אני במירוץ, לא נגד אדם, לא נגד מכונה ולא נגד השעון, אני במירוץ נגד יריבה וותיקה מאוד שהייתה כאן לפנינו ותהייה אחרינו - השמש. הכדור הענק הזה כבר מנמיך לכיוון מערב ויש לי עוד כביש נהיגה אחד בבקעה שאני חייב לעשות עם ה-A45S. כמו תו שמצטרף לתו, כמו שכבות זיגוג על עוגה כל כביש נהיגה שעשיתי עד עכשיו עם השדה הלבנה הזו רק הבהיר לי כמה חיוני להגיע לסטייג' הזה. אבל עד אליו יש לי 45 ק"מ בכביש מנהלתי ומוגבל מהירות שדי גומר אתכם כשאתם נוהגים במכונית קומפקטית עם 421 כ"ס - והיא בהגדרה ההפך המוחלט של המושג "מנהלתי". נספיק להגיע לפני החושך?
שאלת האותנטיות
במשך שנים הכלל שלי היה פשוט, מרצדס יכולה לקרוא לכל דגם שהיא רוצה AMG, מצידי תוציאו גם ספרינטר או את אחת ממשאיות האקטרוס וארוקס בגרסת AMG. אבל בשבילי, בשביל להיות AMG אמיתית צריכים להיות לה שלושה דברים: הנעה אחורית, מנוע V8 ולוחית של בונה המנוע שלה - אם יש לי את שלושת אלו בקדירה, אני ידעתי בדיוק מה אקבל - פצצת כוח עם מעט מאוד עכבות או פילטרים לגבי מה היא חושבת עליך ועל הנהיגה שלך. זו בדיוק הסיבה שחזרתי פושר מאוד ממפגשים קודמים עם C43AMG, יכולתי להעריך אותן מאוד כמוצר - אבל לא כ-AMG.
ואז הגיעה ה-A45 ואני מדבר כרגע על הקודמת שלימדה אותי שגם לכלל שלי יש יוצאת מן הכלל. היא הראתה שגם עם מנוע 4 צילינדרים והנעה כפולה היא יכולה לייצר את אותו תמהיל מפרק תודעה סוחף. ומהרגע שהחלו לטפטף פרטים על הדור החדש, הביצועים, ההספק, מערכת ההנעה הכפולה המתוחכמת שלה, לא ידעתי אם לצפות בקוצר רוח, או לקחת בחשבון שגם אכזבה היא סוג של הפתעה.
בנויה לתלפיות
נרוץ מהר על העקרונות של מה שאתם רואים פה. בבסיס זו מרצדס A קלאס, כרטיס הכניסה לעולם של מרצדס שבשלב מוקדם מאוד של החיים שלה נשלפת מבין אחיותיה הרגילות ונכנסת ל"טירונות יחידה" של חטיבת AMG. שם ידיים מיומנות בונות את המנוע שלה, מרכיבות אותו הפוך ביחס לאחיות הרגילות שלה (עם סעפת היניקה קדימה), עוד רדיאטורים נוספים לקירור, הנעה כפולה האלדקס מושתלת בקרבה עם נעילת דיפרנציאל אלקטרונית מאחור, תיבת הילוכים כפולת מצמד בת 8 מהירויות מוצמדת אליה, מוטות מייצבים עבים, בולימים אדפטיביים, בלמים אדירי דיסקים מחוררים ועבותי קאליפרים נדחסים מאחורי חישוקיה ולקינוח היא מקבלת ערימת תוספות הופעה חיצונית ותא נוסעים מפוצץ באבזור.
על רוב מה שיש פה בתא הנוסעים כבר קראתם ושמעתם בכל סקירה שלנו על המכונית הזו - על שניים מהם אני מבקש להתעכב: ההגה והמושבים. אני לא חובב גדול של הגה קטום ושטוח בחלקו התחתון אבל האחד הזה, עם העור ההפוך בדיוק איפה שצריך מחפה על זה. אם הוא היה בקוטר קטן יותר בשני ס"מ הייתי כבר באמת שמח. המושבים גם הם מהסוג שאורז אותך פנימה ומחזיק חזק חזק בפניות ותודה לאל על זה.
