שמענו שיש שלג, אז טסנו צפונה

סופת השלגים מיגנטה אותי אל הצפון הלבן, ולא הותירה לי ברירה אלא לגייס למשימה ג'יפ רנגלר, ללבוש בגדים חמים ולעלות לרמת הגולן. קבלו צרור חוויות, וטיפים ליציאה לשלג

רמי גלבוע
אליס בארץ הפלאות. כמה חבל שלא יכולתי לבלות שם את הלילה (צילום: רמי גלבוע)

אני איש של עשייה אבל לפעמים, הדבר הטוב ביותר הוא לא לעשות כלום. תובנה כזו הייתה לי ביער אודם המושלג, כאשר סיימתי להתרוצץ ולצלם, דוממתי מנוע וישבתי לי בשקט הקסום. היה לבן וצחור מסביב, רוח לא נשבה, פתיתי השלג צנחו בדממה מוחלטת, לא שמעתי ולא ראיתי דבר. האוויר הקפוא היה נקי. רק בשביל הרגע הזה, היה שווה לנהוג את הדרך צפונה.

עוד בוואלה!

לשבור את הקרח: על אגם קפוא באודי RSQ3

לכתבה המלאה
המראה הלבן משכיח את מיקומנו במזרח התיכון לרגע (צילום: רמי גלבוע)

פרולוג

כמי שבילה כמה שנים באירופה, שמורה בליבי פינה חמה ונוסטלגית לחומר הקפוא. אני תמיד מתרגש ממפגש עם שלג בגולן, באלסקה או בשווייץ. שלג טרי משנה את אופיו של השטח, הוא מנקה לי את הראש ובקיצור - היה ברור שאת הסופה הזו, אני לא הולך להחמיץ. הידיעה ששיא הסופה אמור להתרחש בשעות האור, חיזקה את נחישותי לצאת לדרך.

לוח הזמנים היה ברור והדילמה היחידה הייתה, איזה רכב לגייס למשימה? האמת היא, לא הייתה דילמה. ג'יפ רנגלר אינו רק אייקון מוטורי, זהו גם רכב השטח העביר והחסון ביותר בישראל. יש לו יכולות שטח מופלגות, צמיגים וזוויות מרכב כמו שצריך, טוב לדעת שיש לו גם הילוך כוח (אם כי הוא לא באמת נדרש לנהיגת שלג רגועה). הוא כבר לא קשוח כמו סבא-רבא המקורי אבל אפילו פגושי הפלסטיק שלו, נקיים מספויילרים שבירים ומפיסות מרכב המאיימות להיתלש בקלות.

את השבכה האיקונית של Jeep, אפשר לזהות גם מתחת לשכבת השלג המצטבר (צילום: רמי גלבוע)

הייתי מעדיף לנסוע ברוביקון אבל בהתראת הזמן שהייתה לי, הצלחתי לגייס מהיבואנית סמלת רנגלר 'ספורט' בצבע 'תפוזינה' כתום-מזעזע. 'זה לפחות צבע בטיחותי' ניחמתי את עצמי וחוץ מזה, אנשים יחשבו שאני שייך ליחידת ההצלה. בבוקר הסופה העמסתי על הג'יפ בגדים חמים, ציוד חילוץ, ערכת קפה, תרמוס חם, מזון ונשנושים.

מחסומי אדם וטבע

כוחות הביטחון נערכו לקדם את נדידת העדרים, והקימו מחסומים בכניסה לאיזורי השלג. בעזרת אישורים רשמיים ושצף שכנועים הצלחתי לחדור אל המרחב הארקטי, שהחל מצפון לקצרין. השלג הצטבר בשולי הדרך ועליה, תוך שליבי מתרונן ככל שאני מתקדם צפונה. השלג ירד ללא הפסקה, יוצר מחזה סוריאליסטי ביותר; אני אוהב שלג המצטבר על הקרקע והעצים, אבל אין כמו פתיתים היורדים מולך בקצב מהפנט.

השלג מעוות את הצורות והצבעים, יוצר חזיונות מקסימים (צילום: רמי גלבוע)

היישובים ומחנות הצבא לבשו הופעה חגיגית עם שכבת שלג עבה, והצירים היו פתוחים למדי - מפלסות שלג התרוצצו על הכביש ועשו עבודה מצויינת. היעד שלי היה יער אודם, זה יעד מקסים גם בלי שלג. עצי האלון העתיקים היו עמוסים בשלג טרי ואוורירי, השלג הצטבר על הקרקע לגובה של 30-40 סנטימטרים, ואף יותר. השלג העמוק לא עשה רושם על הרנגלר האדמוני, אבל הוא חייב תשומת לב מרבית בניווט - קשה היה להבחין בשבילים שמתחת לשלג, והיה צורך להסתייע בקריאת שטח טובה (לחפש את תוואי השביל שמתחת לשלג, להיעזר בעצים שבשני הצדדים ובעיקר - להיצמד למכשיר ניווט מקוון המשלים את התמונה).

