מבחן דרך: הונדה פורצה 350

שנת הקורונה, העומסים בכבישים, מצוקת החניה, התחבורה הציבורית הלא מהימנה - בואו, אני לא צריך לספר לכם למה השנתיים האחרונות הביאו יותר ויותר אנשים להיזכר שפעם, כשהיו להם פחות קילוגרמים ויותר שיערות על הראש הם הוציאו רישיון לדו גלגלי, גם אם מוגבל הספק והגיע הזמן להחליף את המכונית בקטנוע.

עבור רבים מהם, קטנועי הביניים, בנפחי ה-300-400 סמ"ק מהווים פתרון מעולה לשילוב בין מרחקי רכיבה מערי הטבעת השנייה והשלישית לגוש דן כמו חדרה או רחובות ומודיעין ולשמור על יתרון מהירות של כ-10-15 אחוזים על זה של תנועת המכוניות. לבין היכולת לתמרן בקלות בכרך הצפוף.
אחד הוותיקים והמוערכים יותר בקבוצה הזו היה מתמיד הונדה פורזה, או פורצה שבשל חוסר היכולת שלי להחליט יכונה כך וגם כך כדי שכולם יהיו מרוצים (וגם כדי שתמצאו אותנו בחיפושים בגוגל).

העיצוב החיצוני לא השתנה הרבה בחזית, אבל מהצד הוא מקבל חיתוכים חדים יותר ורכיבים שמשייכים אותו לאחיו הגדולים הפורצה 750 וגם ה-X-ADV.

כבעבר, כך היום, הפורזה עושה רושם ראשון, שני, שלישי ורביעי מצוינים במפגש איתו. יש מעט מאוד כלים בהם המושג "איכות מוצר" ניכר כמו במקרה הזה. אותם דברים קטנים וגדולים שתמצאו גם בכלים של ימאהה למשל וגם כאן. החל באיכות הצביעה, רמת ההרכבה של הפלסטיקה בכל מקום, המנופים, הכפתורים, התצוגה וגם דברים קטנים כמו חלוקת התא מתחת לכיסא שמכניס בקלות שתי קסדות או קסדה ומעיל קורדורה.

רשימת אבזור הנוחות פה יפה מאוד, החל ממחשב דרך מפורט מאוד, משקף מתכוונן חשמלית, מפתח קרבה, שקע USB, מנגנון האיתות הוא מהסוג שמפסיק לבד אחרי יישור הכידון וגולש לעולמות בקרת המשיכה ואפילו פיצ'ר נחמד וחשוב שמגיע מתחום המכוניות - הפעלה אוטומטית של אורות המצוקה בבלימה חריפה כדי לסמן לכלי הרכב שמאחור.

עוד לפני שנוסעים מטר מגיע מבחן התמקמות על המושב. קבלת הפנים נעימה מאוד לאחוריים, הריפוד נדיב, המבנה מצוין והמדרסים בגודל שמקל על מיקום הרגליים בשלל תנוחות, החל בברכיים מכופפות וכפות רגליים משוכות לאחור, עבור בתנוחת "עברתי מהכיסא במשרד ונשארתי באותה צורה עם הרגליים" ועד רגליים שלוחות קדימה נוסח עדות אופנועי הקאסטום. הדבשת שמבטלת את הרצפה השטוחה מנג'סת בעליה על הכלי ודורשת הנפת רגל, אבל מאפשרת חביקת קרסוליים בואך החלק התחתון של השוקיים לייצוב טוב יותר של הגוף ברכיבה. מה שכן, עם 780 מ"מ בגובה המושב והרוחב שלו, רוכבים נמוכים עשויים לחוש מעט חסרי בטחון בהגעה לקרקע יציבה עליו.

לחיצה על מתג ההנעה מעירה את המנוע לחיים, בניגוד למה שניתן להבין מהשם שלו, הנפח אינו 350 סמ"ק אלא, 330 סמ"ק, לא יודע למה. אולי בהונדה יודעים לספור רק בקפיצות של 50. הוא הגדיל לא רק את הנפח, אלא גם את בתי המצערות, קוטר שסתומי היניקה גדל לצד מבנה שונה ושאר שיפורים מכניים. התוצאה היא 29 כ"ס ו-3.2 קג"מ אבל לא פחות מרשים מכך פעולה חרישית וחלקה בעמידה, תאוצה או שיוט עם מחט נעוצה בחלק העליון של הסל"ד. היציאה מהמקום חלקה והשילוב בין המנוע המאוד נעים ונמרץ לתיבת ההילוכים מאפשר לעשות את זה עדין בתמרונים צפופים בחניון או בין מכוניות או חזק והחלטי ביציאה מהמקום.

