הקרוואן הצהוב: בית ממש קטן בערבה

בשעת צהריים מאוחרת התעוררנו לאיטנו משנ"צ עמוק; היה קריר, נעים היה לרבוץ עוד קצת מתחת לשמיכה המפנקת. פקחתי עיניים וראיתי מעלי תקרה לבנה וקעורה - מה זה, האם הלכנו לישון באיגלו אסקימואי? משהו לא הסתדר לי, הרי נכנסנו למיטה לפני שעתיים, לאחר שהחום היוקד של הערבה טיגן לנו את המוח; אז מה זה פתאום, איגלו קפוא?

צלליתם של עצי השיטה הסלילנית ומצוקי הסלע המדבריים סייעו לי להתאפס, וטרטורו המרוחק של הגנרטור הזכיר לי באחת - היינו בחניית צהריים בערוצו הצחיח של אחד מנחלי הערבה, מבודדים מפגיעתם הרעה של יתושים, זבובים, ו-38 מעלות צלזיוס. איזה כייף. באנחת הקלה יצאנו מהקרוואן אל שעת אחה"צ נעימה, כיבינו את הגנרטור, והתישבנו להתענג על בדידותנו המדברית. בעודנו שותים קפה אל מול הנוף, חצו את הנחל שלושה צבאים מקסימים וביישנים; אפריקה, זה כאן.

יש טיולים הנולדים מתוך כמיהה גדולה ותכנון ארוך טווח, יש כאלה הנוצרים בעיתות מצוקה. טיולנו בקרוואן הצהוב נולד ברגע שהפנמנו כי הקורונה והסגר יישארו איתנו עוד חודשים רבים, וכי קטנים סיכויינו לטוס בזמן הקרוב למנצ'סטר (אנגליה), שם מקורקע המוטורהום שלנו. לרגע נפלה עלינו אווירת נכאים אבל לא עבר זמן רב ודורית הודיעה בקול נחרץ: אנחנו חייבים לצאת לטיול מיוחד בארץ, למצות כאן את מה שעוד אפשר לעשות.

לרגע חשבנו על חופשה של חודש בגליל, פינטזנו קצת על טיול שטח קשוח, רעיונות התעופפו באוויר. פתאום נזכרתי בתמונה שראיתי לפני זמן מה, צילום של קרוואן "בועה" זוגי, נגרר חמוד, ידידותי ולא מאיים. מכאן קצרה הייתה הדרך לשיחה עם אלון בן-אבו המשכיר את הקרוואנים. מסתבר כי הקרוואן הזוגי מסוגל לרדת לשטח מתון (עוד נחזור לדבר על נקודה זו), ולהעניק שהיית שטח מפנקת בהרבה מאשר באוהל רגיל או אוהל גג. הקונספט נשמע מדליק, בעיקר המזגן...

בואו לא נפנטז על קרוואן עם סלון מרווח + חדר שינה + מקלחת / שירותים / תא מטען לאיחסון אופניים. קפסולת השינה הצהובה מכילה מזרון זוגי בגודל 197X155 ס"מ, וזהו. לא שולחן, לא כיסא, רק משטח שינה איכותי, וממש לא קלאוסטרופובי. ה'שוס' הגדול הוא מזגן עוצמתי המאפשר להצטנן בכל מקום, באמצעות מתח 220 וולט או גנרטור מושתק. יש גם טלוויזיה עם מבחר סרטים היכולים להיות פיתרון נחמד לסגירת היום, או להשקטת ילדים בעת משבר.

בניגוד למה שניתן לחשוב כאשר מתבוננים בקרוואן מבחוץ, התחושה בפנים בכלל לא צפופה. התקרה הלבנה מתקמרת גבוה מעלייך ולעת ערב אפשר לפתוח חלונות ודלת, ולהישאר מוגנים מפני יתושים. ההגבהה מהקרקע תמצא חן בעיני טיילים המאותגרים מרמשים וזוחלי מדבר. בלילה ישנו עם דלת פעורה לרווחה, נוף המדבר וריבוא כוכבים הציצו בנו מבחוץ. אני משער שניתן להלין בקרוואן זוג מבוגרים + פעוט, בנוחות טובה.

הדלת האחורית מתרוממת בקלות בעזרת שתי בוכנות קפיציות. המטבח ארגונומי ושימושי מאוד: יש משטח עבודה, כיור עם מיכל מים בנפח 80 ליטר, מקרר 'מיני' משרדי, מיקרוגל (לא נגענו), ותאי איחסון לכלי בישול ומוצרים. כירת ה'פלא גז' יעילה מאוד, קחו איתכם מיכלי גז רזרביים. תאורת LED שופעת אור למטבח או לתוך הקפסולה, יש גם 'תאורת גינה' חיצונית ושפע שקעי טעינה. החלונות והדלת בנויים היטב, מוצקים ואטומים לחלוטין - זהו מוצר אוסטרלי הבנוי ברמה גבוהה, ללא חדירת אבק פנימה. יש גם מקלחת חיצונית, כייף גדול בסופו של יום מדברי מאובק.

מאז 2009 אנחנו מטיילים בעולם במוטורהום, סגנון טיול שהפך לדרך חיים עבורי ועבור דורית. ניתן היה לחשוב כי תשוקת הנדודים אופיינית רק לצאצאי 'היהודי הנודד', או שהיא נובעת מהתקופה המורכבת בה אנו חיים, קורונה, פוליטיקה, וכל מה שאתם לא רוצים; אך לא היא, והטיול בקרוואן הצהוב נותן לי הזדמנות לחלוק איתכם מתובנותיו של ג'ון סטיינבק, הסופר האמריקני הנודע. סטיינבק יצא ב-1960 למסע בארצות הברית עם Truck Camper לו קרא "רוזיננטה" (על שם סוסתו הקשישה של דון קישוט). על הרפקתאותיו כתב סטיינבק ספרון מקסים בשם "מסעותי עם צ'ארלי" - צ'ארלי היה הפודל הצרפתי שלו, בן לוויה מושלם למסע 'סולו' של שלושה חודשים.

את תשוקת הנדודים היטיב לתאר סטיינבק, כאשר סיפר על אנשים אותם פגש במהלך מסעותיו: "ראיתי בעיניהם משהו שהייתי עתיד לראות בכל אזור בארץ - תשוקה בוערת ללכת, לנוע, לצאת לדרך, לכל מקום, הרחק מ"כאן". הם דיברו על רצונם לנסוע באחד הימים, להסתובב במקומות אחרים, חופשיים ונטולי עוגן, לא לעבר משהו, אלא הרחק ממשהו. ראיתי את המבט הזה ושמעתי את הכיסופים האלה בכל מקום ובכל מדינה שביקרתי בהם".

כה אמר סטיינבק, וגם אנו מכירים את התחושות האלה - הקרוואן הצהוב אינו 'רוזיננטה' וגם לא המוטורהום הצרפתי שלנו, אבל מסתבר שיש בו משהו רומנטי המדליק תחושות חזקות וכמיהת נדודים. טיילים ועוברי אורח ניגשו אלינו, ביקשו להציץ פנימה ולצלם, נדלקו על הרעיון, סיפרו לנו על טיולי מוטורהום אותם עשו בעבר, או שבתוכניתם עוד לעשות. הקרוואן הצהוב מאפשר לגעת בתחושת הנדודים בלי להתחייב להשקעה גדולה או למסע בן חודשים ארוכים; רק תבוא עם האוטו ברוורס, תתחבר, ותצא לדרך.

עכשיו סוף הקיץ, הגליל שדוף וצהוב, ברור היה שאנחנו מפליגים דרומה. אספנו את הקרוואן מאפרת, ומשם ירדנו לחוף ים המלח. משקלו העצמי של הקרוואן 500 קילוגרם וניתן לגרור אותו עם כל מכונית משפחתית בעלת וו גרירה, לא צריך דיסקברי. מכונית רגילה תביא אתכם לחניונים מסודרים או שבילי כורכר מסודרים, ג'יפ או ג'יפון 4X4 יכניסו אתכם גם לשטחים מבודדים יותר.

את לילותינו הראשונים בילינו בלינת-בר, בערוצי הנחלים היורדים לערבה. הקרוואן הצהוב מוגדר כ'קרוואן שטח', אבל אל תבנו על מפלצת עבירות בסגנון ה'בוש' האוסטרלי. הקפסולה הצהובה מורכבת על שלדה בסיסית למדי, עם מוטות פיתול שאינם מבודדים את הקרוואן משיבושי הדרך. המטבח אינו בנוי לספיגת טלטלות מוגזמות, ולכן צריך למצוא שבילי מדבר נוחים ועבירים מאוד - גילינו כי בדרך כלל, הנחלים היורדים אל הערבה מתאימים למשימה. חשוב לנהוג בזהירות ובאיטיות (תחשבו על 15-20 קמ"ש), לשמור על ישבן הקרוואן מפני נגיחה בקרקע. הימנעו מכניסה לערוצים צפופים, העלולים לחייב אתכם לסגת ברוורס... אלון מגדיר את עבירות הקרוואן כ'מתאימה לדרכי כורכר ושבילי עפר', לא יותר מזה. גם קרוסאובר 4X4 יוכל להכניס את הקרוואן למקומות מבודדים, למשל, נחל אביה המסביר פנים.

ארוכה הייתה הדרך דרומה אבל לאחר שהתמקמנו, זכינו בהרגשת חופש ושחרור מקסימה ונדירה. שלושה לילות בילינו בשטח, ולא פגשנו אפילו רכב אחד. הבדידות הייתה מושלמת, הרגשנו כמו רובינזון קרוזו ונהנינו מהפינוקים אותם מעניק הקרוואן - בערב בישלנו שקשוקה, ריזוטו ברוטב פטריות בשמנת, סטייקים, פסטה משובחת, סלטים טריים... פעמיים יצאנו לכביש כדי להשלים קנייה בסופרמרקט "מחסני השוק" המצוין בעין יהב. בשאר הלילות התאשפזנו בח'אנים ממוסדים, בהם התחברנו לזרם 220 וולט ביתי. התמשכות הזמן הכניסה אותנו ל'זמן מדבר' המיטיב עם נפשו של האדם בימים טרופים אלה - קראנו, צילמנו, כתבנו, שוטטנו קצת ברגל, היה מעולה.

לא כולם אוהבים להתבודד בנקיקי הסלע, וגם לנו בא להתרענן קצת. באחד הלילות התמקמנו ב'חאן מחצבת הגבס' במכתש רמון, מקום המספק אווירה ייחודית, סככות זולה, ומיקום מעולה בלב המכתש. לאחר סייסטה מתבקשת התנתקנו מהקרוואן, ויצאנו לשוטט בשבילי המכתש, נחל ארדון והנקרות. למחרת בבוקר רתמנו את הבית, ויצאנו צפונה. חופש.

יומיים קודם לכן מצאנו מקלט צהריים בחאן 'שירת הערבה' שבמושב צופר - בצל העצים העבותים הצלחנו לחמוק מחום היום. התחנה הדרומית ביותר היתה חניון הקרוואנים החדש בפארק תמנע. צוות הפארק מנצל את תקופת הקורונה כדי להקים עמדות עגינה לקרוואנים פרטיים, והיה לנו הכבוד לחנוך אחת מהן. מים זורמים, קצת חשמל, מה עוד צריך? פארק תמנע הוא שכיית חמדה גיאולוגית, עם נופים מדהימים שהזכירו לנו את מואב האמריקנית.

את הלילה האחרון בילינו ב"חווה של צביקה" בבתרונות רוחמה. בחורף ובאביב מזכיר האיזור את טוסקנה במיטבה, אבל עכשיו השדות יבשים וקצורים. ניתן להגיע אל צביקה עם הקרוואן שלכם, או לישון בקרוואנים הקבועים במקום. זה מקום מעולה למי שרוצה להרגיש כמו בעל חווה ליום אחד.

הקרוואן הצהוב הוא פלטפורמה ייחודית עבור טיילים המחפשים חווייה חדשה ומפנקת. הוא לא יטפס אחריכם במעלה עשוש, וגם לנקרות לא הייתי מעיז להכניס אותו. אבל הוא מעניק בסיס מסודר ונעים הרחק מן האספלט, עם מזגן משובח, מטבח ומקלחת.

מה שחסר לנו היה מצבר עצמאי, להפעלת משאבת המים והתאורה; ללא מצבר או 220 וולט חיצוני אתה צריך להפעיל גנרטור, גם לצורך שטיפת כלים או תאורה, זו המולה מיותרת לטעמי. אנחנו השתמשנו בתאורה עצמאית ובמשאבת המים של הדיסקברי, אבל אלו לא פיתרונות הזמינים לכל טייל. אלון הסביר לי כי לקוחות רבים מבלים את הלילות בחניונים מסודרים עם 220 וולט, אבל הוא מבין את הצורך באספקת חשמל שקטה. הוא כבר החל להנדס מצבר עצמאי שייטען מהרכב הגורר וברגע שזה יוסדר, תשתפר איכות החיים בשטח במידה משמעותית.

פיתרון חלקי לאספקת חשמל קיבלנו בעזרת 'בנק אנרגיה' אותו מצאנו אצל www.auto365.co.il. זהו בוסטר רציני המספק 60,000 mAh, יש בו שפע שקעי טעינה ופריקה, כולל שקע 220 וולט באמצעותו טענתי את המחשב, טלפונים וטאבלטים. בנק החשמל מסוגל להפעיל גם את משאבת המים ומקרר 12 וולט, אם יש לכם אחד כזה.

אלון משכיר כמה קרוואנים, כך שתוכלו לצאת לטייל גם עם זוג נוסף. מחיר השכרת הקרוואן הוא 500 שקלים ליום הראשון, 450 ליום השני, 400 שקלים לכל יום נוסף. תוספות אופציונאליות בתשלום הן גנרטור, פוייקה, אוהל נוסף, סלסלת פינוקים, ועוד. זה לא כסף קטן אבל בתקציב של סופשבוע בצימר תוכלו לצאת להרפתקת טבע של שבוע, מבחינתי זו עיסקה מדליקה. בקרו בעמוד הפייסבוק של הקרוואן הצהוב, יש בו סיפורי מסע, מסלולים מומלצים ורשימת חניונים בישראל. מדי פעם מופיעים גם מבצעי הנחה מיוחדים.

הקרוואן הזוגי יוכל להעשיר לכם טיול מדברי ארוך, סופשבוע ספונטני על חוף הים, ירח דבש או 'חוצה ישראל'. עבור טיילים המאותגרים על ידי רמשים וזוחלים, הקפסולה הצהובה עושה את ההבדל בין חלום לסיוט. אלון יחדד לכם את מגבלות העבירות של הקרוואן, יסביר כיצד מתארגנים עם קירור מזון, שירותים, חיבור וניתוק הקרוואן. בדקו עם אלון איזה ציוד מחנאות הוא נותן לכם (שולחן, כיסאות, כלי בישול וכיו"ב), ותשלימו את החסר עם הציוד הפרטי שלכם.

תופתעו לשמוע אבל גם אחרי עשרות שנות עיתונאות מוטורית, אין לי ניסיון ממשי בגרירת עגלות או קרוואנים... קצת חששתי בהתחלה אבל מהר מאוד התרגלתי לקפסולה הצהובה, שנשקפה במראות הצד שלי. בטיול ראשון כדאי להימנע מכניסה למקומות צפופים ומאתגרים ובעת נסיעה לאחור, יש להיות איטי ומבוקר. עבודה זהירה עם מראות הצד תפתור כל בעיה וזו גם שעתם הגדולה של בת/בן הזוג, המעניק/ה לנהג/ת עיניים אחוריות. מבחינתנו, הטיול בקרוואן הצהוב היה חוויה מצויינת ושונה מהרגיל. אנחנו כבר מחכים לחורף כדי לצאת למסע צונן וגשום, תזכורת יפה לטיולינו הנכחדים באירופה.

תודות ונצורות
כל טיול יוצר מפגשים עם אנשים מלבבים, וזה הזמן להודות להם:
• דובי מ"חאן הגבס במכתש רמון", נקודת יציאה מעולה לטיולים במכתש.
• קובי מחאן "שירת הערבה" במושב צופר, נווה מדבר מפנק.
• ארמוזה מ"פארק תמנע", מואב הקטנה בישראל.
• צביקה מ"החווה של צביקה", בתרונות רוחמה.
• יורמי ידין ממוסך לנד רובר בקיבוץ גבע, 'החבר הטלפוני' בעת מצוקה.

על הצד הטכני:
משקל עצמי: 480 קילוגרם, משקל כולל: 750, מצוייד בבלמים. רשאי להיגרר על ידי כל רכב, פרטי או מסחרי, מספיק רישיון ב'.

מידות פנים, ס"מ: אורך 197, רוחב 155, גובה 116.
מידות חוץ, ס"מ: אורך 310 (400 עם יצול), רוחב 158 (202 עם בתי הגלגלים), גובה 176
מרווח גחון: 30 ס"מ מתחת לסרן האחורי, 20 ס"מ במרכז המרכב
צמיגים: 185/14
מיכל מים עם משאבה, למטבח ומקלחת חיצונית: 80 ליטר
מקרר משרדי 220 וולט, מיקרוגל, פלא-גז
מבחר שקעי טעינה 12 וולט, USB, ו-220 וולט ביתי