצר הדיפנדר עם שינויים קטנים מאוד; "מסורת ושורשים" יאמרו המפרגנים, "נרדמו בשמירה" יציינו המקטרגים. ב-2016 הושבתו קווי הייצור של הדיפנדר עקב אי עמידה בתקני בטיחות וזיהום אוויר, ומאז הודלפנו בעשרות צילומי ריגול, אבי-טיפוס, וספקולציות חובקות עולם. קשה לחשוב על רכב שעורר כל כך הרבה ציפיות ודיונים אבל הנה הוא כאן, הרכב המסקרן ביותר עבור עכברי השטח.

כמי שהיה בעליו המאושר של 110 קשיש, אני מודע לדואליות הרגשית שמעורר האייקון הבריטי. רבים וטובים אהבו אותו, אחרים לא רצו בכלל לחשוב על הכרכרה הבריטית. הדיפנדר היוצא היה רכב שטח יעיל ואפקטיבי ביותר, עמיד ושריד, בעל כריזמה מטורפת ופוטנציאל שיפורים בלי מוגבל. בעוד שברבות השנים זכה ג'יפ רנגלר לסדרת עדכונים רציפה, הדיפנדר קפא על שמריו. למרות זאת (ואולי בגלל?) שבר הדיפנדר לבבות באפריקה ובאוסטרליה, בארצות הברית ובישראל. בשנים האחרונות הפך הדיפנדר להיות רכב נחשק ומבוקש ביותר, ערכו בשוק המשומשות רק מטפס משנה לשנה - בארצות הברית יכול דיפנדר בן עשרים להשיג 100,000 דולר, בישראל עשוי מחירו לעבור את ה-200,000 שקלים.

אבל סגולותיו החקלאיות והספרטניות של הדיפנדר הקשיש כבר לא התאימו לעולם המודרני, והגיע הזמן להחליף אותו. יכלו הבריטים לשמר את הפורמט הפרקטי-קשוח, אבל הם החליטו לבצע דילוג נחשוני - הדיפנדר החדש לא מנסה להחליף את הדגם היוצא בכל הנוגע לפשטות מופגנת, פונקציונאליות מדברית, קסטומיזצייה ומגוון מרכבים (טנדר, ברזנט ו-130). מי שמחפש המשך טבעי לדיפנדר היוצא, לא יימצא כאן את מבוקשו. התכנסנו היום כדי לבחון רכב כל-חדש, האמור לשלב יכולות כביש ושטח יוצאות דופן. בהכירנו את הפלטפורמה הטכנולוגית (דיסקברי-5, ריינג' רובר) אנו מצפים לפגוש רכב משובח למסעות וטיולים; בהמת משא, רכב פתוח או טנדר אפריקני? ממש לא.

המפגש הראשון ממחיש לנו כי תמונות העיתונות עשו עוול לדיפנדר החדש; בתצלומים הוא קצת מזכיר סקודה ייטי, קצת מיניוואן מוארך... המפגש במציאות מגלה רכב גדול מימדים בעל הופעה ג'יפאית לחלוטין, ללא זכר לקימורים האירודינמיים של מתחריו מבית ומבחוץ. הדיפנדר החדש ארוך מהישן ב-23 ס"מ ורחב ממנו ב-31 ס"מ - זהו רכב מסיבי בעל חרטום קטום ואנכי עם שפע כונסי אוויר, ויחידות תאורה רבועות - בתוכן פנסי LED המזכירים את סבא-רבא. רמז נוסף לעיצוב המקורי הם לוחות פלסטיק "מרוג" הצמודים למכסה המנוע; זה אלמנט קשוח למראה אבל בחייאת, לגמרי מזויף.

