השוואתי: סוזוקי ויטרה 1.4 טורבו מול סובארו XV 2.0 ליטר

דודי כיבה את הגזייה הרוחשת, והדממה חזרה אל המדבר. ביעבוע המים וניחוח הקפה הכינו אותנו ללגימה הראשונה, ובעקבותיה גניחת "אהההההה" מתענגת. ישבנו על גדת הנחל המוגבהת, ערוצו הנרחב נפרש הרחק מתחתינו. נגסנו עוגיות תמרים ולגמנו את הקפה בשתיקה. שמש נעימה ליטפה אותנו, והבריזה נשאה את ניחוחות השיטפון שהתרחש כאן רק שלשום. "אתה רואה" אמר לי דודי, "רק בשביל רגעים כאלה שווה לקנות ג'יפון". התענגנו עוד קצת על השקיעה הקסומה, והתחלנו לארוז את עצמנו. ארוכה הדרך הביתה.

צונאמי הקרוסאוברים של השנים האחרונות כבר השכיח מאיתנו את ההצדקה המקורית ליצירת מכוניות אלה. לרוב הג'יפונים אין בכלל הנעת 4X4, הם נמוכים ופגיעים, צמיגיהם ספורטיביים מדי והטובים שבהם יקרים להחריד. בעידן ה-Fake אנו שופטים אותם על פי ביצועי הכביש שלהם, 'אפקט ההגעה', והיכולת להסיע חמישה ילדים + קורקינט. אבל הרעיון המקורי של הקטגוריה היה להציע רכב משפחתי שיוכל לשרוד טיולי שטח בעבירות קלה, תוך שהוא מעניק לבעליו איכות חיים גבוהה על הכביש.

טויוטה ראב4 נחשב לאבי הקטגוריה אבל סובארו אימפרזה שלטה בשוק ה-4X4 העירוני, כבר ממחצית שנות התשעים עם האאוטבק ואז הפורסטר. גם לסוזוקי ויטרה יש שורשים היסטוריים; ויטרה הראשונה הייתה ג'יפון כריזמטי וקשוח, עם הילוך כוח ויכולות שטח מרשימות. עם ויטארה דור-ראשון עשיתי את צעדיי הראשונים בעולם הג'יפאות האזרחית, תענוג צרוף ונוסטלגי. כך היה בשנות התשעים אבל היום אנחנו ב-2020, מחפשים רכב 4X4 עירוני, לא יקר מדי. דאצ'יה דאסטר עולה רק 120,000 שקלים ויש לו יכולות שטח מצויינות, אבל תיבת הילוכים ידנית מרחיקה ממנו לקוחות רבים. סוזוקי ג'ימני הוא רכב שטח משובח וכאריזמטי, גם הוא עולה 150,000 שקלים; אבל לג'ימני יש רק שתי דלתות, הוא פחות משפחתי משני המתחרים.

העילה למבחן הדרכים היא שילוב מערכות בטיחות מודרניות לויטרה, תוספת המכניסה אותו למשפחת העמים. מערכות הבטיחות מעלות את מחירו של הויטרה לסביבות 150,000 שקלים; זו עלייה משמעותית המפגישה אותו ראש-בראש עם ה-XV.

סובארו XV ארוך מהויטרה בכ-30 סנטימטרים ורחב ממנו ב-2.5. לסובארו יש בסיס גלגלים ארוך ב-16 סנטימטרים, והוא גם כבד מהויטרה ב-230 קילוגרם. זה פער של 'חצי קטגוריה' אבל מחירי הנבחנים דומים מאוד: ויטרה 4X4 מגיע ברמת גימור GLX, 149,000 שקלים לדגם הכניסה, 152,000 שקלים לרכב המבחן שהגיע בצביעה דו-גוונית.

