מבחן דרך: סוזוקי איגניס

היום, כל יצרניות הרכב רוצות להיות ירוקות, זה לא קשור לקרחונים, דובי קוטב או מושבות אלמוגים ויערות גשם - זה קשור למיסוי. ככל שאירופה ומדינות נוספות צועדות בנחישות אל עבר עתיד בו ישנו יחס ישיר בין רמת פליטת המזהמים של היצרנית לבין הקנסות שיוטלו עליה - כולן מחפשות פתרונות שיסיעו לצמצום הנתון הזה (למה אף אחד לא משבית את תעשיית תיירות הקרוזים, מטפל בתעופה או בתעשיית הבשר המזהמות פי כמה? שאלה טובה לכתבה אחרת...).

המצב הזה מביא למצב בו אנחנו רואים יצרניות גדולות מתחילות להזיע. אז יש כאלו כמו טויוטה שהימרה נכון לפני יותר מ-20 שנים על הסוס ההיברידי וצולחת את המשוכה הזו בלי יותר מדי דרמות, ומן הצד השני קונצרנים כמו פולקסווגן, PSA ואחרים תוקעים ריצת אמוק ומזרזים פיתוח של מכוניות חשמליות והיברידיות.

בתוך כל הבוקה ומבולקה הזו נמצאת יצרנית קטנה בשם סוזוקי, שמוצאת את הפתרון שלה בתנועה מלקחיים - מצד אחד חבירה לטיוטה והצגת דגמים מקבילים לראב4 (בשם אקרוס) וטויוטה קורולה (בשם Swace) היברידיים תחת סמל סוזוקי ומצד שני הצגת מיקרו פתרונות - כמו הצמדת מערכת היברידית קלה לדגמים קיימים.

המקרה של האיגניס המחודשת לפנינו הוא אחד מהם.

לא כל כך פשוט לשים את האצבע על איזו משבצת וקטגוריה יושבת האיגניס, מידותיה כשל מיני מעדות הפיקנטו, ספארק, i10 וכו' אבל הגובה וההופעה הכללית מתעתעת בעין ליצירת מראה של ג'יפון זעיר. ככל, זכתה ההופעה שלה למחמאות בעיקר מהאגף הנשי במשפחה, שמהווה לפחות אצלנו רוב מוחץ. כל ההופעה שלו שמשלבת פוזה של קשיחות עם מימדים זעירים באמת נחמדה מאוד, שלבו את זה עם היצע צבעים מרענן והנה לכם מראה שקל לחבב.

תא הנוסעים לא יפיל אתכם מהרגליים באיכות חומרים. רובו המוחלט פלסטיקי ונוקשה, זה מה שהיה מקובל פה לפני ארבע שנים כאשר היא הוצגה, היום המתחרות שלה התקדמו כבר. איכות ההרכבה טובה ברוב המקרים, אבל פה ושם היו כמה חלקים שלא הציגו את החוסן ההוא של סוזוקי, רובם מסביב למסך המולטימדיה בהתקנה המקומית. מצילים את המצב שילובי הצבעים והחומרים שמכניסים רוח רעננה לכאן.

הנדסת האנוש פשוטה ונוחה ברוב המוחלט של המקרים, פחות אהבתי את הויתור על כפתורים פיזיים שכופה המערכת המקומית (עם הפעלה קולית, ניווט מובנה וחיבור סלולרי לאינטרנט), בטח כאשר הטיפול שלה בהשתקפויות לא מהמצוינים. ואת בורר ההילוכים שדורש זמן להתרגל לעצור ב-D ולא במצב הידני של התיבה. האבזור נאה, עם פתיחה והנעה ללא מפתח, אותה מערכת עם מסך 8 אינץ', בקרת שיוט, בקרת אקלים ועוד (אגב, סוזוקי, אני חושב שאנחנו כבר מעבר לזמן שבו צריך לציין "חימום", "ידית אחיזה" ו"מגב אחורי" כאבזור).

מי שקיבלנו בשמחה הן מערכות בטיחות מתקדמות שמגיעות כעת כסטנדרט, שתי המצלמות שנוספו בחלק העליון של השמשה הקדמית אחראיות על זיהוי והתרעה על הולכי רגל, על התרעת סטייה מנתיב (ללא תיקון) ובלימה אוטומטית.

הגובה המרשים של הזאטוט הזה ומפתח הדלתות שלו מייצרים מכונית מאוד ידידותית למי שזקוק לרכב קטן, אבל לא מוכן להתגמש בכניסה למכוניות נמוכות. פותחים דלת ומתיישבים, ללא כיפופים או משיכה של הגוף החוצה ביציאה. הדברים אמורים גם לגבי המושב האחורי, שני מבוגרים ממוצעים ישבו פה בלי להתלונן גם אם מדובר ביותר מנסיעה קצרה. נתון תא המטען של 271 ליטרים מהווה נקודת חוזקה משמעותית שלה מול המתחרות שמספקות בכ-250 ליטרים.

מלבד מערכות הבטיחות, נוספה לאיגניס גם מערכת היברידית קלה. זו אינה מכונית היברידית כמו טויוטה קורולה או יונדאי איוניק כפי שרומז השם שלה, שכן המערכת החשמלית שלה לא מסוגלת להניע את המכונית בכוחות עצמה. הסוללה שנוספה לה מיועדת לשמש ככוח עזר בהאצות ולהאריך את פרקי הזמן של דימום המנוע בעמידה.

