מאז 2017 מופיעים ברשת צילומים ואיורים של הטנדר המהפכני 'ריוויאן', המתוכנן ומיוצר במספר מפעלים ברחבי ארה"ב (ואפילו בבריטניה). חזונו של המייסד Robert "RJ" Scaringe הוא לאפשר ללקוחותיו להמשיך את חיי ההרפתקנות האהובים עליהם, בלי לכלות את משאבי הנפט המצטמצמים. עיצוב ונתוני הטנדר מרשימים מאוד, אבל רק לאחרונה פרסמה החברה צילומים וסרטונים מניסויי שטח של הטנדר החדש. למרות שחלק מהחומר עבר עיבודי מחשב, קל לקבוע כי מדובר ברכב הפורץ את גבולות קטגוריית הטנדרים, פלח השוק הפורח ביותר באמריקה.
הנתונים עוצרי נשימה: תארו לעצמכם טנדר הגדול במקצת מטויוטה היי-לקס ובהספק של 754 כוח סוס, תאוצה של 3 שניות מ-0 ל-100, ויכולת שטח רצינית. מתלי אוויר מאפשרים לשנות את מרווח הגחון כדי להסתער בשקיקה על מסלול מרוצים, אבל גם לבלוע בולדרים באריזונה. טווח נסיעה של מעל 500 קילומטרים בין טעינה לטעינה, עם כושר גרירה של כחמישה טון ומצבר היכול לספק שבוע של מחנאות בשטח - בישול, קירור ותאורה. מסירות ראשונות מתוכננות ל-2021 אבל לא אופתע לראות דחייה, עם או בלי קורונה.
ריוויאן מוגדרת כסטארט אפ, אבל החברה פועלת מאז 2009. על מידת הציפיות והאמון הגדול בריוויואן תעיד העובדה שפורד השקיעה בחברה 500 מיליון דולר, בכוונה להפיק מהמיזם גם גרסה חשמלית של הטנדר הנמכר ביותר בעולם, F-150. שותף אסטרטגי נוסף היא אמאזון שהשקיעה בפרויקט 700 מיליון דולר. אמאזון מעריכה שעד 2024 היא תרכוש 100,000 רכבי חלוקה, 10,000 כבר הוזמנו לשנה הקרובה. אופטימיות.
תמונה אחת שווה אלף מילים
בסרטון שפרסמה החברה נראה ריוויאן טוחן מסלול כורכר בדריפטים ארוכים ומדוייקים, שומר על זווית גלגול מינימלית, למרות מרווח גחון של 36 סנטימטרים. הסופר-טנדר חורש דיונות וערבות מושלגות, דוהר בשביל משובש וטוחן באגרסיביות מעלה סלעי. רכב ההדגמה נועל צמיגי AT בפרופיל קרבי וחסון. בניגוד לעיצובו העתידני הזוי של ה-Cybertruck של טסלה, הריוויאן משתלב לא רע בנופי המדבר. עיצובו שגרתי יחסית, מתאים לפלח השוק השמרני של חוואי מינסוטה. למעט פנסי חזית מוזרים למדי (הם קוראים לזה "זרקורי איצטדיון"), עיצוב הריוויאן אינו חורג מהמקובל.
ארבעה מנועים חשמליים מניעים את הטנדר, מסייעים גם בהיגוי הרכב בכביש ובשטח. הריוויאן מסוגל אפילו להסתובב על ציר מרכזי, כמו טנק או בובקאט; גלגלים ימניים קדימה, שמאליים אחורה, ואתה מוצא את עצמך מסתחרר בקרוסלה ענקית - ושיהיה בהצלחה עם הצמיגים...
המכלול המרכזי של ריוויאן היא פלטפורמה מסיבית המחזיקה את המצברים, עם ארבעה גלגלים שלכל אחד מהם מנוע נפרד. זה נראה כמו סקייטבורד ענקי, עליו יושב מרכב הטנדר R1T. ריוויאן הציגה גם ג'יפ עירוני הנקרא R1S - חזית הרכב זהה לזו של הטנדר, חלקו האחורי מזכיר רייינג' רובר מלפני כמה שנים. אהבתי מאוד.
תא הנוסעים מפואר מאוד, כיאות לרכב העולה כפליים מטנדר מסורתי. בולטים לעין צגי מגע ענקיים, האמורים להיות פשוטים וקלים לתפעול. כושר ההעמסה הוא רק 800 קילוגרם, אבל בנוסף לארגז מציע הריוויאן שני תאי מטען גדולים: מתחת למכסה ה'אין-מנוע' יש אמבטיית מטען בנפח נדיב של כ-350 ליטרים. תא שני בנפח דומה נמתח לרוחב הטנדר, מאחורי המושב האחורי; הוא בנוי בצורת מגירה נשלפת לאחסנת ציוד חילוץ ומחנאות, מטבח נייד או שאר אביזרי שטח.
הספקים, טווחים, ומחירים
מערכת ההנעה של הריוויאן מהפכנית, עד כדי קושי להאמין לנתונים הרשמיים; אבל אחרי הניסיון עם 'טסלה' אנחנו כבר מבינים שביקום המחושמל, כמעט הכל אפשרי. הריוויאן מוצע עם שלוש אופציות מצברים, המכתיבות את הטווח וביצועי המנוע.
הגרסה הבכירה חמושה במצבר 180 קווט"ש, עם מנועים המספקים 754 כ"ס ומומנט מפלצתי ומספיק לטווח נסיעה של כ-560 קילומטרים. הריוויאן הבכיר יעלה 80,000-100,000 דולר, צפרדע קשה לבליעה כאשר טנדרים רגילים עולים פחות מחצי (אפילו 'ראפטור' הנחשק עולה שני שליש ממחירו הצפוי של הריוויאן). גרסאות בסיסיות יותר יציעו מצבר 135 קווט"ש עם טווח נסיעה של כ-480 קילומטרים. מצבר 105 קווט"ש יאפשר טווח נסיעה של 370 ק"מ, עדיין יפה מאוד. מפאת משקלו, לא נראה שהריוויאן יזכה בישראל להנחות המס של אחיו המגודלים... כך שגם אם יגיע הנה, המחיר יהיה יקר מנשוא.
הריוויאן אינו לבד: המתחרה הקולני ביותר הוא הסייברטראק של טסלה, שהוא גם הרבה יותר זול. עם עיצובו העתידני מדי, קשה לראות את הסייבר-טראק משתלט על שוק החוואים באמריקה. מתחרה רציני יותר הוא ההאמר החשמלי של GMC; כן כן, סמל בזבוז הדלק חוזר לזירה בגרסה ירוקה ומחושמלת לחלוטין, עם כ-1,000 כוח סוס (מי צריך כל כך הרבה כוח?). יש עוד רכבי שטח חשמליים בתנור, אחד מהם הוא Bollinger הנראה כהעתק מדוייק של הדיפנדר הישן בגרסת טנדר 110. הולך להיות מדליק.