כן, היינו שמחים לפתוח את הכתבה הזו בתיאור הנדוש של מגש פיצה הנוחת לידיים שלכם מידי רחפן שנעלם לשמיים שניות לאחר מכן בדרך ללקוח נוסף. אבל תשכחו מזה, כי לפחות בשנים הקרובות ואלו הסמוכות לתחילת השימוש בהם, האמת הפשוטה היא שהרבה לפני שהרחפנים יורידו לכם שווארמה בלאפה הם ישמשו למשימות חשובות הרבה יותר. משימות שכבר עכשיו ניתן לראות אותם ממלאים במיזמים ניסיוניים כאלו ואחרים בתחומי הרפואה הדחופה, השתלת האיברים, שיטור, סריקה ובקרה של מבנים וגשרים, בקרת כבלי חשמל ואפילו רחפנים המסוגלים לשמש לכיבוי שריפות בזכות יכולת הטיסה שאינה תלויה בראות והיעדר סיכון למפעיל.
בעולם כבר פועלים מזה מספר שנים שירותי כלי טיס זעירים ברמה כזו או אחרת של יישום שאפשר לתאר כ"מבצעי" כטבמ"ים של זיפליין, רחפנים של PRIME AIR מבית אמזון, חברת השליחויות UPS, או של החברה הישראלית Flytrex העושה שימוש ברחפנים כבר משנת 2016 באיסלנד ומהשנה שעברה גם בצפון קרוליינה עבור וולמארט עם מגבלת משקל של כ-3 ק"ג ומרחק של 8 ק"מ. ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואובר כבר לוטשות זמן רב עיניים אל עבר שימוש בטכנולוגיה הזו, שמסומנת כאחת המהפכות הגדולות במסחר. שתי חברות אלו הגישו בקשה בשנה שעברה לערוך ניסויים בתל אביב.
אולם ניהול של צי רחפנים וכלי טייס כאלו במרחב עירוני הוא סיפור אחר לגמרי. אפילו בדרך להתחלה של מחשבה על ניסויים כאלו, ובוודאי על פיילוט של ממש הייתה קיימת שאלת ההיתכנות. הרבה מאותם חסמים, לפחות בהקשר של השטח האווירי מעל תל אביב הוסרו עם פינוי שדה דב ו"שחרור" המרחב בגובה 100 מטרים לפעילות כלי טיס קטנים מבלי שיהוו סיכון לכלי טיס אזרחיים.
לאחרונה יצא משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי איילון ובשיתוף הרשות לחדשנות במכרז לאיתור, בחינה ויישום של פתרונות טכנולוגיים להקמה והפעלה של מרחב אווירי שיתמוך בטיסת כלי טיס בלתי מאויישים ו"רבי להב" (שהם רחפנים, אבל ממש גדולים) במשקל של עד 25 ק"ג. אותם "פתרונות טכנולוגיים" מתייחסים לשורת האתגרים שעדיין סובבים הפעלה של כלי טיס כאלו במתאר עירוני, החל בפתרונות של פרוטוקול שידור מיקום עצמי, תקשורת בין כלי טיס שונים, רמת דיוק בנחיתה, הפעלת רשת מפעילים בתא שטח נתון, התמודדות עם מזג אוויר ועד מקרי קיצון של התמודדות עם נפילת כלי כתוצאה מתקלה או התנגשות - תרחיש לא סימפטי כאשר מדובר בכלים כבדים ומהירים שנושאים מטען ומאבדים שליטה מעל רחוב הומה.
על פי המכרז של נתיבי איילון, שהינו חלק ממיזם נעמה (ניידות עירונית במרחב האווירי) הכלים שיטוסו בגובה של עד 100 מטרים יישלטו מעמדות ייעודיות שבעצמן יהיו חלק ממרכז הבקרה המטרופוליני של נתיבי איילון. בשלב הראשון מעל היבשה ובהמשך גם מעל המרחב הימי. לפי הנתונים שבידי נתיבי איילון, 20 אחוזים מעומסי התנועה במרכזי הערים נגרמים בשל הובלת סחורות ומשלוחים באמצעות משאיות. כאשר השאיפה היא לרכז הגעת סחורה למרכזי שילוח והפצה בשולי הערים ומשם לנייד אותה באופן מהיר באמצעות רחפנים.
מנכ"ל נתיבי איילון, איתמר בן מאיר: "אנחנו בוחנים כיצד להקים ולהפעיל מערך לבקרה וניהול התנועה האווירית ביעילות ובחוכמה תוך שמירה על ביטחון הציבור, שישולב במרכז הניהול המטרופוליני בגוש דן המתגבש בימים אלה. מרכז זה יכלול במקום אחד את כל המידע והגורמים הרלבנטיים לניהול של כלל התנועה האווירית והיבשתית, בתוך הרשויות ובמטרופולין".
אבל לפני שאתם רצים להביט לשמיים ולהמתין למשלוח שיצנח מלמעלה, צריך לזכור שהפער בין הרעיון ליישום שלו עדיין צריך לעבור שורת משוכות טכנולוגיות כמו אלו שהזכרנו, אבל גם כאלו שכיום נראות לנו כברורות וטבעיות כאשר מדובר בתקשורת מול שליח אנושי אותו מנחים לכניסה הנכונה בבניין, לקומה או לאגף. מגבלות המשקל והטווח של הרחפנים בגדלים הבינוניים וכאשר מדובר בכלים הגדולים מגבלות שטח נחיתה, רעש, טווח ועוד.
בעוד מומחים מעריכים שאת היישום של משלוחים רחבי היקף בשוק האזרחי אנחנו לא נראה לפני שנת 2025. פיילוט מוקדם של ניסויים בכלי טיס זעירים שכבר קיבל תנופה בעקבות מגיפת הקורונה כבר מתרחש מזה כשלושה שבועות בבית החולים זיו בצפת בשיתוף חברת Simplex ומשמש לשינוע בדיקות במשקל של עד 5 ק"ג למרחק של עד 10 ק"מ.