ג'וי הגיע לביקור עם ה-CJ הקשיש שלו, קפוא אך מאושר. אפילו הצבע של שני ה-Jeep'ים מתאים ואדמוני (צילום: רמי גלבוע)

אחת הסיבות להזדרז ולהגיע אל השלג בעודו נושר עלינו, היא שאז הוא במיטבו. מזג האוויר בישראל אינו מספיק קר, ובעיצומה של הסופה מדדתי ביער אודם -1 מעלה צלזיוס. בטמפרטורה כזו מפשיר השלג מהר וגם אם הוא נשאר על הקרקע, הוא כבר פחות צחור וטהור, מתחילים לראות את הקרקע מתחתיו, שקיות במבה מבצבצות מלמטה... לא טוב. בעיצומה של הסופה אתה מרגיש לרגע כמו באירופה, ולא בחיקוייה הים תיכוני. השלג יבש ורך, הכל צחור וענוג, לרגע אתה מדמיין שהינך במחוזות אחרים, קפואים ונכספים.

כדאי מאוד לדבוק בשבילים המסומנים (צילום: רמי גלבוע)

לא טרחתי לבקר את עדרי האיילים של מושב אודם, והסתפקתי בצעידת יער קצרה אך קסומה. בתחילת היום עוד הייתי בודד למדי, אבל לאט לאט הגיעו עוד טיילים - כולם רגועים ואדיבים, שמחים לחלוק את המרחב עם שוחרי טבע כמוהם. רק בודדים הגיעו חמושים בשרשראות שלג, המכשיר האולטימטיבי לנהיגת שלג עמוק. בין המצטרפים לחגיגת השלג הייתה חבורתו הייחודית של ג'וי בירן; ג'וי הגיע עם CJ7 מודל 1981 הקשיש שלו, סנדלר עם לנד-רובר מודל 1962, וגולן תשבי סגר את השיירה עם דיפנדר 90 מודל 1996. בילינו כמה שעות במרחבי השלג, מזגזגים בין שבילי היער והמרחבים החקלאיים הפתוחים. לסגירת היום עליתי עם ג'וי למחסום הכניסה לאתר החרמון; קינחנו את הטיול עם כוס סחלב חם, וחזרנו על עקבותינו. איזה יום מדהים.

המראה מהפנט, אבל יש גם סכנות (צילום: רמי גלבוע)

עשרת הדיברות לטיול שלג

טיול שלג הוא חוויה מעשירה מאוד, עונג לגדולים ולקטנים וגם, דרך טובה להעיר את דף הפייסבוק לחיים. אבל צריך לזכור שזו לא יציאת שטח רגילה, וחשוב להפעיל את השכל הישר. אלו 10 כללים ששמירה עליהם תחסוך לכם בעיות.

1. האם לצאת בכלל? בדקו היטב את תחזיות מזג האוויר, את מצב הכבישים ואת הוראות המשטרה. אין טעם לנסוע מאות קילומטרים, רק כדי להיקלע לוויכוח מתסכל עם שוטרים וקב"טים מרוטי עצבים. אם הרמה סגורה, עכבו את היציאה לעוד כמה שעות או למחרת היום. בדרך כל נשאר שלג יום או יומיים אחרי סופה רצינית. אם אתם יוצאים עם ילדים בדקו שהם מסוגלים להתמודד עם נסיעה ארוכה, פקקים, אולי גם שעות המתנה לחילוץ. העמיסו בגדים יבשים להחלפה, פנסי ראש, מים, נשנושים, והרבה סבלנות. תדלקו את הרכב לפני הכניסה לאיזור השלגים, למקרה שתיאלצו לבלות שעות ארוכות ברכב מונע (לצורכי חימום).

התנהגו באדיבות ובסבלנות לטיילים אחרים, אפילו אם הם לא הכי מיומנים וזריזים (צילום: רמי גלבוע)

2. הרכב הנכון למשימה: לא לכולם יש רכב שטח הנועל צמיגי MT אבל זה מה שצריך אם רוצים לטייל בשלג עמוק, שעוד לא נכבש ונדחס. אם ברשותכם קרוסאובר 4X4 תוכלו לנסוע על כבישים מושלגים, אך לא לרדת לשבילים. יש לכם רכב 2X4? חכו לפינוי מוחלט של צירי התנועה, ותסעו רק אז. חבל להיתקע בשולי הדרך, זה מסוכן ומבאס.