רצינו להשוות את הויטרה ל-XV קרוסטרק 2.0 ליטר 'סטייל', העולה 150,000 שקלים; ליבואן היה רק רכב מבחן מפואר יותר, 'קרוסטרק-פלוס' העולה 160,000 שקלים. ה'פלוס' מאובזר ברמה גבוהה, שאין לה השפעה על התכונות הדינמיות של הרכב - יש מושב נהג חשמלי, גג שמש, תפירת ריפודים צבעונית, פנסים קדמיים מתכווננים ועוד פריטים מפנקים ונעימים. לצורך המבחן נתעלם מההבדלים ברמת האיבזור, ונתייחס לתכונות הדינמיות של שני הנבחנים - זה מה שמעניין אותנו היום, ביצועים והתנהגות כביש ושביל. את רמת האיבזור בה תחפצו תבחרו בעצמכם, על פי התקציב והעדפותיכם.

הדור הנוכחי של XV הוצג ב-2017 אבל היפנים דאגו לשמור על דימיון ויזואלי לדגם היוצא, המתבסס לכשעצמו על אימפרזה הוותיקה. למרות מתיחת מרכב לפה ולשם, למרות פסי גגון ומרחיבי כנפיים, למרות כונסי אוויר מגולפים וחישוקים קרביים למראה, ה-XV מתקשה להתמודד עם עיצובי הג'יפונים המודרניים. הסובארו נאה ומרשים אבל אין לו את העיצוב הקשוח למראה, של ג'יפונים מודרניים.

ויטרה הנוכחי הוצגב-2015. הוא קצר מהסובארו בכ-30 סנטימטרים אבל מרכבו רבוע וקובייתי, עונה על המתבקש מקרוסאובר מודרני. הגג מוגבה ומתנשא, הגלגלים מוצבים בפינות המרכב, החרטום אנכי ומשובצים בו כונסי אוויר ויחידות תאורה לרוב; אפשר היה להקטין את הלוגו הקדמי, אבל זה לא נורא. רכב המבחן הגיע בצביעה דו-גוונית העולה 152,000 שקלים, הוא נראה טוב גם בצביעה חד-גוונית. גובה שני הכלים כמעט זהה אבל הפרופורציה של הויטרה דחוסה וגבוהה יותר, כמצופה מקרוסאובר מודרני.

תא הנוסעים של ויטרה קטן יותר, כמתחייב ממידותיו החיצוניות. הויטרה פחות מרווח, אבל אין בעיה להושיב בו ארבעה מבוגרים; החמישי ירגיש פחות נוח, בגלל גל הינע הבולט מהרצפה. הבעיה הגדולה של הויטרה היא איכות החומרים - הדיפונים זולים למראה ולמגע, אתה מרגיש שהכל עמיד ושימושי אבל בכלל לא מפונק. דיפון "אלומיניום" מול הנוסע מגביר את תחושת ה'כאילו', וריפודי עור סינתטי בדלתות אינם מצילים את המצב. תאי האיחסון בדלתות הויטרה גדולים יותר, מכילים בקבוק משפחתי.

לזכות הויטרה עומד שעון זמן אנלוגי חמוד ובעיקר, מסך מגע גדול מאוד, 10.2 אינץ'. זהו מסך בהתקנה מקומית ואיכות התצוגה אינה מהמשובחות, אבל הוא שימושי מאוד. את המסך ניתן להפעיל באמצעות פונקציית WAC & TALK הייחודית, המאפשרת הפעלה קולית של חיוג סלולארי, בחירת תחנות רדיו או נגן מוסיקה, הוראות ניווט, שירות לקוחות ועוד. המערכת מתפקדת מצוין, שימושית ומשדרגת את רמת הבטיחות. תא המטען של ויטרה הוא הגדול מבין השניים, עם רצפה בעל גובה משתנה. בשני הכלים יש גלגל רזרבי מוקטן, לא מתאים לטיילי שטח העלולים לפוצץ צמיג על בזנ"ט או סלע משונן.

