טוב, אנחנו לא מתכוונים אפילו לחפש פה איזו הצדקה פרקטית לבחירה הזו - למבורגיני העניקה לשדה התעופה בבולוניה (ה"בית" של היצרנית) מכונית מדגם הוראקן ולא סתם אחת, את גרסת ה-EVO כדי שזו תשתמש כרכב "עקוב אחרי" למטוסים בשדה.לא נחפש הצדקה כי: 1. אף אחד לא קונה למבורגיני בגלל פרקטיות, 2. אף אחד לא יסרב ללמבורגיני במתנה.
זו לא הפעם הראשונה שהיצירנית מקיימת את שיתוף הפעולה הזה עם השדה בבולוניה, למעשה גם לא הפעם השנייה או השלישית - זו המכונית השביעית שמעניקה החברה לשדה לשימוש זה. הפעם הקודמת ב-2019 גם הייתה עם הוראקן "רגילה" בעלת הנעה אחורית ו"חלשה", עם מנוע ה-5.2 ליטר V10 ו-580 כ"ס.
הפעם זו ה-EVO כאמור. אותו מנוע V10 אטמוספרי אבל עם 640 כ"ס, 61.2 קג"מ שיושבים על משקל נוצה של 1,422 ק"ג - יחס הספק משקל של 2.22 ק"ג לכ"ס. ויחד עם ההנעה הכפולה שלה וצמיגים אולטרה רחבים היא מזנקת ל-100 קמ"ש ב-2.9 שניות ול-200 קמ"ש ב-9 שניות, בהחלט תאתגר מטוסי סילון לפחות לאורך המסלול. במהירות המירבית הם עדיין יוכלו להשוויץ, היא מגיעה רק לקצת יותר מ-330 קמ"ש.
והצדקה פרקטית של ממש אין פה בשל טבע השימוש במכוניות עקוב אחרי בשדות תעופה, אלו שתפקידן "להוביל באף" את המטוסים ברחבי השדה מעמדות החניה, מסלולי ההמראה, ההסעה או במקרים בהם נדרשת הכוונה של המטוס למיקום ספציפי. אולם אל נעשות במהירות של כמה עשרות קמ"ש לכל היותר.
לעיתים משמשים כלי הרכב האלו גם לביקורת המסלול, אבל אז ההעדפה היא למכונית עם ראות החוצה - ממש לא המצב בהוראקן.
אפשר להתווכח על סכמת הצביעה של ההוראקן הזו, עם הירוק מט שלא בטוח שיגרום לה לבלוט במיוחד בימי ערפל או גשם. זו בחירה מוזרה גם ביחס לכתום של המכונית הקודמת והצהוב שחור של זו לפניה, אבל לפחות יש לה על הגג את גשר האורות הכי שנות ה-80 שראינו לאחרונה. גם כי זו חובה אבל גם בשל העובדה שההוראקן היא מכונית נמוכה מאוד - 117 ס"מ בלבד - לא בדיוק משהו שבולט כאשר יושבים בתא הנוסעים של בואינג 777.
בקיצור, מתאימה או לא - מה לא עושים בשביל להיראות טוב באינסטוש.