3. נהיגה בכביש מושלג: המונח 'כביש מושלג' מטעה מכיוון שבכל שלב, השלג מתנהג אחרת; בזמן הסערה הוא טרי ואוורירי, מעניק אחיזה לא רעה לצמיגים בעלי חתך שטח מינימלי. אם המפלסות אינן מנקות את הכביש והשלג ממשיך להצטבר, המכוניות העוברות דוחסות אותו לכדי שכבת קרח חלקלקה ומסוכנת. על משטח כזה קשה להתקדם ולבלום, בוודאי עם רכב כביש רגיל. היזהרו והישמרו מאובדן שליטה!

4. תחילת נסיעה: על כביש מושלג, יש לנהוג בעדינות רבה. אחיזת הצמיג בכביש קטנה מאוד, וקל לאבד שליטה. התחילו לנהוג במינימום תאוצה, יש מכוניות המצויידות במצב SNOW בו מתחיל הרכב לנוע בהילוך שני. לרכב 4X4 קל יותר להתחיל בתנועה, צריך לשמור על מהירות מבוקרת מאוד. שמרו מרחקים מוגדלים פי שניים או אף שלושה, התבוננו רחוק קדימה כדי לראות אם יש מכשול בדרך (הולכי רגל, מכונית תקועה, עיקול) והתאימו מראש את קצב התנועה, כמעט בלי לגעת בבלם.

הנסיעה הביתה עלולה להיות חלקה ומסוכנת, שמרו על ערנות מלאה (צילום: רמי גלבוע)

5. פנייה: אנחנו לא בראלי מונטה קרלו, אנו מנסים לטלטל את משקל הרכב כמה שפחות. שמרו על נהיגה עקבית ויציבה, תכננו מראש את מהירות הכניסה לפנייה. מדי פעם וודאו שהכביש מסביבכם נקי, ותנו תאוצה רגעית או בלימה קצרה; זה יאפשר לכם להעריך את רמת האחיזה של הצמיגים. בקרת היציבות תסייע לכם במקרה החלקה אבל לא מספיק, קחו אחריות.

6. בלימה: התחילו לבלום מראש, ומרחוק. זכרו שמערכת ה-4X4 מסייעת בזינוק מהמקום אבל תרומתה לבלימה, כמעט אפסית. עד שלב מסוים מערכת ה-ABS תעניק לכם את מקסימום הבלימה האפשרי, בלי לאבד שליטה על הרכב. אל תיבהלו מתקתוק הבלמים, זה בסדר, ככה זה עובד. לא הצלחתם לבלום, אתם לקראת קטסטרופה? סטו מהשטח הכבוש שבמרכז הכביש, הכניסו גלגלים ימניים לתוך ערימת השלג שהצטברה בשולי הכביש. אם אין שם תהום מסוכנת, השלג יבלום אתכם הרבה יותר טוב.

שמרו על הטבע נקי, בתולי ויפה, הנזקים לא יעלמו כמו השלג (צילום: רמי גלבוע)

7. נהיגת שטח בשלג: אם אין לכם צמיגי שטח מלא, הרכב יחליק בלא הפסקה. אל תתנו גז מלא, שמרו על כיוון התנועה. אם בקרת המשיכה מנטרלת את כח המנוע ניתן לבטל ESP, בעזרת המתג הייעודי. בשום פנים אל תיכנסו לטיפוסים תלולים ושיפועי צד, זה מפתח לתקיעות או אף לאסון. אין טעם להוריד לחץ אוויר, כי אין אפשרות לקבל ציפה על השלג. צמיג מנופח ייטיב להגיע אל הקרקע המוצקה שמתחת לשלג.

8. לשמור על הטבע: השלג יימס מחר, אבל הנזקים יישארו בשטח לזמן רב. הישארו על שבילים מסומנים, העדיפו לנסוע במקום בו כבר יש קוליס, המאשרים שאתם על גבי שביל מסודר. זכרו שברמת הגולן יש שטחי מיקוש נרחבים; בשום מקרה אסור לרדת מהשבילים, בוודאי לא לחצות גדרות תיל.

ערכו "בקרת נזקים" אחרי היציאה מהשלג (צילום: רמי גלבוע)

9. בקרת נזקים: השלג רך, אבל הוא יכול לגרום לנזקים: מתחתיו עלולים להתחבא סלעים, בזנ"טים, או בורות עמוקים. לפני החזרה לכביש וודאו שלא הצטבר בשבכה הקדמית שלג שנדחס והפך לקרח; חבל לטגן את המנוע דווקא בזמן החזרה מהשלג.

10. סעו בזהירות: הדרך הביתה ארוכה, מייגעת ולפעמים, חשוכה וגשומה. בתחילת הנסיעה הכבישים יהיו קפואים, מסוכנים, ומעורפלים. סעו בזהירות, עצרו להתרעננות, החליפו נהגים. להתראות בסופה הבאה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully