יום שני, ה-18/01/2021 בהחלט יכול להירשם כאחד הימים העצובים לעולם המוטוריקה. מוזיאון Top Mountain Motorcycle Museum שב-Hochgurgl, אוסטריה, הושמד אתמול כליל על כל תכולתו לאחר ששריפה פרצה (ככל הנראה במרתפיו) בסביבות השעה 4:00 בבוקר.
המוזיאון נפתח לציבור ב 16 לאפריל 2016, במסגרת פרויקט משותף של העיירות Hochgurgl, Obergurgl, ומועצת עמק Otztal (אשר בגבול אוסטריה ואיטליה), בואכה מעבר Timmelsjoch (גולשי הסקי שביניכם לבטח יכירו את העיירה השכנה Solden השוכנת מספר קילומטרים במורד העמק).
הפרוייקט כלל שדרוג של מעלית הסקי הצפונית - ה-Kirchenbann לרכבל גונדולות מודרני, אשר בתחנת הבסיס שלו, השוכנת בגובה 2,474 מטרים, הוקם מתחם נוחות מרשים הכולל מסעדה איכותית וסופר מעוצבת, נקודת ביקורת (ותשלום) למעבר ה-Timmelsjoch, וכן מוזיאון האופנועים וכלי הרכב שפעל במקום.
המוזיאון המיוחד, שבין היתר הוכתר כ"מוזיאון הרכב הגבוה בעולם", השתרע על שטח של יותר 2,600 מ"ר ואכלס קולקציה מפוארת ביותר של יותר מ-300 פריטים נדירים ויחודיים, של יותר מ-120 יצרנים שונים.
כיאה לאוסטרים, המקום התאפיין ברמת פדנטיות מרהיבה. החל מהעיצוב המוקפד של המקום, ועד לרמת השחזור והתחזוקה של הכלים המוצגים. לצד כלים מודרניים (יחסית) משנות ה-60, ה-70, וה-80 ניתן היה לראות כלים יחודיים מימי תחילת המאה הקודמת. נציגות מיוחדת נשמרה במקום לכלים ששירתו במלחמת העולם הראשונה (משני צידי המתרס).
לצד תצוגה קבועה של כלים הציג המקום תצוגות זמניות משתנות, בין היתר של כלי פינוי שלגים מתקופות שונות, מכוניות ואופנועי מירוץ שנראו כאילו הרגע הגיעו מהפיטס וכן כלים צבאיים וכלי מלחמה מתקופות שונות. לבעלי המוזיאון הייתה חיבה מיוחדת לאופנועי אינדיאן ולכלים אמריקאים בכלל. כל אלו ועוד, כאמור - אינם עוד.
פינה חמה במיוחד יש בליבי למוזיאון הזה, שהיה אטרקציה סופר מיוחדת איתה היינו מקנחים את המסע שלנו למרכז אירופה. הביקור במתחם הנוחות בכלל, ובמוזיאון המהמם הזה בפרט היה הדובדבן השוכן על פסגת הקצפת של מעברי ההרים המרהיבים בגבול אוסטריה ואיטליה.
הנחמה הקטנה בסיפור הזה היא שלפחות הצלחנו לחשוף כמה עשרות מלקוחותינו למקום הייחודי הזה. כעת נשאר לנו רק להתרפק על הזיכרונות תוך צפייה בעשרות התמונות שנשארו לנו מהביקורים במקום.
בשלב זה לא ברור מה יקרה לאתר האינטרנט של המוזיאון, ולכן אני מאוד ממליץ לנצל את ההזדמנות ולבקר בו כבר עכשיו. כאן.
הכותב הינו מנכ"ל ובעלים של חברת EuroMotoTours.co.il המתמחה במסעות רכובים למגוון יעדים באירופה.
כמה כלים ששווים מבט שני - קינן כהן
התלת אופנוע הזה שאתם רואים למעלה שווה הסבר קצר, זהו ה-Servi-Car של הארלי דיווידסון. הכלי המשונה נולד בתקופת השפל הכלכלי של שנות ה-30. כאשר הארלי דיווידסון חיפשה להרחיב את טווח המוצרים שלה. במקור הוא יועד לשמש מוסכים ומרכזי שירות לרכב באופן הבא: כאשר מכונית הייתה מוחזרת ללקוח, ה-Servi-Car היה נגרר אחריה ולאחר שהרכב מוחזר ללקוח, עובד המוסך היה עולה על הכלי ורוכב חזרה למוסך. בהמשך מצאו בו שימוש גם נותני שירותים אחרים ואפילו המשטרה.
