שליחויות בקורונה: איך לבחור את הקטנוע המתאים

תקציר הפרקים הקודמים: חברת טיולי האופנועים של טל רייר חטפה ברקס אלים עם פרוץ הקורונה. ומה שהתחיל כעבודה צדדית בעולם השליחויות הלך והפך לפרויקט של ממש. עכשיו מגיע השלב בו הוא צריך לבחור קטנוע

טל רייר
חלק מהשליחים חושבים לקנות "נבלה" ולעבוד עליה עד סופה - זה אף פעם לא שווה את זה (צילום: אתר רשמי, טל רייר)

אחרי שהבנו שקטנוע הוא הכלי המתאים ביותר למשימת השליחויות, הגיע שלב בחירת הדגם הספציפי. לטובת כך הוגדרו פרמטרים מדויקים על פיהם תבוצע ההשוואה והבחירה הסופית והתחיל מסע מרתק בין הסוכנויות והיבואנים השונים. אבל עוד לפני כן, צריך לעצור רגע ולהבין - מה אנחנו מחפשים כאשר אנחנו מחפשים קטנוע שליחויות.

עוד בוואלה!

שליחויות בזמן קורנה: כך מצאתי עבודה חדשה ומפתיעה. חלק א'

לכתבה המלאה

הדרישות

זה לא סוד ששוק הדו"ג הישראלי נשלט ברובו על ידי קטנועים, וככזה הוא מציע מגוון רחב מאוד של כלים בגדלים נפחים ורמות אבזור גימור ומחיר שונות. בהינתן מבחר כה רחב - בחירה בכלי רלוונטי לצרכים כבר אינה עניין של מה בכך, ומחייבת תהליך של ניפוי וברירה מסודרים. או במילים אחרות - עניין ההתאמה למשימה מתבטא לא רק במחיר הכלי.

"מה הבעיה? תקנה איזו "נבלה" ישנה וצא לעבוד", היה משפט ששמעתי לא מעט פעמים. בפועל, בשטח, יצא לי לפגוש לא מעט כאלה שעשו בדיוק את זה. ספוילר - אף לא אחד מהם היה מרוצה מהבחירה.

דרישת הסף הייתה בטיחותית גרידא - הקטנוע חייב להיות מצויד במערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS). אתם מאוד, ממש, לגמרי ולחלוטין רוצים את חבורת הגמדים האלקטרונים של המערכת הזו שומרת עליכם. וזה לא משנה עד כמה אתם רוכבים טובים ומיומנים, איזה שיא קבעתם במסלול "מוטור סיטי" או מה אורך הרולינג סטופי שאתם דופקים עם יד אחת. כשאתם מבלים על הכלי שעות רבות ברצף, במיוחד תוך כדי שמשימת הרכיבה עצמה היא בעצם שולית (תנסו למצוא כתובת של בניין בשכונת הארגזים בת"א, בלילה, בגשם - אפילו ה-waze מרים ידיים בשלב מסוים) ורוב הזמן אתם מרוכזים בכלל בתפעול האפליקציה בנייד - הרגע בו תפשלו עם עניין הברקס ברמה שתשלח אתכם למפגש אינטימי מדי עם האספלט זו לא שאלה של "אם" אלא של "מתי". ממש כמו אותה חתיכת שקית ניילון שחורה שהייתה על האספלט (ועל כן לא באמת ניתנת לזיהוי מבעוד מועד) בירידה מרח' גורדון בגבעתיים בסוף אחת ממשמרות הערב שלי שהצליחה להפתיע אותי כהוגן. לולא ה-ABS המשמרת כנראה הייתה נגמרת בחדר המיון.

ABS, זו לא המלצה - זה תנאי סף (צילום: אתר רשמי, טל רייר)

הופתעתי לחלוטין עד כמה דרישה כל כך בסיסית צמצמה את המבחר. מסתבר שהרוב המוחלט של קטנועי המשלוחים בארץ עולים על הכביש ללא מערכת מצילת חיים זו. אפילו בכלי רכב פרטיים היא חובה מאז 2009. כלי ה-125 סמ"ק הבודדים שמצוידים בה (ה-N-Max של ימאהה וה-PCX של הונדה) ניצבים כיחידי סגולה איכותיים ומאובזרים (ולכן גם יקרים משמעותית) מול צונאמי של כלים פשוטים, זולים (יחסית) ומבוססי מכלולים בסיסיים הנמכרים בכמויות לציי הרכב של חברות המשלוחים.
בכל אולם תצוגה אליו נכנסתי, ברגע שנזרק לאוויר המושג ABS - נשלחתי מיידית אל הפינה בה עמדו כלים בנפח גדול יותר, לרוב 250 סמ"ק ומעלה. שם, מבחר הדגמים הצטמצם, וכך אפשר התמקדות בפרמטרים הנוספים וסינון המבחר לרשימה סופית ומצומצמת.