זו מצטרפת למנוע ה-1.2 ליטרים, שירד מ-90 ל-83 כ"ס ו-10.9 קג"מ. הוא משודך לתיבת הילוכים רציפה (יש גם גרסה ידנית). השילוב של מנוע רועש ותיבה רציפה שיורה את הסל"ד לשמיים יוצרים מכונית שרוטנת בכל פעם שרוצים להאיץ איתה לקראת עקיפה, השתלבות בכביש מהיר או טיפוס ממושך בכביש ההררי, שם ממש לא נעים בשלב מסוים והרגל מקלה את העומס על המצערת, כל זאת למרות המשקל הזערורי של 975 ק"ג. רעשי הרוח והדרך במהירות גבוהה, ותמיכה חסרה בחלק התחתון של המושב די מוציאים את החשק לכסות איתה מרחקים.

בעיר, כאשר התאוצות מתונות יותר המצב טוב בהרבה. האיגניס זריזה, התמרון שלה אל חניות ומחוץ לסמטאות מעולה, רדיוס הסיבוב מצוין ומרווח הגחון שלה מסיר חשש כאשר צריך להקפיץ אותה מעל מדרכה נמוכה אליה הייתם חוששים לגשת עם אחת המתחרות שלה, גם סרחי העודף הקצרצרים של המרכב תורמים לזוויות גישה ונטישה מצוינות ב"שטח" העירוני בו היא מרגישה בבית. נוחות נסיעה בינונית היא מנת חלקן של כל מכוניות המיני והאיגניס לא שונה מהן, בעיר יש לה קופצנות ובכביש הבין עירוני שברים גדולים חודרים פנימה לתא הנוסעים. התנהגות הכביש? סבירה במונחי הקטגוריה, אף אחד לא קונה איגניס או מכונית מיני אחרת עם המושג הזה בלקסיקון. עם המשקל העצמי שלה, בלמי התוף האחוריים יותר ממספיקים כדי לסדר לה יכולות תאוטה בהחלט מספקות.

בעוד תוספת מערכות הבטיחות הקפיצו את האיגניס מציון של 3 כוכבי בטיחות ל-5, גם עם הסיוע ההיברידית, היא מדורגת בדרגת זיהום 4 ולא כמו היברידיות של ממש שנמצאות בקבוצה 2. אבל היברידית באמת או לא, האיגניס מסיימת את המבחן עם ממוצע של 18.2 ק"מ לליטר, זה טוב יותר מהגרסה הקודמת שרשמה בנסיעה דומה כ-16 ק"מ לליטר וטוב יותר משאר המתחרות שלה שנמצאות באיזורי ה-14 ק"מ לליטר בתנאי מבחן.

הפתרון של סוזוקי לפיצוח קבוצת המיני עם האיגניס מצוין. אם זוכרים את מכוניות המיני הקודמות שלה האלטו והסלריו - האיגניס היא הברקה עיצובית מדליקה. היא שונה ומיוחדת גם ביחס למתחרות שלה, בעוד הן מנסות להתחפש למכוניות גדולות, היא מאמצת את המראה המצועצע והפאנקי שלה ועושה ממנו נכס.

כל עוד תעשו בה שימוש כמכונית עירונית, לוחמת סמטאות, מנצלת חניות, עם תנוחת נהיגה גבוהה - מדובר בבת לוויה מצוינת, מרווחת, קלה מאוד לכניסה ויציאה ממנה והיא גם חסכונית. אבל כאן נמתח הקו, אל תבקשו ממנה להוות תחליף למכונית שתצא לנסיעה בינעירונית ארוכת טווח או שיטוטים הרריים ואתם תחיו איתה בשלום.

אבל עם כל המחמאות, יש לה בעיה אחת, גדולה מאוד - העדכון שלה הקפיץ בפראות את המחיר שלה. מאלטרנטיבה מרעננת במחיר דומה, היא הפכה ליקרה מאוד ביחס לקבוצה שלה. במחיר של 95 אלף שקלים היא יקרה ב-10,000 שקלים מהגרסאות הבכירות של קיה פיקנטו, יונדאי i10 ושברולט ספארק, לכל אחת מהן קלפים טובים מאוד בשרוול מול האיגניס, חלקן בנוחות, חלקן בבטיחות, חלקן בהתנהגות. ואת הקלף ה"היברידי" הייתי מציע לכם להחזיר לתחתית החבילה, אתם קונים המון דלק בפער של 10,000 שקלים, כמה המון? 1,785 ליטרים בערך שבהם יעשו המתחרות שלה עוד 25 אלף קילומטרים - רק על ההפרש במחיר.

שורה תחתונה: האיגניס מכונית די מבריקה, אבל עסקה לא נוצצת.

מנוע, הנעה: בנזין, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,197 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,000/83
מומנט/סל"ד (קג"מ): 2,800/10.9
תיבת הילוכים: רציפה

מידות:
אורך (ס"מ): 370
רוחב (ס"מ): 169
גובה (ס"מ): 161
בסיס גלגלים (ס"מ): 244
תא מטען (ליטרים): 271

ביצועים:
תאוצה 0-100: 12.4 שניות
מהירות מירבית: 155 קמ"ש

מתחרות:
יונדאי i10, קיה פיקנטו X, שברולט ספארק

מחיר:
95 אלף שקלים