הוא נותר בייצור עד 1973. הכלי הספציפי הזה משנת 1967 נקנה במצב הזה בדיוק במכירה פומבית בארצות הברית בשנת 2018.
אז המכונית הכסופה הזו היא HH49, ואם זה לא אומר כלום נוסיף שהיא מתוצרת Hoblin, עדיין לא אומר כלום? אז השם המלא שלה הוא ה-Hoblin-BMW HH49 ואם עדיין לא נדלקות לכם נורות זה בסדר גמור.
המכונית הזו הייתה מכונית הפורמולה 2 של BMW בסוף שנות ה-40. זה היה סבב שני במעמדו לפורמולה 1 שהיה קרש קפיצה נגיש לנהגים שרצו להגיע לפורמולה 1 אבל לא נסק לגבהים שלה מבחינת פופולריות והיוקרה כיורשת מירוצי הגרנד-פרי של לפני מלחמת העולם השנייה. סדרת המכוניות HH השתתפה בסבב בין השנים 1947 ל-1950.
המנוע היה שישה צילינדרים בטור מה-328 בנפח 2.0 ליטרים ולו 130 כ"ס.
קודם כל נתחיל מהשם המוזר של הכלי המוזר הזה - Kettenkrad. זהו שילוב של המילים Ketten - "זחלים" עם המילה krad שהיא הקיצור הצבאי למונח הרשמי הגרמני לאופנוע (Kraftrad) ואחרי שניסינו כולנו להגות את זה במבטא, בואו נדבר על הכלי עצמו.
הוא נועד במקור להיות בן לוויה לכוחות מוצנחים ויכל להיכנס גם לתוך מטוסי תובלה קלים יחסית. מנגנון ההיגוי המעניין שלו אפשר ניהוג שלו על ידי צידוד הכידון עד זווית מסוימת ואם היה הכידון מופנה עוד יותר היה הכלי פונה כמו טנק - על ידי בלימה של הזחלים בצד אליו רוצים לפנות. עוד נקודה מעניינת נוגעת לכך שניתן היה גם לנוע איתו ללא הגלגל הקדמי, אלא רק באמצעות הזחלים במקרה של שטח מסולע במיוחד. ניתן גם היה לגרור איתו נגרר ייעודי עם כושר נשיאה של 350 ק"ג.
הייצור של הדגם הצבאי נעצר ב-1944, אולם NSU שבה לייצר אותו אחרי המלחמה למשך 3-4 שנים לשימוש חקלאי.
כמה דברים ממש מעניינים ב-Snow Master. הראשון הוא שהוא נולד בגלל הרצון של המהנדס השוודי לארס לארסון בכלי רכב נעים, עביר, קל לתפעול ופשוט כדי לצאת עם אחיו לדייג. השני הוא שלמרות השימוש בזחלים, הוא עושה שימוש במנגנון היגוי שאינו מבוסס על ידיות השולטות על הזחלים - אלא בהגה כמו של מכונית רגילה. השלישי: נעשה בו שימוש די מוצלח אפילו בדיונות של הסהרה שם הוא נקרא Sand Tracs.
סידור הישיבה בו גם הוא לא שגרתי - הנהג יושב עם הפנים קדימה, אבל שאר הנוסעים, עד שבעה, מסודרים בשני ספסלים המסודרים על הדופן ופונים פנימה (ברור פנימה, מה יש לראות בחוץ? הכל שלג). אגב שבעה נוסעים, האורך שלו הוא 3.9 מטרים כן? כמו מכונית קטנה.
המנוע, כמו תיבת ההילוכים, ההגה, מערכת החשמל והתאורה ועוד רכיבים רבים היו מוצרי מדף של פולקסווגן. כן, אותו מנוע בוקסר 4 צילינדרים מקורר אוויר של החיפושית, בתחילה עם 36 ובהמשך עד 54 כ"ס. אגב, סיום ייצור המנוע הזה לשוק האירופי ב-1981 היה גם מה שסיים את חיי הכלי המשונה הזה.
אבל לא לפני שהוא הספיק לשרת בנאט"ו, ואפילו בחיל הנחתים המלכותי הבריטי, שם הוא אפילו נשא תותח 120 מ"מ נגד טנקים.