תא הנוסעים של ה-XV גדול ומרווח יותר, מעובד ומושקע. חומרי הדיפון איכותיים יותר (גם ברמות הגימור הנמוכות יותר, שאינן צבעוניות ומאירות עיניים כמו רכב ה'פלוס' המצולם כאן), הבידוד האקוסטי טוב יותר - מרגישים בכל פינה את פער האיכות. לוח המחוונים של סובארו מצועצע למדי, עם שלושה צגים צבעוניים (בגודל 6.5 או 8 אינץ'). לוקח זמן להתרגל אליו, אבל הוא מפורט ומדוייק. צג המגע הראשי קטן משמעותית מזה של הויטרה, אבל התצוגה איכותית וצלולה יותר. אהבתי את חלונות הזכוכית המשולשים מלפנים, המשפרים את שדה הראייה במבט 3/4 קדימה. לסובארו יש יותר שקעי טעינה מלפנים ומאחור, יתרון חשוב בעידן ה'סמארטפון לכל זאטוט'.

מהנדסי סובארו דבקים בתצורת המנוע האטמוספרי 2.0 ליטר + תיבת הילוכים רציפה, תצורה קשישה למדי. בתהליך אבולוציוני איטי שודרגה התיבה הרציפה, והיא כבר לא טורדנית ומעצבנת; אבל יחידת הכוח הזו אינה יכולה להבריק בהשוואה ישירה למנוע ה-1.4 טורבו של הויטרה, המשודך לתיבה פלנטרית קלאסית.

בכל מבחני התאוצה רמס הויטרה את הסובארו, מסתייע במשקל עצמי נמוך יותר, כמעט 250 קילוגרם פחות (זה שקול לשלושה נוסעים אנונימיים, היושבים בסובארו בכל רגע נתון). הפער בתאוצות ובתחושת הזריזות משמעותי יותר מכפי שניתן לחשוב על פי נתוני התאוצה הרשמיים ל-100 קמ"ש, 10.4 שניות ל-XV, מול 9.5 שניות בויטרה.

כפועל יוצא מכך הויטרה גם חסכוני יותר, אם כי בפער צנוע מכפי שחשבנו. בנהיגה בינעירונית רגועה (100-120 קמ"ש) הוציא הויטרה 14.0 קילומטרים לליטר, ה-XV הסתפק ב-13.0 קילומטרים בלבד. את הפער הצנוע (כ-10%) בתצרוכת הדלק ניתן ליחס ליחס העברה גבוה יותר בסובארו; ב-120 קמ"ש מסתובב המנוע האטמוספרי של XV ב-2,000 סל"ד, בזמן שהויטרה מתנחל ב-2,250 סל"ד. נתונים אלה הידרדרו במהירות בשתי המכוניות, ברגע שסיגלנו סגנון נהיגה יותר אגרסיבי.

תיבת ההילוכים של סוזוקי מהירה וספורטיבית בתחושה, אבל היא מזדרזת להעלות את סל"ד המנוע לגבהים לא נעימים; לחיצה רצינית על דוושת הגז מקפיצה המחוג ל-5,000 סל"ד ואף יותר, זה רועש ולא נעים - הייתי מצפה מהמנוע המוגדש לספק את מרבית כוחו גם בלי דרמה צעקנית.

סוזוקי ויטרה הוא קרוסאובר נוח למדי; המתלים מכויילים לרכות יחסית, והוא מתמודד היטב עם תחלואי אספלט ואדמה. למרות זאת, נוחות הנסיעה אינה מהמשופרות; הרכב קופצני למדי בשיבושי דרך, יש לא מעט רעשי רוח, מתלים וצמיגים. התנהגות הכביש של הויטרה אינה מהמחודדות ביותר; ניתן לשמור איתו על קצב תנועה גבוה אבל הטיות המרכב ותחושה עצבנית למדי, ייגרמו להרפות מהדוושה מהר מאוד.

הבעיה העיקרית של הויטרה במבחן זה, היא האיכות המופלגת של מתלי סובארו XV. זו אחת ממערוכת המתלים הטובות והמאוזנות ביותר בסגמנט הקרוסאוברים העממיים, היא סופגת היטב שיבושי דרך, ומבצעת זאת בדממה ובעידון יוצא דופן. גם הסובארו אינו ספורטיבי באופיו, אבל הוא מתנהג הרבה יותר טוב בכביש מפותל, נוסך בנהג תחושת ביטחון גבוהה יותר - זה לא מפתיע בהתחשב במשקלו הגבוה יותר, בסיס גלגלים ארוך יותר, וצמיגים רחבים יותר. פער האיכות לטובת הסובארו גדול ומשמעותי בכל סגנון נהיגה, ובכל סוג כביש.