במבט צד נחשפים צמיגי 32 אינץ' התחובים בפינות המרכב, מעניקים זוויות גישה ונטישה מצוינות. קו המותניים ישר לחלוטין, מעליו חלונות גדולים יחסית. כונס אוויר בקדמת הדלתות הוא המקום אליו ייתחבר שנורקל, זוג 'חלונות אלפיניים' נעוצים בגג, גם הם לקוחים מסבא-רבא. הדופן האחורית אנכית, שימושית וקרבית למראה. מותני הדיפנדר רחבות מאוד, אבל באיזור החלונות הוא יותר צר. הגלגל החלופי תופס את רוב הדלת האחורית, המעוטרת במשקוף שחור. יחידות התאורה האחוריות דקיקות ועדינות למראה. מתחת לדלת בולטים לעין פגוש מסיבי מפלסטיק עם אוזני גרירה סמויות, שני דוודי מפלט וזרועות המתלים - הכל קצת חשוף ופגיע לטעמי, מאחור ומלפנים.

תשכחו מהספרטניות הקיצונית של הדיפנדר היוצא, תא הנוסעים החדש מרווח מאוד, שימושי ומעוצב בקווים מודרניים לחלוטין. לרוחב לוח המחוונים נמתח מדף גדול, שימושי ודומה לזה של הדיפנדר הקשיש. הקונסולה המרכזית כוללת שפע תאי איכסון גדולים, לא יחסר מקום לטלפונים, מצלמות ובקבוקי אלכוג'ל. הנדסת האנוש מצוינת, תשכחו מהמוזרויות הארגונומיות של הרכב היוצא - זהו אחד מתאי הנוסעים המדליקים ביותר שבנמצא. דוגמא לרמת תשומת הלב נמצא בסוכך שמש קטנטן, המתקפל מאחורי המראה הפנימית; אם קרני השמש יחדרו לעינייך בין שני הסוככים הרגילים, תוכל לפתוח גם את השלישי הקטן. ההגה גדול ועבה יחסית, הישיבה גבוהה, במיטב המסורת הבריטית. תשכחו ממוט ההילוכים החקלאי, כאן יש ג'וי-סטיק זערורי, צג מגע 10 אינץ', ולוח מחוונים וירטואלי 12.3 אינץ' מאחורי ההגה.

התחושה היא של רכב מודרני לחלוטין, מפנק ויקר. חומרי הדיפון אינם מרשימים במיוחד, אלו לא דיפוני פרימיום להם התרגלנו ברמות מחיר אלה; אבל הם מוצקים ואיכותיים. ברגים חשופים במתכוון מגבירים את תחושת האותנטיות ומתחת לשטיחי הרצפה גילינו פלסטיק קשיח וקל לניקוי. אל תנסו לשטוף אותו בצינור, יש גבול. מאחור יש מספיק מקום לשלושה מבוגרים, ועוד שני נערים בשורת המושבים השלישית. לכולם יש יציאות מזגן ושפע שקעי טעינה, כולל נקודת 220 וולט.

מפגש ההיכרות היה קצר בקילומטרים, אבל נתן לנו טעימה מיכולותיו הדינמיות של הדיפנדר החדש. על הכביש הוא רחוק שנות אור מהסבא הפרימיטיבי. ה-110 החדש מהיר, רהוט ומפנק, ברמה דומה לזו של דיסקברי 5, לכשעצמו סמן קיצוני בין רכבי שטח מודרניים. על הכביש, רכב השטח הבריטי עדיף פי כמה מכל לנד קרוזר הנמכר במקומותינו, גרנד צ'ירוקי, רנגלר או רקסטון. זהו רכב פרימיום אותו קל להשוות לקרוסאוברים משובחים.

ניתן להשוות אבל בשום רגע אינך שוכח שאתה נוהג ברכב גבוה וכבד מאוד. ככל שהוא מהיר ומפנק הוא מתנודד במקצת, מבוקר אבל ממש לא ספורטיבי. הדיפנדר מגיע לארץ עם שני מנועי דיזל 2.0 ליטר, 200 ו-240 כ"ס. המנוע הבכיר מספק 240 כ"ס ו-43 קג"מ - הוא חזק ובשרני, עובד חלק, מייצר צליל נעים וספורטיבי למדי. תיבת 8 הילוכים מאפשרת להזניק את 2,300 הקילוגרמים ל-100 קמ"ש ב-9.1 שניות. מנוע הדיזל הבשרני ונוחות הנסיעה מעניקים רגיעה ונינוחות מצויינת, אין שום בעיה לקפוץ למכתש רמון כדי לתפור את נחל נקרות. הנסיעה המנהלתית תעבור בנינוחות רבה, עם פוטנציאל הנאה לא מבוטל, גם בקטעי נהיגה ספורטיביים למחצה. מערכות הבטיחות מלאות ועשירות, אבל בקרת שיוט אדפטיבית תקבלו רק בדגמי SE.

גרסת הבנזין SE400 חמושה במנוע 3.0 ליטר המפיק 400 כ"ס ו-55 קג"מ, המספיקים ל-6.1 שניות מאפס ל-100. זה כבר רכב מהיר עם תאוצות ביניים חריפות, גם מעל 130-150. אל תנסו את זה בבית ולדעתי, מנוע הדיזל יתאים יותר לרוב הלקוחות; אלא אם אתה מתעקש להיות הראשון בכל רמזור, או שאתה טוחן את הדיונות של דובאי בקיץ.

הדיפנדר יושב על כריות אוויר בעלות יכולת הגבהה למרווח גחון מרשים של 29 סנטימטרים (עם אפשרות להגבהה זמנית של 7 סנטימטרים נוספים). בשביל רגיל תסתפק בגובה הסטנדרטי של 21.5 סנטימטרים, לקבלת נוחות נסיעה מופלגת. בקטע הכורכרי של דרך בורמה בלעו הבולמים את שיבושי הדרך, באיכות יוצאת דופן. למרות שהדיפנדר החדש יושב על מתלים עצמאיים חרטומו אינו מפמפם מעלה-מטה, והוא מאפשר נהיגה מהירה ורגועה. ההיגוי מצויין, כוח לא חסר.

כאשר השביל משתבש, עדיף להגביה את המרכב. נוחות הנסיעה יורדת מעט, אבל היא עדיין טובה. במצב מוגבה עד 15-20 קמ"ש הוא קצת מטלטל, בוודאי בלחץ אוויר מלא. סע יותר מהר, ונוחות הנסיעה הופכת למלכותית. דיונות, פודרות, שבילי מדבר מהירים? עדיין לא ניסינו.

הדיפנדר הקשיש היה חיית עבירות רבת יכולות, ואיננו מצפים מהחדש שיהיה כל כך קשוח: רכב שיודע לטוס ב-180 קמ"ש, אינו יכול להיות מושלם בזחילת סלעים. מארגני ההשקה היו מספיק בטוחים בעצמם, כדי להוביל אותנו למרגלות 'משלט 21' שמעל דרך בורמה ההיסטורית. זה מעלה טכני הדורש מתיחת מתלים, שילוב 'קצר' ונעילת דיפרנציאלים. מצב המעלה משתנה מתקופה לתקופה; כבר עליתי אותו עם דיסקברי-4 ואפילו עם הדיסקו הקשיש שלי, לפעמים הוא מסוגל לכתוש רכבי עבירות מדופלמים.

היום היה המעלה במצב גרוע ביותר; הרבה דרדרת פזורה על הסלעים, פודרה, סלעים חלקלקים. שני הדיפנדרים הישנים-משופרים שהיו איתנו עלו את המעלה, אבל זה לא היה קל. הנהגים המיומנים היו צריכים לנעול, להוריד לחץ אוויר, ולנסות כמה פעמים. כך גם הדיפנדרים החדשים אותם נהגנו במעלה ההר. הגבהנו אותם למקסימום, שילבנו 'קצר', חוגת עבירות על מצב "סלעים", לחץ אוויר בצמיגים מופחת ל-25.

לקח זמן להעביר את השיירה עם הרבה ניפופי גלגלים, פלסטיקים שרוטים, וצמיגים שנפחו את נשמתם. זה לא היה פשוט אבל דווקא בגלל זה, הדיפנדרים החדשים הפגינו יכולות שטח מעולות. שום רכב בעל יכולות כביש ורמת פינוק המתקרבות לזו שהם מעניקים, לא היה מסוגל להתמודד בטיפוס הזה. כלים המסוגלים לטפס את המשלט במצבו הרעוע היום (רנגלר, אולי היי לקס?) אינם מציעים שבריר מאיכויות הכביש של הדיפנדר.

בנוסף, רכבי המבחן נעלו צמיגי AT בחתך 60, על חישוקי 20 אינץ' ספורטיביים מדי; לחובבי שטח אמליץ להזמין את הדיפנדר עם חישוקי 19 או אפילו 18 אינץ', זו תצורה עדיפה פי כמה לחובבי שטח - הצמיגים יהיו יותר עמידים, יותר נוחים, משפרים עבירות בכל סוגי השטח. לשוחרי שטח נמליץ גם על גרסת הדיזל.

הדיפנדר החדש הוא רכב מדהים בעל יכולות כביש משובחות, משולבות ברמת עבירות קיצונית למדי. הוא לא מתאים למי שמחפש חלופה לדיפנדר הישן; המתכננים הבריטים ויתרו במודע על עכברי שטח נוסטלגיים עם להט בעיניים וגריז בציפורניים, טהרנים שוחרי טרקטורים.

הבריטים גיבשו את יורש העצר עבור לקוחות מודרניים, המחפשים את המילה האחרונה בתחום הטכנולוגי והאופנתי, ועבודת שטח פחות מעניינת אותם. הדיפנדר ינסה ללכוד לקוחות של מרצדס G, לנד קרוזרים בכירים, גרנד צ'ירוקי ורנגלר רוביקון, או משדרגי קרוסאוברים פרימיום העולים לא פחות. הוא יכרסם גם במכירות שאר רכבי לנד רובר בעלי יכולות שטח - ב-2019 מכרה חברת המזרח כ-350 ריינג' רוברים ספורט ורגיל, ודיסקברי 5. הדיפנדר יסייע להגדיל את הנתח שלהם בעוגה, אבל גם ינגוס בבני משפחתו המצוייצים.

רכבי המבחן היו במפרט SE סטנדרטי, מאובזרים עד קצה; מי שמחפש ייחוד יוכל לבחור באחת מארבע חבילות האיבזורExplorer, Adventure, Country, Urban . הן כוללות גגון מסיבי, אוהלי גג וסולמות, כננת המוטמעת בפגוש הקדמי, שנורקל, ועוד. בטווח מחירים בין 498,000 ל-668,000 שקלים (425-615 עבור גרסת 90 קצרה שתגיע בעוד חודשים ספורים), הדיפנדר החדש מיועד ללקוחות מבוססים ועשירים.

מנוע: טורבו דיזל "אינג'ניום" 2.0 ליטר
הספק/סל"ד (כ"ס): 2,400/240
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,500/43

תצורה: מרכב אחוד עם ארבעה מתלים עצמאיים
הנעה: 4X4 קבוע, הילוך 'כוח', בקרת משיכה ושתי נעילות דיפרנציאל
תיבת הילוכים: ZF אוטומטית, 8 הילוכים
מהירות מירבית (קמ"ש): 188
תאוצה 0-100 (שניות): 9.1

מידות
אורך (ס"מ): 501.18
רוחב (ס"מ): 210.5
גובה (ס"מ): 196.7
בסיס גלגלים (ס"מ): 74.1.0
מרווח גחון (ס"מ): 21.5-29.0

צמיגים: גודייר AT, 255/60R20

זוויות גישה / נטישה (מעלות): 38 / 40
עומק צליחה (סנטימטרים): 90
משקל עצמי (ק"ג): 2,305
כושר גרירה (ק"ג): 3,500

מחיר:
570 אלף שקלים (5 מושבים), 585 אלף שקלים (7 מושבים)