עבירות תנועה: "מחירון" הקנסות הרשמי

בשונה מעבריינות "קלאסית" מולה ניצבת המשטרה, כאשר זה מגיע לעבירות תנועה ההתמודדות היום יומית אינה מול פושעים העוברים על החוק בכוונת תחילה ומתוך רצון להזיק ולפגוע בזולת - אלא ברוב המוחלט של המקרים מול אזרחים מן השורה שמבצעים את העבירה בין אם במודע או בין אם בהיסח דעת ללא כוונה מוקדמת. אולם בסופו של דבר, האכיפה של חוקי התנועה חלה על כולם ולכל עבירת תנועה בכביש מוצמד "מחיר" בדמות קנס כספי או נקודות חובה הנרשמות לנהג.

אלו עבירות התנועה הנפוצות ביותר בישראל ואלו הקנסות שתידרשו לשלם בגינן.

למרות פסיקות אחדות של בתי משפט שזיכו נהגים מחמת הספק, אין שום שינוי בהנחיות החוק והמשטרה מקפידה על אכיפה של עבירת השימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה. תחת הכותרת "שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית" וכן "שליחה או קריאת מסרון" נמצאות שתי עבירות שהקנס עליהן הוא 1,000 שקלים ו-8 נקודות חובה לרישיון. זו אגב גם מוגדרת כעבירה שלא ניתנת לשוטר האפשרות להמיר באזהרה כלל.

למורה נהיגה שנתפס עושה שימוש בטלפון ללא דיבורית נרשמת הזמנה לדין בנוסף ל-8 הנקודות.

למרות שהיא נמצאת אי שם בתחתית הגורמים לתאונות דרכים, עבירת מהירות היא קלה מאוד לאכיפה, מעמתת את הנהג עם נתון מספרי מובהק המוכיח את המעשה ולא ניתנת לפרשנות. השימוש באמצעי אכיפה דוגמת אקדחי לייזר, דבורה ועוד נפוץ במקומות המועדים לנהיגה מהירה ולאו דווקא במוקדי הסיכון, אבל הקנס על אלו ועל אלו - זהה.

כאן ישנה הבחנה בין חריגה מהמהירות המותרת בדרך עירונית ובדרך שאינה עירונית.
בדרך עירונית:
חריגה של עד 20 קמ"ש: 250 שקלים ללא נקודות חובה.
חריגה של 21-30 קמ"ש: 750 שקלים ו-8 נקודות.
חריגה של 31-40 קמ"ש: 1,500 שקלים ו-10 נקודות (לא ניתן להמיר באזהרה).
חריגה של 41 קמ"ש ומעלה: הזמנה לדין, 10 נקודות ופסילה מנהלית של הרישיון.

כאשר העבירה בדרך שאינה עירונית:
חריגה של עד 25 קמ"ש: 250 שקלים ללא ניקוד.
חריגה של 25-40 קמ"ש: 750 שקלים ו-8 נקודות.
חריגה של 41-50 קמ"ש: 1,500 שקלים, 10 נקודות (לא ניתן להמיר באזהרה).
חריגה של מעל 51 קמ"ש: הזמנה לדין, 10 נקודות ופסילה מנהלית של הרישיון.

עבירה זו נמצאת "מככבת" מדי שנה בדירוג הסיבות המובילות לתאונות דרכים עם נפגעים. על העבירה הזו יש מספר סעיפי ענישה המשתנים לפי הנסיבות המדויקות שבהן היא מתרחשת.

כך למשל, אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור אדום (לדוגמה: נסיעה ישר ברמזור המיועד לפנייה) הוא קנס של 500 שקלים ו-6 נקודות אך ניתן להמיר אותו באזהרה בהתקיים הנסיבות המתאימות ולפי שיקול דעתו של השוטר. נהיגה כשברמזור אור אדום (בצומת ושלא בצומת) היא עבירה שהקנס עליה הוא 1,500 שקלים ו-10 נקודות חובה ואינה ניתן להמרה באזהרה.

מעל אלו ישנה גם דרגה אחת מעל שהן ביצוע העבירה הזו ב"נסיבות מחמירות" (הולך רגל במעבר החציה או רכב אחר בצומת), אז מדובר בהזמנה לדין, פסילה מנהלית של הרישיון וכן השבתה של הרכב.

בכל הקשור לציות לתמרור עצור (302) או תמרור מתן זכות קדימה (301), הסיפור הוא די פשוט - בין אם מדובר בצומת או שלא בצומת - הזמנה לדין, 10 נקודות חובה ופסילה מנהלית של הרישיון. יוצא הדופן היחיד - אי עצירה בתמרור עצור שלא בצומת וללא נסיבות של אי מתן זכות קדימה, שם הקנס הוא 250 שקלים ו-4 נקודות.

בסעיפים אלו קיימת החמרה רבה ומבורכת בכל הקשור לאכיפה. החמרה שבאה לידי ביטוי גם בהבחנה בין אוכלוסיות בעייתיות בתחום זה (נהגים צעירים/חדשים, רכב מסחרי, רכב ציבורי ועוד) אשר רף האכיפה גבוה יותר והן בהכללה של סירוב לבדיקת שכרות בנשיפון/בדיקת שתן/בדיקת דם כנהיגה בשכרות מבחינת הטיפול המשטרתי.