בקיצור, את המילה "הגבלה" שמרו כאן רק למהירות המירבית וגם היא נקבעה על 270 קמ"ש.
פחד ואימה במבוא חמה
באופן כללי, מכונית ספורטיבית כפולת הנעה זה דיל ברייקר עבורי, אני יודע שזה יעיל יותר, מאפשר להוריד יותר כוח לכביש, מהיר יותר, הכל בסדר - אבל לא יעזור בית דין, הן תמיד מתנהגות פחות טוב ממכוניות הנעה אחורית וגם ממכוניות הנעה קדמית ממש טובות, איך שהוא הן מצליחות לשלב את הצדדים הפחות טובים של כל אחת מהן - חוץ ממנה.
שישה מצבי נהיגה יש ל-A45 הזו, ארבעה מהם רלוונטיים לחיים איתה, "קומפורט", "ספורט", "ספורט פלוס" ו"RACE". השניים האחרים הם המצב שמאפשר כיול עצמאי של כל אחת מהמערכות (מנוע, בולמים, הילוכים, בקרות) ומצב נהיגה שמיועד לכביש חלק וממתן את התגובות שלה.
איך זה נוסע? במצב קומפורט היא פשוט נוסעת כמו מכונית חזקה מאוד ומאוד לא נוחה, אין בעיה, אף אחד לא מצפה לרחף על שברי הכבישים פה, בטח לא במכונית כזו, בטח לא עם הצמיגים האלו. מה שכן, אם סביבת המחייה שלכם כוללת כבישים משובשים על בסיס קבוע, יהיה ממש קשה לחיות עם זה. בתחילת נסיעה או נסיעה איטית תיבת ההילוכים גסה בפעולה שלה. זה לא "אופי", זה סתם מרגיז.
סובבו את החוגה למצב "ספורט", ורעד עובר בכל הגוף, בהתחלה שלה ואז שלכם, עם גרגור שמגיע מלפנים, מאחור ומלמטה. ואז היא מתחילה לנסוע באמת כמו שתכננו אותה, בעיקר בכביש המפותל. העסק זז בחדות ומגיב בתזזית לכל תנועה, המנוע משגר את 51 הקג"מים שלו בסטיפות למערכת ההנעה הכפולה ולגלגלים בתאוצה קדימה והחוצה מהפניות. ורגע אחרי שמתפעלים מהיכולת שלה אתם נזכרים שבעולם שלה יש עוד שתי קומות לשיגעון הזה. המעבר למצב "ספורט פלוס" מורגש כשהיא מגיבה אפילו מהר יותר לכל לחיצה והמנוע מקלף עוד כמה שכבות של עידון והופך לשרשרת של התפוצצויות כוח. ואז אתם מעבירים למצב "RACE" ומגלים שוב, שכמה פרועה שחשבתם שהיא? עכשיו אתם באמת חווים את זה.
עכשיו, בגדול כל מה שקורה פה בחווית הנהיגה בכל אחד מהמצבים הוא על אותו עיקרון, זה מתחיל נחמד מאוד, טיק קטן בהגה והיא תייצר TURN IN של דקירת מחוגה בדיוק על הנקודה ותצלול פנימה. ואחרי שתגיעו לשיא הפניה, ואתם מרגישים ממש סבבה עם זה, הרי הכל עבד כל כך חלק, אתם תכניסו את הגז פנימה ואחת מן השתיים - או שלא תדחקו בה מספיק והיא סתם תעוף קדימה, או שתדחפו אותה יותר מדי והיא תעיף כל כך הרבה כוח לגלגלים האחוריים, שאם היה לכם את המזל והמהירות לתפוס אותו, תוכלו לנסות לשחזר מה בכלל קרה פה עכשיו - זו אמורה להיות מכונית הנעה כפולה, מאיפה זה הגיע?!