הסעיפים על פיהם בוצע הסינון:
1. נוחות וארגונומיה - בניגוד לעבודה כשכיר בחברת משלוחים, כאן זמינה לכם הפריבילגיה לבחור את תנאי השירות בעצמכם. עניין הנוחות והחיבור לכלי הופך לחשוב מאין כמוהו כשלוקחים בחשבון את השעות הרבות והרצופות שאתם הולכים לבלות באוכף. חשוב שהכלי לא יהיה צפוף מדי, שהכיסא יהיה מספיק נוח, ושבאופן כללי הקטנוע יאפשר תנוחה שלא "תשבור לכם את הגב".
2. אמינות - באנו לעבוד, לא ביקורות על קפה במוסכים, לא?
3. סחירות - או במילים אחרות, בכמה פחות הפסד כסף/טרחה תוכלו להיפתר מהכלי בבוא העת.
4. מחיר הרכישה.

סעיף שאמנם היה ברשימה בהתחלה אך התגלה כבלתי רלוונטי הינו כמות מקום האחסון מתחת לכיסא. הסיבה לכך פשוטה - לא משנה באילו משלוחים תבחרו עדיין תידרשו להתקין ארגז / סבל גדול. המקום מתחת לכיסא מוגבל, וגם הכלים שמתהדרים בתא מטען גדול - בפועל מהונדסים להכיל חפצים מאוד ספציפיים (קסדות / ביגוד) ויהיה קשה עד בלתי אפשרי לשים בהם דברים כמו קופסת קרטון מלבנית בגודל בינוני, למשל. מאידך, בקבוק מים או ציוד אישי של השליח יכנסו בתא המטען של כל קטנוע שמכבד את עצמו.

התא מתחת למושב? ככה הוא נראה מבפנים (צילום: אתר רשמי, טל רייר)

מבט אישי על נוחות

במהלך בדיקת סעיף הנוחות, בתור אחד שרגיל דווקא לאופנועים, פרמטר אחד היה חשוב לי במיוחד.
אין קורס רכיבה מתקדמת בו לא נאמר לתלמידים לפחות פעם אחת שבולם הזעזועים האולטימטיבי הוא בעצם - רגלי הרוכב. השיטה הבדוקה לצמצם את כמות הפגיעות המועברות מתחלואי הסלילה, דרך המתלים, אל עבר עמוד השדרה שלכם היא להיעמד קלות על רגליות האופנוע וכך לאפשר לשרירי הרגליים לסייע בספיגת הזעזועים. באופנוע זו פעולה אלמנטרית, אך בקטנוע היא לא תמיד אפשרית ותלויה מאוד במבנה הכלי והארגונומיה שלו. שליחים ההולכים לרכב בעיקר בעיר, שם כמות תחלואי הסלילה גבוהה, מומלץ ביותר שיבחרו כלי עליו הם יכולים להעביר משקלם מהמושב אל הרגליות וכך לייעל את ספיגת הזעזועים, וזאת מבלי שיצטרכו להיתלות מהכידון, כמובן.

לא בטוחים שהבנתם על מה אני מדבר? שימו לב לתמונה הבאה:

בתנוחה זו, במקרה הזה על ה-CRUISYM ניתן להיעמד קלות על הקטנוע וזאת מבלי להשתמש בכידון בתור נקודת עיגון (צילום: אתר רשמי, טל רייר)

חדש, משומש, והמע"מ שביניהם

השלב הבא בהתלבטויות - האם לרכוש חדש או משומש? בניסיון להוזיל עלויות, רבים יפנו מיידית לכלים משומשים, אך חשוב להבין את ההשלכות. מבט זריז ב"יד 2" יצר בי רגע של אשליה לפיה על בערך 90 אחוזים מהקטנועים בארץ רוכבים רופאים מבוגרים, שחונים רק בחניה פרטית מקורה, ומטפלים בכלים בדייקנות שוויצרית. הצצה אל הנעשה בכבישים ניפצה את האשליה לרסיסים.