סובארו וסוזוקי אינן מזלזלות ביכולות השטח של הקרוסאוברים שלהם. סובארו שולטת בשוק הקרוסואברים 4X4 במדינות הרריות בארה"ב ובאירופה, הודות למערכת ה-4X4 שלה. סוזוקי פחות ממוקדת לשטח אבל שרידי ה-DNA של הויטרה הקדמונית עדיין כאן, וגם רוח הקודש של הג'ימני.

לויטרה יש מרווח גחון מצומצם יותר (18.5 סנטימטרים לעומת 22 בסובארו), ואין לו את מערכת X-Mode של סובארו, המשפרת את העברת הכוח בהצלבת 'סרנים'. יכולנו לצפות לעדיפות שטח מובהקת של סובארו, אבל לא מצאנו אותה. זוויות הגישה והנטישה של שני הכלים זהות לחלוטין, תוצאה של הפגוש הקדמי של ה-XV, ארוך ונמוך ללא כל הצדקה. זווית גישה של 18 מעלות היא מגבלה רצינית ביותר, בכל מעבר תעלה, בכל טיפוס על מדרגת סלע תמימה. אנחנו אוהבים את מערכת X-Mode המתוחכמת, אבל הפגוש הקדמי של XV ממש מעצבן.

לויטרה יש יתרון משקל של 230 קילוגרם, ותיבת ההילוכים שלו עצבנית ומגיבה יותר. בנהיגת חול זה מעניק לויטרה יתרון, המקזז במידה רבה את התחכום של X-Mode. ה-XV מביא איתו לשטח את נוחות הנסיעה המופלגת אבל מבחינת עבירות? אני מתקשה למצוא מנצח מובהק. צריך גם לזכור שבסופו של דבר, אלו קרוסאוברים נטולי יומרות שטח ממשיות. בהיעדר הילוך כוח וזוויות מרכב רציניות הם עלולים להסתבך במעברים טכניים אותם לא היית מרגיש בכלל, על סיפונו של רכב שטח אמיתי (כמו הג'ימני, למשל).

ולאחר כל זאת, אני מעדיף לגמרי את יכולות השטח של הסובארו; מרווח הגחון המשופר, נוחות הנסיעה המצויינת ובקרת משיכה טובה יותר, נותנים ל-XV יתרון בשטח.

סוזוקי ויטרה הוא קרוסאובר עליז ומודרני, שהצליח ליישר קו עם הטכנולוגיה העכשווית - מנועו המוגדש חזק וחסכוני, תיבת ההילוכים מתפקדת היטב, והוא זכה לשדרוג בטיחותי משמעותי; יש לו שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון אקטיבי של סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי הולכי רגל, כניסה לשטח מת, והתראה מפני תנועה חוצה מאחור. הבעיה היא שמנוע הטורבו ושידרוגי הבטיחות העלו את מחיר סוזוקי ויטרה ל-150,000 שקלים, וכאן הוא פוגש את סובארו XV.

הסובארו נראה פחות "קרוסאובר מודרני", מנועו האטמוספרי פחות מבריק, ויכולת השטח שלו נפגעת על ידי הפגוש הקדמי. בגרסת 'קרוסטרק' הוא מציע 7 כריות אוויר ומערכות בטיחות מתקדמות, אם כי ל"פלוס" יש מערכות התראה נוספות. אבל בזכות שנים של אבולוציה ובתמחור צנוע יחסית, סובארו XV מנצח את המבחן הזה, חד וחלק.

תא הנוסעים שלו מעודן ומפנק הרבה יותר מאשר זה של הויטרה, הוא רגוע ונעים יותר לנהיגה שגרתית על הכביש, יש לו את מערכת המתלים הטובה ביותר בסגמנט, ויכולת השטח שלו נשארה טובה מאוד, במונחים של קרוסאובר עירוני.

תודה רבה לדודי מוסקוביץ צלם מוצרים על הצילומים והעזרה במבחן.