השרה רגב, קיבלת הזדמנות להשפיע על החיים שלנו, נצלי אותה

זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלה, אבל השרה מירי רגב נכנסה לאחד המשרדים החשובים ביותר בממשלה. הפעילות של משרד התחבורה משפיעה באופן ישיר על חיי היום-יום של כולנו, במיוחד בתקופה הקרובה שהיא מאתגרת במיוחד - הפער בין הביקוש הגדול לתחבורה הציבורית לבין ההיצע הדל שהיא מציעה גדל והולך, הקמתם של פרויקטים גדולים נמשכת זמן רב מדי, קיים מחסור בנהגי אוטובוס, רכבת ישראל עדיין תקועה בתחנה ואם לא די בכך, משבר הקורונה טרף את הקלפים ומאיים להחזיר את כולם לרכב הפרטי. זו המציאות התחבורתית שאליה נכנסת השרה, ואף על פי כן יש לא מעט פעולות שביכולתה לעשות, גם בשנה וחצי של כהונה, כדי להטות את הספינה לעבר חוף מבטחים.

נתחיל ברכבת - רכבת ישראל חזרה לפסים, אבל זה לקח הרבה מאוד זמן. בימים שבהם המשק כבר חזר לשגרה, מסעדות, קניונים ובתי עסק שונים פתוחים ואף חתונות ומסיבות נערכות בנוכחות 250 איש - לא הייתה כל סיבה להמשיך ולהשבית את רכבת ישראל, שמשמשת אמצעי תחבורה ויוממות למאות אלפי בני אדם ביום, והחזרה שלה קריטית להתאוששות המשק כולו.

כדי להחזיר את הציבור גם לאוטובוסים, נדרש שיפור משמעותי ברמת השירות. המשבר התעסוקתי שנמצא בשער עם עשרות אלפי מובטלים הוא הזדמנות פז לפתור את בעיית המחסור בנהגי אוטובוס, ועל הדרך גם לשפר את תנאי העבודה שלהם. במקביל צריך להשיק קמפיין לעידוד הנסיעה בתחבורה ציבורית, ולהמשיך ולקדם את המעבר לאוטובוסים חשמליים ולא מזהמים שתקוע כיום הרבה בגלל ביורוקרטיה, וכן פתרונות כמו תגמול לעובדים שמגיעים לעבודה באמצעי תחבורה אלטרנטיביים וירוקים, כך שמי שמוותר על הרכב הפרטי יוכל לשמור על המשכורת.

בתוך הערים שהולכות ומצטופפות פתרונות ההתניידות צריכים להיות גמישים ופשוטים הרבה יותר מרכב פרטי, וגם הם קיימים - כלים דו גלגליים, פרטיים או שיתופיים, שהפופולריות שלהם רק עולה משנה לשנה. בקרב הרשויות המקומיות יש כיום מודעות גבוהה לתשתיות אופניים ועידוד השימוש בהם, והשרה יכולה וצריכה לרתום אותן וללכת יחד למהלך של פיתוח תשתיות ומתן העדפה בזכויות הדרך לרוכבי דו גלגלי, ובמקביל להמשיך לקדם את הרגולציה שתסייע לנו לעשות סדר ברחובות הערים, לרבות רישוי וביטוח לרוכבים ולכלים החשמליים.

לא פחות חשוב הוא התאמת המודלים התחבורתיים לעולם החדש - העולם משנה גישה ועובר מבעלות לשירות. לא רחוק היום שבו כלי רכב במרחב הציבורי ישמשו אותנו כמו מעליות ויפטרו אותנו מהצורך להחזיק בהם. כבר היום קיים שירות "באבל" בגוש דן שמספק תחבורה ציבורית לפי דרישה, והרחבת השירות הזה גם לפריפריה ייצור הרגלי נסיעה חדשים ויכסה אזורים שמקבלים שירות פחות טוב כיום. את התנועה בתוך הערים צריך לתכנן ולנהל ברמה מטרופולינית, דבר שהוא מאוד פשוט ליישום - פתיחת מאגרי המידע של משרד התחבורה עבור המתכננים תאפשר חיזוי טוב יותר של הביקושים, וניהול התנועה ממרכז בקרה משותף יקל עוד יותר על התהליך.

ומה לגבי תקציב? יכולותיה של השרה אינן מוטלות בספק, שהרי בתקופתה כשרת התרבות הצליחה להשיג יותר מ-300 מיליון שקלים נוספים מקופת האוצר ישירות למינהל התרבות, ואין סיבה שהיא לא תעשה זאת גם בתחבורה. גם קרבתה לשר האוצר, ישראל כץ, שכבר הכריז על הקמת מטה תשתיות ייעודי במשרדו, מבשרת טובות בתחום זה. זוהי נקודת התחלה מצוינת שעשויה לאפשר לשרה לקדם דברים בקצב מהיר הרבה יותר בתהליך שעוקף את הביורוקרטיה המייגעת, ובעיקר להגיע לתוצאות שיאפשרו לה להטביע את חותמה במשרד, גם בקדנציה של שנה וחצי.

אפשר לומר הרבה דברים על מירי רגב, אבל את היותה בולדוזר איש לא ייקח ממנה. כעת חובת ההוכחה חלה עליה. הצלחתה- הצלחתנו.

הכותבת היא סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה ויו"ר פורום מטרופולין בתנועה שמאגד את מחזיקי תיקי התחבורה