כל אחת מעבירות אלו כוללת הזמנה לדין, פסילה מנהלית של הרישיון והשבתה של הרכב.

למרות המובהקות הסטטיסטית של תרומת חגורת הבטיחות להפחתת הפציעות כתוצאה מתאונות דרכים, בכל הקשור לגובה הקנסות הניתנים על אי חגירה - אפשר לומר שהסכום המגוחך משקף את רמת הרצינות בה מתייחסת המדינה לנושא. כך למשל העונש על אי חגירה של הנהג עומד על 250 שקלים בלבד ו-6 נקודות חובה. הקנס לנוסע שאינו חגור עומד גם הוא על 250 שקלים ו-4 נקודות חובה לנהג. הנהג שמסיע נוסע לא חגור נקנס אף הוא ב-250 שקלים ו-2 נקודות.

החמרה גבוהה יותר, אם כי עדיין רחוקה מלהרתיע נרשמת כאשר מדובר בקנסות על הסעת ילדים שאינם חגורים או שאינם נתונים באמצעי ריסון מתאימים.

הסעת נוסע שאינו חגור בגיל 8-14 "תזכה" את הנהג בקנס של 500 שקלים ו-2 נקודות. הסעת תינוק שטרם מלאה לו שנה שלא הפוך לכיוון הנסיעה תעלה 250 שקלים ו-8 נקודות. לילד בגילאי 3-8 שאינו יושב בכיסא בטיחות או מושב מגביה (בוסטר) גובה הקנס הוא 750 שקלים ו-8 נקודות. הקנס הגבוה ביותר הוא לנהג המסיע ילד שטרם מלאו לו 3 שנים שלא במושב בטיחות. גובה הקנס הוא 1,000 שקלים ו-8 נקודות חובה ברישיון.

הולכי הרגל הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר בכבישים, לא רק מכיוון שאינם מצוידים בכל אמצעי הגנה ואינם נתונים בתוך כלי רכב המגן עליהם, אלא גם מכיוון ששתיים מהקבוצות המרכזיות המרכיבות את האוכלוסייה הזו - ילדים וזקנים - סובלות לרוב מפערים תפיסתיים הנוגעים להערכת סיכון, מהירות תגובה, היבטים קוגניטיביים, שמיעה, ראייה ועוד. לא לחינם חלקם של אלו בכלל הנפגעים גבוה מחלקם באוכלוסייה.

גם כאן ישנו מעין "מדרג" בגובה הקנסות וגם כאן הוא רחוק מלשקף את מידת המסוכנות של העבירה או לייצר הרתעה מספקת. כך למשל אי עצירה לפני מעבר חציה כשרכב אחר עצר תגרור קנס בגובה 250 שקלים (ללא נקודות). אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים מעבר חציה בבטחה - 500 שקלים ו-8 נקודות.

בין אם מדובר בפסילה של בית משפט לתעבורה או בפסילת קצין משטרה, כאשר זה מגיע לנהיגה בזמן פסילה - המשטרה לא עושה הנחות. הזמנה לדין והשבתה של כלי הרכב. גם נהיגה ברכב ללא רישיון מתאים לסוג הרכב עצמו תגרור הזמנה לדין, 10 נקודות חובה והשבתת כלי הרכב.

הקנסות על נהיגה עם רישיון שלא בתוקף משתנים בהתאם לפרק הזמן לפקיעתו. עד חצי שנה ממועד הפקיעה יעמוד הקנס על 250 שקלים ו-8 נקודות, בין חצי שנה לשנתיים על 750 שקלים ו-8 נקודות. נהיגה ללא רישיון בתוקף יותר משנתיים תגרור הזמנה לדין בנוסף ל-8 הנקודות.

אבל עם כל הכבוד לעבירות הנפוצות ביותר (שהן הרבה פעמים פשוט הנאכפות ביותר), ישנן גם עבירות התנועה החשובות יותר מבחינת האווירה, אלו שתורמות לתחושת ההפקרות בכבישים אך נאכפות פחות.
כמו הידחפות של נהגים לראש התור, שבהתאם לתנאים ושיקול הדעת של השוטר יכולה להיחשב כהפרעה לתנועה או עיכוב תנועה ולשאת קנס של 250-500 שקלים ו-4 נקודות, נסיעה בשול (750 שקלים ו-6 נקודות), כניסה לצומת לא פנוי (500 שקלים ו-6 נקודות), אי שימוש באיתות (100 שקלים, אתם מוזמנים להבין לבד מדוע מצבנו כל כך רע), נסיעה בנתיב השמאלי שלא לצורך עקיפה (250 או 500 שקלים ללא נקודות בהתאם לנסיבות) והשלכת חפץ מתוך הרכב (500 שקלים) ושימוש בפנסי ערפל שלא לצורך (250 שקלים).