מי מאיתנו לא חלם על קבלת זיכיון למכירת רכב פנאי ייחודי בישראל? כמעט כולנו השתעשענו ברעיון כזה או אחר, למראה ההצפה של הכלים האלו על הכבישים. ובכן, אנחנו יכולים להציע לכם להגיש מועמדות לקבלת זיכיון ייבוא לישראל; חברת MOKE International מחפשת סוכנים ל"שווקים שטופי שמש", זוהי הגדרה אקלימית שאנו עומדים בה ללא ספק.
לפני שנצלול לעומק הפנטזיה הרשו לי להתריע כי לרכב אין מזגן ומערכות בטיחות (אין ABS, אין ESP, אין כריות אוויר), והוא לא יכול לנוע על כביש ציבורי בישראל. סביר להניח שהוא יוגבל לשטח תפעולי, סוג של קלאב-קאר או עגלת גולף. בנוסף, מחירו של MOKE בצרפת הוא 19,000 יורו, זה כמעט מחירה של פיג'ו 2008 בסיסית. זול זה כבר לא יהיה.
קלאסיקה היסטורית
לפני שאנו פותחים סוכנות להשכרת 'מוק' באילת, הבה נחזור אל סר אלק איסיגוניס, המתכנן המיתולוגי של האוסטין מיני האייקונית. ב-1959 הגיש איסיגוניס לצבא הוד מלכותה את העיצוב הפונקציונאלי, שנועד להחליף את הג'יפ האמריקני. ה- MOKE (בתרגום חופשי, סוג של חמור בר) שקל 630 קילוגרם בלבד והוא היה אמור להיות מוטס בקלות, אבל הוא לא התקבל על ידי מומחי הצבא הבריטי - מנוע ה-848 סמ"ק היה חלש והגלגלים קטנים מדי, לא היו לו הנעת 4X4 או מרווח גחון מינימלי. מספר מוק'ים הוזמנו בכל זאת, לשימוש מנהלתי על סיפונן של נושאות מטוסים.
ב-1962 הציג איסיגוניס גרסת Mini Moke משופרת, שכללה מנוע מחוזק ומרווח גחון מוגבה, הנעת 4X4 וצמיגים מוגדלים. גם הפעם לא התרשם הצבא הבריטי וב-1964 החל שיווק גרסה אזרחית של Austin Mini Moke שעלתה לצרכן כ-400 ליש"ט. 14,518 חמורי בר ירדו מפסי הייצור אבל מסתבר כי גם הציבור הבריטי לא התרשם במיוחד, ורכש רק 10% מהמלאי.
ה"מוקים" נמכרו הרבה יותר טוב בריוויירה הצרפתית, שם, ממש כמו סיטרואן מהרי, רנו רודיאו, פיאט 500 ג'ולי אפשר גם לומר שגרסת הבאגי לחיפושית - הפך המוק לאייקון תרבותי ולרכב קאלט שכיכב בברושורים, פרסומות וסרטים. במובן מסויים, המוק היה רכב פנאי שהקדים את עידן הקרוסאוברים בכמה עשרות שנים! אחת הסלביות הראשונות שהתאהבה בו הייתה בריג'יט ברדו שאהבה לנהוג בכלי המיניאטורי, המתאים מאין כמוהו לסימטאות הצרות של הריוויירה הצרפתית. המוק כיכב בארבעה סרטי ג'יימס בונד ובקומדיות של לואי דה-פינס האגדי. גם פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ולהקת The Beach Boys אהבו את המוק הזערורי.
את מי הייתם בוחרים ליום בריביירה?
במרוצת השנים יוצרו ל-מוק גירסאות הזויות של לימוזינה מתוחה, רכבי מירוץ למסלול ולמדבר (כולל מרתון לונדון-סידני ההיסטורי), מכסחת דשא וגם גרסאות ביצועים עם מנוע 3.0 ליטר. ב-1966 הוצגה באוסטרליה גרסת Morris Mini Moke משופרת עם חישוקי 13 אינץ' (במקום ה-10 הבריטיים), מנוע 998 סמ"ק 40 כ"ס, ומהירות מירבית של 130 קמ"ש, ישמרנו האל. ב-1973 הוצג Moke Californianעם מנוע 1,275 סמ"ק, 26,142 חתיכות נמכרו עד 1981. מוק'ים יוצרו גם בפורטוגל, לשימוש באתרי הנופש של חצי האי האיברי. במהלך שלושים שנות הייצור עלו על הכביש כ-50,000 מיני-מוקים שהפכו לסמל חברתי נחשק, אייקון מוטורי המסמל חופש, עליצות ומינימליזם צרכני. רכבי מוק בודדים מסתובבים גם בישראל, בסטאטוס של רכב אספנות נדיר למדי.
תחייתו של חמור הבר
ב-2018 חודש ייצורו של מוק מודרני, ששודרג על ידי המעצב הבריטי מיכאל יאנג. אני חייב להודות שהעיצוב המחודש נראה לי פחות אטרקטיבי; אין בו שום שיפור מדליק ולעומת זאת, החזית מגושמת ורבועה יותר מהמקורית, שהייתה אנושית ומחייכת. המוקים החדשים מיוצרים בבריטניה ויורכבו ב-Cerizay שבצרפת, שוק היעד הראשי של הרכב. למוק המודרני יש מנוע בנזין אטמוספרי ארבע בוכנות, 1,083 סמ"ק ו-67 כ"ס, הוא מגיע עם תיבת 5 הילוכים אוטומטית או ידנית. ברוח הימים האלה יש גם מוק חשמלי החמוש במצבר 13 קילוואט, עם טווח עצמאי של כ-60 קילומטרים.
אפשר לצחוק עד מחר על הכלי המוזר, אבל אני בטוח שהוא מהנה מאוד לנהיגה. זהו רכב פתוח לגמרי, נטול דלתות וגג, משאבת חיוכים אדירה ופתיחה מצוינת ליום חופשה מענג. המנוע מייצר רק 67 כ"ס ו-9.3 קג"מ אבל עם משקל עצמי של 820 קילוגרם בלבד, הוא אמור להיות זריז יחסית. המתלים נוקשים אבל עם מרכז כובד נמוך וה-DNA של מכוניות 'מיני' הקדמוניות, הוא צריך להיות מהנה למדי בכבישים שאינם משובשים. מערכות בטיחות? הכי טוב, תנהגו בזהירות. עד שיופיע אצלנו יבואן רשמי תוכלו לשכור מוק לנהיגה עצמית במאוריציוס, איביזה, ברבאדוס, מקאו, סן דייגו ועוד. בצרפת תמצאו אותם בחברת www.cabforday.com המשכירה חמורי בר בסנט טרופז או ב-Beaune.