ואז מגיעה עוד פניה ואתם מנסים לשכלל את זה בכל פעם ולעשות את זה כך, ואחרת, ועם יותר בלימה פנימה ועם יותר מצערת ואז רק להפליק את ההגה מוקדם ולתת לבוסט האדיר שלה ליישר אותה החוצה מקו הפנייה - עבורי זה היה רגע של התגלות, מכונית הנעה כפולה שמצליחה לייצר כיף של מעורבות, וזה, מה שהיה חסר כל כך לאודי RS3 מאז ומעולם. כי מערכת ההנעה הכפולה של מרצדס יודעת לפרק את העניין הזה של העברת כוח לכל גלגל, לא רק לפנים ולאחור, אלא גם בין הגלגלים האחוריים. זה אומר יכולת גבוהה מאוד של הורדת כוח בכל רגע נתון, ומכונית שנעה סביב עצמה, עם מינימום השפעה של גלגול גוף או העברות משקל. בהאצה, בפנייה, בשינוי כיוון - ואת כל היכולת הזו לרתום אותו לרצף של תנועה, דקירה, חזרה, דקירה ושוב, כמו שילוב של מחול וקרב חרבות.
אם אני צריך לפשט לכם לגמרי את איך זה לנהוג אותה חזק בשלושת המצבים - במצב "ספורט" זה לעשות בדיקה פרוקטולוגית לפיטבול - אתה לוחץ כל פעם עוד קצת ומקווה שלא תחטוף ביס, במצב "ספורט פלוס" - אתה עושה את זה עם הראש שלך בתוך הפה שלו. במצב "RACE" - זה הפיטבול עושה לך את הבדיקה.
מתנשפים
במירוץ ביני לבין השמש, הצלחתי לנצח, ממש על הקשקש - אבל אני מודה שרימיתי. לא אכפת לי זה היה שווה את זה, כי מרצדס AMG A45S היא מכונית שכל כך קל להיסחף בה, לשחזר את התאוצה מפוצצת המוח של 3.9 שניות בכל רמזור עם בקרת הזינוק. תחשבו על זה רגע, 3.9 שניות ל-100 היה זמן לגטימי לחלוטין למכוניות על בשנות ה-90 ועכשיו אפשר לקפוץ לסופר עם מכונית קומפקטית שעושה את זה?
אפשר גם להחליק אותה במגרשי חניה נטושים במצב RACE ובקרת אחיזה מנותקת. ויש לה עוד אס, מצב "דריפט", שאילוץ טכני שלה ושלי גרם לי לדלג על ההזדמנות, אבל אנחנו עוד נחזור אליה בשביל לבדוק גם את זה.
נכון להיום, היא הביטוי הכי פרוע של קומפקטית פרימיום חמה ואחת מחוויות הנהיגה המגניבות מחוץ לעולם מכוניות הספורט טהורות הגזע. ונכון שהיא לא בדיוק נחבאת אל הכלים, אבל למי שלא מבין מה עבר פה עכשיו (או סובל מבעיות שמיעה) היא גם לא מגיעה במופע חיצוני חריג.
ויש גם את הצד השני של המטבע, סליחה, לא מטבע, הרבה מטבעות. כי המכונית הזו גם מגיעה עם תג מחיר גבוה, מאוד גבוה, גבוה להפחיד של 520 אלף שקלים. זה 100 אלף שקלים (!) יותר מהמתחרה הקרובה ביותר אליה, אודי RS3 (שפחות טובה ממנה, חד וחלק, אבל לא בפער כזה). מצד שני, למי שיש את הפריבילגיה לשקול בכלל מכונית קומפקטית ספורטיבית בסכומים כאלו - שאלת התמורה באופן הקלאסי שלה כפי שרובנו מכירים אותה - לא רלוונטית בכלל. הוא פשוט יקנה אותה יקבל מכונה מופלאה ביכולות שלה, ויעשה לעצמו ולאנושות טובה אם ישקיע אחוז אחד מסכום הרכישה בקורס נהיגה מתקדמת.
על הצד הטכני: מרצדס AMG A45S
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, כפולה
נפח: 1,991 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,750/421
מומנט/סל"ד (קג"מ): 5,000/51
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 8 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 445
רוחב (ס"מ): 185
גובה (ס"מ): 141
בסיס גלגלים (ס"מ): 273
תא מטען (ליטרים): 370
ביצועים:
תאוצה 0-100: 3.9 שניות
מהירות מירבית: 270 קמ"ש
מתחרות:
אודי RS3 (מתחלפת בקרוב), ב.מ.וו M140i (בתקווה בעתיד הקרוב)
מחיר:
520 אלף שקלים