תחילת המבחן עברה ביציאה הארוכה יותר מגוש דן, דרך רחובות תל אביב, מדרומה, מרכזה וצפונה אל רוקח, בבלי, צפון תל אביב בואך תל ברוך על שלל סוגי סלילה. המסקנה היא שמגורים בחלק הטוב של העיר כדאי ולו בשל רמת התחזוקה - כי הפורצה הוא כלי שלא אוהב כבישים משובשים. הבולמים נוקשים, וכל עוד זה שבר יחיד או באמפ בודד אתם סתם תקללו את מי שסלל אותו, אם מדובר ברצף שיבושים, העסק כבר מתחיל להרעיד את הכידון ולהקפיץ את הצמיגים בצורה לא נעימה ולקללות להתרחב לבני משפחה מקרבה ראשונה שנייה ושלישית.

אחרי שנשבר לנו מהשברים, פתחנו מצערת מזרחה על כביש 5. החלקים בו שעוברים שיפוצים לאחרונה אפשרו להתרשם מהשיכוך במהירות גבוהה יותר. שם חיכתה הפתעה חיובית, כאשר העסק הזה של בולמים ומתלים מצליח להתמודד הרבה יותר טוב עם סלילה לא טובה כאשר מעמיסים עליו מהירות. לפורצה 350 לא הייתה בעיה להסתדר עם התנועה גם כאשר המהירות העפילה למעבר ל-100-110 קמ"ש עם די עתודות לעקיפה. רק אל תסמכו על מחוון המהירות של הכלי שמציג סטיית מהירות כלפי מעלה בסדרי גודל שלא זכורים לי. רמת האופטימיות - לקנות קרקע חקלאית בהרצליה ש"אוטוטו מופשרת לבניה".

מחוץ לעיר גם אפשר לשחק עם המשקף החשמלי, זה נחמד הסיפור הזה שמזרים אוויר ברכיבה איטית ומאפשר להעיף אותו מעליך כשהקצב עולה, לי אישית, על 177 הס"מ ותנוחת הרכיבה שלי המשקף במצב הגבוה ביותר לא העניק מענה מלא והקצה העליון שלו "יושב" בדיוק באמצע שדה הראיה, כך שהעדפתי קצת רוח, אבל שדה ראיה נקי לרחוק.

אגב קצב עולה, הפורזה 350 כמו הגלגולים הקודמים שלו התגלה ככלי שלא מתבלבל גם כשהכביש מתפתל. הפניות כידון נענות בדיוק וביטחון, מהרגע שהוא נוטה על הצד קל מאוד לשמור אותו נטוע בקו הנבחר ובמידת הצורך להרחיב רדיוס "על הגז" או להאיץ בביטחון. לסיפור הזה תורמת גם השלדה שמתמודדת עם עומסים וגם אותם בולמים-מתלים שהשתפרו ככל שעלתה המהירות כזכור.
למרות ריבוי נסיעות בין עירוניות במצערת פתוחה לרווחה, בסיום ימי המבחן עמדה צריכת הדלק על 27.6 ק"מ לליטר.

הונדה פורזה וגם הונדה פורצה 350 הוא גרסה אבולוציונית משופרת מבחינת ביצועים של מה שהיה הכלי הזה גם בגלגולים הקודמים שלו - קטנוע אולטרה איכותי, מתוכנן לעילא ובנוי בקפידה שמציג פער מובהק ברמת המוצר בינו לבין כלים טאיוונים מקבילי נפח/ייעוד/הספק. הוא שימושי, מרווח, ומאובזר שעדיין מתקשה על שיבושים במהירות עירונית, אבל בעל יכולות שיוט משופרות.

העניין הוא שהפער הוא גם במקום אחר - במחיר. ב-37 אלף שקלים הוא מתומחר ראש בראש מול האופוזיציונר המרכזי שלו - ימאהה XMAX 400 - שניהם יקרים בסדר גודל משמעותי מהמתחרים מבית סאן יאנג וקימקו. זה סכום שיפסול את שניהם עם הסף ללקוח מוכוון המחיר, כי שניהם מצידם מכוונים לקהל אחר, שמוכן להכיל את הפער בתג המחיר עבור מוצר מוקפד יותר. ומאלו האחרונים, יש פחות, הרבה פחות וכל עוד זה תג המחיר שלו, אלו יהיו גם גבולות הגזרה המצומצמים של התפוצה שלו.

מנוע: סינגל, 4 פעימות
נפח: 330 סמ"ק
הספק: 29 כ"ס ב-7,500 סל"ד
מומנט: 3.2 קג"מ ב-5,250 סל"ד

בלמים:
קדמי 256 מ"מ
אחורי: 240 מ"מ

צמיגים:
קדמי: 120/70 - 15
אחורי: 140/70 - 14

מימדים:
גובה מושב: 780 מ"מ
בסיס גלגלים: 1,510 מ"מ
אורך: 2,140 מ"מ
רוחב: 755 מ"מ
גובה: 1,470 מ"מ
משקל (רטוב): 184 ק"ג

מחיר: 37 אלף שקלים