מציאת כלי משומש במצב שמור, שיאפשר לכם לעבוד ולא ליהנות מאותו "קפה מוסכים" אינה משימה של מה בכך, וקל מאוד ליפול על כלים שיהפכו למשאבת כסף - גם אם הם רק בני שנה שנתיים. אם כבר החלטתם לחפש כלי משומש - מעבר זריז על הלוחות גילה לא מעט הזדמנויות בדמות כלים בני עד שנתיים, עם קילומטראז' של 10-12 אלף ק"מ ותיעוד טיפולים מסודר ממוסך מוכר.

עוד בוואלה!

שליחויות בזמן קורונה - חלק ב'

לכתבה המלאה
על פי הפרסומים בלוחות 90 אחוזים מהקטנועים הם בבעלות רופא ומטופלים בדייקנות... (צילום: קינן כהן)

ולעניין המע"מ: אלה מכם שבמס ההכנסה מוגדרים כ"עוסק מורשה" יוכלו לקבל את המע"מ ששולם ברכישת הכלי בחזרה. אבל, וזהו אבל חשוב - רק בתנאי שתציגו חשבונית מס על הרכישה. הווה אומר שני דברים:

א. רכישה מידיים פרטיות לא תזכה אתכם בהחזר המיוחל (למעט מקרים נדירים של עצמאים כמוכם שמוכרים כלי)
ב. רכישה של כלי חדש הופכת להיות זולה בכמה אלפי שקלים.
שימו לב, "טריק" המע"מ עובד פעמיים - לטובתכם ברכישה ולרעתכם במכירה. מאוד מומלץ להתייעץ עם רואה החשבון שלכם בעניין.

ליסינג תפעולי דו גלגלי, עולה יותר ונוח יותר. שווה יותר? תלוי בכם (צילום: אתר רשמי, טל רייר)

Keep it simple

ענין הרכישה, החיפושים, האחזקה והביטוחים, לרבות הטרחה המחויבות וההון הדרוש למימון העסקה ילחיצו רבים, ובצדק. את המועקה הזו (ולא רק אותה) זיהו מקימי חברת גט מוטו. הקונץ פטנט של שיטת הליסינג, שכבר השתרש עמוקות בעולם הרכב, הגיע סוף סוף גם לעולם הדו-גלגלי.

בנוסף לצי ההשכרה היומית הכולל מגוון מכובד של כלים (החל מחולצי פקקים עירוניים בנפח 125 סמ"ק ועד אופנועים בגודל "מלא") מציעים בחברה מספר מסלולי ליסינג, שיכולים להתאים למנעד רחב של לקוחות פוטנציאלים.

שלל הפתרונות שלהם כאילו נתפרו במיוחד לאנשים שמגיעים לתחום השליחויות באופן זמני, או למשרה חלקית ולא מעוניינים להשקיע בהתעסקות והמחויבות של רכישת כלי משלהם. בנוסף להשכרה קצרת המועד ניתן לחכור כלי הן בליסינג תפעולי (כלומר שאתם לא דואגים לשום פן אחזקתי) והן בליסינג מימוני, לתקופה של שלוש שנים או שנתיים, כמובן עם אופציות יציאה מוסדרות במהלך התקופה. המחירים, יש לציין הגיוניים בהחלט.

קטנוע או אופנוע, בסוף יהיה עליו ארגז אם אתם מתכוונים לעשות שליחויות (צילום: קינן כהן, טל רייר)

מעבר לכך, לאחרונה, ברוח התקופה וכמענה לדרישה לפתרונות תחבורה יעילים וזולים - יצאו בחברה במבצע למסלול ה Sub Lease. מסלול זה מאפשר חכירה של כלי משומש קלות, לתקופה קצרה יותר, ובתנאים מוזלים באופן כללי. המלצה: לפני שאתם רצים לקנות כלי משלכם - בהחלט מומלץ ליצור איתם קשר ולבדוק מה הם יודעים להציע. כאשר כל ההוצאות ארוזות בחשבונית אחת חודשית וקבועה זה סוגר לכם אחלה פינה, גם אם בטווח הארוך עולה קצת יותר מבעלות עצמית על הכלי.

בפרק הבא בסדרה נסקור באופן מקיף את שוק הקטנועים ונראה מי מהמתמודדים "צלח את הסלקטור" ומי נשאר להתייבש במחסני היבואן.

הכותב הינו מנכ"ל ובעלים של חברת EuroMotoTours.co.il, אשר בסגור השמיים ממשיך לגשת באופן שקול ומסודר גם לתחום פרוץ ומבולגן כמו המשלוחים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully