מבחן דרך: ב.מ.וו 420i החדשה

המבחן הזה, הוא לא רק מבחן לסדרה 4 החדשה. כי כאשר זה מגיע לב.מ.וו, עם כל הכבוד לסדרה 5 ו-7, עם כל ההילה של סדרה 8 ועם כל ההערכה למכונת המזומנים שנקראת משפחת ה-X - כאשר מדובר בב.מ.וו, בניגוד למרצדס שהתחילה עם מכוניות פאר גדולות והלכה ונכנסה לסגמנטים קטנים יותר, את התדמית הנוכחית של ב.מ.וו כיצרנית מכוניות ספורטיביות ומהנות לנהיגה היא חייבת לאותו גל שאפשר לתארך עוד ל-1962 עם ה-new class ואחריה סדרת ה-02 שהפכו לסדרה 3 הראשונה. מכוניות קטנות יחסית ומהנות לנהיגה ששילבו מנועים מצוינים, עם ביצועים והתנהגות כביש מצוינת לזמנן.

וזו בדיוק הסיבה שמכונית הקופה של ב.מ.וו, או ליתר דיוק, גרסת הקופה של הסדרה 3 שהופרדה ממנה למשפחת דגמים נפרדת ב-2013 מניחה פה על המאזניים יותר מדגם בודד, אלא את המוניטין של היצרנית הבווארית.

אז קודם כל בואו נפנה מהחדר את הפיל, עזבו שאלה של יפה או לא, אני בהחלט חושב שבב.מ.וו יכלו לייצר משהו פחות גרוטסקי מהגריל הזה, ועם כל הרצון של המעצב התורן להשאיר חותם - עדיף היה לבלות יותר זמן בסדנת העיצוב מאשר לבזבז לנו ולהם אותו בהסברים מפותלים על המראה הזה. ובכל זאת, במפגש פנים אל פנים ואחרי יום-יומיים, אפשר לומר שדי התרגלתי אליו. מה שכן הוא עושה את שני הדברים שגריל נועד לעשות בהיבט העיצוב - לגרום לנו לדבר עליו ולאנשים לשים לב אליו. מלבדו, שאר המכונית מציגה את הקווים הקלאסיים והאלגנטיים של מכונית קופה, קיט ה-M החיצוני לא מצועצע או מוגזם והכחול העמוק של מכונית המבחן מחמיא לה מאוד.

בתא הנוסעים החוויה היא וויזואלית עם עיצוב נקי ושילובי צבעים ומרקמים נאים מאוד, וגם בתחושה של הרוב המוחלט של חומרי הדיפון האיכותיים וההרכבה המצוינת. תנוחת הישיבה הנמוכה של ב.מ.וו נועצת את הנוסעים עמוק "בתוך" המכונית בדיוק כמו שצריך, ההגה בקוטר, עובי ומידת רכות מדויקים. סביבת הנהג ממשיכה את מה שעשה הדור הקודם, הרבה מאוד אבזור במעט מאוד כפתורים. יש פה את המינימום הנחוץ לתפעול שוטף ואת המקסימום האפשרי בנבכי התפריטים. שתי הערות לסדר היום, אמנם הגרסה הנוכחית של מערכת ההפעלה iD7 תומכת בעברית על מלא מלא, אבל חלק מהתרגומים עדיין מצחיקים ("כל מערכות בטיחות חכמה מושבתות") והניווט לא מאוד עדכני (מבחינתו שדה דב עדיין פעיל). הערה שנייה נוגעת ללוח המחוונים הדיגיטלי שעם כל המימדים שלו והפוטנציאל לא באמת מאפשר תצוגת מידע מותאמת אישית ומכל הגרפיקות היה נחמד אם היו מוצאים לנכון לשים גם חוגות סל"ד אנלוגיות טובות ומסורתיות, כי מה שיש שם כרגע די מקושקש.

גרסת כניסה או לא, האופן בו היא מאובזרת ומאופיינת מרשים. זו תאורת הלד, לוח המחוונים, העץ, הטעינה האלחוטית, ריפודי העור, הגימור המתכתי לכפתורים בתא הנוסעים. צימוד לנייד תקבלו רק אם יש לכם מכשיר של אפל. נכון שהיא לא רושמת דפים חדשים בספר, אבל זו כבר לא הסגפנות של גרסאות בסיס במותגי יוקרה.

לרשימת מערכות הבטיחות המלאה (תיקון סטייה, בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית וכו') מתווספת גם מערכת היציאה מהחניה ש"זוכרת" את 50 המטרים האחרונים ונוהגת את המכונית לבד החוצה מחניות.
הלאה, המושב האחורי שהצליח להושיב שני מתבגרים בדור היוצא יושיב פה כבר מבוגרים בגודל מלא, אבל לא לזמן רב ולמרות יציאות המיזוג, די ברור שלא הוקדשה לכך הרבה מחשבה כי ידית פתיחת הדלת כל כך רחוקה וצריך אקרובטיקה אמיתית כדי לפתוח אותה מהמושב האחורי, ואם יש שם ילדים בכל מקרה צריך לצאת החוצה ולפתוח את הדלת.

את גרסת ה-420 מניעה הגרסה החלשה של מנוע ה-2.0 ליטרים של ב.מ.וו עם 184 כ"ס (הגרסה החזקה, זו עם 258 כ"ס נמצאת ב-430) והמומנט הוא 30.6 קג"מ. אלו מספרים שלא מרשימים ברגע הראשון ששומעים אותם, ואין פה שום הפתעות, גם לא ברגע שמרגישים אותם. או יותר נכון, לא מרגישים אותם.
וזה היה מוזר, כי עד אותו רגע בכביש שבו אנחנו מקיזים בנזין, ברוב הנהיגה המנהלתית והרגילה זה לא שהיה חסר לה כוח. אמת, לא היה שם את הדחף הזה של מכונית ספורטיבית חזקה, אבל היא בסך הכל מכונית יום יום די נוחה ושקל מאוד להתרגל להתנהל איתה בשוטף. חתך 45 מלפנים ו-40 מאחור על חישוקי 18 אינץ' פוגשים כיול בולמים קשיח ומרוסן אבל לא חובט לשילוב די מוצלח על רוב סוגי הסלילה.

ואז כאשר הופנה החרטום אל עבר הפיתולים, ובורר הנהיגה עבר למצב "ספורט" והנה הנה, אנחנו עומדים לפרוע את הצ'ק שכתוב עליו ב.מ.וו - העסק פשוט לא היה שם. כל עוד שומרים על מומנטום וכמעט לא בולמים זה בסדר, כי ההיגוי באמת מהיר, מדויק וטוב מאוד וגם השלדה הזו מעולה והיכולת שלה לשמור על העניינים מהודקים גם במצבים שבהם צריך אותה מאוד ניטרלית ברגע הזה שבלימה מתחלפת בהפניית הגה - היא באמת מרשימה אפילו יותר ממרשימה. פתאום כל הדיבורים האלו עם הקשחת השלדה והנמכת מרכז הכובד - אשכרה שם. אבל בכל פעם שרוצים לרמוס דוושה, לקבל את הבעיטה בגב, להרגיש את הדחף בגב שעולה יחד עם צליל המנוע - כל מה שמקבלים זה צליל חיוג ארוך אבל אף אחד במחלקת המנועים לא מרים את שפורפרת הטלפון. הדיפרציאל הפתוח גם לא באמת מאפשר לכשכש אותה כראוי גם במהירות נמוכה ועל כביש רטוב ודל אחיזה.

בשלב מסוים זה נהייה לא נעים לכולם, כי אחרי כל הטיזינג, כשהעניינים התחממו - היא לא ממש מימשה את ההבטחה של מכונית קופה מב.מ.וו. היה אפשר להרגיש את השתיקה המעיקה בנהיגה הביתה לשם הגענו עם צריכת דלק ממוצעת של 13.4 ק"מ לליטר.

לכל השיפורים שהוכנסו בסדרה 4, הן בפן הדינאמי והן באבזור ובבטיחות יש מחיר והוא 425 אלף שקלים, תוספת של 60 אלף שקלים ביחס לדור היוצא. מהבחינה הזו היא נמצאת באמצע בין שתי המתחרות הישירות שלה, כאשר היא זולה יותר ממרצדס C קופה (440 אלף שקלים) ויקרה יותר מאודי A5 מתוחת הפנים (375 אלף שקלים) שתיהן חזקות ממנה (258 כ"ס ו-204 כ"ס בהתאמה). לזכותה עומדת העובדה שהן כבר מסתובבות פה כמה שנים ולמרות מתיחות פנים, בקטגוריה שרודפת חדשנות - לסדרה 4 יש במקרה הזה יתרון שלעיתים שקול לסוסים.

אז במבחן הכביש המפותל והריגוש היא לא ממש הצליחה להרשים אותנו, אבל צריך לזכור שה-420 היא בסופו של דבר רק גרסת הבסיס של סדרה 4. בשתי הקומות העליונות יש את האחיות שלה עם 258 ו-374 כ"ס והן בעצם האחיות שאמורות לצאת עם הטיפוס הספורטיבי באמת. הגרסה הזו מכוונת למי שמעוניין בהופעה נקודה, או אם תרצו קונצרט רגוע ולא הופעה חיה של לד זפלין.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, אחורית
נפח: 1,998 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,000/184
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,350/30.6
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 477
רוחב (ס"מ): 185
גובה (ס"מ): 138
בסיס גלגלים (ס"מ): 285
תא מטען (ליטרים): 440

ביצועים:
תאוצה 0-100: 7.5 שניות
מהירות מירבית: 240 קמ"ש

מתחרות:
מרצדס C קופה, אודי A5

מחיר:
425 אלף שקלים